אלפונסו דיוויס הקנדי שמשחק בארה"ב. הוא מגיע בחורף. בעניין אחר. רודי עובר רשמית לשאלקה. שחקן מצויין שלמרות הכל הצליח לתרום לקבוצה בעונה שעברה. שאלקה עם החתמה מצויינת.
להביא את דרקסלר (באופן כללי, סיכוי נמוך מאוד מאוד שיבוא עכשיו) לא מתאים לדעתי. בדיוק המשבצת של גנאברי, בלי שגנאברי שיחק דקה רשמית בקבוצה. כבר להביא לו תחרות ושק של סימני שאלה על הגב לא מתאים, ולא בריא להתפתחות שלו בקבוצה. @Lebron סיכויים אפסיים. ילד מוכשר, דריבליסט. במובנים מסוימים בדיוק השחקן שאפשר להקפיץ מהנוער בגלל הפציעות באגפים. הבעיה שפיזית הוא רחוק מרמת בוגרים. הוא אפילו לא כל כך משותף במשחקים של הקבוצה השנייה בליגה השלישית, וממשיך לשחק בנוער, בין היתר בגלל העניין הפיזי. לפני שנה השיקו את הקמפוס/אקדמיה החדש/ה והושקע שם הרבה כסף. כבר יש ציפייה לראות תוצאות על אף העובדה שזה לא דבר שקורה פתאום בשנה אחת. ולמען האמת, כבר הרבה זמן שלא מצליחים לשלב שחקן מהנוער. לוקאס מאי נראה הכי קרוב כרגע, אבל למעשה הוא אולי בלם חמישי ברוטציה, ושיחק רק משחקים שהם לפרוטוקול כמו מחזורי הסיום בעונה שעברה. השנה הוא כבר משחק בקבוצה השנייה (לעומת באטיסטה מאייר) ונראה מה יהיה גרף השיפור שלו. אם להסתכל על העניין בצורה קצת יותר רחבה, יש בעיה רצינית לכל קבוצות הטופ בשנים האחרונות עם שילוב שחקני בית מהנוער. קפיצת המדרגה שצריך לעשות שחקן צעיר היא כמעט בלתי אפשרית - ראשית פיזית, אחר כך מנטלית וחברתית, ילד בן 18-19 נכנס לחדר הלבשה של אלופי עולם, אלופי אירופה וכו'. לא לכל אחד יש את האופי והבגרות בגיל הזה (אם בכלל). מה שלמעשה קורה זה שרוב השחקנים הצעירים חייבים תחנת ביניים - השאלה או התפתחות בקבוצה אחרת (כלומר כבר לא שחקן בית). רואים את זה מצוין בבונדסליגה שלאט לאט הופכת להיות feeder-league. ברנאט קרוב לחתימה בפסז'.
באיירן ניצלה את הערב אמש לחלוק כבוד גדול ולהיפרד מאגדת המועדון בסטיאן שוונשטייגר. הקשר שמורם אל-על בתמונה שיחק עם באיירן במשחק ידידות מרגש במיוחד נגד שיקאגו מה-MLS, קבוצתו הנוכחית, שולב לכמה דקות וגם כבש שער יפה. גנברי, ואנגר ורובן כבשו לפניו. שוונשטייגר שיחק 13 עונות בבאיירן בהן זכה באינספור תארים, רשם בדיוק 500 משחקים, 68 שערים ו-22 תארים, וגולת הכותרת היא הטרבל ב-2012/13. באתר של באיירן כתבו עליו 'אלוהי הכדורגל' ורומינגהה אמר עליו שהוא תמיד היה מ"ר בוואריה ושהוא שיאן בהכל. הכרוז באליאנץ' ארנה אמר 'הכבוד הוא שלנו לא פחות מאשר שלך'. לפני המשחק יופ היינקס שפרש סופית הפעם מאימון אך לפניכן לא שכח להביא עוד אליפות לבוואריה - קיבל את תואר המאמן המצטיין של הבונדסליגה אשתקד לפי בחירת העיתונאים.
את הערב של אתמול צריך לחלק לשניים. החלק הראשון - הפרידה משוויני. ערב מרגש ומכובד לאחד מגדולי השחקנים ששיחקו אצלנו. אחד שיש לו כל תואר אפשרי חוץ מאלוף אירופה עם הנבחרת. דרך נפלאה לכבד שחקן. החלק השני (שמתמצה לדעתי במחצית הראשונה. המחצית השניה כבר הייתה לגמרי שעשוע) - החלק המקצועי. אמנם השיקגו פייר זה לא הרמה מולה באיירן או השחקנים של באיירן יבחנו אבל בכל זאת. זכינו לראות את גנאברי, סאנצ'ס, גורצקה, מאי והשאר שאנחנו די מכירים. סאנצ'ס שיחק מצויין וגם גנאברי היה טוב מאוד. הם בכיוון.
שני דברים על הפרק: 1. בכתבה שהכנתי בה אני מדרג את עשר הקבוצות הגדולות של ליגת האלופות, קרי מהמתכונת החדשה מ-1992 ועד היום: בחרתי בבאיירן של היצפלד במקום השמיני. הכוכב הוא כמובן אוליבר קאן. אגב, קצת מספרים על אותן השנים(1998-2002) - זכייה אחת, גמר וחצי גמר; המספרים המלאים: 58 משחקים: 34 נצ', 16 תוצאות תיקו, 8 הפסדים. 2. בחזרה לימים אלה: בסוכנויות ההימורים לא נראה את באיירן מדורגת גבוה. בכתבה ב-'ידיעות אחרונות' הציגו שש מועמדות לזכייה ואת באיירן לא הזכירו שם. אם הונס ורומינגהה היו מתגלגלים אל העיתון ומישהו היה מתרגם להם הם היו צוחקים וזורקים את העיתון לפח, עוטפים איתו דגים מה שנקרא. למה גם באיירן 'שם' וצריך לקחת אותה בחשבון? כי באיירן תמיד חזקה, כי היא אימפריה. אני חושב שמצד אחד נעיף מבט על ההדחות של באיירן בשנים האחרונות - היא שיחקה פעמיים נגד ריאל מדריד ופגשה גם את ברצלונה, והיו שם משחקים עם שיפוט רע, משחק כשחצי סגל פצוע, טעויות שוער. אבל הגבול הזה בצ'מפיונס, ככה זה, אתה כל-כך קרוב אבל בעצם רחוק. זה לא רק חוסר מזל כשזה קורה על בסיס 'קבוע'.
מסכים. באיירן מבחינתי תמיד הקבוצה הכי מסוכנת וקשה במפעל ביחד עם פאריס, ברצלונה, יובנטוס וריאל. עם כל הכבוד לסיטי.
משחק בינוני שלנו אתמול. חאמס היה חלש מאוד וגם רובן לא בשיאו. סאנצ'ס היה נוראי במחצית הראשונה. חיפש לעשות רק דברים מסובכים וכשל בכל פעם, למרות המון רצון, ריצה והשקעה. במחצית השניה הוא היה נהדר. עשה את הדברים פשוט, בלי להסתבך יותר מידי וזה היה נראה כאילו מישהו דיבר איתו על הדברים במחצית. פשוט שתי גישות שונות שלו לכדור בשתי המחציות. הוא הראה למה באיירן קנו אותו ואני מקווה שהוא ימשיך את מה שעשה במחצית השניה. קימיש הופך מפעם לפעם לעוד יותר טוב ועוד יותר טוב. פשוט תענוג לראות אותו. בסה"כ משחק עם המון לחץ (מאמן חדש, עונה ראשונה שלו בליגת האלופות, פצועים לא פשוטים) וניצחון חלק. אפשר להסתכל קדימה.
אם במחזור הקודם זו הייתה תחושה לא נעימה עכשיו זה כבר מרגיז. באיירן נראית כמו סניף של ההסתדרות בשנות ה - 70. יש סידור עבודה וכל אחד צריך לשחק את כמות הדקות שלו בלי שזה משנה אם הוא טוב, מה התוצאה ואם זו העמדה שלו. חאמס צריך לשחק 157 דקות זה מה שהו ישחק. גם אם היה חלש במשחק הקודם וגם אם זה בתפקיד שזר לו לחלוטין ואין לו מה לתרום. אפילו מגן ימני. סאנצ׳ס שיחק את 136 הדקות שלו. הוא יצא גם אם היה טוב מאוד. וכן הלאה. ככה לא מנהלים קבוצה. כן. צריך רוטציה. אבל הרוטציה היא הדבר המשני ולא העיקרי. הקבוצה צריכה לשחק טוב ולזרום. לשני מצבים הגענו. שניהם ממצבים נייחים. ודבר נוסף. מספיק עם כל השיחות חנופה האלה כל פעם שרובן או ריברי יורדים לספסל.
ועל הדרך לנפנף את הבלוף הזה שנקרא רנאטו סאנצ'ז. אז נכון יש לו יכולת פריצה עם הכדור, אבל בזה זה נגמר. הוא טיפש כמו נעל, הולך עם הראש בקיר, ממש אי אפשר לסמוך עלי שחקן כזה במרכז המגרש והוא לא מספיק זריז ומהיר לאגף. מחליף אותו עכשיו עם מאייר מהרטה
השניים האלה תרמו המון לבאיירן, גם אם הם לקראת סוף הקריירה וראויים לכבוד. הם הובאו בזמנו כדי להביא גביע אלופות לבאיירן והיה סמלי שהאחד (ריברי) בישל לשני (רובן) את שער הנצחון בגמר בוומבלי. זה כמובן לא אומר שמגיע להם הרכב בכל מצב אבל יש להם עוד מה לתרום. שנה שעברה (שלא תגידו שאני מדבר רק על דברים שקרו ב2013) ריברי היה היחיד שתיפקד במינכן נגד ריאל בחצי הגמר וזה אומר הרבה. כמובן שצריך לעסוק כבר בחילופי דורות (לדעתי היתה טעות קשה לשחרר את קוסטה, שהיה חלק מהתהליך הזה) אבל ממש אין צורך לחפש להיפטר מהם: הנאמנות שלהם לקבוצה מאוד גבוהה (רובן אמר שההחלטה לבוא לבאיירן היתה הטובה בקריירה שלו וריברי אמר שרואה את ביתו במינכן).
כשחשבנו שיותר גרוע לא יכול להיות. דרך אגב, גם מהמט שול תרם המון לבאיירן. אפשר להחזיר גם אותו שישחק יחד עם רובן וריברי. לא יהיה הבדל גדול.
אני מסכים איתך לגבי רוברי, אבל הבעיה יותר עמוקה מהצמד הזה. הרוטציה המוגזמת של קובאץ פוגעת בקבוצה, ומשהו בקישור לא עובד. הוא מרגיש לי רך מדי, במיוחד אחרי שטליסו נפצע וארתורו וידאל עזב. אייקס הייתה הרבה יותר טובה והגיע לה לנצח, מזל שיש את נוייר
על הרוטציה כבר כתבתי. זו לא רוטציה זה סידור עבודה לפי דקות משחק שכל שחקן צריך להיות על המגרש בתקופה מסויימת בלי קשר לכלום. דרך אגב, קראתי שמטס הומלס מתלונן על הרוטציה. כנראה שצריך להראות לו את המשחקים שלו לפני שהוא מתלונן. אני הייתי עולה מהיום ועד סיום העונה עם זולה ומאי כבלמים ושהומלס ובואטנג יחליפו אותם רק כשהם מוצהבים או פצועים. לא רק את רוברי הגיע הזמן להחליף. מה הפלא שהקישור שלנו לא עובד? מי משחק שם? רק תיאגו. מרטינז (כשהוא לא על הספסל במסגרת הרוטציה) רק אמור לחלץ כדורים. רובן וריברי תקועים על הקו ולא משתתפים בהנעת הכדור. הם רק מקבלים אותו ופורצים על הקו ללא תכלית (כבר שלושה משחקים שריברי לא העביר כדור רוחב אחד שהגיע לשחקן שלנו) ורובן חוץ מההרמה לגול (בפעם היחידה שהוא לא רץ עם הכדור סתם על הקו רק כדי להסתובב ולחזור איתו אחורה) לא מרים וכל פעם שהוא חותך לאמצע כבר מזמן לא יצא מזה גול. מולר ליד לבנדובסקי ולא נשאר מי שיניע את הכדור יזיז את היריבים ויעשה דאבל פאסים. (אתמול אחרי שרובן יצא, חאמס באופן טבעי לא נשאר בצד ימין איפה שאמרו לו להיות כי משם הוא לא מבין איפה הוא נמצא) וקימיש הופקר לבדו לאגף. מה הפלא שהוא הרים בערך 3,427 הרמות חסרות תועלת? פעם אחת בא קשר לידו, עשה איתו דאבל פאס ומשם הוא העביר רוחב נפלא שממנו תיאגו כמעט עשה גול. אז מה נשאר? לתיאגו לרוץ עם עצמו סתם (כשחאמס נכנס זה נראה טיפה יותר טוב, אבל ראו בבירור איך כולם בפאניקה) ולבואטנג לנהל את המשחק. מכל סגל הקשרים העצום שיש לנו (מרטינז, גורצקה, סאנצ'ס, תיאגו, מולר, רובן, ריברי, גנאברי, חאמס, טוליסו וקומאן (ומי ששכחתי שיסלח לי)) מי שמנהל את המשחק זה בואטנג. במשחק נגד הרטה מהדקה ה - 70 (לא ספרתי לפני כן) הוא מסר 9 מסירות עומק ארוכות (על הקרקע ובאוויר). כמובן שרובן לא הגיעו ליעד ומאף אחת לא יצא כלום. הגיע הזמן להיפרד מהקונספציה של רוברי (או של שני קיצונים מהירים). לא חובה לשחק ככה. מילא כשרוברי היו טובים אז אני מבין. אבל הם לא. ומחליפים כמו שהם היו אין לנו (לפחות לא כרגע). אז אפשר לשחק בצורה אחרת. יותר מזה, הבטיחו לנו בניה. איזה בניה לעתיד יש כשרוברי והומאטנג משחקים כל משחק וגם לא נראים טוב. אנחנו נראים בדיוק כמו שנראינו בתקופה הזו בשנה שעברה. ימיו האחרונים של אנצ'לוטי. רק עם שחקנים יותר זקנים בשנה.
http://e00-co-marca.uecdn.es/claro/assets/multimedia/imagenes/2018/10/03/15385640898398.Xxx חאמס בין שניים: יותר טוב עם קובאץ מאשר עם זידאן? במארקה אוהבים לבדוק מה קורה אצל האקסים, ובלי קשר למצבה האיום של ריאל מדריד שהייתה שמחה לקבל את הקשר הקולומביאני, כתבו על ימיו הקשים של הקשר בקבוצה בבוואריה. כתבו שמשחק הפתיחה של הצ'מפיונס זה אחד מהתאריכים שמסמנים באדום בלוח שנה. חאמס פתח בהרכב והספיק לבשל שער אבל התאכזב כשהוחלף. נגד אייקס הוא שיחק דקות ספורות, ירד לחדר ההלבשה, הוא לא היה צריך להתקלח בכלל. "חאמס שחקן נפלא אבל אני יכול לבחור רק 11 שחקנים", אמר קובאץ' המאמן של באיירן אלא שהציטוט הזה נראה דומה לזה של זינדין זידאן("אנחנו יודעים למה הוא מסוגל ואוהבים אותו, הוא יקבל את הדקות שלו, התחרות קשה"). וחאמס מאוד אהב את ריאל מדריד, הקהל, את המדינה - ועזב כדי לקבל דקות משחק, אבל הוא פתאום שוב תוכנית ב'. חאמס פתח בהרכב שלוש פעמים העונה ויש לו 332 דקות בלבד.
