הפועל יהוד חוזרת !

http://www.tam.co.il/27_8_2004/images/yahood.Xxx

http://www.tam.co.il/27_8_2004/images/yahood.Xxx

האחים ויזן באיצטדיון סעדיה חתוכה, השבוע

http://www.tam.co.il/27_8_2004/images/pick.Xxx

פיק. הפועל יהוד- שיגעון

ב-1982 הדהימה הפועל יהוד את עולם הכדורגל וזכתה בגביע המדינה שנתיים לאחר מכן החלה ההידרדרות, ובשנת 1997 נסגר המועדון 22 שנה לאחר הגביע ההיסטורי: הפועל יהוד חוזרת ובליגה ג' כבר רועדים המאמן, אהרון ויזן: "נגייס 400 אלף שקל, ובדרך ללאומית ננסה לגנוב עוד גביע" שלום רוקבן: "זה מועדון עם המון מסורת" האימפריה מכה שנית

מאת: אמירם טובים
צילום: רונן מחלב

קשה היה לפספס השבוע את ההתרגשות של ותיקי המדרחוב הראשי ביהוד. לאחר שבע שנים של הפסקה, חוזרת קבוצת הכדורגל המיתולוגית של הפועל יהוד לפעילות. בעיר שבה סיפור הזכייה ההיסטורית בגביע המדינה עובר עדיין מאב לבנו, חזרתה לחיים של הקבוצה האהובה היא לא דבר של מה בכך.
"זו לא שמועה ולא כוונה - זו המציאות", אומר לי מוכר הפלאפל במדרחוב הישן. "אם אתה לא מאמין, אתה יכול להרים טלפון לעיריה. שם ייתנו לך את כל הפרטים".
ואכן, שיחת טלפון קצרה עם אנשי העיריה מבהירה רשמית: הפועל יהוד חוזרת בפורמט חדש. אהרון ויזן, קפטן העבר של הקבוצה, הוא היוזם וישמש כמאמן. האח הצעיר, אבנר, יהיה יושב הראש. הסגל עדיין לא הושלם סופית, אבל בליגה ג', מחוז מרכז, כבר לחוצים.
את האחים ויזן פגשתי השבוע במגרש הכדורגל הישן והמתפורר בעיר. שלום רוקבן, חלוץ העבר של הקבוצה, הצטרף על תקן כוכב קבוצת העבר. ביהוד, שהפכה מאז הזכייה בגביע לעיר בישראל, מאמינים שאפשר לשחזר את הימים היפים.

מתחילים בליגה ג'
("13 מיליון שקל חובות")

קבוצת הכדורגל של הפועל יהוד נוסדה בשנת 1950. 26 שנה מאוחר יותר, ב-1976, היא עלתה לליגה הלאומית (הבכירה אז). לשיאה הגיעה הפועל יהוד שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1982. בסוף אותה שנה הגיעו לאיצטדיון רמת גן 12 אלף תושבי העיר, וזכו לראות את קפטן הקבוצה, הבלם אהרון ויזן, מניף את גביע המדינה לאחר 0:1 קטן נגד הפועל תל אביב.
אלא שלמרות ההצלחה בגביע ובדומה לקבוצות קטנות נוספות, לא הצליח המועדון הצנוע לשרוד. בעונת 1983-84, שנתיים בלבד לאחר הגביע ההיסטורי, ירדה הפועל יהוד לארצית ומשם המשיכה להידרדר. לפני שבע שנים התפרקה הקבוצה ונפרדה לשלום ממפת הכדורגל הישראלי.
בשנות השיא של המועדון שיחקו בו בכירים רבים. אהרון ויזן, שלום רוקבן, אריה חביב, האחים ששון, משה (קיש) רומנו וחזום חזום האגדי - הם רק חלק קטן מההיסטוריה המקומית. את סגל הקבוצה עיטר באותם ימים גם צביקה פיק, למרות שהזמר היה עסוק יותר בלחמם את הספסל מאשר לשרוף את הדשא. עם המאמנים בקבוצה נמנו גם שלמה שרף, צביקה רוזן וזאביק זלצר. השבוע, באיצטדיון סעדיה חתוכה בעיר (ע"ש ראש העיריה המיתולוגי), מדברים האחים ויזן על הגשמת חלום ישן.
הכל סגור לתחילת העונה?
אבנר: "כן, אבל תחת השם 'הפועל מונוסון-יהוד'. להפועל יהוד יש חובות של 13 מיליון שקל וההתאחדות לכדורגל לא אפשרה לי להקים את הקבוצה מחדש. בזכות האיחוד המוניציפלי בין נוה מונוסון ליהוד הצלחתי בהתחכמות קלה להקים קבוצה. אבל תאמין לי, מבחינתי זו הפועל יהוד של העבר".
איך הקבוצה תיראה?
אבנר: "לקבוצה לא תהיה מחלקת נוער. אנחנו נתמקד רק בקבוצה הבוגרת. השנה מכבי יהוד התפרקה, אז הרבה שחקנים מהנוער שלה יגיעו אלינו. כרגע אנחנו על סף חתימה עם שמות גדולים כמו ישראל כהן, מיקי ממן וחיים סירוטקין. אני מבטיח לך שלאימון הפתיחה יגיעו לפחות 50 שחקנים להיבחן, למרות שנשחק השנה בליגה ג'".
יש מאמן? תקציב?
אבנר: "את הקבוצה יאמן אחי אהרון ויזן, ותקציב זה לא בעיה. אני מאמין שנצליח לגייס 400 אלף שקל, שזה סכום עצום לקבוצה בליגה ג'".
אז אנחנו מבינים שהציפיות גדולות.
אבנר: "כן, אהרון ואני מבטיחים שתוך שנתיים אנחנו בליגה א', בדרך ללאומית. מבחינתנו כל שנה תהיה שנת עלייה, ומי יודע, אולי בדרך גם ננסה לגנוב את גביע המדינה".
מה קורה ביהוד? התושבים מתרגשים?

הפועל יהוד המיתולוגית (משמאל: אהרון ויזן וחזום חזום) אהרון: "כן, אנשים בעיר המומים, מקבלים את זה בהמון אהבה, אבל עדיין לא מאמינים שזה באמת קורה. למרות שלחבר'ה הצעירים אין מושג שהפועל יהוד היתה פעם אימפריה, אנחנו מאמינים שיגיעו אלף צופים למשחק, וככל שנתקדם כך יגיעו יותר. אל תשכח שכשלקחנו את הגביע היו ביהוד 12 אלף תושבים והיום יש קרוב ל-24 אלף".
אומרים שהמועדון התנהל בעבר כמו "שכונה".
אהרון: "מה שהיה היה. אין מצב שנהיה שכונה כמו פעם. אנחנו מבטיחים להיות מקצוענים".

חגיגות הגביע
("שלושה ימי חופש לילדים")
למרות הנוסטלגיה, הפועל יהוד של שנות ה-80 היתה הקבוצה השנואה על שחקני הליגה, הרבה בגלל שיטת המשחק שלה. עד היום, כשקבוצות מסיימות בתיקו מאופס, מיד משתרבב שמה של יהוד לשרשרת הדימויים.

לשלום רוקבן, חלוץ הקבוצה שהגיע השבוע להעלות זכרונות במגרש ביהוד, הדימוי ההגנתי לא ממש מפריע. רוקבן ייזכר לעד כאיש שהבקיע את השער היחיד בגמר גביע המדינה. את התפקיד שלו הוא זוכר היטב.
"אני הייתי השחקן שנותן מנוחה להגנה", מספר רוקבן בחיוך ממזרי. "מהרגע שהייתי לוקח את הכדור, אף אחד לא היה מצליח להוציא לי אותו מהרגל".
ובכל זאת, איך זה להיות הקבוצה הכי שנואה בליגה?
אהרון: "לא הפריע לנו שכולם שנאו אותנו, ההפך, זה נתן לנו יותר מוטיבציה. באחת העונות הצליחו להכניס נגדנו רק 12 שערים בכל העונה, אבל מה שכן - ריסקו לנו את הרגליים חופשי".
מה היה הניצחון הכי גדול שלכם?
רוקבן: "ה-0:4 על מכבי תל אביב. זה היה בדיוק בשבוע לפני היציאה של אבי כהן לליברפול. צביקה רוזן, המאמן, נכנס לחדר ההלבשה וביקש מאיתנו לשחק חזק והתקפי ולנקום בשבילו אחרי שמכבי שלחו אותו הביתה. באותו משחק כבשנו יותר שערים ממה שכבשנו בכל העונה".
אהרון: "תאמין לי, יכולנו לשחק יותר התקפי, אבל בכל משחק שהיינו מובילים 0:1 ראש המועצה והפטרון, סעדיה חתוכה ז"ל, היה נכנס לחדר ההלבשה ומבקש מאיתנו שבכל המחצית השנייה נעיף את הכדורים לבית הקולנוע הסמוך. העיקר בשבילנו היה לנצח. היו משחקים ששיחקנו אולי 20 דקות נטו".
שנתיים אחרי הגביע הכל התפרק.
אבנר: "הכי כואב שאחרי הגביע ירדנו ליגה. אני אומר לך שאם סעדיה לא היה חולה, היינו נשארים בלאומית עד היום".
רוקבן: "סעדיה חתוכה היה אגדה. אני לא אשכח שלפני משחק גמר הגביע פורסם בעיתון שהנהלת הפועל תל אביב הבטיחה לכל שחקן 1,000 שקל אם הם ינצחו אותנו. סעדיה לא נשאר חייב והבטיח לכל שחקן 5,000 שקל פלוס טלוויזיה ווידיאו. לא רק שהוא עמד בהבטחה, הוא אפילו נתן לאריה חביב השוער 10,000 שקל בגלל שהצטיין. יש פה הרבה מסורת במועדון".
אבנר: "וזה עוד כלום. כשהתחלנו את החגיגות ביהוד, סעדיה נתן לכל ילד ביישוב כדורגל חתום על ידי עופרה חזה ז"ל, שגרה אז בעיר. מסכנה עופרה, ישבה וחתמה על איזה אלף כדורים, אבל זה עוד כלום.
"כל תלמיד ביהוד קיבל שלושה ימי חופש מהלימודים אחרי הגביע. שחטנו שבע כבשים והחגיגות נמשכו יותר משבוע. אני לא אשכח איך שר החינוך אז, זבולון המר ז"ל, הגיע ליהוד לנזוף בסעדיה על זה שהוא נתן לתלמידים חופש מהלימודים. בסופו של דבר המר חגג איתנו ואפילו עלה לבמת הבידור כדי לברך את השחקנים".
מה הזיכרון הכי חזק מהגביע?
אהרון: "אנשים חושבים שהדרך לגביע היתה קלה, אבל הרבה שוכחים שבחצי הגמר העפנו את בית"ר ירושלים. רוקבן נתן הצגה שחבל על הזמן. מאמן בית"ר, אליהו עופר, שם עליו אישית לוחצת ומרוב שרוקבן תעתע, אורי מלמיליאן רץ אליו והתחנן שיפסיק".
רוקבן: "אף אחד לא הצליח להוציא לי את הכדור מהרגל באותו יום. בסוף המשחק עמדו 50 אלף צופים, רובם היו בכלל אוהדי בית"ר, וצעקו: "רוקבן, רוקבן!". הם אפילו הרימו אותי על הכתפיים עד האוטובוס. אין כמו יהוד".

אגדת רוקבן
("הוא היה משוגע")
לאחר שכבש את השער שהכריע את גמר הגביע, הפך שלום רוקבן לסוג של אגדה מקומית. ביהוד, קבוצה של עשרה שחקני הגנה ושחקן התקפה אחד, מספרים עד היום על עלילות החלוץ הווירטואוז.
אהרון: "רוקבן היה משוגע. ביום שישי אחד, למשל, הוא החליט לנסוע לאילת למרות שלמחרת היה לנו משחק חשוב נגד הירידה, מול הפועל כפר סבא. מרוב לחץ נעלנו אותו בחדר ודרך החלון הכנסנו לו אוכל מהלילה ועד למשחק. במחצית פתחנו את החדר כדי שישחק. כפר סבא הובילה 0:1. ב-20 הדקות האחרונות רוקבן נתן שלישיה וכפר סבא ירדה ליגה".
רוקבן: "לא פלא שמוטל'ה שפיגלר אמר פעם שהוא שיחק עם שני גדולי עולם: פלה ורוקבן. מה שעושים היום רונלדיניו ורונלדו, אני המצאתי לפני 20 שנה. הייתי נותן אפילו דאבל פסים עם העמוד של הקרן".
אבנר: "הוא גם השחקן היחיד בארץ שקיבל צהוב על השפלת שחקן".
רוקבן: "אה, כן, זה היה כשהדבקתי את הכדור על העורף. המגן התעצבן ונתן לי בעיטה. הוא קיבל אדום ואני צהוב. שאלתי את השופט למה אני מקבל צהוב, הרי הוא זה שבעט בי. השופט ענה שעל כזאת השפלה גם הוא היה בועט. שלחו את הקלטת לפיפ"א, והם אמרו שזו הפעם הראשונה שהם רואים שחקן ששם את הכדור על העורף. מההלם הם לא ידעו מה לפסוק".
מה ההבדל בין הכדורגל של אז לזה של היום?
רוקבן: "היום על כל מכה קטנה עוצרים את המשחק. בתקופה שלנו, השופט לא היה עוצר למרות שריסקו לי את הרגליים. כל עוד יש לי דופק, המשחק נמשך".
לא רציתם להתקדם הלאה?
אהרון: "לא חלמתי בחיים לעזוב את יהוד, זה לא עניין אותי. נכון, היה לנו פחות כשרון, אבל היינו קבוצת נשמה. לצעוק 'אחד בשביל כולם' או 'הפועל יהוד' זה אותו הדבר. היינו משפחה".
ומה עם כסף?
אהרון: "תאמין לי, לפעמים סעדיה חתוכה ויתר על החינוך והרווחה והשקיע בכדורגל. אריה חביב, יוסי מזרחי ואני קיבלנו ממנו דירה ביהוד. היית מאמין לדבר שכזה? אנחנו עדיין חברים טובים ונפגשים הרבה כי כולנו עובדים בעיריית יהוד - שלמה ששון, ישראל ששון, משה שבת, יוסי, יחיא ואני. חוץ מאריה חביב, הוא אינסטלטור, אבל גם איתו אנחנו בקשר".
ומה התוכניות לעתיד הקרוב?
אהרון: "הפעם זה יהיה הכי מקצועי שאפשר, לא כמו אז. לא יהיו הנחות, לא נחלק הזמנות. מי שירצה לראות את יהוד - ישלם. ואנחנו, את מה שהבטחנו לך שנשיג - גם נקיים".

סייע בהכנת הכתבה: נדב פרישמן

 

קראתי שישראל כהן פרש בכלל, ותראו לאן הגיע מיקי ממן...
חוץ מזה, הם מצפים ל-1000 איש במשחק, עם הם ייבקשו תשלום על משחק לליגה ג' הם ישארו עם 5 אוהדים.

 

לצומת ליבם של אנשי יהוד, אלי גוטמן עומד למצוא עצמו בלי קבוצה.

 

גם רוני לוי, וגילי לנדאו......

 

למה אתם שלילים?
אולי גוטמן יאמן אותם, יקח את סונרה (השוער שעמד לבאר שבע) במחזור הראשון איתו ואז הוא יוכל להתגאות:
" מי אמר שלא הבאתי שוער טוב?
נכון שליגה ג', אבל תראו איזה הצלות".

 

בהצלחה לקבוצה החדשה\ישנה. לפחות בליגה ג' על תשחקו על 0:0 http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx