אז חמש שנים שחיכיתי לדיסק של המאנקיז, אפילו קניתי כרטיס לאחת ההופעות שלהם הקיץ ומה יצא? אלכס טרנר חזר לשפילד וכתב אלבום קונספט שלם על פסנתר. בלי בס, בלי תופים ובלי בלאגן. מעין שילוב של הלסט שיידו פאפטס והאלבום סאונדטרק של "סאבמרין". בקיצור נשמע בדיוק כמו אלבום הסולו שטרנר חיכה להוציא. להוציא שיר אחד גדול (four out of a five) הדיסק פשוט זוועתי. כן יהיה נהדר לשבת על כוסית אחרי יום לימודים ארוך ולשמוע אותו והוא אפילו יבוא טוב ברקע עם סקס. אבל נותר לי לקוות שבהופעה יהיו גג שלושה שירים מהאלבום החדש, מה שלא יקרה. כל השירים עם אותו קצב ואותם אינסטורמנטים וקצב שמרגיש שהוא חוזר על עצמו בכל השירים.
יצא לי עכשיו לשמוע לראשונה את השיר המדובר של נטע ברזילאי. זה נראה שהיא "השאילה" קטעים משירי פופ ידועים והדביקה את זה לשיר אחד(למשל Just Be Good to Me). התוצאה יוצאת משעממת לאללה, וכמו שהחבר'ה פה אמרו זה נראה שמה שהוביל לזכיה זה יותר העטיפה. אגב בעבר הרחוק שלחנו לא מעט שירים טובים לאירוויזיון-"אי שם" של אילנית, "אמור שלום" של שוקולד מנטה מסטיק, "חי" של עפרה וכמובן "נתתי לה חיי" של כוורת(שיר שאפילו התחבאה בו אמירה פוליטית). מצד שני לך תשווה בין יוצרים כמו סנדרסון ומתי כספי לדורון מדלי. לא כוחות.
הלכת שמונים שנה אחורה. כללי המשחק השתנו. וכאשר לפני כל אירוויזיון מזכירים לנו את ההצלחות, אני נזכר בעיקר בבושות.
@DRORIKO תן לי REM טוב בכל יום, אבל יצא לי לקרוא יותר מפעם אחת בגלריה של הארץ שזה איזה שטיק מודרני לקהל חסר הסבלנות והיכולת להתרכז במשהו ליותר מכמה שניות - אז כל 15 שניות בשיר עושים משהו חדש לגמרי שנשמע אחרת. תכל'ס, זה באמת שיר שנראה שהוא מורכב על בסיס הגישה הזו. תכל'ס, די עלבון לזוכים קודמים של ישראל באירוויזיון (לא שאני מת על אבניבי...), אבל זה מה שהולך היום. מעניין מה יחשבו על זה בעוד 20 שנה ואם זה ייכנס לפנתיאון כמו קודמיו או שייזכר כקוריוז שזכה, אבל מי בכלל רוצה להקשיב לזה עוד. לך תדע לאן העולם יילך עד אז.
הדיבור מתגלגל הרבה זמן לא קראתי ראיון כל כך מרתק עם אמן. חלק מהדברים שהוא אומר מקוממים, עם חלק אחר אני מסכים במאה אחוז, אבל הכל מעמיק ומעניין. ובשורה התחתונה-מעדיף ימני אחד כמו מיכה שטרית על פני אלף שמאלנים כמו אפרים שמיר.
אגב שטרית במשך שנים היה נטו בשמאל. אני זוכר התבטאויות שלו שנשאו אופי מאד שמאלני, וזה חלחל כמובן גם לשירים שלו, למשל "חיפה מול היום" של סלמן מצלחה. האמת שגם ב"רדיו בלה בלה" אפשר למצוא מסר פוליטי מאד חריף,למרות שהאלבום עצמו מדבר על הטבע האנושי, שזה מזכיר את THE WALL שערבב בין האישי לפוליטי. רדיו בלה בלה מאד הושפע מהאלבום הזה. יפה לראות שגם הוא התפכח עם השנים, ולא רק הוא. לא הרבה אנשים יודעים אבל דידי הררי בעברו היה שמאלן רדיקלי עם דעות שתואמות את הקשת המזרחית. יש כמובן את אברי גלעד שעשה 180 מעלות. אריאל זילבר בעברו טען שצריך להחזיר את הכותל. יפה לראות שאנשים לאט לאט מבינים עם מי יש לנו עסק.
