הפרשן הקטן חוזר :: הפעם תורו של זלאטן לענות לכם

1. שינוי מתבקש בסגל והשארת אנצ'לוטי בקבוצה.
נתחיל בדבר הכי ברור ובולט - שוער טוב. עם שני הליצנים הנוכחיים דידה וקאלאץ', גם שוער סביר ויציב יספיק, שלא נדבר על שוער ברמה עולמית שזה קצת קשה למצוא כאלה כיום שאפשר להביא.
גיבוי נורמלי לאודו במקום קאפו הקשיש. ובמחשבה לעתיד כמובן חלוץ טוב בגלל הפציעות המרובות של רונאלדו, הגיל של אינזאגי והאי-יציבות של ג'ילרדינו, למרות שפאטו מגיע בינואר.
בשאר העמדות מילאן מסודרת:
נסטה, בונרה, קלאדזה וסימיץ' מרכיבים רביעיית בלמים טובה מאוד, ינקולובסקי, פבאלי וסרז'יניו מכסים את האגף השמאלי של ההגנה. ואל תדאגו, לא שכחתי את מלדיני שיכול לשחק בשתי העמדות האלה, אבל הוא פורש בסיום העונה ומילאן כנראה תישאר עם השחקנים הנוכחיים בעמדות האלה.
מרכז קישור עם פירלו, אמברוסיני, גאטוסו, אמרסון וברוקי, גם פה מילאן מסודרת. קאקה וסיידורף אלה קשרי התקפה מהרמה הגבוהה ביותר, ויש גם את גורקוף.

2. אכן אדריאנו היה אחד השחקנים האהובים עליי באינטר, ומלבד טיירי הנרי לא ראיתי אף חלוץ ברמה של אדריאנו בשיאו, מאז רונאלדו בשיאו.
מה צריך לעשות איתו? כרגע הוא הושאל לסאו פאולו עד יוני, בתקווה שיצליח שם, שיחזור לכושר במקום עם הרבה פחות לחץ ובליגה הרבה פחות קשה מאיטליה, ואולי גם יחזק את עצמו מוראלית עם איזה זכייה בתואר שם בברזיל.
אם גם הפעם לא נראה ממנו סימני חזרה לחיים(אבל הפעם באופן קבוע), צריך להגיד לו תודה ולהתראות, ולמכור אותו לכל המרבה במחיר מחוץ לאיטליה. יש גבול.
דעתי עליו כיום? חלוץ עם פוטנציאל להיות אחד מ3 הטובים בעולם בתפקידו, אבל עם ראש דפוק שביזבז לו שנתיים מהקריירה, ואם לומר את האמת אני לא ממש אופטימי(בלשון המעטה) לגבי הסיכויים שלו לחזור לתקופת השיא שלו.
חבל, כי חוד של אדריאנו ואיברהימוביץ' בשיאם היה יכול להיות על-אנושי.

 

מסכים איתך עם הרוב, במיוחד בעמדת השוער ובעמדת החלוץ שאלו עמדות דחופות מאוד לשינוי משמעותי. אבל אני אוסיף שגם בעמדת הבלם אפשר לעשות שיוני, מלדיני בסוף העונה יפרוש, נסטה וקאלדזה לא צעירים (בנוסף לזה שקאלדזה הוא לא בלם כל-כך טוב, אלא בלם סביר ולא יותר מזה), ונשארנו עם בונרה המוכשר. שימיץ' אם אני לא טועה סיכוי טוב שהוא יעזוב את מילאן בחלון ההעברות הקרוב, והיו כבר שמועות שהוא אכן יעזוב את מילאן עקב מיעוט הדקות שלו. לכן יהיה טוב אם מילאן תביא בלם צעיר ורענן לסגל לשנים הבאות.

ובקשר לאדריאנו, אני באמת מקווה שהוא יחזור להיות אחד השחקנים הטובים בעולם, עדיין הוא שחקן שאני מאוד אוהב את היכולת המקצועית שלו, והייתי רוצה לראות אותו חוזר ומראה את אותה היכולת שאיפיינה אותה לפני כמה שנים.

 

ענית על השאלה הזאת אבל חלקית:
איך יכול להיות שמצד אחד מילאן, שהיא קבוצה גרועה בליגה בשנתיים האחרונות, מפציצה בCL, ומצד שני אינטר, שהיא קבוצה מצוינת בליגה בשנתיים האחרונות, לא מצליחה בCL?
האם יש סיבות אחרות מלבד הסגל הרחב יותר של אינטר והנסיון של שחקני מילאן במעמדים אלה?

 

אני לא מסכים איתך שברוקי,שימיץ' וקלאדזה הם "שחקנים לגיטימיים" וגם בנושא של השחיתויות אני סבור שעולם הכדורגל מושחת וקשה עוד יותר להאמין שהעניינים באיטליה שונים.

האם לא הגיע הזמן באמת למהפכה במילאן כמו זו שנעשתה אחרי אי ההעפלה לליגת האלופות בפעם הקודמת? האם לא כדאי למילאן להיפרד מאנצ'לוטי שלעיתים משגע את האוהדים עם החוסר תגובה שלו למהלכי השוק וניהול משחק חובבני כמו זה של אותו אסון איסטנבול?

אם תוכל להצביע על פי דעתך על 5 השחקנים הצעירים שיעשו את הפריצה העונה או בעונה הבאה?

פיורנטינה ורומא הן שתי קבוצות טובות בעלות איכות רבה אבל נדמה שהן גם רכות מידי. מה עליהן לעשות? צעדים קונקרטים כדי באמת ולנסות להיאבק באינטר?

אינטר נראית כה אבסולוטית ובלתי ניתנת לעצירה? האם אנחנו עומדים בפני רצף אדיר של סקודטו לנראצורי?

קאפלו ואנגליה? יצליח או לא?

 

זאת שאלה שקשה מאוד לתת לה תשובה ברורה והחלטית.
לדעתי אי אפשר להסתכל על העונות במפעל כמו ליגת האלופות כמכלול, אלא כל עונה בפני עצמה. ובכל עונה, לתוצאות של כל קבוצה בליגת האלופות יש סיבות שונות.
לצערי, יוצא שבכל עונה שאינטר שיחקה בליגת האלופות ב40 השנים האחרונות(היו גם כמה עונות בגביע אופ"א), משהו אחר מנע ממנה להתקדם - פציעות, כושר גרוע, ולפעמים גם פשוט לוזריות נטו. אי אפשר להתייחס לאינטר באחת משנות ה90 ולאינטר שהודחה בעונה שעברה מול ולנסיה ולהגיד "זו אותה אינטר לוזרית", כי כמה וכמה סגלים ומאמנים התחלפו מאז, אז לדעתי זוהי גישה לא נכונה. כל עונה היא בפני עצמה, בטח ובטח במפעל כמו ליגת האלופות.
לעומת זאת, מילאן מצליחה להגיע לשלבים מכריעים בעונות האחרונות עם סגל מלא וכשיר כמעט במלואו, מצליחה להגיע הכי מוכנה שאפשר למשחק נתון, וכמובן גם נעזרת לפעמים בדברים מוזרים שקורים ליריבות שלה ומנצלת את זה(למשל מול מנצ'סטר יונייטד בסן-סירו, כל ההגנה של האדומים הייתה פצועה ושיחקו רביעיית מחליפים, מה שכמובן עזר למילאן). מן הסתם גם הניסיון של אנצ'לוטי והשחקנים במעמדים האלה אף פעם לא מזיק.

Nesta:

לרוטצייה הם בהחלט שחקנים לגיטימיים. הרי אתה לא מצפה שברוטצייה ובספסל של מילאן יהיו פרדיננד, פויול ואסיין.

איזה מהפכה מילאן צריכה לעשות בדיוק? מכמה שחקני סגל היא כבר יכולה להיפרד ובמקביל להביא שחקנים טובים לא פחות? דידה, קאלאץ', קאפו, אולי עוד 2-3, מה הלאה? זה מהפכה? או שצריך להחליף את נסטה ופירלו?

לגבי אנצ'לוטי, הוא מאמן אדיר ואין הרבה כאלה. לאף מאמן אין אינטרס לא לחזק את הסגל שלו, אולי פשוט ההנהלה באמת לא נותנת לו לחזק את הקבוצה עם כל השחקנים שהוא רוצה. ואם הוא נשאר בכל זאת, יכול להיות שהמצב הזה לא מפריע לו, והוא עושה מה שהוא יכול.
ניהול משחק חובבני? לכל מאמן קורים מקרים כאלה, מטעויות לומדים.

אתה מתכוון לאיטלקים או בכללי? לא יודע אם זה 5, אני פשוט אכתוב את כל מה שאני חושב:

מאינטר, פלה ובאלוטלי -
הראשון, בן 19, קשר אחורי פורטוגלי מאסיבי בגובה 1.87 ומשקל 87 ק"ג. שליטה טובה בכדור, מתקל מצויין, מוסר ובועט טוב, ויודע ללכת לעימותי כוח וגוף עם שחקני היריב. אם ימשיך לקבל הזדמנויות, הוא יפרוץ בענק.
השני, בן 17 וחצי, חלוץ איטלקי ממוצא גנאי, גובהו כמעט 1.90. כוח פריצה מסחרר, משחק ראש טוב, טכני, דריבליסט, מהיר, חזק. עם הצניחה החופשית של אדריאנו והחלודה שקרספו מציג כרגע, הוא עוד עשוי לפרוץ בגדול ולתפוס מקום קבוע בסגל הבוגר. מנצ'יני כבר התבטא לגביו ואמר שיעשה מה שיוכל כדי לקדם אותו.

מפיורנטינה, מונטוליבו ופאציני -
שני כשרונות איטלקיים, שהעונה סוף סוף מתחילים לקבל דקות באופן קבוע, ומראים ניצוצות של שחקנים ברמה גבוהה. אין לי ספק שאם פראנדלי ימשיך לתת להם את האשראי, בעונה או בעונה הבאה אם יפרצו בגדול, דבר שגם הנבחרת האיטלקית תשמח מאוד שיקרה.

מיובנטוס, קרישיטו -
הרבה פוטנציאל יש לבלם הזה. הוא משחק עם ביטחון, יודע לתקל, משחק ראש טוב, ואם יצבור ניסיון אין לי ספק שהוא יהיה חלק קבוע מההגנה של יובנטוס. פוטנציאל גם לנבחרת איטליה.
מאמפולי, שגם שייך ליובנטוס, ג'יובניקו -
הכישרון שיש לילד הזה הוא פשוט מדהים. יש הרבה שחקנים שאומרים עליהם מוכשרים, אבל הכישרון של ג'יובניקו הוא לא סתם עוד כישרון, אלא כישרון להיות שחקן גדול באמת.
אני באופן אישי כבר מתחיל לפחד מהאימה שהוא יטיל על ההגנות באיטליה במדי יובנטוס.

מפארמה, לוקה צ'יגאריני ודניאלה דסנה -
הראשון, פנטזיסטה. לא סתם אינטר ויובה כבר שמו עליו עין. קשר התקפי צעיר עם ביטחון עצמי של שחקן ותיק בסרייה א'. שחקן שמעז לעשות דברים יצירתיים אפילו על פני לשחק בטוח. עוד שחקן שפשוט צריך לקבל דקות והוא כבר יפרח לרמות הגבוהות.
השני, קשר מרכז שדה סולידי ויציב שיודע לעזור ולתרום גם בהתקפה. אני מחכה לפריצה הגדולה שלו עוד מ05/06, אולי הוא צריך לעבור לקבוצה יותר בכירה כדי להתקדם צעד אחד קדימה.

יכול להיות ששכחתי כמה, אלה העיקריים.

הרבה שאלו כבר על מה רומא ופיורנטינה צריכות לעשות כדי להתקדם עוד שלב אחד קשימה לרמה של להיאבק באופן צמוד על האליפות. לגבי פיורנטינה כתבתי באופן קונקרטי:

פיורנטינה הנוכחית יכולה בעונת שיא לסיים במקום השלישי. אני חושב שהקבוצה צריכה חיזוק של עוד שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר בנוסף לאלה שיש לה(פריי, פסקוואל, מוטו) בשביל לקרוא תיגר אמיתי על האליפות.
פיורנטינה(וכמובן גם נבחרת איטליה) גם צריכה שמונטוליבו ופאציני יגבירו את קצב ההתפתחות שלהם על מנת להעביר הילוך אחד קדימה.

לגבי רומא, אני לא רואה צורך בשינוי כלשהו בסגל, לפחות לא כל עוד מנסיני נשאר וטוטי ממשיך לשחק כחלוץ. אולי רק עוד מגן שמאלי ברמה גבוהה, אבל זה לא ממש קריטי כרגע. השינוי שרומא צריכה הוא יותר באופי וזה תהליך של צבירת ניסיון עם סגל נוכחי שירוץ ביחד עונה או שתיים(אולי אפילו קצת מעבר לזה) במאבק על האליפות ויקבל כמה חיזוקים פה ושם, כמו אינטר של מנצ'יני ב04/05 ו05/06.

כמו שכבר אמרתי:
רומא הנוכחית נראית כמו אינטר של 2005/2006, משחקים כדורגל יפה לעין, מספקים ניצחונות יפים, אבל סובלים מחוסר יציבות ויעילות, ובשביל הדברים האלה צריך הרבה מאוד אופי, כמו של אינטר הנוכחית.

אני מאוד מקווה שכך http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx , אבל אי אפשר לדעת. אם המצב הנוכחי יימשך על גבי כמה עונות, אז כמובן שכן. אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעונה הבאה, זה כדורגל ובכדורגל דברים יכולים להשתנות ב180 מעלות בלי סיבה והתראה מוקדמת, כך שקשה לחזות מה יהיה עם אינטר, כמו עם כל קבוצה בעצם.

לדעתי, יצליח. הרבה זמן לא היה לאנגליה מאמן ברמה ובקליבר הזה(גם לא אריקסון עם כל הכבוד), ואם קאפלו ישכיל לנצל את הסגל של אנגליה באופן יעיל כמו שהוא יודע, בניגוד לקודמיו, בין היתר למצוא סוף סוף את הנוסחה לשילוב מנצח בין ג'רארד ללמפארד, כנראה שסוף סוף נראה את אנגליה עושה מה שמצפים ממנה ומהשחקנים שלה ופשוט מנצחת ודורסת את שלבי המוקדמות, ולדעתי גם תגיע לשלבים הכי גבוהים במונדיאל וביורו בהן תשתתף בקדנצייה של דון קאפלו. זה ההימור שלי בכל אופן, כי בנוקאאוט כמובן הכל יכול לקרות.

 

זלטאן, אני חושב ששכחת להתייחס לעניין מאוד משמעותי במילאן - שלדעתי לפחות מונע ממנה להיות עקבית ביכולת שהיא מציגה בליגה.

הקישור של מילאן מורכב משני שחקנים התקפיים (סיידורף וקאקה) וכל השאר הגנתיים.
את פירלו אני מחשיב כקשר הגנתי בגלל המיקום שלו על המגרש ולא בגלל היכולות שלו.
ובכן, ראינו לא פעם השנה וגם אשתקד משחקים רבים בהם כשקאקה או סיידורף היו חלשים, הקישור של מילאן היה פשוט נעדר כל צלם התקפי ומילאן יכלה להציע אך ורק קשרים דוגמת אמברוזיני, אמרסון, ברוקי וגאטוסו.
אני טוען שמילאן מוכרחה להביא עוד שחקן התקפי אחד בקישור שיהווה איום משמעותי על ההרכב הפותח וכמו כן שאנצ'לוטי יאמין בו (זו הסיבה שלא הזכרתי את גורקוף המסכן).

האם אתה מסכים איתי ועד כמה אתה חושב שהנקודה הזו משמעותית עבור מילאן?

 

אנדראה פירלו תורם למשחק ההתקפה המון למרות מיקומו בשקופית ההרכב. הוא מתפקד כקשר 50-50 לכל דבר ועניין.

גם אינטר לא משופעת בקישור התקפי, יש את פיגו וחימנז שהם קשרי התקפה קלאסיים ואת סטאנקוביץ' שהוא 50-50. הגדולה של אינטר היא שהיא מקבל תרומה התקפית על המגרש גם מהשחקנים האחרים בקישור - קמביאסו, קיבו, זאנטי, וגם ויירה ודאקור שהם משחקים.

במילאן, גאטוסו פעם בהרבה מאוד זמן מצליח לעשות משהו בחלק הקדמי, ואמברוסיני הוא איום רק במצבים נייחים ולפעמים יוצאת לו איזה בעיטה טובה מרחוק. אמרסון וברוקי הם גם קשרים אחוריים קלאסיים, שכמעט ולא תורמים למשחק ההתקפה.

בהנחה שאתה לא ממש סופר את גורקוף, אז כן, מילאן צריכה להוסיף לעצמה קשר 50-50 איכותי או קשר התקפי נטו, על חשבון אחד מה"גרזנים" בקישור(לא יודע עד כמה אפשר לקרוא לברוקי למשל 'גרזן', אבל שיהיה).

אבל, וזה אבל גדול, הבעיה הזאת היא לא יותר קריטית מבעיות השוער והחלוץ. לפי סדר העדיפויות הנוכחי, הבאת קשר מהסוג הזה צריך להיות בעדיפות שלישית או רביעית.

 

בקשר למעורבות של אינטר בקלצ'יופולי, לדעתי זה לא היה ולא נברא. אינטר נקייה, בניגוד לקבוצות המואשמות, ואי אפשר להכליל את כולן בעסק המלוכלך בטענה ש"כולם באיטליה מושחתים".

ולשאלה השנייה:
כן, אני אוהב כדורגל איטלקי וליגה איטלקית יותר משאר הליגות בעולם(אבל לא אוהד את נבחרת איטליה), למרות שכיום הסרייה א' מעט פחות טובה מהליגה האנגלית והליגה הספרדית, אבל רק במעט.
איך התחלתי לאהוב כדורגל איטלקי? לא בגלל שחקנים ספציפיים, פשוט זרמתי עם ההרגשה שהייתה לי, התחלתי לעקוב אחרי אינטר(אני זוכר שבהתחלה, שהייתי יותר קטן, אפילו די התלהבתי גם מהשם של הקבוצה וגם מהצבעים של התלבושת) והליגה בכל הזדמנות שהייתה ובכל שידור שהיה, גם בערוצים ישראליים ששידרו את אינטר במפעלים אירופיים וגם בערוצים זרים למיניהם.
גם הדבר הראשון שחיפשתי במדורי הספורט בעיתונים זה אינטר וכדורגל איטלקי, כי שהתוודעתי לאינטר עדיין לא היה לי אינטרנט בבית.
אינטר גם הייתה ממש באופן טבעי הבחירה הראשונה והעיקרית שלי בכל משחקי הכדורגל שהיו לי במחשב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

 

קצת באיחור, יש לי כמה שאלות:

1. מה גרם לך להתאהב באינטר? מתי זה קרה? באיזה עונה? והאם היה רגע מסויים שגרם לך להפוך לכחול שחור? או שאולי היו אלה שחקנים מסויים שאהבת ששיחקו במקרה באינטר?

2. מהו הרגע המאושר ביותר עם הקבוצה שלך? ומהו העצוב ביותר?

3. מכוון שאינטר מקושרת כבר שנה שלישית רצוף לאמנטינו, מה אתה חושב על השחקן והאם היית רוצה לראות אותו באינטר למרות החסרונות הרבים שלו?

4. איך היית מעדיף לראות את אינטר בשנים הקרובות, קבוצה שקונה שחקנים מהטופ שמגיעים לשחק בשביל הכסף נטו(קיבו)? או שהיית מעדיף כשרונות צעירים שיתפתחו במועדון בנוסף לשלד הותיק שלקח אליפות בעונה שעברה?

5. האם אתה רואה פערים בהרכבים של רומא ואינטר (לא הסגל המלא)? ובאיזה עמדות קיים לאינטר יתרון?

 

Koby Romanista:

על רוב השאלה הזאת כבר עניתי ליואב למעלה ^
זה לא היה בגלל רגע מסויים, ומתי במדוייק זה קרה אני לא ממש זוכר, אפשר להגיד שמאז 97/98 בערך הכרתי את אינטר והיא הפכה לקבוצה המועדפת עליי בכדורגל העולמי, אבל אז הייתי ממש קטן וזה לא היה משהו רציני. האהדה לקבוצה התפתחה לאט לאט עם השנים כאשר היו לי יותר ויותר אמצעים להתוודע אליה.

הרגע המאושר ביותר היה הזכייה באליפות בעונה שעברה. לראשונה טעמתי את טעם הסקודטו וזה היה פשוט אדיר.
לאחר מכן באים הניצחונות בדרבים של מילאנו מול מילאן ובדרבים של איטליה מול יובה, ובמקום השלישי זכיות בתארים אחרים כמו גביע אופ"א, הגביע האיטלקי והסופרקופה.

העצוב ביותר, מן הסתם איבוד האליפות ליובה בהפסד הארור 2-4 ללאציו במאי 2002. לאחר מכן באות ההדחות המעצבנות והבלתי נגמרות(בינתיים) בליגת האלופות, כאשר המרגיזות ביותר היום בחצי הגמר 2002/2003 וברבע הגמר 2004/2005 למילאן. וכמובן גם הפסדים למילאן ויובה בשאר המסגרות.

מנסיני שחקן אדיר ואחד הקיצוניים הטובים בעולם. הוא מהיר, זריז, דריבליסט, שולט בשתי רגליים, מוסר ומרים טוב, טאץ' ברזילאי בכדור, ויש לו בעיטה טובה ומדוייקת לשער. דונגה עושה לו עוול אדיר שהוא מתעלם ממנו בנבחרת ברזיל.
אם אינטר הייתה ממשיכה ב4-4-2, בלי שום צל של ספק שהייתי רוצה לראות אותו בקבוצה, אבל אני מעדיף שמנצ'יני ימשיך ב4-3-1-2 ויתרכז יותר בשחקני מרכז שדה, אז כרגע אני לא חושב שמנסיני יתאים לאינטר.

אני חושב שאפשר לשלב בין הדברים, תלוי בסיטואציה ובאיכות הכישרון של השחקן. למשל, עם כל האהבה למרקו אנדראולי שהוא כישרון איטלקי צעיר שגדל באינטר, הוא לא היה משדרג את הקבוצה כמו קיבו.
כמובן שאני לא בעד קבוצה של שכירי חרב, אבל גם אחד כמו קיבו שבא בשביל מטרות כלכליות ותארים יכול בעתיד להתחבר לאוהדים ולמועדון.
אם יש שחקן צעיר שגדל במועדון ויכול להיות ברמה מתאימה, בכיף. שום דבר לא בא על חשבון איכות, כל עוד זה נעשה במינון נכון כמו באינטר הנוכחית.

נלך על השוואה, קשה ב11 על 11 כי סקטורים מסויימים בהרכב משתנים בתדירות די גבוהה:

ז'וליו סזאר-דוני: אני חושב שהרוב יגיד ז'וליו סזאר, ובצדק, ז'וליו פשוט שוער יותר טוב ויציב. ז'וליו סזאר הוא אחד מחמשת השוערים הטובים בעולם כיום.

מאיקון-פאנוצ'י: גם פה היתרון של אינטר. מאיקון חזק מאוד, מהיר, זריז, דריבליסט, הרמות אדירות, משחק הגנה מצויין. פאנוצ'י ותיק ומנוסה, מספק את הסחורה גם בגילו, כנראה אחד מ10 המגנים הימניים הטובים בעולם, אבל גם בשיאו לא היה ברמה הנוכחית של מאיקון.

קורדובה ומטראצי/סמואל-מקסס וז'ואן: מטראצי וסמואל כיחידים טובים יותר מכל אלה כאן. גם שיתוף הפעולה בין קורדובה לוואלי ומאטריקס הוכיח את עצמו כיותר טוב ושלם ממקסס את חואן. יתרון לא גדול לאינטר בעמדה זאת.

קיבו/מאקסוול-טונטו/קאסטי: אני לא חושב שיש צורך להרחיב את הדיבור כאן. קיבו ומאקסוול יותר מהירים, חזקים, דריבליסטים, מוסרים, מתקלים ובועטים יותר טוב. טונטו וקאסטי מגנים טובים אבל לא מהרמה הגבוהה ביותר.

זאנטי, קמביאסו, דאקור/ויירה-דה רוסי, אקווילאני/פיזארו: לדה-רוסי בהחלט יש מקום בהרכב של אינטר, יותר טוב מויירה ודאקור, ולאקווילאני יש מקום בכיר ברוטצייה. אבל אם מסתכלים על זה כמכלול, מרכז הקישור של אינטר טוב יותר, ורסטילי יותר, ויעיל יותר - בעיקר קמביאסו וזאנטי.

סטאנקוביץ'-פרוטה: אי אפשר למצוא יתרון משמעותי לאף אחד מהם. אולי רק בעובדה שפרוטה יותר סקורר.

בקישור ההתקפי זה קצת קשה לעשות השוואה, מצד אחד לרומא אין קשר אמצע התקפי ברמה של חימנז, ומצד שני מלבד פיגו, לאינטר אין קשר אגף ברמה של מנסיני, אבל זה בגלל שאינטר לא התרכזה בשנתיים האחרונות ברכישת שחקני אגף אלא יותר במרכז המגרש. אז פיגו ומנסיני שחקני אגף מהרמה הגבוהה ביותר והם מעל השאר, ומה עם השאר? סולארי וסזאר אל מול טאדיי וג'יולי/אספוסיטו, רומא לוקחת במאצ'-אפ הזה בהליכה.

איברהימוביץ' וקרוז/סואזו-טוטי וווצ'יניץ': זלאטן וטוטי באותה רמה, קשה לקבוע חד משמעית מי יותר טוב כיום, שני חלוצים אדירים. קרוז/סואזו אל מול ווצ'יניץ'? מבחינת איכות נטו אינטר הרבה יותר טובה במאצ'-אפ הזה, ווצ'יניץ' כרגע לא ממש ברמה הזאת.

אז כצפוי, ההרכב של אינטר עולה על ההרכב של רומא.

ראוליטו, מחר אענה לך על השאלות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

 

Raulito:

גם לי אין ספק שלולא הפציעות הוא היה ברשימה אחת עם פלה ומראדונה.
וההבדל הוא שב2002 הוא היה בן 26 והגוף היה יותר חזק, עכשיו הוא בן 31.
מה הוא צריך לעשות לדעתי? להמשיך לנסות להיאבק בפציעה ולנסות לסיים את העונה במילאן בצורה הכי סבירה שאפשר, ואחרי זה שישקול את צעדיו.
באופן כללי אני נגד פרישה של שחקנים גדולים בליגות כמו קטאר או MLS בשביל עוד כמה מיליונים(ואני מדבר על שחקנים ששיחקו בקבוצות הכי גדולות והרוויחו את השכר הגי גבוה בעולם בתקופתם, לא על אוקוצ'ה למיניהם), זה לא מכובד ולא ראוי.
לפרוש זו מילה קצת קשה בגיל 31 לשחקן כמו רונאלדו.
לדעתי הוא צריך לחזור לברזיל בסוף העונה ולסיים שם את הקריירה, לא רואה אפשרות יותר טובה מזאת.

אם הוא יחזור לקרוע רשתות בברזיל, אז אולי מנצ'יני יתן לו הזדמנות אחרונה בהחלט, על חשבון קרספו המידרדר.
כל אוהדי אינטר העריצו אותו ותמכו בו בשיאו, אבל לאט לאט הוא המאיס את עצמו על כל מי שקשור באינטר עם ההתנהגות המזלזלת שלו.
איך אפשר להתמודד עם הבעיה המנטאלית שלו? הכל בראש, כל בנאדם צריך להתגבר על זמנים קשים בשלב כלשהו בחיים, אדריאנו צריך להתבגר מבחינה שכלית וכבר שנתיים הוא לא עושה את זה. אם הוא יתבגר, הוא יתגבר. הוא לא רוצה ולא מנסה מספיק, והתירוצים נמאסים.
האם הוא יחזור לטופ? בקיץ 2008 תהיה תשובה ברורה, כרגע הסיכויים שזה יקרה שואפים לאפס. צריך לראות מה הוא יעשה עם עצמו בחודשים הקרובים, כרגע המצב רע מאוד.
ואיך הוא הגיע למצב הזה - הדרדרות מתמשכת, בתחילת המשבר הוא עוד שיחק טוב אבל התחיל להיות מחמיצן כרוני מול השער, אחרי זה נכנס לבצורת הבקעות קשה, הידרדר מבחינת יכולת, השמין, עשה בעיות משמעת, עד שהגיע למצב הנוכחי שלו כיום.
לגבי השאלה האחרונה שלך, אי אפשר לדעת האם נחוצה לו עוד עונה בברזיל עד שהוא לא יסיים את הנוכחית. בקיץ 2008 כולם יהיו הרבה יותר חכמים והחלטיים לגביו.

אין פה מקום לדעה אישית שלי. פיגו הודיע על פרישה מכדורגל בסיום העונה, ואז אמור להתמנות לתפקיד מנהלי אצל מוראטי באינטר.
הוא הגיע לאינטר בגיל 32 וחצי ונתן עד כה שנתיים וחצי אדירות במדי הקבוצה. למרות גילו, בכל התקופה הזאת הוא עדיין אחד הקשרים ההתקפיים הטובים ביותר בעולם, פשוט פנומן.
חבל מאוד על הפציעה שלו מול יובנטוס, ביזבזה לו חודשיים מהעונה האחרונה שלו בצמרת האירופאית, אחרי ינואר הוא אמור לחזור לפעילות מלאה בתקווה שימשיך לתת את התרומה האדירה שלו בחצי העונה האחרונה שלו כשחקן פעיל.

לגבי המערך, אני ממש לא בעד לשנות. אני תומך גדול של ה4-3-1-2 באינטר, שעובד כמו מכונה אחרי הנסיונות הכושלים של ה4-4-2 בשתי העונות הראשונות של מנצ'יני בקבוצה.
איזו עמדה הייתי מחזק באינטר? קשר 50-50 איכותי לרוטצייה, בגלל הפציעות. בסגל מלא וכשיר אין צורך בחיזוק בשום עמדה באינטר.
בקישור ההתקפי כמו שציינת יש את פיגו שממש לא מראה סימנים של ירידה ומשחק ברמה הכי גבוהה שיש גם בגילו. שהוא משחק אני סומך עליו בעיניים עצומות שיספק את הסחורה.
בנוסף אליו יש את לואיס חימנז הצ'יליאני בן ה23 שנחשב לפוטנציאל אדיר ובינתיים במשחקים ששיחק הראה ניצוצות של שחקן ברמה הגבוהה ביותר, בתקווה שמנצ'יני ימשיך להריץ אותו.
ומלבד אלה, כל הקישור של אינטר תורם מבחינה התקפית כך שלא הכל נופל על הקשר ההתקפי. קמביאסו, סטאנקוביץ', זאנטי, ויירה, דאקור וגם קיבו תורמים המון למשחק ההתקפה שהם משחקים בשלישיית הקישור.
ולאינטר יש כמובן את זלאטן איברהימוביץ' שמוציא לפועל את החלק הקדמי בצורה טובה מאוד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

לא ברור מה שקרה איתו. הוא הגיע לאינטר במטרה מובהקת לשמש כשחקן רוטצייה קבוע באגף ב4-4-2 של מנצ'יני, כאשר בהתחלה היה נראה שרק סטאנקוביץ'(שלא בצדק) ופיגו מועדפים עליו באגפים, לאחר מכן גם קילי גונזאלס הועדף על פני סולארי ברוטצייה, ובינואר מנצ'יני גם הביא את סזאר הליצן, מה שדחק את סולארי עוד יותר הצידה. ובכ"ז, הרבה בזכות סולארי אינטר זכתה באותה עונה בגביע האיטלקי, במפעל הזה הוא קיבל הרבה דקות.
עונה לאחר מכן אינטר שינתה את המערך ל4-3-1-2, דבר שבכלל הרג לסולארי את ההזדמנויות לשחק מכיוון שאין במערך הזה שימוש בשחקני אגף, אבל למרות זאת סולארי קיבל מספר הזדמנויות במהלך העונה והיה סביר.
העונה, בעקבות הפציעות הרבות בקישור, מנצ'יני שיחק בהרבה משחקים 4-4-2 וכתוצאה מכך סולארי קיבל הרבה יותר הזדמנויות ממה שהוא חשב שיהיו לו.
בסיום העונה הנוכחית אני חושב שהוא מסיים חוזה, ולדעתי גם לא יאריך אותו ויעבור לקבוצה אחרת.

עד עכשיו הוא מתאושש יפה במדי סמפדוריה.
הוא כבש 2-3 שערים יפים, בישל עוד כמה, ובסה"כ חוזר לעצמו וחוזר להציג יכולת טובה.
הצהוב שבגללו הוא בכה היה צהוב שמנע ממנו לפגוש את האקסית המיתולוגית רומא במשחק לאחר מכן, משחק שהוא כ"כ רצה לקחת בו חלק. זהו קסאנו, שחקן שאף פעם לא הסתיר את הרגשות שלו בכדורגל, לטובה ולרעה.
אם ימשיך ככה, אני בהחלט רואה אותו בקבוצת צמרת תוך שנה או קצת יותר. גם אם לא בקבוצה שמתמודדת בכל התארים, אבל לקבוצת 'צמרת נמוכה' הוא בהחלט יוכל להתאים.

 

קצת באיחור - תם זמנו של הדיון הנהדר הזה וזה הזמן להודות ל"זלאטן" על שענה על כ"כ הרבה שאלות במשך השבוע האחרון, ועל שהצליח להפוך את האירוח הזה יחד עם השואלים לאירוח נפלא. תודה לכולם ונתראה {שוב} בקרוב http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx

 

בהחלט היה אירוח טוב ואיכותי, נהניתי לענות לכם על השאלות, תודה לכולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx