תמיד מעניין לשמוע אותו ואת רומינגהה, טוב לראות מועדון גדול שעושה שריר. קשה לחשוב על מקרה חוץ מטוני קרוס, שגם זה היה לטעמי 50-50 - ששחקן גדול עזב את באיירן. זה לא קורה מאז מקרה מיכאל באלאק. אגב, אריאן רובן פותח עונה עשירית בבאיירן, והמבין-יבין. מה שכן, באיירן תמיד הייתה נגד השוק אבל גם היא התחילה להשתולל, מה קרה בקיץ 2007 אחרי כישלון גדול קודם לכן? רמז: ריברי, לוקה טוני ואחרים. גם חאבי מארטינז היה בומבה של רכש בעונת הטרבל וכן-הלאה. לדעתי זה עניין של זמן עד שבאיירן גם כן תיכנע למחירי השוק. ומעבר לכך, זה לא צריך להיות שחור או לבן. גם רכש של שחקן טוב אחר הקיץ בהוצאה כלכלית זה מראה על משהו. על כך שהקבוצה הגדולה הזו שלאט-לאט מסיימת את דרכה, זכתה מעט מדי פעמים בליגת האלופות - אין ויכוח לטעמי.
עוד נקודה מעניינת שהוא העלה היא שהוא ורומינגה קרובים לסיים את תפקידם. אמנם עוד שנה לקראת סוף 2019, וכנראה בהדרגה, כלומר אחד יפרוש ואחרי תקופה מסוימת השני אחריו, ככל הנראה הונס יהיה זה שיפרוש ראשון. חילופי המשמרות מתנהלים בכל הדרגים. מתקרבים אל תקופה עם הרבה סימני שאלה. דיבר גם על נושא המאמן. נאגלסמן לא היה אופציה בשום שלב. טוכל היה בין האופציות (לא הראשונה) וברגע שקיבל הצעה מפריז חתם מיד, אבל זה היה עוד לפני שהיינקס החזיר תשובה, כלומר רק מגעים ראשוניים מאוד. אני שמח שבסוף זה קובאץ' ולא טוכל. מכינים כסף להעברות גדולות בשנה הבאה.
ועוד דבר שהוא אמר ושכחתי היה לגבי רובן וריברי. הוא אמר שהם כבר לא ישחקו בכל משחק (גם אם הם כשירים) שבעצם העונה יתחילו חילופי משמרות בתפקיד שלהם שדיברו איתם על זה והם מבינים ומקבלים.
בתיאוריה זה נכון ומתקבל על הדעת . אבל מעשית קומאן וגנאברי צריכים לעשות את קפיצת המדרגה שלהם. קומאן למעשה שחקן אגף שמאל. גנאברי יותר 10 וגם יותר שחקן אגף שמאל מאשר אגף ימין. אני מסיק מזה שנראה רכבת של שחקנים באגף ימין בעונה הקרובה. כי רק רובן הוא שחקן טבעי בעמדה הזאת, במערך הנוכחי.
קומאן שיחק בשני המשחקים העונה בצד ימין. גנאברי גם יכול לשחק באגף וגם גורצקה. חוץ מזה לא חייבים לשחק עם שני שחקני אגף בסגנון של רובן וריברי (בשיאם). הרבה קבוצות משחקות בלי קיצונים כאלה ומצליחות.
צריך להתייחס למערך הנוכחי. יש קבוצות שמשחקות גם בצורה א-סימטרית ומצליחות. לצורך העניין גורצקה/חאמס/מולר/גנאברי נכנסים מימין למרכז ומשאירים את הקו לקימיש. ברור שאין מתכון אחד להצלחה, אבל באופן טבעי רובן וריברי פותחים עונה עשירית ביחד והקבוצה מורגלת לשיטה כזאת, החל מהבילד-אפ ועד מיקום של שחקנים בלחץ על היריבה. צריך לחכות ולראות האם קובאץ' מתכנן דברים חדשים, בנתיים לא ראינו. קומאן מתקשה לא פעם באגף ימין וזה גם פוגע בתרומה של קימיש בתור מגן. המגנים מצליחים להסתדר איתו יותר טוב מבאגף השמאלי, בעיקר כי הוא לא יכול להכנס לאמצע עם רגל שמאל - מה שסוגר לקימיש את ההצטרפות ויוצר פקק התקפי. אני אוהב את ההצטרפות של גורצקה בתור 8, בתור שחקן אגף הוא צריך לשחק שם על מנת לתת חוות דעת רצינית (אם בכלל יקבל דקות שם). גנאברי לא ראיתי אותו מעולם משחק באגף ימין. התחושה שלי היא שהוא יודע לשחק בכל התפקידים בחלק הקדמי, הבעיה שהוא (או המאמנים שלו) לא מצאו את התפקיד האידאלי בשבילו.
יש הרבה סימני שאלה לגבי באיירן מבחינת המערך, מי ישחק ואיך, ובמשחקי ליגת האלופות הקשים צריך לבצע התאמות למרות שבאיירן אוהבת להכתיב קצב ומנסה לשחק את הכדורגל שלה בכל מגרש, והספסול ההזוי של מולר איי-שם בקאלדרון נגד אתלטיקו זו דוגמא יוצאת דופן. אבל אותו תומאס מולר הוא לדעתי נתון בהרכב הפותח והוא חייב לשחק טוב. לבאיירן תמיד היו שני סקוררים גדולים וכעת הוא לא כזה. בשנתיים האחרונות אפילו קארים בנזמה כבש יותר ממנו(קארים כבש 31 שערים ומולר 27). וגם קארים מבשל שערים. מולר היה לא מספיק טוב עם היינקס, רע עם אנצ'לוטי וגם בנבחרת גרמניה. אם מולר יחזור לעניינים זו יכולה להיות בשורה וגם 'הרכש' האמיתי של באיירן הקיץ. לגבי שחקני הכנף של באיירן - אני חושב שרובן וריברי הם די 'אחרונים' מסוגם למרות שברור שהם חותכים לאמצע. והרף שהם הציבו גבוה מאוד. הם משחקני הקו הגדולים ביותר שראיתי חוץ מפיגו. ובכל-זאת, אני לא יודע עד כמה קומאן יכול לעשות את קפיצת המדרגה. לגבי דוגאלס קוסטה שתמיד קטלתי אותו כי בצד שמאל הוא היה נראה מאוד לא מגוון - מודה שהתחלתי לשנות את דעתי בעקבות התקופה ביובה ואפילו משחקים נקודתיים בנבחרת ברזיל. ושאלת תם, מדוע בואטנג הממורמר וזה שמעבר לשיאו - נשאר בבאיירן ולא נמכר למנצ'סטר יונייטד\פאריס\ווטאבר? לא חושב שזה היה הפסד גדול. נתן את שלו בעבר ויאללה ביי.
החשש לגבי קומאן התממש ויש קרע בקרסול. שנה שעברה אותה פציעה - שלושה חודשים בחוץ. מה שגם כנראה השאיר אותו מחוץ למונדיאל ולא להיות אלוף עולם. המצב כרגע, קומאן וגנאברי פצועים. מעניין אם יחליטו בכל זאת להביא שחקן עד סוף החלון. צריך גם לזכור שדייוויס מגיע בינואר.
יש לי הרבה מילים טובות על איך שאנחנו מנוהלים, באמת שקשה למצוא טעויות גדולות במהלך השנים, אפשר לספור אותן על יד אחת בעשור האחרון. אני חושב שעניין הקיצוניים דורש ביקורת כאן כי הם נתנו לעונה להיפתח על בסיס 2 פנסיונרים ו 2 שחקנים שהם יודעים שכרגע עדיין אי אפשר 100% לסמוך עליהם שיובילו את הקבוצה. שום עמדה אחרת לא קריטית עבורנו, רק עמדת הקיצוני דורשת שחקן מוכח. מעולם לא היינו צריכים לשחרר את קוסטה אבל ברגע שזה כבר נעשה, אז היה צריך להביא תחליף לפחות באותה רמה. זה לא קרה ונשארנו עם חור.
בעיית הקיצוניים עלתה לנו ביוקר בשנה שעברה וגם ב2015 נגד ברצלונה. שנה שעברה אחרי הפציעה של רובן ריברי נשאר הקיצוני היחיד בסגל וב2015 באיירן הגיעה למפגשים עם ברצלונה בלי קיצוניים בכלל. אני חושב שהמפגשים האללו יכלו להתפתח אחרת אם היה לקבוצה גיבוי ראוי
אז מה? עכשיו כל שבוע תבוא קבוצה לפרק לנו את הצורה? בסופר קאפ זה היה אלאבה ושלא נדבר על מה שעשה אברהם ועוד כמה חברים שלו על המגרש. אתמול לפחות שחקן אחד של הופנהיים היה צריך לראות 3 פעמים צהוב ושולץ לקבל אדום. בנתיים רודי ככל הנראה סגור בשאלקה. לאור מה שקרה אתמול עם קומאן אכן יש סיכוי שנראה שחקן חדש בקבוצה. השם הכי הגיוני הוא מרסיאל (שכנראה התכוונו להביא אותו בחינם בעונה הבאה - גומר חוזה).
אריאן רובן ופראנק ריברי כשירים יחד כמו שחקן אחד פחות או יותר, אני יכול להבין את הנהלת באיירן מבחינת הארכת חוזה שהיא כל פעם לשנה אחת נדמה לי ואני לא רוצה לשמוע יותר רעשי רקע מצד רובן על כך שהוא 'התאכזב שפתח על הספסל' כי זה לא במקום. מה שכן, משפט חכם של פלורנטינו פרס - "בכדורגל צריך לקבל החלטות קשות"(אחרי פיטורי אנצ'לוטי) וזו חייבת להיות העונה האחרונה שלהם לדעתי. מרסיאל שחקן-שחקן שמצית את הדימיון, זו יכולה להיות הברקה גדולה. מנצ'סטר יונייטד פשוט דיכאה אותו ומוריניו אנטי, והוא חייב שינוי אוירה. בכל-מקרה לדעתי לבאיירן כן יש כלים בקישור ההתקפי העמוס, שחקן כמו חאמס מהספסל זה פריבילגיה, לא קיצוני אבל מוסיף המון ובאיירן לא חייבת לשחק במערך סימטרי, חאמס בימין ובשמאל קטלני באותה המידה אגב אם מתעקשים לשחק איתו בכנף, הוא יכול לשים כדור על הראש של לבאנדובסקי מכל באלטה במגרש.
זה קל לבוא ולהגיד שצריך היה להביא עוד ווינגר כבר לפני הפציעה של קומאן ושאין מספיק ווינגרים ואין על מי לסמוך בעניין זה ולבקר את ההנהלה/מאמן. אבל אני לא חושב שזה נכון. בקבוצה (והכל לפני הפציעה של קומאן) יש 4 ווינגרים ובחורף מגיע עוד אחד. כשיש גיבויים נוספים (שמעצם היותם גיבוי לגיבוי הם לא ווינגרים טבעיים וזו לא העמדה הראשית שלהם) וכל זה על שתי עמדות. התכנון היה לתת לקומאן ולגנאברי את המדרגה כדי לאפשר להם לעשות את הקפיצה. כי מאמינים בהם. מצד אחד הם לא היו אמורים לסחוב לבדם את הקבוצה וכשצריך נסיון יש את רובן וריברי, ומצד שני שיהיה להם מספיק דקות משחק כדי לקבל נסיון ובטחון. בנוסף רובן וריברי שהם פציעים וגם קצת מעבר לשיא ביכולת גם הם לא יהיו הבסיס של הקבוצה מצד אחד אבל מצד שני יוכלו לעזור כשצריך. עם פחות דקות מצד אחד הם פחות יפצעו פחות יהיו עייפים ומצד שני יתרמו מהנסיון, הידע והיכולת (שעדיין יש להם). אם יבוא עוד ווינגר ברמה גבוה זה לא כזה פשוט. לא יבוא ווינגר כזה כדי לשבת על הספסל ובטח שלא לחלוק את הזמן עם עוד 4 (או חמישה) אחרים. כל דקה שלו זה דקה פחות לקומאן וגנאברי זה דקה פחות לרובן וריברי. וכולם כולם צריכים את הדקות האלה. אף אחד לא חשב שקומאן יגמור את הסיבוב הראשון כבר במחזור הראשון או שגנאברי יהיה פצוע כל כך הרבה זמן. לכן, כשהעונה הוכנה לא היה מקום להביא ווינגר מוכח. מאוד לא קל לתמרן בין שחקנים שכל אחד צריך את הדקות שלו ולעשות חילופי משמרות. עכשיו עם הפציעה של קומאן, כמובן שהקלפים נטרפים ויש מקום להביא ווינגר ברמה לפחות של קומאן (שלדעתי הוא ברמה הגבוהה ביותר כבר עכשיו). ביום האחרון התחילו שמועות על חילופים של בואטנג עם דרקסלר. מאוד מוצא חן בעיניי הרעיון. (כמובן שיהיה צורך למצוא תחליף לבואטנג כי אי אפשר להישאר רק עם זולה והומלס ומאי).
