יום הזכרון לשואה ולגבורה.

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י שגיא, ‏29/4/03.

  1. שגיא Guest

    אז ככה, היום חל לא יום זכרון, לשואה לגבורה.

    6 מליון יהודים. יש לכם מושג בכלל מהמספר הזה?
    אתם יודעים מה כולם עברו שם?

    אני מאמין שרובכם הגדול לא ממש מתחבר לזה בצורה רצינית. לכן פתחתי את הדיון הזה, אני אספר סיפור אישי.
    ביממה האחרונה קיבלתי מספר פניות לספר את החוויות, לכן פתחתי את הדיון הזה, בו תשתתפו גם אתם, מי שכבר היה במשלחת כזאת, מי שפיספס, מי שמתכנן ליסוע, תנו את דבריכם.
    כפי שחלקכם יודעים, בשבוע האחרון הייתי במסע לפולין (זו סיבת היעדרותי).
    מסע שאליו הגעתי בלי הרבה מושג, עם שאלות ותהיות, וחזרתי עם יותר שאלות ותהיות. למה?!

    המסע לפולין זה דבר של פעם בחיים, דבר שלדעתי כל אחד צריך לעבור.
    לצערי לא אוכל להעביר לכם את כל מה שחוויתי שם, אך אנסה להעביר כמה מהרגשות שהרגשתי.

    אין לכם מושג איזה הרגשה זאת לעמוד במחנות, ליד האנדרטאות, לקיים טקסים, ולשיר בסוף את התקווה בגאווה, כאשר אני נושא את דגל ישראל על גבי, וחולצת המשלחת.
    לראות את המחנות העצומים, הצריפים ההרוסים, המשפרות, תאי הגזים, אלו דברים שרק שמעתי מעדויות, ומסיפורים, ומסרטים שראיתי, אף פעם לא ממש החברתי לזה, כי לא באמת ידעתי מה הלך שם, איך התנהלו הדברים, ומה חוו אותם אנשים.
    הגעתי בלי הרבה מושג, מה גם שאין לי קרובי משפחה שנספו בשואה, אך לאחר כמה מאבקים, שלי עם החברים, שלי עם ההורים, החלטתי לצאת למסע, אחרי שכבר הייתי בחוץ, לאחר שנסגרה ההרשמה. בסופו של דבר הצטפרתי.

    אחרי שזחרתי אני ייכול להגיד שאני כלל לא מצטער, ואף שמח מאוד על כך שנסעתי לפולין, עם כל הזוועות, המראות הקשים, של 800000 זוגות נעליים בתוך אחד הצריפים, של שערות גזורות בחלון ענקי באחד הצריפים באושוויץ'. זה דבר שקשה לתאר במילים, רק מי ששם, מי שהיה שם, יודע אולי על מה אני מדבר.

    אני חוזר בנאדם אחר, אחרי לגמרי, רמת המועדות שלי, וההבנה הרבה יותר גדולות. רמת החשיבות לחיים מבחינתי גדלה פלאים, אין לכם מושג כמה, פשוט אין לכם מושג.
    המסע הזה עשה אותי באנדם חזק יותר, גם אני - מישהו בכלל לא רגיש - הזלתי דמעה בפולין, ולא אחת.

    קצת קשה לי לתאר את הכל, לכן, מי שרוצה לבקש משהו, לשאול, לדעת, שישאל אותי פה, ואני אענה, גם כאלה שהיו כבר יכולים להצטרף.

    בכל מקרה, הרגשתי צורך עז לפתוח את הדיון הזה אחרי שחזרתי, ומה שאני יכול להגיד לכולם, למי שלא נסע עדיין - תסעו ומהר. ומי שנסע - כל הכבוד, אני מאמין שגם עליכם זה השפיע.

    בכל אופן, אני פנוי לשאלות שלכם בכל עניין, אני אשתף אותכם.