הפועל תל אביב 2017/18: למרות היכולת, בורחים לליגה הלאומית

כיף להיזכר בלילה הגדול ההוא בפאריס ומצד שני די עצוב. כבר אמרנו הכל - משחק עצום של טועמה, הגדול בקריירה, בכלל, 90 דק' מטורפות שקרה בהן הכל. הפועל מנוגדת ל-DNA שלה באותה עונה - התקפה מוכשרת לעומת הגנה בדיחה - תומר חליבה ואחרים. היו לנו מעט מדי רגעי קסם באותה עונה ולא היינו פקטור במאבק האליפות.

ובחזרה ל-2017/18 הקודרת: המשחק היום כל-כך שונה וכמה שאנחנו חייבים לנצח. הפועל פייבוריטית והיא לא אנדרדוג, זה לא אותו באז ולא אותה כמות תקשורת, היריבה תתבנקר, 'אפקט המשחק הראשון' של המאמן החדש כבר נעלם לו. הפועל חייבת ניצחון למרות משחק הרדיוס המבאס. אוסטוינד בהחלט שחקן טוב עם כדורגל ברגליים והרבה שכל אך הוא מעט איטי לדעתי בלי קשר לפציעה וההייפ סביבו מוגזם, הוא לא אינייסטה, פשוט הציפיות מגלבאן למשל היו הרבה יותר גדולות. אני רוצה לראות את הפועל תוקפת מייד בלי להשתהות ואת ברשצקי מאוד מעורב. אם לא ננצח היום ה-1:0 הזה בכפר-סבא לא שווה כלום.

 

קשה עד בלתי-אפשרי לראות משחקים ככה בליגה הלאומית שמעבירים למגרש פעם בעשר דקות בערך. עוד 1:0 ולמרות שהפועל היא 'פירקנו אותם 1:0 קלאסי' - אולי בליגת העל זה טוב, לא בליגה הלאומית. רפואה מתראיין בסטייל אחרי המשחק, כלומר הפרצוף הזועף והאכזבה הניכרת על פניו היא בדיוק מה נקודות בהן הפועל אוספת אבל כושלת - אין שכל בהתקפה, אין הצטרפות, ועוד ניצחון כזה ואבדנו. לא יכול להיות שהפועל נותנת גול והולכת לישון, לא בליגה הזו. הרכב מאוד התקפי, הרבה שחקנים מוכשרים למעלה וכמעט כלום, וחבל. אוסטוינד הכי אינטיליגנט אבל לא מסכן את השער והוא די איטי, ברשצקי לא לוקח על עצמו וגנדה שהוא שחקן עם 'וובוס' - הוא בעיקר שחקן מהיר. בינתיים אני קונה פור 2 על אחי נצרת ופיגור קל מכפר-סבא ששוב הפסידה.

 

אני מודה שחשבתי שפדרו גלבאן יהיה יותר טוב ואין לי בעיה שיעלה מהספסל בדקות 70-80, אבל גם החלק ההתקפי הנוכחי של הפועל שהוא בטח שלא נתניה של שנה שעברה - יכול לתת יותר. ברשצקי צריך להעז כי יש לו קצת מכל דבר והוא תמיד מנסה. גנדה מהיר מהממוצע בליגה הזו והירש ואקסברד שווים מס' דו-ספרתי של שערים בליגה הזו, אני לא מדבר על ליגת העל. עכשיו יש לנו מאמן ולא כמו קודם כי רפואה רציני ואיווניר ליצן. אני בהחלט מצפה שיהיו משחקים שנגמור מוקדם. אגב, דגני נכס, הוא רמה מעל הליגה הזו. הקפטן הבא שלי אחרי ידין.

 

איזה תגובה פח, ממש מעצבן וזה דווקא לא מתאים לך. אין לי בעייה לקטול את הקבוצה הפח שלי מודל 2017-18 אבל לא את ההיסטוריה המפוארת שלנו. ברור לך שצריך קצת מזל והצטברות של מקרים כדי שקבוצה כמו הפועל תנצח במשחק חוץ(!) קבוצה כמו פאריס, וכן, ברור שזו לא פאריס של היום. הגול הראשון היה מתפרצת מעולה, ניצלנו את זה שהמגנים של פאריס לא היו מגנים טבעיים וטועמה סיים כמו גדול. השער השלישי - מצב נייח, לגיטימי, ידוע שעם טועמה כל קרן הייתה חצי גול אז. הגול הרביעי? מהלך גדול של כדורגל, איך שגיא כהן אמר? 'פשוט דליקטס' המסירה של טועמה לברדה.

טועמה(בעונת השיא), ברדה, דה-ברונו, ורמוט, אוגבונה, דגו(ויוליץ' שהיה אמור להיות חלוץ טוב) - איזה שחקנים בהתקפה, יאללה, לעומת החלק האחורי - חאבייר פאהס, אנטבי(עונה בינונית), באדיר, תומר חליבה..[את רמי דואני ובונדר 'גילו' רק בחצי השני של העונה]. סידרתי כאן את השחקנים לפי איכות.

ובחזרה לטועמה, זו הייתה ה-עונה בה הוא לקח את הפועל על הגב. ב-2002/03 היו לו מספרים טובים יותר, כן, היה הגול הפסיכי בדרבי, עוד גולים יפים נגד הפועל פ"ת(בעיטה חופשייה שנייה תוך שבוע), בני-יהודה ועוד, אבל אז זו הייתה קבוצה של אבוקסיס, וגם היה את בן לוז ועוד ועוד. ב-2006/07 טועמה היה אחראי לכל דבר טוב שקרה להפועל. דה-ברונו המעולה נפצע בשלב מוקדם ולא נהנינו ממנו וגילי היה שחקן ספסל לא בשל.