כי סלאח בתחילת העונה הבאה יהיה בן 28. הוא שחקן שבנוי על המהירות שלו. יש הגיון מסוים במחשבה למכור אותו לפני שהיכולת (והערך) מתחילה לרדת. אין לנו שייחים שמממנים כל מה שרוצים בלי התחשבות ב-FFP. אנחנו לא קונים שחקנים בגחמה של רגע, אנחנו מתכננים סגל לטווח רחוק. ובהסתכלות על הסגל שלנו, אין לנו שחקן שאמור להיות שחקן מוביל לעמדה הזאת תוך שנתיים\שלושה. אין מי שבהדרגה ייכנס לעמדה הזאת. הכי קרוב זה אליוט והוא בן 16... אז אני לא חושב שזה מופרך לחשוב שיכול להיות שתהיה מחשבה למכור אותו בשנתיים הקרובות בשביל שחקן צעיר יותר (סביבות גיל 22-24). אני אשמח אם נמשיך לחזק את הסגל ביחד איתו (זה אופטימלי), פשוט לא משוכנע שזה אפשר לנו כלכלית ואז חייבים לקחת ברצינות את האופציה למכור אותו בשביל המשיך להישאר תחרותיים גם עוד 5 שנים. תחשבו על זה שכל השלישייה הקדמית שלנו בסביבות הגיל הזה. זה לא חכם להגיע למצב שצריך להחליף את שלושתם במכה אחת אז אנחנו צריכים להתחיל לחשוב (ולפעול) על החלפה הדרגתית. לגבי קוטיניו, אני לא משוכנע שקלופ הפך עולמות בשביל לא למכור אותו. עשינו מה שעשינו בשביל למקסם רווחים בסיטואציה שנוצרה. היו לא מעט דיבורים על זה שקוטיניו לא באמת מתאים לקלופ (ועובדה שקלופ גם לא ממש החליף אותו).
רק דיברנו ודומיניק קינג אומר שסאנצ'ו על הרדאר שלנו לקיץ. יכול להיות שהוא סתם מנחש, כמובן, כי מבלי לדעת כלום גם אני מניח שסאנצ'ו הוא אופציה רצינית עבורנו.
אני קרוב לחצי שעה יושב על הריפליי של הגול השני ולא יכול להפסיק. הכדור בשמאל של ארנולד לרובו - מדהים, הכדור של רובו לסלאח - פורנו כדורגל. לתת לסיטי 3 חתיכות ולצאת בהרגשה שלא נתנו איזה ערב גדול זה קצת מוזר, ואולי זו בעצם כל הנקודה. 20 דקות אחרי הגול השלישי הרגיש כאילו אנחנו משחקים מול קבוצת אמצע טבלה. משחק מת עד שהם התעוררו קצת ושלחו 900 כדורים לסטרלינג שעשה בלאגן. ולראות את פפ ככה ולהוציא את כל הפסיכופט שבו? תענוג. איזה אושר של קבוצה.
לא הרגשתי בכלל שאנחנו משחקים נגד קבוצת מרכז טבלה. סיטי גם ביום לא גדול עשתה דברים שבערך רק היא מסוגלת לעשות באנפילד היום. אם כבר, זה היה משחק בניחוח של רטרו. בצמד המשחקים בעונה שעברה לדעתי שיחקנו פחות ישיר, ניסינו להחזיק בכדור ולשחק את המשחק שלנו. המשחק היום הרגיש כמו מה שהיינו עושים להם ב2018\2017, נותנים להם להחזיק בכדור ולשחק ומענישים את הטעות הבלתי נמנעת. הגמישות הטקטית של קלופ זה משהו.
ממש לא הרגיש כמו נגד אמצע טבלה. הם קבוצה מפחידה, המהירות שהם מגיעים בה, הנעת הכדור השקטה תחת לחץ, ההצטרפות מקו שני... קלופ האכיל את פפ לקרדה היום, אין ספק.
ממליץ לראות בMOTD את החלק עם הכדורים הארוכים של טרנט אתמול. היו שם כמה מסירות פשוט שערורייתיות. הטכניקה שלו כל כך לא אנגלית. אני חושב שהשחקן מס' 1 שלנו העונה זה מאנה שמביא שערים משום מקום וסוחב אותנו בריצה הזאת, וטרנט מיד אחריו. מרגיש ש70% מההתקפות שלנו עוברות דרכו. הוא כל כך חשוב לנו וזה כשעוד יש לו כמה בעיות מבחינה הגנתית.
ארנולד המוסר הכי טוב באנגליה אחרי דה ברוינה. טכניקת המסירה שלו עילאית, פשוט וורלד קלאס. צריך גם כשמזכירים את זה שהוא עוד לא מושלם בהגנה לדבר על זה שהוא מאוד השתפר בהגנה, כשראינו אותו בהתחלה זה נראה רע. היום הוא סולידי. כולה בן 21 וחודש אז אני גם צופה עוד שיפור.
ראיתי מישהו בטוויטר שכתב שארנולד = קד"ב בעמדת המגן הימני. אתמול הייתה לו במחצית השניה אם אני לא טועה ריצה מאמצע המגרש או אפילו קצת יותר מזה עד למסירה לפירמינו מחוץ לרחבה של סיטי, אבל ההשתלטות שלו על הכדור היא זו שהייתה מדהימה. הוא ניתר שם והשתלט על הכדור כאילו הוא איזה MJ בדרך לדאנק. יש מצב שאני מגזים לאללה, אבל לא הצלחתי למצוא עדיין סרטון/gif למהלך.
חייב להגיד שמעבר לפאביניו שהיה אדיר. וג'יני שהיה מעולה, גם הנדו היה פנטסטי. כולם היו אדירים אתמול, אבל הצמד הזה שסופג הרבה ביקורת מאיתנו גם ידע לספק הופעה עוצמתית כזאת. תענוג.
התוכנית שלנו למשחק הזה הרשימה אותי יותר מכל אינדיבידואל פרט לוואיינאלדום. תסתכלו כמה האטנו את המשחק. כשהייתה פירצה למתפרצת דחפנו קדימה בטירוף. כשהמשחק בשלב הלחץ של סיטי האטנו אותו בצורה בלתי נסבלת מבחינת היריבה. אליסון נגע בכדור יותר מסלאח לדעתי. תסתכלו כמה התקפות אליסון-לוברן-דייק-ארנולד-רוברטסון פשוט מתמסרים ביניהם מאחורה מזמינים את דה ברויינה לקו לחץ הראשון. איפשהוא בדקה 60 סיטי ניראתה מובסת ולא עשתה לחץ. זאת הייתה נקודת השיא במשחק מבחינתי. ההאטה הזאת גמרה להם את האמונה שאפשר לחזור. דקה 65-70 התחלנו מאוד להתעייף היה חסר צעד להרבה שחקנים וסיטי השתלטה וגם סיכנה את השער פה ושם.
האמת יצא לי לחשוב על זה והגעתי למסקנה ש-ויינאלדום במשחקים גדולים זה ה-דבר שהכי חסר לנו (ארסנל) במשחקים מול הגדולות. זה יישמע קצת מוזר (או שלא) אבל אם מוציאים את VVD מהמשוואה, אם יש שחקן אחד שהייתי לוקח מכם למשחק מול קבוצה גדולה (ובדגש על לוחצת) זה ההולנדי על חשבון ג'אקה או אפילו גנדוזי. כל הכישרון ההתקפי מקדימה לא שווה שאין מישהו בקישור שמתקתק את העסק.
מדויק. באנו לתסכל את סיטי, זה יצר וייב מוזר כי בתור אוהד אתה נכנס למשחק כזה בטורים הכי גבוהים שיש, ובדר"כ עם ליברפול הקבוצה מזינה (וניזונה) את הטירוף הזה... אתמול זה הרגיש כאילו לא אכפת לנו מהמשחק, אמנם השער המוקדם יצר סיטואציה מאוד נוחה לשחק ככה אבל אני מנחש שככה קלופ רצה לשחק מלכתחילה. וכמו שאתה אומר, זה לחלוטין הוציא לסיטי את הרוח מהמפרשים. זה כנראה המשחק הכי מרשים שלנו נגדם מבחינת העליונות המנטאלית שאיתה באנו למשחק, אפילו יותר מה3-0 שהיה תוצאה של טירוף מוחלט. פה באנו ברוגע, כפייבוריטים, וניהלנו את המשחק איך שרצינו. אגב, גם טקטית - עלינו כאילו ב4-3-3 הרגיל שלנו רק שהגנתית היינו עם 4-4-1-1 דיי מובהק, הנדרסון נדבק לקו ימין ומאנה שמאלה כשסלאח נשאר בשפיץ. האנגלי אטם את אנג'ליניו (התקפית הוא נראה פנטסטי ועשוי להתפתח למגן מצוין) וכשהוא יצא ומאנה עבר ימינה זה יצר בעיה גדולה אצלנו. גם את הבעיה הזאת קלופ רצה לתקן מאוד מהר רק שמשום מה לא נתנו לנו לעשות חילוף. המאמן הזה... אין מילים יותר.
