עד כמה אנחנו מתרגשים מכדורגל?

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ישראלי' פורסם ע"י יוגב אסולין, ‏20/1/05.

  1. יוגב אסולין Guest

    לכל אחד מאיתנו יש קבוצה שהוא אוהד. קבוצה שעושה אותו שמח שהיא מנצחת קבוצה שעושה אותו עצוב שהיא מפסידה. כל שבוע מחכים לשבת בשביל ליראות את הקבוצה ומלווים אותה בכל מצב.
    בעולם בכלל וגם בארץ לא פעם קרה שאוהדים שנמצאים כבר המון שנים עם הקבוצה שלהם.. לקו בהתקפי לב. ובכלל עשו מחקר וגילו שאוהדי כדורגל (וספורט בכלל) מקבלים התקפי לב הרבה יותר. רבים הם הסיפורים על גול בדקה 90 שהביא לאיזה מישהו להתמוטט וחייו נגמרו באותו רגע. מאמנים ושחקנים שנמצאים במצבים שונים לקו בהתקפי לב וכו'..

    אז ספרו פה על אחד איך הוא מעביר את השבוע עד למשחק ואת השעות האחרונות לפני... ספרו על הרגשות שלכם של גולים חשובים שהכנסתם או קיבלתם ודברים כאלה.. וככה ניראה עם גם אנחנו לוקחים ללב וזה מסכן אותנו.
     
  2. John Barnes Member

    הצטרף ב:
    ‏21/1/04
    הודעות:
    2,521
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ממכבי כבר הרבה זמן לא התרגשתי, בגלל מה שקורה בקבוצה , בליגת האלופות בכלל לא התרגשתי. אבל עדיין חוויתי איתה המון רגעים של שמחה, וגם של עצב.

    הרגעים השמחים: האליפות!! זה פשוט מדהים מה שקרה לי שם, ברגע אחד דמעות של עצב שבשנייה אחת הופכות לדמעות של שמחה. שני הגביעים שלפני האליפות היו שמחה ענקית, במיוחד הגביע השני ( בעיקר בגלל מני לוי). הרגע האחרון שחשתי התרגשות ממכבי היה בעונה שעברה בדרבי הראשון, ומאז - חושך.
    עצובים: רגע הכי עצוב ההתמטטות של מני , ללא ספק הרגע הכי עצוב שלי מהכדורגל. הרבה יותר ממהפסדים בדרבי, או אובדן אליפות.
     
  3. ג'רמיין דפו Member

    הצטרף ב:
    ‏7/6/04
    הודעות:
    1,458
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הכדורגל מסכן מאוד את הבריאות שלי אבל אני נהנה מכל רגע...לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו ואני מודה מודה מודה לאנגלים שהמציאו את המשחק הקדוש. היו כל כך הרבה משחקי כדורגל של נבחרת אנגליה,טוטנהאם,והפועל כפר סבא שלא ישנתי לפניהם ואחריהם שאני לא יודע מאיפה להתחיל. לגבי טוטנהאם היו הרבה רגעי אכזבה אבל הגביע ב91 היה מדהים. ההדחות של נבחרת אנגליה גרמו לי להגיע לתהום של הדכאון וההדחות מול גרמניה ב90 ובאליפות אירופה בפנדלים פעמיים הרגו בי משהו...עם כפר סבא הגביע ב90 עם הריצה בעירום של המונים בצומת מורשה...המשחק בו כפר סבא ירדה ליגה משריקה שגוייה של אלון זפת לפנדל הקפיאה לי את הדם ואני אפילו לא רוצה להיזכר בהרגשה. בעונה החלומית עם שומי במשחק העלייה הדמעות לא הפסיקו בעיקר שאלון זפת עדיין בראש אבל התפרקנו בריצה מטורפת באמצע איילון...באמצע מורשה...ומצומת רעננה ועד הקניון..לפני המשחק מהמתח גמרתי כמה בירות ועם הערבוב של השמפניה בסוף המשחק גם הקאתי על ערן שיינזינגר...בקיצור הקאתי על האיש הנכון. זהו המחלה עדיין מקננת ושלא תיגמר לעולם . נקודת התורפה היא בקיץ שאין כדורגל,נרקומן בקריז זה קטן...
     
  4. Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ענק!! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx


    לגביי, יש כמה רגעים שאני יכול להצביע עליהם כאוהד שגרמו לי להתרגשויות קיצוניות- שער השוויון של קייסי נגד הפועל ת"א בינואר 2001 בשניות האחרונות של תוספת הזמן גרם לי לרוץ בבית כמו מטורף, ליפול לרצפה ולתפוס את הראש כלא מאמין, מרוב אושר כמובן. אבא שלי כעס עליי שהערתי את אחותי הקטנה עם כל הרעש שהקמתי. השני הוא בסיום אותה עונה- לקחנו את האליפות במשחק נגד מכבי ת"א (שהופסק בדקה ה- 82) ונזכרתי איך במשחק הצגת השחקנים באותה עונה, אחרי שבע שנים, מאחוריי ביציע כמה חבר'ה הרימו שלט גדול (כל אחד הרים אות) שיצר את המשפט "השנה חייבים אליפות" והנה אחרי כל כך הרבה זמן היא חזרה לחיפה. עברתי ליציע הכבוד, בירכתי את שחר ולחצתי לו את היד ונכנסתי למגרש לחגוג עם האוהדים. אחר כך כשחזרתי הביתה שמעתי מה קרה 50 מטר ממני באותם רגעים עם אמיר רנד וזה כמובן הוריד את המצב רוח. עוד אירוע שאני יכול להצביע עליו הוא הגול של אלון מזרחי/אלין גומה/רדובן הרומטקו בדקה ה- 93 בקריית אליעזר נגד פריס סן ז'רמן. תגידו מה שתגידו, זו הפעם הראשונה שמועדון כדורגל ישראלי הדיח קבוצה בעלת שם כה גדול (מאז היא כבר ירדה מגדולתה) וכשזה בא בשיניים אין מתוק מזה. השער של יניב קטן באולד טראפורד גם כן גרם לי לרוץ בכל הבית ולחגוג כמו מטורף, 8 דקות בליגה הטובה בעולם וכבר יתרון על היונייטד, אפשר לומר שזו הדקה הכי חלומית שלי כאוהד, עד שער השוויון של גיגס.
    אירועים מצערים יש שניים- האחד התחיל כל כך טוב עם 5 - 0 על אשדוד במחצית, אבל אז שלומי אדרי כבר מול שער ריק אבל מחמיץ בר"ג, אנחנו סופגים שער טפשי ומכבי ת"א מבקיעים שלושה. הפסדנו את האליפות על 2 שערים. תארו לכם השנה היינו לוקחים אליפות חמישית ברציפות...
    האירוע המצער השני, הכי טראגי עבורי, קרה בסוף אוגוסט האחרון, במשפט אחד- הראלד בראטבק דקה 92 משווה נגד מכבי חיפה, ובסופו של דבר מדיח אותה מעלייה לליגת האלופות.
     
  5. רפאל Member

    הצטרף ב:
    ‏13/1/04
    הודעות:
    1,415
    לייקים שהתקבלו:
    0
    רגע לפני שספגנו את השער מול האוסטרים בדקה ה90 אני ידעתי 100 אחוז שזה נכנס לשער כי אף פעם לא היה לי מזל בכדורגל, אני יכול להביא מיליון דוגמאות אבל הדוגמה הכי טובה זה ההפסד של הקבוצה שלי באיירן מינכן לקבוצה הכי שנואה יונייטד בגמר 99 או גמר אליפות אירופה 2000 שאיטליה שאני מת עליהם סופגת שער שיוייון לצרפת בדקה ה90 ומפסידה או הקבוצה שגדלתי עליה הפועל כפר סבא שבכל פעם ירדה ועלת ליגה בלי הפסקה עד שכבר נימאס לי מהכדורגל הישראלי, ויש את סמפדוריה שלי שירדה ליגה ונשארה שם במשך כמה שנים? לא חסר דוגמאות אבל מה שהבאתי כאן הם הכי בולטים. כנראה לאף אחד אין ביש מזל כמו לי.
    שוב חוזרים לאותה נקודה שידעתי שישראל תספוג את השער... זה היה הרגשה שקשה לתאר,
    זה לא דה ז'ה וו או ניחוש, אני פשוט ידעתי שנספוג את השער.
    כשהכדור נכנס לרשת הייתי המום, סגרתי מייד את הטלוויזיה והלכתי לנוח במיטה ומנסה להבין עד כמה אפשר לספוג את זה ואמרתי לעצמי שנימאס לי מכדורגל.
    אבל ככל שהזמן עובר ככה אני יותר ויותר מתמקד על כדורגל (עובדה שאני פה כותב בפורום על כדורגל) אז ככה שבשורה התחתונה כדורגל ככל שיהיה אכזרי או לא משנה מה הוא ענף ספורט וכמו כל ענף ספורט (בוא נוציא שח מט) אנחנו אוהבים את זה לא רק בגלל שזה יפה וטוב, בעיקר בגלל הדרמה.
    אחרת אי אפשר להסביר איך למשל אני מוצא את עצמי במשחק כדורגל ביפן ומתרגש כמו ילד קטן במשחק של שבדיה - ארגנטינה או קופץ עד השמיים שהקבוצות השנואות עליי סופגות גולים.

    רגעים בולטים:
    ישראל מנצחת את צרפת בפארק דה פראנס. אני בכיתי.
    רפי כהן סופג שני שערים מוזרים מו ספרד מה שמאוד עיצבן אותי.
    איטליה מודכת מהיורו בגלל הסקנדינבים.
    הרגע שנכנסתי לאיצטדיו של ריאל מדריד והייתי המום מהגודל של האיצטדיון.
    אוליבר קהאן משמיט כדור מבעיטה חופשית של רוברטו קרלוס בליגת האלופות, אני והמזל שלי אמרנו?
    הרגע שבו צילמו אותי בטללויזיה מהיציע במשחק של איטליה - אקוודור ביפן, כן כן זה אני על המסך שבאיצטדיון!!! תענוג.
    הפועל כפר סבא יורדת ליגה מפנדל מפוקפק של מיזרחי בדקות האחרונות.
    ניבחרת ישראל סופגת תבוסה לגרמנים, כל כך התביישתי שזה הנבחרת שלי ומאותו משחק ועד היום כבר לא אכפת לי מהנבחרת.
    נבחרת ישראל משפילה את אוסטריה 5-0, איזה מצב רוח מעולה זה עשה לי.




     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/1/05
  6. MaDot Member

    הצטרף ב:
    ‏8/12/03
    הודעות:
    759
    לייקים שהתקבלו:
    0
    וואלה אני האמת לוקח חזק ללב במשחקים מי שרואה אותי חושב שאני משוגע גם במשחקים של עכו וגם בשל חיפה.........עם עכו המשחק שהכי ריגש אותי זה לפני 5 שנים משחק אחרון מכבי כפר קנא שחתמה את העליה שלה מחזור קודם מגיעה אלינו לעכו אנחנו חייבים ניצחון וקצת מזל כדי להישאר בליגה מחצית אנחנו בפיגור 1:0 4 אלף איש לחוצים בדקה 55 ו60 בערך השלים לא אחר מאשר חיים מגרלשוילי את המהפך ניצחנו 2:1 בחיים לא ראיתי את עכו כל כך חיה ואני מדבר על העיר לא על הקבוצה.....
    מכבי חיפה זה סרטים אחרים התרגשתי בזכות הקבוצה הזאת כל כך הרבה פעמים בכל ניצחון בליגה בכל הישג באירופה אבל השיא זה ה3:0 על היוניטד בקפריסין עמדתי במגרש והייתי בשוק לא יכלתי לדבר
     
  7. David De Gea Rade Prica היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏18/9/03
    הודעות:
    7,794
    לייקים שהתקבלו:
    191
    מין:
    זכר
    כמה רגעים בכדורגל הישראלי שגרמו לי להגיע למצבים קיצוניים:
    שמחה וצהלה:
    האליפות של מכבי ת"א לפני שתי עונות: חיפה מובילה 5-0 על אשדוד, כשמכבי עדיין בתיקו מאופס מול פ"ת, אני כבר איבדתי תקווה. ואז באה המחצית השנייה, מכבי כובשת שלושה שערים וברקע שומעים שחיפה ספגה גול מאשדוד, האליפות צהובה בהפרש של שני שערים, אחרי 7 שנים. אני קופץ, צועק בכל הבית, כאילו זכיתי בכמה מיליוני שקלים.
    שני הגביעים של מכבי עם ניר לוין היו רגעים מאושרים, במיוחד במשחק מול חיפה, בפנדלים.
    הגולים של ברוך דגו בליגת האלופות מול אייאקס (שגם אותה אני אוהד.. גרם לקצת שימחה וקצת עצב), והעלייה ההיסטורית לשם.
    עצב ודיכאון:
    הגול של אוסטריה בדקה ה-90 מול ישראל. אחרי הגול הזה קיללתי את האוסטרים ואת הספרדים (בגלל הפציעה של דוידוביץ'), אולי את כל העולם בעצם, ואני זוכר את עצמי פשוט יושב ובוכה על התיקו הזה...
    ההתמוטטות של מני לוי עוד לא יצאה לי מהראש.
    איך יכולתי לשכוח את הפרישה של רודריגו גולדברג? גם לא אחד מאותם רגעים משמחים.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏20/1/05
  8. נדב מיכאלי Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    6,334
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני הייתי ממש מאושר רק פעם אחת בכל שנותיי כאוהד בית"ר : כשבית"ר נישארה בליגה בעונת 01-02 אחרי שפתחנו את העונה בבית משפט,אני זוכר את המשחק בקריית גת...פאפורה נתן גול ויומיים אחרי כבר היה על הטיסה לרומניה.
    אני זוכר גם את כל הדרך לגמר הגביע 99-00 ,ושם כן היתה התרגשות ומתח .
    הפועל מובילים פעמיים בדקות קריטיות,ופעמיים ויקטור פאצ'ה משווה בנוק אאוט .משהו מיוחד (הפנדלים היו ביזיון,לא הצלחתי לישון באותו לילה).
    הרגע העצוב ביותר שראיתי בבית"ר הוא : 0-7 למכבי תל אביב בעונת 00-01 ,אותה עונה ,באו כל כך הרבה כוכבים,אז לא הבנתי ,היום אני מבין שכל כך הרבה כוכבים לא מביאים לכלום בסופו של דבר ,ואז חטפנו שביעייה ,זה היה כל כך משפיל...
    גולים יפים שבית"ר הכניסה ואני עדיין זוכר :
    עונת 99-00 -הגול הענק של עטר נגד הפועל תל אביב בבלומפילד (מישהו מסר לו והוא מ-22 מטר נתן טיל לפינה הקרובה של אלימלך)
    הגול של האמר נגד מכבי תל אביב ברמת גן,הגול של אבוקסיס באותו משחק ,הגולים של פאצ'ה בגמר.
    עונת 01-02 -אותו גול של פאפורה,שהשאיר את בית"ר בליגה.
    עונת 03-04 : כל הגולים של נימני ,כולם היו יפים וכולם היו חשובים ,הגול של ארבייטמן נגד הפועל תל אביב בטדי בסיבוב הראשון,הגול של תורג'מן בסיבוב השלישי בטדי מול הפועל תל אביב.
    עונת 04-05 : הגול הענק של ברוכיאן מול באר שבע,הגול של חודדה מול מכבי חיפה ,הגול של נימני בעקב ,הגול של נימני נגד באר שבע,הגול של עזו נגד הפועל פתח תקווה .
    אני מקווה שאני יזכה לראות גם דברים יפים מבית"ר ולא רק ימים שחורים או מעוננים חלקית.
     
  9. Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אם כבר גולים שאזכור תמיד אז באמת יש כמה- כמו שאמרתי קודם, הגול של קייסי נגד הפועל ת"א וכל הגולים נגד מנצ'סטר יונייטד, שער הניצחון על פ.ס.ז', ועוד כמה-
    השער של ננאד פרליה (איזה שחקן!!) נגד בית"ר ירושלים, שבוע אחרי השער הקריטי של קייסי אני חושב, מחזור 26 או משהו כזה בליגה כשבית"ר היו בתחילת הנפילה, הכותרות בכלבו ביום שישי שלפני המשחק היו "לשרוף את המנורה", ובדיוק במונח הזה דיברו כל האוהדים בשבוע של המשחק. בקיצור, דקה 10 רוסו (צהוב שחור אז) מתמזמז עם הכדור בעמדה של המגן השמאלי שלו, בניון רץ אליו ונותן גליץ' של מלחמה בדיוק כשרוסו מנסה להרחיק, הכדור נוחת אצל ז'וטאוטאס (איזה שחקן!!), מוסר קצרה באויר לפרליה שכמו "שערי פרליה" טיפוסיים שיגר בימין טיל מהפינה הימנית של הרחבה אל החיבור השמאלי בקשת מעל קורנפיין ובחגיגות של השער רואים בבירור את פרליה צועק לבנאדו "איזה גול, איזה גול!". אחר כך ישראל כהן ירק על בניון ונגמר המשחק. תראו כמה פרטים אני זוכר על הגול הזה, זה רק מראה לכם כמה השער הזה נחרט לי בזיכרון.
    עוד גולים- כל הגולים נגד שטורם גראץ... אין מה לעשות, כל שער יותר חשוב מהשני, אבל אני אתמקד דווקא במשחק הראשון- איתי (ויירה) היה אצלי ושנינו ראינו את המשחק, וחגגנו כמו מטורפים בשני הגולים המדהימים של יעקובו (פשוט פירפר את האוסטרים) שבדיוק אז חזר אלינו מדרבי קאונטי (יצאו ממש פראיירים הדרבי קאונטי האלה). אני זוכר שבגול השני התחבקנו כי ידענו טוב טוב ש 2 - 0 זה הרבה הרבה יותר מ 1 - 0 וזה למעשה מה שאפשר לנו את העליה בסופו של דבר. אחחחח איזה זכרונות, תסכימו איתי.
     
  10. נדב מיכאלי Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    6,334
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אגב גולים של מכבי חיפה נגד בית"ר ,לי זכור אחד בעונת 01-02
    כשקייסי הבקיע בדקה האחרונה וניצחתם 3-2 .
    זה היה ממש מדכא...כי בית"ר לחמה אז והיתה יותר טובה ממכם.גמלנו לכם שנה אחרי מחזור 7 ,אם אתה מבין למה אני מתכוון.
    עוד משחק שזכור לי : עונת 02-03 ,מחזור 18 (נידמה לי)
    מכבי חיפה מארחת את בית"ר ירושלים עם צמד המאמנים החדש : טיק-טק וחנן אזולאי.מכבי חיפה התחילה את כל המשחק בלחץ (היה בהתחלה רימון עשן ,וזנדברג החמיץ מול קורנפיין לבד ) ,ואז הגיע אותו כדור חוץ של עטיה ,ניסה למצוא את צ'קודי ,מצא את אלון חרזי שנתן דרדל'ה לדודו אוואט.
    דודו אוואט חלם על דברים אחרים (אולי על הפרמיות..) והכדור עבר לו מתחת לרגל,גול בלתי נשכח,ובית"ר מנצחת מבלי לבעוט אפילו פעם אחת לשער מכבי חיפה,מדהים.
     
  11. Daniel_Harush Member

    הצטרף ב:
    ‏4/12/04
    הודעות:
    356
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זכור לי מס' פעמים שנורא התרגשתי ממשחק כדורגל .
    הכי זכור לי האליפות האחרונה של מכבי (02-03) אני זוכר את עצמי יותר על הריצפה עם דמעות בעניינים במחצית ומחצית אחרי זה מחבק עשרות אנשים מרחבי הארץ .
    גם השנה זכור לי שדי התרגשתי , במשחק בין אשדוד למכבי ת"א (0-1) ירד לי דמעות כי ידעתי רישמית שהשנה אין אליפות .
     
  12. הרצליה Member

    הצטרף ב:
    ‏10/9/03
    הודעות:
    12,417
    לייקים שהתקבלו:
    2,297
    אני כאוהד מכבי הרצליה לא חוויתי הרבה רגעים גדולים עם הקבוצה אבל 3 משחקים זכורים לי בהחלט
    1)עונת 99\00 מכבי הרצליה חייבת ניצחון ביתי על מכבי חיפה וצריכה לקוות להפסדים של בני יהודה שאירחה את הפועל פתח תקווה וכפר סבא שאירחה את בית"ר.

    הפסד 4-2 לחיפה משלושער של יוסי בניון אבל הופעה מכובדת ביותר מול מכבי חיפה.
    יהיה קשה לשכוח.
    עונת 01\02 ב-15 שנה שאני אוהד את מכבי הרצליה לא הייתה מבחינתי עונה יותר גדולה מזו התחלה מגמגת עם אלי כהן(מאמן חולון היום) על הקווים, אלי כהן מפוטר ובמקומו מגיע אייל לחמן(תחזור!!!!)
    ריצה מטורפת של 8 ניצחונות רצופים כאשר בינהם ניצחון ע-נ-ק 3-2 בשכונה עם שלושה שערים ב-6 דקות!!!
    "המכתש"
    ואז הגענו למכתש פיגרנו 2-0 אחרי 55 דקות.
    צחי שמריהו צימק ל2-1.
    ובדקה ה-72 דניאל גוטיירס מקבל כדור מאסולין עם הגב לשער מרחק 20 מטר מן השער ובסיבוב ענק מוצא את החיבורים. 2-2 ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!
    כמה שניות של הלם ועכשיו הכל אפשרי.
    עוברת רק 4 דקות ואנחנו חוטפים הלם נוסף הגמד הבריזילאי אלפרדו מרקיניוס נוגח מעל שוער הרצליה ומעלה את רמת גן ל3-2.
    מזה כבר לא הייתה חזרה וזה משחק שאני בחיים אבל בחיים לא ישכח.
    היום הזה ה18.5.02 יחקק בזיכרוני לעד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    המשחק השני נגד רמת גן(30.5.03) לא היה משהו מיוחד רק 700 הרצליניים ביציעים בוינטר גועל נפש שהרס עונה שלמה.(תודה רבה לך ואהב ברכאת מוכר משחקים.)
     
  13. burning soil Member

    הצטרף ב:
    ‏15/11/02
    הודעות:
    5,216
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ההעפלה של מכבי ת"א לליגת האלופות,השערים של דגו מול אייאקס,ההופעה מול יובה,
    האליפות הדרמטית..
     
  14. משוגע בירוק Member

    הצטרף ב:
    ‏28/5/04
    הודעות:
    2,633
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אותו רגע בר"ג לכל אוהד חיפה היה אסון ענק. 40 אלף צופים בר"ג הרועש והגועש שותקים. לא מבינים מה קורה..ואז אחרי 5 שניות כולם מבינים. שמים שתי ידיים על הפנים ומתיישבים.