מת הסופר אפרים קישון

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י בית"רי מלידה, ‏29/1/05.

  1. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    מת הסופר אפרים קישון

    http://www.nrg.co.il/images/archive/main/250/153.Xxx

    קישון, מראשי הסאטיריקנים בעולם, מת הערב בביתו בשוויץ מהתקף לב והוא בן 80. אפרים קישון נולד ב-1924, שרד את השואה ועלה לישראל ב-1949. ספריו תורגמו ל-37 שפות

    NRG מעריב
    29/1/2005 23:38

    הסופר והסטיריקאי אפרים קישון מת הערב בביתו שבשוויץ והוא בן 80.

    קישון נולד בבודפשט שבהונגריה בשנת 1924 בשם פרנץ הופמן. הוא גדל בסביבה מתבוללת, והתזכורת היחידה ליהדותו היה ציון הדת בתעודת הזהות. עם השנים הפך לעיתונאי וסופר, וחתם בשם "פרנץ קישהונט". לדבריו, את יהדותו גילה רק במלחמת העולם השנייה, כשנלקח למחנה ריכוז.

    קישון שרד את השואה, ובשנת 1949 עלה לישראל, שם עוברת שמו לאפרים קישון. הוא החל לכתוב בעברית, וכתב בין היתר את "סאלח שבתי" ו"תעלת בלאומליך". ספריו תורגמו ל-37 שפות. בשנת 2004 זכה קישון בפרס ישראל.

    http://www.nrg.co.il/online/5/ART/861/953.html



     
  2. Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אחד הכותבים והסטיריקנים הטובים ביותר שידענו אם לא הטוב שבהם. יהי זיכרו ברוך.
     
  3. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    http://207.232.9.131/pras-israel/images/pnimi_top_01_07.Xxx
    http://207.232.9.131/pras-israel/images/coteret_02_16.Xxx
    http://207.232.9.131/pras-israel/images/kishon.Xxx

    אפרים קישון - אוד מוצל מאש, מראשי הסאטיריקנים בעולם - נולד בבודפסט שבהונגריה בשנת 1924, ועלה לארץ בשנת 1949.

    ציוני דרך בחייו

    1940: כתלמיד מצטיין בלימודי הבגרות זכה במקום ראשון בתחרות "הסיפור הקצר".
    1941: אולץ להפסיק את לימודיו בתיכון בשל יהדותו והחל ללמוד צורפות.
    1944: נכלא במחנה ריכוז הונגרי.
    1944: שרד את מסע המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור בפולין והצליח לברוח משם. חזר לבודפסט ומצא שמכל משפחתו נותרו בחיים הוריו ואחותו.
    1945-1948: למד תולדות האמנות באוניברסיטה.
    1948: זכה בפרס הראשון בתחרות לכתיבת רומנים מטעם העיתון הספרותי של הונגריה.
    1949: ברח מהונגריה עם אשתו הראשונה חוה ועלה לארץ בספינה "גלילה".
    1950: הצטרף לקיבוץ כפר החורש, ועבד בו כסניטר וכמאמן סוסים.
    1951: עבר לתל אביב והתחיל לעבוד בעיתון ההונגרי "אוי קלט". בשנה זו ראה אור ספרו הראשון בעברית, "העולה היורד לחיינו".
    1952: למד עברית ב"אולפן עציון" בירושלים.
    1952: החל לכתוב טור יומי ב"מעריב".
    1953: תיאטרון "הבימה" העלה את המחזה הראשון שלו בשפה העברית, "שמו הולך לפניו".
    1959: הקים את תיאטרון "בצל ירוק".
    1963: כתב וביים את סרטו הראשון, "סאלח שבתי".
    1975: כתב וביים בחו"ל סדרת טלוויזיה בת 36 פרקים שזכתה בפרס "קמרה זהב".
    1999: כתב את המחזות "משפט האבהות של יוסף הנגר" ו"פתוח לרגל שיפוצים", שהועלה לראשונה בחו"ל.


    ספרים

    אפרים קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית, ובהם:
    1954: "אלף גדיא וגדיא", טברסקי
    1962: "באחד האמשים", טברסקי
    1967: "סליחה שניצחנו", מעריב/הד ארצי
    1969: "גומזים, גומזים", טברסקי
    1973: "חור במסך", מעריב/הד ארצי
    1974: "פרטאצ'יה אהובתי", מעריב/הד ארצי.


    ספריו של אפרים קישון תורגמו ל-37 שפות, והוא הסאטיריקן הנקרא ביותר בדורנו.

    סרטים

    אפרים קישון כתב, ביים והפיק 7 סרטים, ובהם:
    1963: "סאלח שבתי" (זכה בשני פרסי "גלובוס הזהב")
    1967: "ארבינקא"
    1969: "תעלת בלאומילך"
    1971: "השוטר אזולאי" (זכה בפרס "גלובוס הזהב")
    1977: "השועל בלול התרנגולות".


    מחזות

    אפרים קישון כתב וביים מחזות רבים, ובהם:
    1953: "שמו הולך לפניו", הבימה
    1953: "הכתובה", האוהל
    1968: "תוציא את השטקר", הקאמרי
    1972: "הו, הו, יוליה", הבימה
    1988: המחזמר "סאלח שבתי", הבימה.


    פרסים ואותות הוקרה

    אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם על עבודותיו, ובהם:
    1953: פרס נורדאו
    1958: פרס סוקולוב
    1964: פרס כינור דוד
    1970: פרס ז'בוטינסקי
    1990: "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת תל אביב
    1998: "פרס האוסקר" הישראלי להישגים קולנועיים
    2000: מועמד לפרס נובל לספרות
    2001: "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת בן גוריון.
    אפרים קישון נשוי לשרה, ויש לו שני בנים ובת וחמישה נכדים.


    * * *
    אפרים קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, ע?ברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם.

    אפרים גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. התזכורת היחידה ליהדותו הייתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. "היהדות שלי הייתה עניין שולי לגביי. דיברתי הונגרית, חשבתי הונגרית ובבית הספר שרתי שירי געגועים להונגריה השלמה" ("קישון - דו שיח ביוגרפי", ירון לונדון, עמ' 47).

    בשנת 1941, לקראת סיום לימודיו באקדמיה למסחר כבר פעלו בהונגריה ארגונים אנטישמיים צמאי דם. הנער אפרים גילה באיחור את יהדותו. לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח אפרים למחנה ריכוז. הוא שרד את מסעות המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין, ולבסוף הצליח לברוח בדרך נס. הוא חזר לבודפסט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש, "חסיד אומות העולם" הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה.

    בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח קישון להתפרנס יפה מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, באמתלה שהוא נוסע לבקר ביריד של פראג, הוא ברח עם רעייתו דרך סלוואקיה ועלה על הספינה "גלילה" בעזרת "ארגון הבריחה" והגיע לישראל.

    מעברת "שער העלייה" ליד חיפה הייתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לחברים בקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. "גיליתי שלא יותר משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים" (שם, עמ' 169). כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית. לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ושם את פעמיו לתל אביב. הוא נתקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית. "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי" (שם, עמ' 187). בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון "דבר" הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם "תעלת בלאומילך". בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.

    בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו, "שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא"י. דיאלוג כמו " - לאיזו מפלגה אדוני שייך? - אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!" היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב", וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי "חד גדיא" שהופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

    בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך "מעריב" לשפה האנגלית, והספר Look Back Mrs. Lot נבחר כ"ספר החודש" של העיתון "ניו יורק טיימס". הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין. לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את "סאלח שבתי", סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ. ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי "גלובוס הזהב" שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה"אוסקר". החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה.

    מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. בשנים אלה קישון מחלק את עתותיו בין אירופה לישראל. הוא מביים את מחזותיו, כותב מאמרים להגנת ישראל בעיתונות ומשתתף בתכניות טלוויזיה על תקן של "המסביר הלאומי" בכל פעם שמתבקשת דעתו בנושא האזור. "אנטי-ישראליות ואנטישמיות זה היינו הך לגביי; אותה הגברת בשינוי האדרת" (שם, עמ' 37).

    אפרים קישון הוא בעל אזרחות ישראלית, וכל בני משפחתו הענפה, ללא יוצא מן הכלל, מתגוררים בתל אביב. "זה עניין של כבוד. אינני מוכן להיות שוב יהודי באירופה".

    אפרים קישון מתקרב ל"גבורות", ועדיין הוא יוצר פורה. לאחר שספריו תורגמו ל-37 שפות והפכו אותו לסאטיריקן הנקרא ביותר בימינו, הוא כתב בשנים האחרונות את הרומן הסאטירי החדש שלו "שעיר לעזאזל", שבו הוא עוסק בנושא השואה. על כריכת הספר האחורית הוא כתב: "הם עשו משגה. הם השאירו סאטיריקן אחד בחיים." בכך הוא מסכם פרק עצוב זה בחייו.

    http://207.232.9.131/pras-israel/pras_16k.htm
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/1/05
  4. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    הראיון האחרון עם הגאון:

    "אני המוהיקני האחרון שעוד כותב הומור"

    אפרים קישון, שחוגג יום-הולדת 80, מודה לגולשים על התגובות החמות שהגיעו במהלך סוף השבוע, ממשיך להתחשבן עם הממסד וצוחק בעיקר מעצמו: "אני לא מתכנן שום חגיגה הערב משום שאינני חושב שההישג הכי חשוב שלי הוא שנולדתי לפני 80 שנה"
    מרב יודילוביץ'

    ערב יום הולדתו ה-80 נשמע ההומוריסט והסאטיריקן, אפריים קישון, עולץ מתמיד. הסיבה: מאות התגובות שכתבתם לו בסוף השבוע האחרון בעקבות בקשתו החריגה, אותה פרסם בהקדמה ל"פרטאצ'ה ללא הפסקה", אסופת רשימות שיצאה בשבוע שעבר לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות".

    הסירו דאגה מלבכם: חגיגת הגבורות והפנייה המעט אישית לקהל קוראיו, אין בהם כדי להחליף את חברבורותיו. האיש, שהגדיר את עצמו לא אחת כמיזנטרופ, פשוט סקרן לגלות אם מאחורי דו"חות המכירה של ספריו מסתתרים גם אנשים אמיתיים. בדרכו הייחודית הוא מודה שהפתעתם אותו לטובה.

    "אני לא רוצה להישמע בנאלי, ותודה מקרב לב תהיה בנאלית", אומר קישון, שמבקש לעבור על מאות התגובות שהתקבלו לפנייתו לפני שיבחר את אלה שעליהן הוא רוצה לענות. "זה אופייני לטבע האדם שמתוך מאות מכתבים חיוביים הוא יתמקד דווקא באלה השליליים ויחטט בהם. אני לא כזה", הוא אומר ומשחרר צחוק שובבי. "מספר התגובות הגבוה הפתיע אותי. זה באמת מחמם את הלב, מה לומר, יש גם הפתעות נעימות שכאלה בחיים".

    קישון, שהתחשבן לא אחת עם הממסד שהוציא לו את הקישקעס עד שראה אותו ראוי בשנת 2002 לפרס ישראל, יודע שאהבת ההמון חשובה לא פחות מאהבת האליטה האינטלקטואלית, ועל גלי האהבה שהרעפתם עליו הוא אסיר תודה. "תמיד חשבתי שהתגובות החיוביות על פעלתנותי לא יבואו מהממסד האינטלקטואלי אלא מהקהל", הוא אומר ומוסיף, "אני בספק אם שמי יוזכר כאחד הסופרים החשובים, זה לא יקרה. לא הוזכרתי בעבר ברשימת הסופרים שצריך להכיר שמוציא מדי שנה משרד החינוך, וגם כיום אינני מופיע בה".

    עם התחושה שלא נעשה צדק ליצירתו הוא חי שנים ארוכות, אבל ערב יום הולדתו ה-80 אפילו הנושא הכאוב הזה לא מצליח להעיב על מצב רוחו החיובי. "אני לא מתכנן שום חגיגה הערב, משום שאינני חושב שההישג הכי חשוב שלי הוא שנולדתי לפני 80 שנה. את זה עשו גם אחרים. אבל העובדה היא, שהאנושות חושבת שזה הישג מרשים".

    אין לי סיבה להתלונן

    "דעתי על האנושות היא שלילית, וזו, אגב, גם דעתו של הקדוש ברוך הוא", מסיר קישון ספק במידה שהיה, "האדם רע מנעוריו כמו שאמר האל, הוא שקרן, גנב ומרושע והתפקיד שלי כהומוריסטן הוא לגרום לאנשים להתבונן בעצמם".

    בהקדמה לספר תוהה קישון האם הסופר הוא זה המנותק מן ההמונים בגלל חוסר מגע או שמא הקוראים מנותקים ממנו מחמת חוסר עניין, ומציין כי ייתכן שמקצועו של ההומוריסטן מחייב בידוד. "ההומוריסטן הוא איש עצוב ומסוגר", כותב קישון ומעלה תהייה האם חלק מדרישות המקצוע הן מיזנטרופיות זעירה וריחוק שיאפשר להסתכל על הדברים מבלי להיות קשור אליהם רגשית.

    "יכול להיות", הוא משיב על השאלה המתבקשת, "אנשי ההומור הם בדרך כלל אנשים מסוגרים ובעיקר מאוד עייפים. זו מלאכה מעייפת ליצור יש מאין. להושיב את הראש הריק מול הדף הריק ולחכות שזה יגיע. זה בא כשאדם לא מצפה לזה, וכן, זה עדיין מפתיע אותי בכל פעם שזה מגיע".

    קישון מעיד על עצמו במבוכה כעל מי שצוחק מדי פעם מחוש ההומור שלו. "זה קורה, זה מביך לצחוק ממשהו שאתה כתבת, אבל כן, לפעמים אני יוצא מעצמי וממש צוחק מדברים שהמצאתי. זה פיצול אישיות מסוים, אבל זה חלק מהמקצוע. עיתונאים כותבים על מה שאנשים רואים והומוריסטנים כותבים על מה שאחרים מלבדם אינם רואים. אנחנו כותבים את האמת".

    מה שפחות מצחיק אותו בימים אלה הוא הנגיסה הגסה במעמדו של חוש ההומור. "יש ירידה גדולה בכל תחומי החיים ובתחום ההומור בפרט", הוא אומר, "אנשים חושבים שמי שמכיר 50 בדיחות הוא איש בעל חוש הומור, זה מביך. אנשים לא נדרשים להפעיל את הראש יותר בכל תחומי החיים ובתחום ההומור זה לא שונה. הקהל אפילו אינו נדרש לצחוק, גם את זה עושים בשבילו, כל מה שאתה צריך זה לבהות באקרן הטלוויזיה. ההומור נעלם לאיטו, אני המוהיקני האחרון שעוד כותב הומור, הטכנולוגיה לא השאירה מקום להומור רציני. אבל אין לי סיבה להתלונן, ולראייה - מאות התגובות אצלכם באינטרנט".

    (23.08.04, 16:27)

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2967321,00.html
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/1/05
  5. Javier Zanetti Member

    הצטרף ב:
    ‏24/11/03
    הודעות:
    837
    לייקים שהתקבלו:
    0
    http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx
    הבן שלו(רפי) חבר טוב של אבא שלי והנכד שלו חבר טוב שלי, מוזר מאוד שאני קורא על זה כאן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx .
    יהי זכרו ברוך.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/1/05
  6. AleX-Del-Piero Member

    הצטרף ב:
    ‏15/12/03
    הודעות:
    252
    לייקים שהתקבלו:
    0
    חבל מאוד שנפטר אהבתי מאוד את הרעיונות הקומיים שלו בסרטים ואיך שהוא מביא אותם לידי ביטוי.הוא מצטרף לעוד שורה של אנשים גדולים שנפטרים החל מ2004
     
  7. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    בשנה אחת נעמי שמר ואפריים קישון - קצת יותר מדיי על העם הקטן הזה.

    ישנו פיתגם ידוע על אנשים שיש להם תחליף - אבל לא לשני אלו. חבל.

    נשארנו עם אבי ביטר, ועלוב מישנה ע' ... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx
     
  8. Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בית"רי, קצת כבוד גם לעוזי חיטמן זכרונו לברכה... דור הולך, אין מה לעשות.
     
  9. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    המון כבוד לעוזי חיטמן - אבל עם כל אותו המון כבוד, זה ממש לא נעמי שמר, המשוררת הלאומית, תרתי משמע.
     
  10. ראול Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/03
    הודעות:
    4,578
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גאון. יהי זכרו ברוך.

    ארתור, http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
     
  11. shmulikwe Member

    הצטרף ב:
    ‏22/12/03
    הודעות:
    1,112
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אף פעם לא ממש העריכו אותו בארץ.. רק בחו"ל הוא קיבל כבוד אבל בארץ די זלזלו בו בתקשורת (אולי בגלל נטיות ימינה, אבל אי אפשר לדעת..)
     
  12. Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא נורא, עוד שמאלני בקבר.

    סתם סתם, יהי זכרו ברוך וכו' וכו'... אולי חלאס עם הודעות הספאם המיותרות? עדיף לנעול להבא דיונים כאלה, מן הסתם כי רוב חברי הפורום גם ככה בקושי מכירים את פועלו.
    ואגב, אני חייב לומר שמעולם לא הערכתי אותו יותר מדי. הסתגר לו בתפוצות וזכה לכבוד רק משום שהיחיד שנהנה לשבת בצד וללגלג על פועלו של היושב בציון, ואת זה יוכל לאשר כל מי שראה את "סלאח שבתי". הוא התחנף יותר מדי לאלה שבחו"ל מאשר אלה בארץ ועל כך גם ריפד באופן נאה את חשבון הבנק שלו.
     
  13. בית"רי מלידה Member

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    9,190
    לייקים שהתקבלו:
    1
    גם אייל ברקוביץ' "מסתגר לו בתפוצות" , וגם יוסי בניון "מרפד את חשבון הבנק שלו"......אה נכון:

    לשחקני כדורגל מותר - לסופרים אסור....

    ומה עם קהילת ההייטק בסנטה קלארה? אה , נכון, גם הם חארות מפני שבחרו לשווק את מוצריהם בשוק האמריקאי הקטן, במקום בארץ גדולה, זבת חלב ודבש, וגם כמה קנאים שלא מסוגלים לפרגן.

    קישון היה שמאלני? חחחח....איזו בורות:

    הוא היה הראשון שהצליף קשות במימסד המסריח והמושחת של מפא"י, ולכן נודה.

    על איזה שילטון היה הסרט "סלאח שבתי"??? שילטון ג'ורג' W בוש?
     
  14. ראול Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/03
    הודעות:
    4,578
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תן לך 1000 פאונד, דירה ודילדו ואתה בורח לאנגליה....
    למה מה אתה כבר עשית בשביל המדינה שאתה יורד על אדם גדול כזה?
    כתבת הרבה ספרים\מחזאות\מערכונים לצה"ל? אתה עלית לארץ ב-49 מהונגריה כדי להגשים חלום ציוני (או לברוח מהנצים כשהיה אפשר)?
    אתה כולה מתנה אהבים עם פומפות...

    ארתור, מוציא עשן.
     
  15. Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    נגעתי לך בנרווים מה?
    לא אמרתי שהוא לא עשה כלום למדינה, אבל זה מרגיש עבורי כמו אנה פיסטולצי שזוכה בתארים, אבל אפילו לא גרה בארץ.
    יודע מה? בהחלט הייתי רוצה לעבור לכמה שנים ללונדון, ואין שום קשר בין זה שלא ממש מזיז לי שמת סופר שלא הזדהתי עם החומר שלו מלכתחילה. סורי, לדעתי יונתן גפן עשה גם יותר עבור המדינה וגם אני מזדהה יותר עם הכתיבה שלו. זכותי. אפרים קישון מת? נו טוב, לא מזיז לי.
    באמת חוכמה גדולה להדביק לכל אחד גאון בלי טיפת מחשבה. יאללה, סתום ת'פה ושמור את הרגשות שלך לעצמך. זכותי לחשוב מה שבא לי.