סיכום הסיבוב הראשון בליגה הלאומית

אז כן,כבר הלך חלף לו סיבוב אחד בליגה המותחת והצמודה ביותר בארץ,והגיע שלב הסיכומים.
הדבר היחיד שבטוח מהסיבוב וזה,ובכלל מהליגה הזאת- זה ששום דבר לא בטוח.
איך אומרים,הטבלה לא משקרת, והיא מציגה את הנתון הבא: ההבדל בין המקמות 1-2 שמהם עולים ליגה,למקום ה11 ממנו יורדים ליגה הוא..... 7 נקודות בלבד. לא חסר סיפורים מוזרים ותהפוכות בליגה הזאת. קחו לדוגמא את הפועל חיפה. מחזור 5 היא הייתה בלי ניצחון,כאשר הפרשנים (ואם זכרוני אינו מטעהה בי,והוא לא, רוני דורה אפילו הצהיר שאם חיפה לא תעשה שינוי ניכר בסגל היא תאבק עד הסוף על הירידה).
זה לא היה לפני 30 מחזורים,זה היה לפני 6.היום? הפועל חיפה בעמדה מצויינת,מקום 4,נקודה מהמקום בו חוזרים לליגת העל.

ליגה לאומית,זה כל הקסם.
וזו רק דוגמא אחת כמובן.

קבוצת הסיבוב:

הפועל עכו.

מודה,אם רפי כהן היה כובש את הפנדל מול רעננה,הבחירה שלי הייתה הרבה יותר קלה. בכל זאת,למרות התיקו וסיום הסיבוב במקום ה3,הלכתי על עכו כקבוצת הסיבוב.בוא נודה בזה-קרית שמונה,הכח ר"ג והרצליה,היו הקבוצות המדוברות ביותר בתחילת העונה.זה לא שאמרו שעכו תרד ליגה,ברור שלא,אבל לא הרבה הימרו עליה כאחת שתהיה עם קרית שמונה והרצליה באותה גובה,ושרק הפרש שערים יפריד בינהים. גם אם ניקח את מפגשי הצמרת הפנימיים,עכו עושה 2 תוצאות תיקו מול קרית שמונה וחיפה,ומנצחת את שני ירבותיה לצמרת,הכח ר"ג ומכבי הרצליה, בחוץ!. דווקא מה שמונע מעכו להוביל את הליגה,ובפער,הוא איבוד נקודות נגד הקבוצות הפחות טובות של הליגה,וזה כולל את רמה"ש,ראשל"צ,רעננה ואשקלון. בכל זאת,כאשר עכו רואה משחק צמרת,היא פשוט לא מפסידה.הגנה יציבה בראשותו של דודו גורש,קישור שבמרכזו האגן,רפי כהן הבלתי נגמר,וכמובן החלוץ המדובר בליגה-אמפטי נימבה. השנה עכו רוצה לסיים מקום אחד יותר ממה שהיא הייתה שנה שעברה ומאיפה שהיא נמצאת עכשיו.והיא בהחלט מסוגלת.



הקבוצה המאכזבת:
כאן יש התלבטות קשה.אבל בכל זאת נלך על הקבוצה שרק נשרה העונה מליגת העל,ונוסיף עוד קבוצות שבהחלט מסוגלת להתמודד על התואר.

הפועל ב"ש:
מה כבר לא נאמר על הקבוצה הזאת,על האוהדים שנוטשים,ועל בעל המאה אלי ג'ינו?. הרבה מאוד.
בכל זאת,בתחילת העונה הקבוצה מינתה את ניר לוין כמאמנה,מאמן שזכה כבר 2 גביעים ואימן כמה קבוצות בליגה הבכירה. השחקנים הבכירים: פדידה,יפרח,עטיה,אילוז,אלומיידה ועוד כמה שמות לא רעים לליגה הלאומית,ביחד עם המסורת הבאר שבעית,היו אמורים להוביל את הקבוצה לצמרת הליגה הלאומית. איך שלא תראו את זה,אם בסוף הסיבוב הראשון היו אומרים לבאר שבעים (שעוד נשארו במגרשים) שקבוצתם תנצח בסיבוב הזה משחק אחד בלבד,הם בעצמם לא היו מאמינים.
ואנחנו לא מדברים רק על התוצאות,אלה בעיקר על היכולת. גם לעשות תוצאת תיקו,ואפילו להפסיד,יש דרך. ב"ש מציגה כדורגל קטסרופלי,חסר חשק,ובהחלט שהיינו מצפים מקבוצה שרק ירדה מליגת על,ושם כל כך גדול כמו "הפועל ב"ש" למשהו יותר טוב. ניר לווין הלך,חיים בן שאנן הגיע במקומו,הביא ניצחון גדול בהרצליה 1-3 אבל חזר למסורת התיקו,כשלבסוף הוא מתפטר השבוע אחרי הפסד ביתי מביש 0-1 לרעננה.
לקבוצה ניצחון אחד,תשעה(!!!!!!!)תוצאות תיקו, והפסד אחד.נקודה מהקו האדום.


עוד ראויות לציון על אכזבתם: הפועל י-ם- שדווקא רגילה להוביל בסיום הסיבוב הראשון ואז להתרסק,נמצאת עם 11 נקודות בלבד,בהפרש שערים מהקו האדום. יאיר אסייג התפטר,שלא בנסיבות מקצועיות אלה בריאותיות,ובמקומו הגיע שייע פיינגבוים הידוע,שבינתיים השיג רק 2 ניצחונות.
הפועל אשקלון- אחרי עונה אדירה שכללה חצי גמר גביע ודאבל בליגה הארצית(גביע טוטו ואליפות) ציפו מאשקלון ליותר מ11 נקודות,אבל סך הכל מכירת החיסול שהלכה שם,והרכש הבהחלט לא מרשים,נותן לנו כמה סיבות לכשלון.

פלופ הסיבוב:
הצמד ג'ינו את שיימן שממשיך להוביל בגאווה (?) את רשימת המאמנים המפוטרים בכדורגל הישראלי. ג'ינו כבר פיטר העונה את ניר לווין,ואומנם בן שאנן לא פוטר אלא התפטר,אבל בכל זאת,כל טיפש יודע שגם לז'ינו יש חלק ב"התפטרות" הזו.
שיימן שיחזר את את שיאו מלפני שנתיים (פיטור מאמן אחרי 2 מחזורים) ופיטר שוב,אחרי 2 משחקים בלבד,את מרקו בלבול.השכונתיות חוגגת.


השחקן המצטיין של הסיבוב:
פטי נימבה.

חלוצה הנהדר של עכו,שכבר חזר לרמת שרון אחרי בעיות בקרה כאלה ואחרות,בסופו של דבר,נשאר בקבוצה הצפונית ועושה רושם שהוא השחקן מספר אחד בליגה הזאת,עם 7 שערים,כולל שערים חשובים מאין כמותם במשחקי צמרת (נגד הכח ב2-3 בוינטר,צמד בהרצליה בניצחון 1-2). יכולת הסיום שלו וההתמצאות ברחבה בהחלט שייכים לליגה שנמצאת מעלינו,אבל כרגע,עכו היא המרוויחה העיקרית.

עוד בלטו: אוהד קדוסי ויניב לוזון ממכבי הרצליה, גיא צרפתי המצויין מהקריה, דה סנטוס מרעננה וברטו מירושלים.

ה11 הפותחים של הסיבוב(4-4-2):

דודו גורש(הפועל עכו):
השוער של הפועל עכו הוא ללא ספק אחד השוערים היציבים ביותר בליגה. שליטה מוחלטת בכדורי הגובה,השקט שהוא משרה על ההגנה,וכמובן מספר טעויות אפסי במשחקים, מקנים לו את התואר.למרות שהבחירה היא לא קלה,גורש הוא ללא ספק גם מפתיע ביכולתו(בכל זאת,את סמדג'ה ורחמים אנחנו כבר מכירים) שכן לא הרבה הכירו אותו לפני זה. עכשיו תהיו בטוחים,אין אחד שלא מכיר את השוער העכואי.

חוליית ההגנה:
רמי עזיז(הפועל עכו): המגן שהגיע מהפועל חיפה,עושה ביינתים חיל על האגף של העכואים.מרבה לתמוך בהתקפה ולהזין את חלוצי עכו בהגבהות מדוייקת.גם בצד ההגנתי מתפקד בהחלט כראוי.

סיבטי ליפנייה(הכח רמת גן)
בלמה הקונגלזי של הכח רמת גן,מתגלה כבאנקר של הקבוצה ככל שהעונה מתקדמת. שחקן יציב,קשוח ופיזי מאוד, עם יכולות טכניות לא רעות בכלל,משחק ראש מצויין,וללא ספק, התחנה האחרונה בוינטר.

איב יובלידו(הפועל חיפה).
עוד בלם קשוח וחסון,עוד באנקר בהגנת הפועל חיפה המתקאמבקת,אפס טעיות למשחק. הבלם אולי היציב ביותר בליגה.

תומר שם טוב(הפועל אשקלון).
גם,אחת מנקודות האור הבודדות של הפועל אשקלון העונה.הניסיון והוותק של של שחקנה לשעבר של הפועל כפ"ס, מצליח איכשהו לנסות ולכפר על ההגנה הלא מרשימה של האשקלונים.


קישור:
דיהו דיוויס(מכבי הרצליה). הבטון ועוצר ההתקפות של פרדי דוד,השלים סיבוב מעולה,כמעט מבלי להפסיד דקה אחת. דיוויס אחד השחקנים הפיזיים בליגה,פיזיות שלאו דווקא מגבילה אותו מבחינת המהירות. הורס ההתקפות הטוב בליגה,בעל משחק ראש מצויין,ובעיטה טובה שהביאה להרצליה כמה שערים יקרים. עם זאת,הבחירה שלו היא קודם כל בזכות העבודה ההגנתית הפנומנלית שלו.

יניב לוזון(מכבי הרצליה): קצת יהיה לא מתחשב לא להכניס את מלך הבישולים עד כה לנבחרת הסיבוב. לוזון,שלא התרומם בשנה שעברה,פורח השנה וברשותו כבר 5 בישולים. אחת הסיבות שמכבי הרצליה נמצאת איפה שהיא נמצאת.

גיא צרפתי(קריית שמונה)
ללא ספק הרכישה "הגדולה" ביותר של קבוצה בליגה הלאומית.וצרפתי,כלל לא מאכזב. הברומטר של הקריה מזין את חלוצי הקריה וממשיך ביכולת מצויינת ממשחק למשחק. שחקן שללא ספק מקומו בליגת על.מי יודע,אולי עם הקריה בשנה הבאה.

יוסי רוזן(הכח רמת גן)
הכח שבנתה את עצמה כאחת הקבוצות הטובות בליגה,נבנתה בעיקר סביב הבחור הכישרוני הזה שהגיע מהפועל ת"א. אם תשימו לב,רוזן השנה לא עסוק כמו בשנים הקודמות רק בעבודה התקפית,אלה תופתעו לגלות שגם לעשות גליצ'ים הבחור יודע. אחד השחקנים החשובים במערך של מלמיליאן,ואחד השחקנים הטובים בליגה.

התקפה:

אוהד קדוסי(מכבי הרצליה)- מלך השערים של הליגה.יותר מזה? כן,הכשרון הפתח תקוואי שכמעט ובוזבז בקבוצה מליגה ב',הגיע משום מקום למכבי הרצליה. בלבול התלהב והחתים אותו מיד. השאר,איך אומרים-היסטוריה.

אפטי נימבה(הפועל עכו):
קדוסי אולי מלך השערים,אבל ללא ספק נימבה הוא החלוץ המדובר בליגה,ובצדק. מלך השערים של עכו ומספר 2 של הליגה כמעט ונאלץ לעזוב בעל כורחו את עכו. אבל סוף טוב,הכל טוב, ונימבה ימשיך לקרוע את רשתות היריבות גם בסיבובים הבאים.הרווח, כולו של הפועל עכו ואוהדיה.


(הערה שלי: היה קשה לי מאוד להשאיר את דה סנטוס מרעננה בחוץ, זה לא שהוא לא טוב,פשוט היו 2 חלוצים שבאמת נתנו סיבוב גדול.עם זאת אני משוכנע שאם ימשיך ביכולת הזו,הוא בהחלט יתברג לנבחרת העונה. כנ"ל לגבי ברטו הקשר של הפועל י-ם. נקודת אור בודדת בחושך הירושלמי.)

זהו,אתם מוזמנים להוסיף הערות משלכם וחיזיונות(אף על פי שבכל זאת..זאת הליגה הלאומית) ל2 הסיבובים הבאים עלינו לטובה. הערות והארות על הסיכום יתקבלו בברכה.


**כמובן שהכל בתיאום עם המנהלים,תודה להם, ותודה לעמית(הרצליה),ועידן(idans) על העזרה.

 

שי,
ברור שהבחירה לא נעשתה כל כך בקלות,אבל סך הכל תסתכל ועכו רחוקה בדיוק 2 שערים מהרצליה.(שלא נדבר שפנדל אתמול בדקה ה90 יכל להעמיד אותה בראש עם 20 נק).

זאת בהחלט הייתה התלבטות גדולה שלי,אבל סך הכל בוא נסתכל בהתאם לציפיות. האם כולם ציפו שהרצליה תהיה למעלה?כן. האם כולם הימרו על עכו?אני לא בטוח.

ולגבי מלמיליאן,הכח פתחה טוב וקצת נחלשה.בכל זאת,היא רחוקה 3 נקודות ממקומות 1-2,ואני מציע שנחכה ללפחות עוד סיבוב כדי להחליט אם היא בלוף.