ליברפול 2019/20 - אלופת אנגליה!

הקבצי שיחות האלה בזום בטח הולכים לאיפשהוא.
לא מאמין שאין בהם שימוש.
בשיחות וואטסאפ יש שימוש לפרסום בפייסבוק, אם מוציאים מילות מפתח יכולים להוציא גם את כל התמלול.

 

יום ענק, אחד הגדולים בחיים אין ספק בכלל.
קאמבק בלתי נתפס נגד קבוצה הרבה יותר טובה ממאיתנו אבל באמת שהרוח ניצחה את האיכות.
גם צ'לסי ויובנטוס היו קבוצות משמעותית טובות מאיתנו, לחשוב שעלינו עם קארסון נגד יובנטוס וגם לה טאלק כיכב שם...
מסע מדהים לאליפות אירופה שגם מעיד על טורניר נוק אאוט כמה שהוא יכול להיות לא מייצג.

בקשר למחצית, קאררגר דיבר על זה, בניטז בכלל התעסק במחצית באיזה חילוף לעשות והיה בלאגן בחדר הלבשה ככה שבסוף פינאן היה פצוע ולכן לא יכול היה להמשיך והאמן נכנס.

בקשר לסיסה, אני עדיין חושב שהיה שם פוטנציאל לשחקן טוב מאוד. מה שקרה איתו היה חוסר מזל, הוא שבר את הרגל בצורה קשה מאוד שהגרב ממש החזיקה את הבשר עוד בתחילת התקופה איתנו. אחרי זה הוא חזר לתקופה ובניטז די התעלל בו כשנתן לו דקות רק על אגף ימין, לא היה לו סיכוי להצליח ככה. המזל הרע לא הפסיק להגיע כשעוד בקיץ שכבר סוכם שהוא יעזוב הוא שוב שבר את הרגל.
היו לו נתונים פיזים מעולים, היה חזק מהיר מצוין באוויר, התחיל מעולה את הקריירה באוקזר והמעבר אלינו עם הפציעות ומאמן הגנתי עשו לו רע.

פאולר יכל להביא גול מכלום גם בגירסת 2007 שלו, וואלה שלטנו שם יפה בקצב ולא היה מזיק שהוא היה שם לדחוק כדור פנימה במקום כל מיני פנאנט זנדן וכאלה שכובשים שער בשנתיים ובניטז נותן להם אינסוף דקות.

 

סיסה לא סתם "שבר את הרגל" קצת אחרי המעבר אלינו. השבירה היתה כל כך קשה שהוא היה מרחק דקות מזה שייאלצו לקטוע לו את הרגל ולמעשה הרופא של הקבוצה הציל לו את הרגל שם על הדשא.
לא פלא שאחרי זה הוא כבר לא מימש את התקוות. לא שהוא בהכרח היה מממש אותן כשמי שהביא אותו זה הוייה ולא יודע אם בניטז כל כך רצה אותו.

הגמר ב2007 היה פיספוס כי תכלס היינו טובים יותר. כמו שאנחנו "גנבנו" את הגמר ב05, הם גנבו ב07 (לא בכזו צורה מובהקת כמובן).
בניטז אהב את החיילים שלו וזכור לי (במעורפל) שאני רואה את המשחק ולא מבין איך הוא מתעקש על שחקנים כל כך אפורים כשאנחנו חייבים גול.
פאולר היה הרבה מעבר לשיא בשלב ההוא אבל עדיין היה יותר סיכוי שהוא יעשה משהו מחלק מאלה על הדשא.

 

2007 פעם אחרונה ששחקן בודד סחב את קבוצה לזכיה בליגת האלופות - קאקה.
2005 הפעם הקודמת.

 

רונאלדו סחב את ריאל מדריד ל-2/3 זכיות לבדו מתוך ה-4.
ביונייטד היה חלק מקבוצה, מסי לקח לצד צ׳אבי, סוארז וניימאר אבל רונאלדו לגמרי סחב לבד, עונות של 15, 16 ו-17 שערים במפעל בעונה אחת.

 

לא זוכר קמפיין של ריאל שרונאלדו סחב אותם. בטח שלא בשלבים המכריעים.
היו לו אחלה מספרים, בעיקר בשלבי הבתים.

 

ב-2017 כבש 5 שערים נגד באיירן בנוק אאוט, אחר כך השלושער נגד אתלטיקו בחצי, צמד בגמר נגד יובה.
שליטה מוחלטת.

עם אנצלוטי, 11 משחקים, 17 שערים ו-5 בישולים.
כבש בכל משחק חוץ מאחד, ההפסד היחיד של ריאל היה כשרונאלדו לא שיחק לדורטומנד.
3 שערים בבתים נגד יובה, 4 שערים בשמינית, שער אחד במשחק היחיד ברבע, צמד בחצי הגמר ושער ובישול בגמר.

אחראי לקמאבקים ולהופעות יחיד נגד באיירן, וולפסבורג, אתלטיקו ואני בטוח ששכחתי עוד כמה.
התעלל ביובה ובבאיירן ובאתלטיקו במשך שנים.
קבוצה של שחקן אחד.

 

באופן כללי ריאל לא מעניינים אותי אז אני לא מתעמק במה שקורה שם. לא במהלך העונה ובטח שלא כמה שנים אחרי.

לי זכור שבהרבה מהעונות הוא "ריפד" את הממוצעים שלו אחרי שריאל כבר למעשה הובילה. השערים שלו לא היו ראשונים במשחק או שערי ניצחון (בלא מעט מהמקרים).
להפציץ נגד שאלקה בבתים פחות מרשים אותי.

עם כל הכבוד לרונאלדו, אני לא חושב שהוא "סחב" אותם לתארים האלה יותר מבייל (שבכלום מהדקות יחסית הבקיע לא מעט שערים מכריעים), ראמוס...

 

כדורגל זה לא כדורסל שאחד כמו לברון ג'יימס או קובי בריאנט יכול לסחוב לבדו חבורת נגרים עד הגמר. בכדורגל אתה בסך הכל אחד מתוך 11. שחקן טוב ככל שיהיה חייב קבוצה טובה מסביבו. לרונאלדו היה את זה בריאל אז הם זכו בגביעים. למסי היה את זה ב-2009 אז הם זכו בטרבל. אנחנו רואים שברגע שהצוות המסייע שלהם פחות איכותי אז הולך להם פחות טוב בצ'מפיונס.

 

לשחקן אחד יכולה להיות השפעה גדולה וכמובן שלרונאלדו היתה השפעה גדולה. אבל לא סחב אותם ובגמרים בכלל זכור לי שלא הוא זה שהכריע.

 

די נו. אולי בגמרים היה פחות דומיננטי, אבל בנוקאאוט עצמו? כמעט כל גול שלהם בנוקאאוט הוא גול שלו.
המלך של הצ'מפיונס, לא משנה איך מסתכלים על זה.

 

ספר את זה ל:
ג'רזי דודק, סטיבי פינאן, דג'ימי טראורה, מילאן בארוש, איגור בישקאן, ג'ון ארנה ריסה ודיטמאר המאן. כולם עם מעל 10 הופעות בצ'מפיונס של אותה עונה אגדית, רובם פתחו בהרכב, רובם ככולם נגרים. *חייב להעיר שאני מת על פינאן, ריסה והמאן, אבל אי אפשר להגיד שהם מעל לבינוניים.
גרסיה, אלונסו, הופיה, קראגר. זה לג'יט ה-4 שחקנים היחידים בסגל שאני יכול להגיד שהיו מעל לבינוני, וגם כאן, אלונסו הפך לוורלד קלאס רק בשלב מאוחר יותר וגם קראגר היה בעונה הראשונה שלו כבלם... כלומר לא היה פה אפילו שחקן אחד ממש מהשורה הראשונה באירופה. לדעתי אין אפילו שחקן אחד שלנו שנכנס להרכב של יובה/צ'לסי/מילאן מולם התמודדנו באותה עונה. חוץ מאתה יודע מי.

ודווקא הדוגמאות שלך מהNBA חלשות מאוד, מתי השניים האלה הגיעו לגמר בלי לפחות סופרסטאר אחד לידם? רק לברון עונה אחת בקליבלנד, ואכל סוויפ של החיים.

 

ב16/17 הבן אדם לבדו תקע את באיירן ברבע, אתלטיקו בחצי ויובה בגמר...אם זה לא השפעה גדולה אז מה כן.