לכל קבוצה יש את הסמל שלה, השחקן הכי ידוע, הכי אהוב ע"י האוהדים, השחקן שהיו"ר מעריך יותר מכולם ומזמין אותו לאכול איתו ארוחות במסעדות פאר... אבל לא לסמל הזה אני מתכוון. אני מתכוון לשחקן שמסמל עבורכם יותר מכל את הקבוצה שבה הוא משחק. לדוגמא, כשמזכירים את צ'לסי, אני לא חושב על דסאי, או פטי או גרונקייאר או על זולה, אני חושב על ג'ימי פלויד הסלביינק, שמסמל עבורי יותר מכל את הכשלון (היחסי) של צ'לסי. ומה אתכם? מי מסמל עבורכם יותר מכל את המועדון שבו הוא משחק (אפשר גם על כמה מועדונים)?
אני דורש מ-כ-ו-ל-ם (אפילו ביל קלינטון? - בדיחה פרטית...) להגיב פה במלוא הרצינות. את הסמלים מבחינתי אגיד מאוחר יותר.
שמעו אם אדאמס היה משחק הייתי אומר שהוא כל כך הרבה שנים במועדון משקיע כל כך הרבה אבל עכשיו הוא פרש אז... הנרי-למה הנרי כי (לפחות לדעתי) הוא משחק גם יפה וגם חשוב לו המועדון דוגמא המשחק נגד ניוקאסל שנה שעברה הפסדנו והוא הראה שבאמת אכפת לו אומנם נכון מהלך טיפשי הוא הפג השעיה אבל אין כל כך הרבה זרים שאכפת להם מהקבוצה כמו הנרי.
כשמדברים על סמלים אצל ניוקאסל, אין שם אחר מאלן שירר האגדי. השחקן אשר כל חייו חלם לשחק בניוקאסל ושיחק שמה בנוער, הועף בבושת פנים בצעירותו, כאשר הצוות המקצועי חושב שדווקא בתור שוער הוא יצליח. הוא הדרים לסאות'המפטון, שמה החיבור שלו על לה-טיסייה (הגיבן מנוטרדאם) היה כמו של כפפה ליד. הוא כבש בצרורות ובלקבורן קנתה אותו תמורת סכום שיא של 4 מיליון או משהו כזה. שמה עם שרווד וסאטון התקפת SSS לא חדלה מלהפציץ, והשיא היה אליפות היסטורית ב1995. בקיץ 96' הוצעו עבורו שתי הצעות שוות של 15 מיליון פאונד, שיא עולמי, מניוקאסל וממנצ'סטר יונייטד. שירר לא חשב פעמיים, הוא עבר לקבוצה שבה תמיד חלם לשחק, אהבת נעוריו. הקהל העריף אותו והעריץ אותו כבר אז, ומאז הוא כבש בצרורות, גם כשפציעות רבות פקדו אותו, הוא הספיק להיות 3 פעמים מלך השערים מאז, וגם העונה הוא מוליך את טבלת הכיבושים של ניוקאסל עם 5 שערים. אין ספק, הוא הסמל האמיתי. שירר בתנועה אופיינית לאחר גול: http://www.givemefootball.com/html/gallery/shearer1.Xxx
זה שאלה קשה, אם היית שואל לפניי כמה חודשים הייתי אומר פאולר אבל בגלל שהוא עזב, אז... אואן... לא רק בגלל שהוא שחקן בית, אלה גם בגלל שהוא שחקן שאתה יודע שהוא לא יעזוב את ליברפול לעולם כל עוד ליברפול רוצה בו, והוא שחקן אדיר בזה אין ספק, ובגלל עוד אלף ואחת סיבות שגורמות לך להעריץ שחקנים... מה שבטוח- הוא לא ילך ויכנס מסיבת עיתונאים שיהיה לו ילד... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx
אין בשבילי בארסנל רק הנרי הנרי מייצג את ארסנל החדשה הרי לפני כמה שנים היא הייתה נקראת בוורינג ארסנל (ארסנל המשעעמת) ועכשיו איתו אנחנו מצייגים את הכדורגל היפה בעולם(כרגע) ואיך אבי מלר אמר "הנרי הוא שחקן הכדורגל הטוב ביותר כרגע" יכול להיות שהוא הגזים אבל הנרי הוא ללא ספק ארסנל החדשה
קשה לחשוב על משא"א ולא לחשוב באותה נשימה על בקהאם. סר בובי צ'רלטון גילה אותו בגיל ממש צעיר והביא אותו לנוער של מנצ'סטר ומאז בקהאם התפתח להיות כוכב בקנה מידה ענקי וככל הנראה השחקן המפורסם ביותר עלי האדמות. אבל רצה הגורל ואני מהרגע הראשון התאהבתי בשחקן אחר. זה לא שאני אוהב את בקהאם, אני כן, אבל הוא לא גיגסי. ראיין גיגס מסמל בשבילי את מנצ'סטר יונייטד בשיאה. טכניקה גבוהה מאוד, מהירות והכי חשוב הרבה הקרבה. אחד מלא רבים שגם במצב של משחק גמור לגמרי ימשיך לרדת לגליצ'ים בדקה ה-90. אחד שיוכל ברגע של יצירתיות מדהימה לעבור חצי מהגנת היריב ולהבקיע/לבשל את השער החשוב. אחד שאף פעם לא יעשה בלאגן - אלא תמיד יישאר המלך שמחוץ לאור הזרקורים... ראיין גיגס - הסמל האמיתי.
אם אני חושב על מנצ'סטר יונייטד לטעמי השחקן שהכי מסמל אותם זה רוי קין שחקן מלוכלך, נקמן, בעל יכולות כלפי חוץ אבל זה לא הדבר האמיתי רק ברירת מחדל כי אין בשטח משהו יותר טוב. אין לו זכות קיום לגיטימית חוץ מלהרוס ולהשחית את הכדורגל האנגלי - בדיוק כמו היונייטד
בשבילי הופיה תמיד יהיה סמל של ליברפול, שחקן הגנה מדהים אבל שחקן שיודע גם לעלות להתקפות ולשחק את הכדורגל היפה של ליברפול
הסמל של מנצ'סטר בשבילי הוא פול סקולס! הוא לא תקשורתי מידי ואין לו יחסי ציבור של כוכב פופ וגם הוא לא עושה יותר מידי שטויות (הרחקות, עונשים וקנסות) אבל הוא תמיד נותן את הנשמה גם אם הוא פותח וגם אם הוא עולה מהספסל! הוא עושה הגנה התקפה ואיפה שאומרים לו הוא משחק, פעם במרכז פעם בשמאל ופעם מאחורי החלוץ אבל תמיד הוא עושה את העבודה! מבחינתי מנצ'סטר יונייטד זה לא הכסף הגדול או השחקנים הנוצצים אלא השלד של מועדון שגדלו ביחד מהנוער ומסמלים יותר מכל את מנצ'סטר ואני מקווה גם שלא יעזבו ויזכו לפרוש במועדון, אני מדבר על: האחים נוויל, ניקי באט, פול סקולס, דיוויד בקהאם, גיגסי וכמובן על קפטן קינו שלא גדל במועדון אבל הוא הקפטן לטוב ולרע והוא תמיד נותן את הנשמה
יוו אל תשאל, היה לי לפני חצי שנה בערך מגזין שם המשחק בבית עם כתבה נרחבת על האוהדים של מילוול, בשער של המגזין ראו איזה חמישה שישה אוהדים עם שטיח דשא על הראש, בטן מלאה וחולצה כחולה לבנה של מילוול. בכתבה עצמה הדגישו עד כמה שה"אולד דאן" (נדמה לי שזה שם האצטדיון) מפחיד את הקבוצות היריבות, ואפילו במשחקים מסוימים הקהל של מילוול שמח יותר כששחקן מהקבוצה שלהם מקבל אדום על תיקול פראי מאשר שהם שמים גול. ד"א נדמה לי שהמגזין הזה נמצא עכשיו אצל דביר אז אני ייקח אותו ויעלה את הכתבה לאינטרנט.
אני לא מבין איך הצלכתם להגיד שהסמל של ארסנל הוא הנרי, זה כמו שתגידו שהסמל של מילאן הוא אינזאגי, זה פשוט לא ככה. הסמל האחד והיחידי של ארסנל (אחרי אדאמס שפרש) הוא ללא ספק ויירה. הוא פשוט מסמל את הרצון, את התשוקה ואת ההצלחה שיש בעיניים של כל אחד ואחד והשחקנים של ארסנל.
טוב שאני חושב על מנצסטר אני קודם חושב על שמייכל. אפילו שהוא בסיטי עכשיו הוא עדיין השחקן האהוב עלי. כל פעם משהו אומר מנצסטר תמיד יש לי מול העיניים את שמייכל. הוא היה אחד השוערים הטובים בעולם עם לא הכי טוב, איך הוא שלט ברחה ללא עוררין, מעלה זכרונות.
