נבחרת ישראל: מסכמים עוד קמפיין כושל

3-0 שהושג כולו מול 10 ו9 שחקנים, כולל המהלך שהוביל לפנדל הראשון.

ה"הישג" היחיד במשחק הזה מבחינתי הוא זה שהנבחרת הצליחה לשמור על ה1-0 משהו כמו 50 דקות מול 10 אלבנים.
פייר? במחצית הייתי בטוח שלא ננצח.

עכשיו פתאום אלישע מאמן גדול, השתיק את כולם. די חלאס נו.

 

לא צריך להגזים לצד השני, כשאתה משחק מול 9 שחקנים המינימום והמקסימום של מה שאתה יכול להשיג מאוד קרובים. הנבחרת יכלה אולי גם לנצח 11 שחקנים של אלבניה באותה צורה, לא אשמתם שהרחיקו לקבוצה השנייה שחקנים. מנגד, כשאתה מול 9 שחקנים כל דבר שהוא פחות מניצחון זה כישלון. בקיצור, הנבחרת עשתה בדיוק מה שמצופה ממנה בסיטואציה הנ"ל, לא יותר ולא פחות.

 

אין לי מושג מה היה קורה ב11 על 11, זה בדיוק העניין.
ההתייחסות למשחק מתעלמת כמעט לחלוטין מהעובדה ששיחקת מול 10 ו9 שחקנים.

אגב, אם נהיה הוגנים רגע, בדקה רביעית היה לאלבנים מצב לגול, ששחקן שלהם העיף לשמיים.
אז שלא יבלבלו לי את המוח שגם עד ההרחקה ישראל הייתה טובה יותר.

 

זה לא רלוונטי, התוצאה הייתה 0-0 וההרחקה הראשונה הייתה כתוצאה ממהלך של כדורגל, אם הוא לא הייתה קורית כנראה התוצאה הייתה 1-0 מהפנדל שנשרק בצדק, או אם בכלל לא הייתה עבירה אז מהגול שזהבי יכל להבקיע.

 

מסכים איתך שממש לא.
מי שמציג את זה ככה מדבר שטויות.

 

וגם המהלך שהוביל לפנדל הראשון, במצב של 0-0, הושג מול 10 אלבנים, שכן שחקן שלהם יצא לטיפול בדיוק באותו רגע.
אולי זה מסביר את החופש המוחלט שהיה לנאתכו לתת לזהבי את הכדור הארוך הזה.

מבחינתי באמת שאי אפשר לקחת יותר מדי מהמשחק הזה, חוץ מהתוצאה ששמה אותנו במצב של פייברויטית ברורה לסיים במקום השלישי בבית.

 

גם לנצל רגע של חולשה אצל קבוצה זאת יכולת. הכדורגל מבוסס על מקריות וטעויות לא פחות מאשר שעל תכנון מראש.

 

נכון, הגדרת את זה יפה.
לדעתי ישראל יותר נצלה את המצב שנוצר מאשר "נצחה נצחון גדול 3-0 באלבניה".

 

מדברים עכשיו במגרש פתוח על הבעייתיות שבהאדרה של זהבי ע"י אלישע שלא מפספס הזדמנות לספר כמה זהבי מעל כולם.
בעיני הגישה הזאת של אלישע בייתית מאוד.
יש בנבחרת המון שחקנים עם אגו, ובעיקר עם הישגים לא פחותים משל זהבי, שאני בטוח שממש לא אוהבים את מה שהם שומעים ממנו.
אלמוג כהן, נאתכו, רפאלוב, חמד. אין לי ספק שלא כזה כיף להם לשמוע כמה כוכב הליגה הסינית נמצא מעליהם בהיררכיה.

בינתיים יש תוצאות אז יש שקט, אבל זה עניין של זמן על שנשמע על זה לדעתי.

 

אלמוג כהן אתמול סיפר על אווירה נהדרת בנבחרת. מאוד שונה ביחס לעבר. אז ברור שאני לא ילד ויודע שכאשר מנצחים הכל טוב אבל הוא אמר משהו מאוד חכם-
חדר הלבשה שמח ובריא לא בוחנים לפי מי שמשחק אלא לפי מי שלא משחק והוא טוען שגם בקרב אלה שלא משחקים המצב טוב.

 

אני חושב שהמבחן הכי גדול של חדר הלבשה הוא כשלא הולך, יותר מאשר מה קורה כשהולך עם אלה שלא משחקים.

 

עיקר חשיבות חדר הלבשה בנבחרת זה בטורניר גדול ואין סכנה שנעפיל לשם בעתיד הנראה לעין.

 

עוד יום של משחקי ידידות ברחבי היבשת, ועולה לי השאלה- מתי בפעם האחרונה נבחרת ישראל קיימה משחק ידידות? מי חולם שם?

 

אגב חדר הלבשה, כל הזמן אומרים על גוטמן ש"בניגוד לאלישע הוא לא ידע איך לנהל חדר הלבשה". לפי מה שזכור לי בתקופת גוטמן דווקא היה חדר הלבשה מלוכד מאד והשחקנים סופר כיבדו את המאמן. אני רק אזכיר שלפני בוסניה היתה את סערת הדרבי שסערת זהבי-עטר היתה כלום לעומה, אני מדבר על מחנאות בין אנשי הפועל למכבי כולל טינופים בתקשורת, וגוטמן בכל זאת ידע לטאטא את זה וללכד את הנבחרת לקראת אחד הנצחונות הגדולים ביותר שלה