בסדר, יכול להיות שגם אובמיאנג נבחן פה בגיל 18 ואף קבוצה לא רכשה אותו. אם אני לא טועה גם לנדאו ויתר על סורין (משהו ששמעתי מזמן מזמן). יובנטוס וויתרה על הנרי. סילבה הוצע להשאלה בגיל 20, וכנראה לא רק למכבי חיפה, ואם קבוצות וויתרו על השאלתו, וחיפה לא שיתפה אותו מספיק, אי אפשר לשפוט את אלישע לוי. אם כי, לדעתי סילבה שיחק לא פחות טוב מזרים אחרים באותה תקופה (אגב, שיחק גם מושאל מויאריאל בשם דוטרה - או משהו בסגנון).
אובארוב מסיללה, פץ, דה סילבה, אלברז קנדאורוב, אוליאנוב, בואטנג חלילוביץ', רוסו יעקובו קרובים אבל בחוץ אניימה, פנסטיל, מארין, טארטיאק, ז'וטא, פראלייה, פישונט, לרואה, שאלוי, קוביקה וקולואטי הרכב קצת התקפי, אבל סומך על ז'וטא לסגור את האמצע
אם כבר נגעתם בזרים, אחד הזרים עם הרזומה היותר טוב שהגיעו להיבחן כאן שאני זוכר היה ריינאלד פדרוס בבית"ר ירושלים, היה בנאנט, ליון, מארסיי ואפילו בנאפולי ופארמה, וואלה הייתה לבחור קלאסה אבל בחרו (בצדק) באבי נימני בירושלים
אולי אני משוחד, אבל יכול להיות שברזילאים מצליחים רק או בעיקר בבית״ר ירושלים? אינדיו, קאלדיירה, רומולו, שוונקי, קלאודמיר ואפילו באליפות של 87 היה את דידו.
רומולו נתן רק סיבוב ראשון גדול, שוונקי אם זכור לי נכון די אכזב. אינדיו שיחק בתקופה שבית"ר התחרו בתחתית. ככה שאולי לשאיפות של אז הוא היה מספיק טוב. קלאודמיר בהחלט גדול.
בית"ר ירושלים גם הביאו הרבה מאוד ברזילאים, ככה שחלקם הצליחו. יש נגיד את טאטו או ז'או פינטו וראמליו שאכזבו
אינדיו זה אגדה, אחד האהובים בכל הזמנים אבל הוא לא היה מהבלמים הכי מבריקים, מה שכן היו לו פריצות אלא ניימאר, מת על השחקן הזה. שוונקי לא הצליח לדעתי ביחס לציפיות ממנו רומולו? בלי יצחקי לא היה מהמבריקים אבל איזה פינישר מדהים. קאלדיירה? לא נשכח לעולם את הגול נגד מכבי דקה 90 3:2 שהקפיץ אותי לאוויר ברמות על ואז כשהלכתי לראות שידור חוזר ושלמה שרף כל המשחק ירד עליו זה היה עוד הרבה יותר מתוק, עד היום אני עוקב אחריו בפייסבוק
ראוי לציין 2 זרים ששנים החזיקו את מכבי הרצליה בלאומית(ליגת העל של היום) - ואסילי איבנוב ואולג נדודה. כנראה שניהם השחקנים הגדולים בתולדות המועדון הזה. לא ברור לי מה הם עשו שם שנים. אגב ואסילי איבנוב הגיע לארץ ונבחן קודם במכבי ת"א אבל שם ויתרו עליו. וכמובן לא נשכח את השיא האגדי שלו של 17 צהובים בליגה במדי מכבי חיפה ב - 1999/00
נדודה חחח אני זוכר אותם עם בורגר קינג על החולצה, אני בטדי מעל לנדודה ואחד האוהדים זורק לעברו "תעבור למקדונלדס, יותר טעים" אחח איזו נוסטלגיה
סתם אנקדוטה קטנה. נדודה שיחק ב - 1994 עם ספרטק בליגת האלופות כולל מול דינמו קייב. מה מיוחד במשחק הזה? זה היה המשחק הראשון של שבצ'נקו בגביע אירופה(ואולי שני או שלישי בקריירה מקצוענית). ספרטק ניצחו 1:0. נדודה נכנס ממש בדקות האחרונות. זמן קצר אחר כך נדודה כבר הקפיץ כדור בהרצליה ושבצ'נקו המשיך לקריירה קצת יותר זוהרת.
לוקח הכל ביחסיות. שוונקי לא היה חלוץ על, אבל היה סביר ביחס לרמת הליגה. אינדיו לא היה כישרון גדול, אבל הוא השתלב במנטליות של בית וגן והיה מוביל חברתי. רומולו בעיני אנדרייטד גדול. סוג של פלט עם סגנון ברזילאי.
רומולו בהחלט אנדרייטד. אינדיו זה המלך של אותה תקופה, לא אשכח איך שיחקנו נגד מכבי חיפה, קיבלנו פנדל דקה 90 בפיגור 1:0 והמלך הזה ניגש לבעוט, החמיץ ופשוט התפרק על הדשא כמו ילדה והקהל לא נשאר אדיש וקרא בשם שלו במשך דקות ארוכות, הימים שבהם הקהל של בית"ר היה באמת הכי טוב בליגה בפער ענק מהשאר, או כשהוא בא פעם אחת ממש עצבני לבית וגן אחרי שלא שילמו משכורות נכנס בטריקת דלת לאברהם לוי ואמר לו "מה עם הכסף שלי" וכשאברהם אמר לו "תירגע, אין כרגע" הוא חייך, סגר את הדלת והלך להתאמן, איזה בן אדם ענק. אחח אילו ימים, ו-וואלה עם כל האיכות של רואדה וארסו ושות', אני לא חושב שאני מסוגל להתחבר ולאהוב אותם כמו שאני אוהב את אינדיו
מדהים איך מנגנון הכפשת אלישע כאן עובד כמו מכונה משומנת להפליא. על כל זר טוב שהוא לא רצה זה הוא לא רצה. כל זר טוב שהוא כן הביא זה לא הוא הביא. מעניין... Sent from my iPhone using Tapatalk
