ליברפול 2019/20 - אלופת אנגליה!

איזה באסה עם הנייק האלה והתלבושות הכעורות האלה?
באיזה קטע אתם דוחפים ירוק/טורקיז לחולצה האדומה ולמה לעזעזל לא אדידס..

החולצה השלישית בכלל הקאה אבל זה כבר בנוהל.

 

טוויסט מעניין הירוק הזה

 

אני מתקרב לשלב שמצידי שילבשו צבע קקי רק שיחזרו כבר למגרשים.

 

נשבע שהתכוונתי לכתוב כמה זמן יקח עד שאתה ספציפית תגיב על כמה זה לא מעניין אותך. ״שיתנו עוד עונה כזאת ומצידי שילבשו ורוד פוקסיה״, כזה.

 

מדים זה נחמד והכל, ואני דיי מסכים שמדי הבית חשובים... בעיקר חשוב שיהיה פשוט ואדום. אבל מדי החוץ? יש לך את התלבושות שאתה זוכר בגלל משחקים ספציפיים (נגיד האפורה מה4-1) ועוד איזה 1-2 שחיבבת, כל השאר הן קוריוז או נשכחות לגמרי. מי זוכר איך המדים השלישיים שלנו נראו העונה? שיחקנו איתם איזה פעמיים בגג לדעתי, סוטון ושפילד או משהו כזה.

אבל כן מסכים עם גיל בגדול.

 

בהמשך ישיר לדיון שניהלנו פה על היריבות שהתפתחה עם צ'לסי באותן השנים. לא ראיתי עדיין את כל הסרטון אבל כבר מההתחלה יש תובנות פנימיות חביבות מאוד.

הכותרת של הסרטון מטעה, הם לא מדברים רק על טורס, אלא בכלל על כל היריבות שהתפתחה בין המועדונים בתקופת בניטז-מוריניו...

 

בתור אחד שהתחיל לאהוד את המועדון כנער באמצע עשור ה2000, אני מתעב את צ'לסי. היו תקופות שהייתי מרגיש שאני שונא אותם גם יותר ממנצ'סטר יונייטד. תמיד היה כל כך קשה לשחק נגדם בזמנים ההם. אני זוכר שב2008 עקצנו אותם בסטמפורד ברידג' 1-0 משער מעפן של אלונסו בדיפלקשן אחרי שהרבה זמן לא ניצחנו שם והייתי בהיי כמה ימים טובים.
האוהדים שלהם גם נתפסו אצלי כאוהדים הכי יהירים ודפקטים שיש בכדורגל (אז, היום יש פה אחלה יוזרים שאוהדים אותם). זה גדול לראות אותם היום מתלהבים מכל גרעפס שאחד הילדים מהאקדמיה עושה.

 

כן היריבות מול צ'לסי הייתה רצינית מאוד.
בהתחלה זה היה ממש כיף כי אנחנו כמעט תמיד יצאנו עם ההישג, אלופות וגביע אנגלי, אחרי זה היו הצלחות שלהם על חשבוננו וזה כבר היה פחות נחמד.
השוני הבולט בין היום ליריבויות האלה שהיו לנו ב2 העשורים הקודמים, אז אנחנו היינו מנצחים לפעמים קבוצות טובות יותר בזכות רוח ומלחמה בזמן שהיריבה כמעט תמיד הייתה קבוצת כדורגל טובה יותר. היום זה הפוך.
הכי כיף מבחינתי לראות את המשחק שלנו שלא ניצחנו העונה באולד טראפורד, אתה רואה שם קבוצה משמעותית יותר טובה שפשוט לא מצליחה לעמוד בקצב הטירוף של הקבוצה החלשה יותר שבאה למלחמה. בסוף כשנגמר הכוח לזאת שבאה למלחמה, הקבוצה הטובה יותר משתלטת לחלוטין על המגרש.
זה מה שקרה שנים ביננו לבין מנ יונייטד והעונה ראית את זה קורה בתפקידים הפוכים.

 

יש לנו מושאלים כמו ווילסון שמוזכרים הרבה, גם גרויץ' (בקטע של להכניס לנו כסף מעיסקאות עתידיות).

זוכרים את אג'ריה? לא מדברים עליו כמעט בכלל אבל האמת היא שהוא עושה חיל בצ'מפיונשיפ עם רדינג.
הם ירכשו אותו בסוף העונה בסכום נמוך (כמה מיליונים, לא זוכר בדיוק) אבל אם יש לנו אחוזים ממכירה עתידית כמו שאנחנו נוהגים לעשות, יש מצב שעוד יעשה לנו כסף לא רע בעתיד:



אגב, בלינגהאם הוא זה שעושה את רוב הכותרות מהליגה הזאת (מובן, כי הוא בן 16 ומקושר ליונייטד ב30 מיליון) אבל יש בQPR עוד קשר מרכזי אנגלי\ניגרי בשם אזה. הוא כבר בן 22, אבל לא יהיה מפתיע לראות אותו עובר למועדון גדול יחסית בקרוב.
אם אני לא טועה עד לפני איזה שנתיים הוא בכלל לא היה במסגרת מקצוענית והיום הוא כנראה הקשר הכי טוב בצ'מפיונשיפ (ועובר יחסית מתחת לרדאר). שווה לזכור את השם לדעתי.

 

ראיון דווקא די מעניין בין פפ לינדרס להארווי אליוט.

 

לליברפול בתקופה של ג'רארד אף פעם לא היה סגל לאליפות. זאת הטרגדיה הגדולה איתו.

ואותו רגע זה כמובן השיברון לב הכי גדול שלי כאוהד אי פעם. ספק אם יכול להיות רגע יותר כואב כאוהד של ליברפול (בקטע ספורטיבי כמובן וכמובן).

ג'רארד עבורי, ועבור רבים מהאוהדים אני בטוח, הוא הרבה יותר משחקן. ההחלקה כואבת לי עליו עוד יותר משכואבת לי עליי.

 

אני זוכר את כל מה שקרה ביום הזה מתחילתו ועד סופו, לא רק את המשחק.
זה יום שלא נשכח אף פעם.

 

היום לפני 30 שנה ליברפול הבטיחה את האליפות האחרונה שלה עד עכשיו אחרי ניצחון ביתי 2:1 על ק.פ.ר.


"Remember, bigheads, we need to go and win it again!” How Liverpool reacted to their last title victory | FourFourTwo

קווי דימיון לתגובה של קבוצה אחרת מלנקשיר, שני עשורים מאוחר יותר.

 

רוני רוזנטל מספר 8 פתח בהרכב במשחק הזה.
משחק לאחר מכן רוזנטל עלה כמחליף ובישל, במחזור הסיום כבש צמד.
במשחק ה-1 רוזנטל עלה מהספסל ולא כבש ומאז בפחות מחודש ב-7 המחזורים האחרונים כבש רוזנטל 7 שערים (שלושער בחוץ במשחק הבכורה בהרכב, שער נגד צ׳לסי).

אני יכול לרשום פסקאות על עונת 13/14, על כל משחק ועל כל שחקן, עונה בלתי נשכחת אבל חשוב לציין שפישלנו גם במחזור לאחר צ׳לסי, התיקו 3 בפאלאס אומנם לא שינה כלום בדעיבד אבל... שלא תהיה אי הבנה, גם אם ג׳רארד לא היה מחליק וטורס לא היה מבשל בסיום, לא היינו זוכים באליפות בגלל התיקו 3-3, אפשר לדבר על זה שהיינו באים במומנטם ומקום 1 והכל אבל המשחק הזה קריטי כמו שהיה המשחק נגד צ׳לסי.
נעשה עוול עצום לג׳רארד ב״אשמה״ הזאת.