אין לי דרך לשכע פה אף אחד שאני מדבר מניסיון מספיק רציני ואני יודע שהגישה שלי לא להידבק לקלישאות היא לא מהפופולריות לכן אני אצא פה ילד קטן שחושב שהוא יודע משהו מהחיים, אבל אני לא חושב שהנקודה שלי שכל מה שאתם מרגישים בלב או כל תגובה אחרת שלכם זה תגובה טבעית של הגוף סותרת את הצד החיובי של האהבה (חוץ מזה שזה מנפץ קלישאות שאנשים מעדיפים להאמין בהם), ואני גם עדיין מאמין שאהבה דו-סטרית (שכחתי לציין את זה בתגובה המקורית) יכולה לשרוד עשרות שנים, ואני לא מגיע מאיזה משפחה עשוקה שגרמה לי לא להאמין בדברים האלה. סבא וסבתא שלי מצד האמא מתקרבים לחתונת הזהב שלהם ואני מאמין באמת ובתמים שהם אוהבים אחד את השני, אבל אני לא מאמין שזו אותה אהבה שהם הרגישו בהתחלה, זו אהבה מעורבבת עם אחוז רציני של נוחיות והרגל מה שמכניס אותה כאמור יותר לקטגוריית חברים משפחה. באותו רגע, כי כשאין רגש כל מה שנשאר לך זה לדבר עליו, כשהרגש עצמו מגיע כמו שריקי אמרה כל הפילוסופיה יורדת לפח, ממש לא סותר את זה - אבל זה רק כי אנחנו רוצים ומעדיפים להשקיט אותה ולחיות ולהנות מהרגע, לא כי היא פתאום הופכת ללא נכונה. Waters - בהודעות למעלה התייחסתי לנושא הטעם - תת מודע, עד כמה שזה הפך להסבר לגיטימי לרוב הדברים הלא-פיזיים שקורים לנו ואין לנו הסבר עבורם.
אני על הקו של ארתור. מה עוד שמבחינתנו, כל החלק במוח שמשפיע על תהליכים רגשיים אלה הוא עדיין ברובו קופסא שחורה. אין שום סיבה בעולם לחקור את הנושא אלא תצליח להשתלט עליו, ומשום שזה לא יקרה - אפשר לוותר מראש. זה חלק מהמשא שלך כבן-אדם, וצריך פשוט לקבל את זה.
גם לי יצא כמה פעמים לחשוב על עניין הנוחיות שאתה מדבר עליו, יש בזה מידה של אמת, אבל רק שחושבים על זה. כמו שכבר אמרו, שמרגישים משהו, הכל הולך לפח. כמו שכבר אמרתי באשכול הזה, היו תקופות שהייתי "אוהב בראש" כמה ידידות שלי ותמיד חשבתי על כמה נוח יהיה לי איתן, ממש ראיתי בכל אחת ואחת מהן בת זוג פוטנציאלית והידיעה שחלקן רוצות להיות איתי באותה המסגרת רק הוסיפה לעניין. אבל חשיבה על נוחיות נמנית עם דברים שהמח חושב עליהם ואהבה זה משהו שיותר מרגישים. אהבתי מאוד את מה ש-Barcik אמר, חבל לנסות ולחקור משהו שממילא אי אפשר להשתלט עליו.
2 פרדוקסים (מילת מפתח הבוקר) : א- על מי אתה עובד בוריס, הקשר שלך לרגש זה כמו הקשר בין דני למנחם בגין. ב- "לוותר מראש"? בוריס... או שזה היה נסיון לעשות בדיחה לא מצחיקה וסופר שנונה, או שמישהו התחזה לך. ארתור, ברוטוס.
לצערי בגיל 21 אני לא יכול לומר שאני מאוהב או הייתי במצב הזה, הייתה מישהי אחת בחיים שלי שהיה לי רגש מאוד חזק אליה אבל זה נמשך 4 חודשים בקושי. האמת שהגעתי למצב די פסימי שבו אני מאמין שאהבה היא סוג של אשליה, פנטזיה, דבר שמספרים לך עליו אבל לא באמת קיים. ואני מצטער אם ביאסתי מישהו. ובכל זאת, שירים שגורמים לך כמעט להזדהות עם אהבה, לא חסר.
נו אנשים איפה האופטמיות? אני מאלה שהיו מסכנים [יותר נכון מסכנות] וסבלתי המון שנים מחוסר אהבה [אהבתי שני אנשים אבל אף אחד מהם לא שם עליי..וזה ברור לי למה]. אבל כשעברתי בי"ס הכרתי את הבחור המקסים ביותר בעולם ואחרי שנה הפכנו להיות חברים [ב14.11 נהיה שנה ביחד]. האהבה שלו אליי זה הדבר שהכי גורם לי להיות מאושרת.
דווקא אני חושב לעצמי "פאק, 25 תגובות ב-10 שעות כשכולן בעצם שעות שינה לדיון כבד ביותר, איזה מלך אני" http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx לגבי הדיון, בשורה התחתונה הרבה פה אומרים שהם לא רוצים להתעסק עם הנושא, כאילו זה מעין טאבו. לדעתי זה לגיטימי, זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שאנשים מעדיפים לחשוב שמדובר במשהו שמיימי ולא להתעכב על הסוגיות המדעיות. מי שהעלה פה פאן מעניין היה מיכאל שהזכיר את העניין הפסיכולוגי, תת מודע, מודע וכו', לדעתי גם זה דבר מורכב ביותר, אבל קשה לי מאוד להתחבר לכך שיש אנשים שימשכו לבן זוג שמזכיר להם אבא/אמא/אח או משהו בסגנון, ושטראומה במהלך החיים יכולה להשפיע בעתיד על משיכה לבן זוג מסוים. מה שכן, זה רק הופך את כל העניין הזה למורכב יותר ומסתורי יותר, וזה אולי אחד הדברים היפים בו.
אני אלך בכיוון של האסכולה המדעית אבל אתייחס לנושא הרוחני. אני מאמין שאחרי הכל על מכלול הפעולות וההרגשות שלנו אחראי המוח. הוא זה שמפעיל את הלב ואת שאר האיברים והוא זה שמפריש את כל החומרים שגורמים לנו להרגיש כל מיני דברים. גם אצל בעלי חיים זה ככה. כלב שמאוד אוהב את בעליו, כנראה , גם אצלו מופרשים אותם חומרים שמרוממים את רוחו וגורמים לו להרגיש אהבה. מה שמייחד אותנו , בני האדם, הוא המוח המפותח לאין שעור שלנו. עוד לא גילינו עשירית מיכולתו. ובכלל , יכול להיות שאיפשהו לכל רגש האהבה הזה אחראית איזושהי תכונה בתחום שלא גילינו בכלל במוח. מבחינה רוחנית,אני מאמין שזה לא סתם שבני האדם הם הזן היחיד בעל התבונה על האדמות, יש בנו משהו אלוהי. כנראה שלא סתם אומרים שנבראנו בצלם האלוהים.