למי שמכיר בבלייזר את המדור הקטן הזה בתחילת המגזין-אז זה אותו עיקרון בדיוק-למי שלא כל מיני דברים קטנים שקרואים תמיד או כמעט תמיד. דוגמאות: זה לא סרט עם קרב רובוטים אם לא יהיו ילדים קטנים שנקלעים לקרב ואמרים "מגניב" זה לא משנה שהשם שונה-ג'ל רחצה ותחליב רחצה זה אותו דבר יותר מחצי מהאנשים בארץ שלובשים כובעים של ניורק יאנקיס (מה שאני מתכוון נמצא למטה) לא מבינים שיט בבייסבול http://www.bens.at/images/nyyn5951game.Xxx
זה לא משנה כמה הכדורגל בארץ חרא, תמיד אחרי נצחון מקרי של קבוצה ישראלית על קבוצה אירופאית בינונית מינוס כל כלי התקשורת והאוהדים פה יאבדו פרפורציות לחלוטין אבל יגלו אחרי זה עוד פעם כמה שהכדורגל פה רקוב רק כשהנבחרת תיכשל שוב באיזשהו קדם טורניר מול "יריבות נחותות" כמו שוויץ ויוון.
זה לא משנה עד כמה הקבוצה הישראלית תצליח באירופה, תמיד יהיו כאלה שיחפשו להמעיט מההישג שלה כאשר הם ממעיטים מהערך של היריבה.
זה לא חשוב כמה שטויות שגיא כהן ידבר או נדב יעקב יצרח,בדיון התקשורת האנגלי תמיד יהיה מישהו שלא ימאס לו להזכיר לנו את זה.
זה לא משנה כמה עשורים יעברו, החולצה של סלטיק תמיד תישאר אותו הדבר ועדיין, האוהדים ימשיכו לקנות את החולצה ה"חדשה" כל שנה מחדש.
משחק כדורגל נמשך 90 דקות ובסופו גרמניה מנצחת, מלחמת עולם לעומת זאת נמשכת כמה שנים ובסופה גרמניה לא מנצחת. סרט הוליוודי נמשך 90 דקות ובסיומו הגיבור מנשק את היפה,סרט אינדי נמשך 90 דקות ובסיומו אין פאנץ ליין, סרט ישראלי נמשך 90 דקות ובסיומו אתה תמיד שואל את עצמך "למה לעזאזל הייתי צריך לצפות בדבר הזה?"
אין דבר מענג יותר מאשר להצליח להגיע לבד לנקודה מגרדת בגב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
התענוג הכי גדול בנסיעות בתחבורה ציבורית זה למצוא עיתון ישראל היום (לא מדבר על הדוכנים ומחלקי העיתון-שם העיתונים מתחסלים מהר) ולגלות שהתשחץ לא מותחל.
