קייליני גדול. להשאיר את דונאדוני, להתחיל לשלב את גאמבריני ובפה רוסי, ולהמשיך להישען על השלד של בופון-דה רוסי-פירלו-קסאנו-טוני. נראה כבר מי יפתח טוב את הליגה ואז נתחיל לחשוב על המוקדמות של דרא"פ. קייפטאון, הנה אנחנו באים!
על מה יישאר? שיטת המשחק שלו לבעוט רק לטוני ולקוות לטוב מיצתה את עצמה מהר והוא כשל בלנסות משהו אחר, משהו שונה. טוני לא היה מפוקס באליפות הזאת והוא פשוט סירב לראות את זה. בלי פירלו זה קשה מאוד לשחק אבל עדיין איך שאלופת העולם נראתה היום זה פשוט אומללות אחת גדולה. אני רק מקווה שמחר יעבור מהר, לראות את כל השמחים לאיד בכל מהדורות החדשות והעיתונים.
איזה שחקן גדול הוא היה, איזה מאמן בינוני הוא ... כ"כ חבל שהרס את לעצמו את השם. איטליה חייבת להמשיך הלאה, אם אתם שואלים אותי הגיע זמן דון קרלו .
אתה באמת מאמין שאם נחזיר את ליפי פתאום הכל ישוב לקדמותו ונקח עוד גביע עולם רק כי ליפי נמצא על הקווים? דונאדוני לומד מהר מטעויות, הוא מתאים את ההרכב לאפשרויות שעומדות לפניו בסגל והוא בסה"כ לא רע. אפשר למתוח ביקורת על המינוי שלו מלכתחילה, אבל כרגע הוא המאמן ואני לא רואה סיבה לפטר אותו. הוא לא היה עד כדי כך גרוע. אל תשכח גם שהוא מילאניסטה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
יותם אני לא חי בסרט שהנה יבוא אלוף העולם ליפי ויציל את היום אבל אני מתוסכל מאיך שהוא ניהל את המשחקים. ייאמר לזכותו שהוא לא נכנס ראש בקיר אלא משנה אבל שיטת המשחק שלו ובמיוחד היום דיי לשחק על טוני. מה זה לא היה שקוף שגם בעוד שמונים שנה טוני לא יבקיע כלום?! ניהול המשחק היום היה נוראי, כולם פשוט היו על הפנים מלבד המלך בופון. מילה טובה אני אזרוק על זמברוטה שלפחות נראה טוב בהשוואה לשלב הבתים וגם זה משהו.
קייליני אדיר,ענק מלך ה-בלם הבא של איטליה! קייליני אכל כל ספרדי בחולצה אדומה בלי מלח היה בכל מקום,משחק נהדר שלו ובכלל היה אדיר ביורו והוכיח שהוא מהטובים בעולם. זהו בערך שום דבר טוב אחר לא יצא מהיורו הזה.
אז היה שווה שהוא חיסל לנו את קנאברו אה?http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ... .. . http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
היום בבוקר התקשרתי לפסיכולוג אזורי שאני מכיר ושאלתי אותו, just in case, איך מתמודדים עם כאב נורא ועצום שמאיים לחסל אותך מבפנים. מה שהוא אמר לי זה בדיוק מה שעשיתי אחרי מונדיאל 2002 (כנראה יש בי פסיכולוג קטן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx) - ניסיתי להתנתק מרגש. אז, אחרי הרבע הארור נגד היפנים-סינים מה שהם לא יהיו, כל הזמן חשבתי לעצמי - "אה איטליה, זאת איזו מדינה באפריקה... לא סליחה, באירופה... ליד ליטא אולי? פרנצ'סקו טוטי? זה לא איזה מעצב אופנה מפורסם?". ניסיתי להתנתק מרגש, להרגיש כמו סתם עוד אדם ברחוב ששמע שאיטליה הפסידה. גם הפעם לאחר המשחק התכוננתי נפשית להתנתק מרגש מכל מה שקשור לנבחרת האיטלקית - ותאמינו לי, להתנתק מרגש לאיטליה זה קשה כמעט כמו ההפסד נגד הוויטנאמים, סליחה הבנגלדשים. ואז אחרי כמה ניסיונות הבנתי - הכאב לא כזה גדול. הצער לא כזה מאיים. אכזבה? כן, בהחלט אכזבה. אבל לא כאב, לא צער, לא תסכול. לא, בהחלט לא. אני לא חס וחלילה אדיש לאיטליה, וגם לא סובל מאימפוטנציה זמנית. אבל התחושה הזאת קוננה בי כבר הרבה זמן. לא ציפיתי שנזכה. כבר בשלב הבתים הרגשתי שזה לא זה. הפסדנו, הודחנו, חבל. בשורה התחתונה - אכזבה עם הפנים קדימה! הרגשתי צורך לציין את האמצעים הפסיכולוגיים שלי להתמודדות עם כאבים ספורטיבים, למקרה שמישהו מאיתנו כן מרגיש כאב עצום כזה, וג'אסט אין קייס - למקרים הבאים חלילה. כי זה באמת עוזר, להתנתק מרגש...
אחד הדברים היפים שיש במשחק הזה הוא שתמיד אפשר לתקן ויש את ההזדמנות הבאה ובכל מקרה ומצב אני גאה בנבחרת שלי אבל לדעתי את התהליך לקראת אפריקה 2010 אנחנו צריכים לעשות עם מאמן אחר, מאמן עם קצת יותר יצירתיות במחשבה שלו ובעיקר עם הרבה יותר נסיון, היום ההחלטות שלו בחילופים של המשחק היו דיי חלשות, ההוצאה של קאסאנו, הכניסה של דל פיירו דקה 110, ההוצאה של אקווילאני ובעיקר שיטת המשחק שלא הותירה לאיטליה שום רצון ויכולת להניע את הכדור, עובדה שברגעים שכן הנענו אותו אז הגענו למצבים טובים (מצבים שטוני דאג להרוס אבל בואו נודה באמת, בססגנון המשחק הזה אין יותר טוב מלוקה טוני) והיינו קרובים להכריע את המשחק לטובתנו, בכל מקרה אני מקווה שמהטעויות שנעשו ביורו הזה נבחרת איטליה תלמד ותתקן כדי שמפלה כזאת לא תקרה לנו שוב וזו בהחלט מפלה גדולה, לא ההדחה כמו היכולת. כמו שאמר בארזי גם אני אחריי ההפסד, ממש ברגעים הראשונים הרגשתי כאב עמוק שאיים לקרוע אותי מבפנים אבל אז הבנתי שלמרות ההפסד הכואב, מחר יפציע יום חדש וכמו ששמחת המונדיאל עברה וכמו שעצבות היורו הקודם והמונדיאל של 2002 עברו, כך גם תעבור האכזבה הזאת. פורצה איטליה!
