איזו פרישה ריגשה אתכם הכי הרבה? אותי ריגשה הכי הרבה פרישתו של ראובן עטר, שחקן וספורטאי גדול, שחקן נשמה, אחד השחקנים האהובים עלי ביותר.
האמת גם אותי וגם של עודד קטש (למרות שזה לא ממש כדורגל)..אלה 2 אנשים שמאד הערכתי מקצועית וגם אישית ,אני מאד אוהב אותם,גדלתי עליהם,ובניגוד לפרישה של חיים רביבו (שהיתה צפויה מהרגע שהוא חזר לארץ) הפרישה של ברקוביץ' (פרישה מכדורגל אירופאי וחזרה לליגת העל,וואו כמה מרגש,תכף אני בוכה) הפרישה של זוהר (זה העציב אותי,אבל לא ריגש אותי). הבחירה שלי גם עטר -שחקן גדול,אדם גדול,סמל גדול של הכדורגל הישראלי תלה את נעליו לדעתי בטרם עת. אוהב אותך ראובן!
אומנם זה קצת רחוק אבל יצחק שום במשחק פרידה בלתי נשכח שנכנס עם כרכרה למגרש ו-5000 אוהדים מריעים לו.אגב ששום חתם בפנא הראו את הקטע הזה בטלוויזיה היוונית כדי להראות מאיפה הגיע שום
לא הייתה פה שום פרישה מרגשת מלבד זאת של ראובן עטר, לפחות בתקופה שאני אוהד כדורגל. לפרישה שלו גם הוקדשה הכי רבה בעיתונות (יצאו מוספים שלמים בשבילו ששמורים אצלי), ההודעה על גמירת הקריירה אחרי הפציעה ולאחר שהוביל את נתניה לעונה מצוינת והוכיח לכולם שראובן עטר עוד פה, העציבה את כולם, כי הוא היה שחקן מיוחד, ואין בארץ כיום שום שחקן ברמתו. לא היה ולא יהיה.
כמו שאמרו פה לא היו יותר מידי פרישות בטח לא מרגשות. אבל לפי דעתי.. הפרשיות של פליקס חלפון וגם של ישראל כהן הכי כאבו. זה מראה איך בן אדם יכול להיות יום אחד למעלה יום אחרי זה למטה. כאב לי מה שקרה בשתי המיקרים האלה ונעזוב עם זה נכון או לא.. במיקרה הזה הספורט פגע להם בחיים ובצורה קשה מאוד.
אני לא בטוח שזה דווקא הספורט פגע להם בחיים... כואב יהיה לי לראות את עופר שיטרית פורש[או שהוא כבר פרש? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx ] שחקן שפעם היה שחקן ענק והיה כובש במכבי חיפה ירד לשחק בליגות נמוכות.. שחקן צריך לדעת מתי לפרוש... חבל שהרבה אנשים לא יזכרו את עופר שטרית בתור המתולתל של מכבי חיפה שמבקיע בצרורות או בתור החלוץ המצויין של מכבי פתח תקווה
אולי כי אלה היו בסך הכל שנה וחצי מבין קריירה מוחמצת תרתי משמע שלו. הבחור החטיא כמעט מכל מצב... לגבי נושא הדיון - ללא ספק, ראובן עטר.