ענייני דיומא: הלגיונר המאכזב של ישראל

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ישראלי' פורסם ע"י alexshw, ‏16/11/20.

?

מי הישראלי שהכי אכזב בחו"ל?

הסקר סגור ‏4/1/21.
  1. יניב קטן

    16.7%
  2. איציק זוהר

    10.0%
  3. אבי נימני

    30.0%
  4. ברק יצחקי

    0 הצבעות
    0.0%
  5. טל בן חיים החלוץ

    30.0%
  6. משה סיני

    0 הצבעות
    0.0%
  7. מאור בוזגלו

    3.3%
  8. אלירן עטר

    0 הצבעות
    0.0%
  9. גילי ורמוט

    3.3%
  10. רונן חרזי

    6.7%
  1. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    74,967
    לייקים שהתקבלו:
    25,666
    מין:
    זכר
    https://2.bp.blogspot.com/-Z4TsYf6fDBI/T1orp-0m1RI/AAAAAAAAALk/UCRRUF6M49Q/s400/katan.Xxx

    מי לדעתכם הלגיונר הכי מאכזב בתולדות המדינה? תבחנו יחסית לפוטנציאל, כישרון, יכולות שהראה טרם היציאה לחו"ל וגודל העסקה.

    יניב קטן - "כבר בגיל תיכון ז**ן את הצרפתים" אהבו לשיר לו אוהדי מכבי חיפה במשך שנים ואחרי גיל תיכון זו הייתה מנצ'סטר יונייטד. קטן הזכיר לרבים את רוני רוזנטל מבחינת יכולת פיזית, יכולת פריצה אדירה ואפילו בכך שלא היה בדיוק סקורר מדופלם. בצ'מפיונס הוכיח שמבחינת פוטנציאל הוא שייך לפרמייר ליג, אך בפועל כשהגיע לווסט האם, לא מעט כנראה בזכות פרוטקציה של בניון, הוא לחלוטין לא התאקלם באנגליה וכפי שהודה בעצמו, התקשר לשחר שיקח אותו חזרה כבר אחרי שבוע ובסוף לא הצליח לעשות דבר ב - 8 הופעות שלו בווסט האם(פתח רק פעמיים) בחלק השני של עונת 2005/06. אחר כך חזר להיות מלך הביצה במכבי חיפה וכמובן קיבל חוזה שמן במיוחד.

    איציק זוהר - כוכב מכבי ת"א ומלך הבעיטות החופשיות וגם מדורי הרכילות, שחקן מוביל בנבחרת של שליימה, ניסה בפעם הראשונה להטביע את חותמו בחו"ל כשחתם באנטוורפן בקיץ 1994 והחליף את הכוכב הגרמני של הקבוצה האנס-פטר לינהוף. זוהר התקשה להסתגל לקצב ואט אט גם ירד לספסל. איתו הקבוצה הדרדרה לתחתית והוא חזר למכבי ת"א כעבור שנה כדי לזכות בדאבל. בהמשך עבר לבית"ר וזכה באליפות שנייה ברציפות שלו. באופן מפתיע קריסטל פאלאס הימרה עליו בקיץ 1997 כששילמה לבית"ר 1.2 מיליון פאונד וכמובן נפלה איתו - כשב - 4 הופעות פרמייר ליג הוא לא עשה כלום פרט ללהחמיץ פנדל ולהכנס לכל רשימות הפלופים הגדולים של המועדון.

    אבי נימני - המלך הבלתי מעורער של מכבי ת"א, ואולי השחקן הכי גדול בתולדותיה (לפחות עד להגעת זהבי) וכמובן גם שחקן חשוב של נבחרת ישראל במשך יותר מעשור וגם הקפטן שלה בחלק מהשנים, ניסה פעמיים לצאת מאיזור הנוחות והספיק לשחק ב - 2 ליגות גדולות, אך לא החזיק שם מעמד. הניסיון הראשון היה במדי אתלטיקו מדריד בחלק השני של עונת 1997/98 - נגמר עם 10 משחקים בלבד(ב - 3 מהם פתח) וכינוי "הצב". הניסיון השני היה במדי דרבי קאונטי בעונת 1999/00, 4 משחקי פרמייר ליג בלבד ושער מצמק של קבוצתו בגודיסון פארק.

    ברק יצחקי - הילד הצנום מאשקלון הייתה ההברקה הכי גדולה של בית"ר בשוק העברות בעידן פניג'ל, והוא המשיך להתקדם גם בעידן ארקדי גיידמאק כשלשיאו הוא כמובן מגיע תחת פרננדס בעונת 2005/06 ובעונת האליפות 2006/07. יצחקי ניחן במהירות, טכניקה עילאית, יכולת כיבוש מרשימה וגם יכולת לבשל. כולם צפו שיוביל את ההתקפת הנבחרת במשך שנים רבות ויצליח בחו"ל. הוא היה חלק מהנהירה הגדולה של ישראלים בבלגיה. הוא הגיע לגנק יחד עם אליניב ברדה ובחודשים הראשונים האך הרשים יותר ממנו 3 שערים ו - 3 בישולים ב - 15 משחקים. הוא זכה לשבחים בגנק וכולם הופתעו כשבינואר 2008 החליט לחזור לבית"ר. הוא עזר לבית"ר לזכות בדאבל ואילו ברדה המשיך והתמיד והפך לאגדת המועדון הבלגי.
    הקדנציה השנייה של יצחקי, הייתה למעשה גלות לאנורטוזיס הקפריסאית בעונת 2012/13 אליה נשלך על ידי קרויף. הוא כבש בה 14 שערי ליגה וחזר למכבי ת"א. אגב בנבחרת הוא ערך 11 הופעות בלבד וכבש רק שער אחד.
    תרומה פחותה בהרבה מברדה.

    טל בן חיים החלוץ - כנראה הרכש הכי גרוע בתולדות הליגה הצ'כית. ספרטה פראג שילמה עליו 2.9. מיליון יורו והחתימה אותו ל - 4 שנים בקיץ 2017 בציפיה שיהפוך לשחקן מוביל ואף ימכר ברווח. בפועל הוא כשל כליל בעונתו הראשונה ולא שיחק בשתי העונות הבאות בגלל פציעות קשות. בקיץ האחרון חוזהו הותר והוא חזר למכבי ת"א.

    משה סיני - הסמל הגדול של הפועל ת"א בשנות השמונים, המנהיג והכוכב הגדול, זכה למבחנים יוקרתיים במנצ'סטר יונייטד ב - 1985, אך בסופו של דבר הייתה זו בוורן הבלגית ששמה עליו את ידה ב - 1987. למרות שהיה בשיא הקריירה, הרומן עם בוורן נגמר תול חודשים ספורים ועם 7 משחקי ליגה בלבד. סיני חזר להפועל בזמן ועזר לה לזכות באליפות.

    מאור בוזגלו - השחקן הכי מיוחצן ב - 15 השנים האחרונות בזכות שיווק אגרסיבי מצד אביו, אבל גם כישרון גדול עוד בגילאי נערים ונוער, ששיחק תקופה בליון ופרח במחלקת הנוער של מכבי חיפה. בסופו של דבר הירוקים עשו עליו אקזיט ב - 2008 כשמכרו אותו במכבי ת"א, שם כשל להוביל אותה להישגים. למרות זאת קיבל חוזה מסטנדרד לייז' בקיץ 2011. הקדנציה בת השנתיים שלו בבלגיה הייתה רצופת פציעות, מרמור מישיבה על הספסל וגם סכסוך עם מאמן. לפחות מהכישלון הזה יצא טוב: מאור קיבל את ההחלטה הטובה היחידה שלו בקריירה - חתימה בהפועל ב"ש.

    אלירן עטר - שחקן בעייתי עוד מצעירותו, אך גם כישרון ענק וסקורר בחסד. הצטיינות במהלך עונת 2012/13 במהלכה זכה בתואר שחקן העונה, מלך השערים(פעם שנייה בקריירה) ואליפות עם מכבי ת"א הביאה אותו לחתימה בריימס הצרפתית. מבחינת יכולת הוא נראה בשל למעבר לליגה המכובדת הזו, אך התנהלות חובבנית הכשילה אותו. הוא יזכר בריימס בעיקר בכך שלא התעורר בזמן למשחק. הוא כבש פעמיים בלבד במשך עונה וחצי וחזר לעשות שכונה בארץ כשחתם במקום האולטימטיבי אז לצורך הזה - מכבי חיפה.

    גילי ורמוט - מהשחקנים הגדולים שלהפועל במאה ה - 21 יצא לראשונה לטעום ליגה רצינית ב - 2007 כשחתם בגנט. הוא לא התאקלם לכדורגל הפיזי וחזר להפועל כעבור שנה. 2 עונות גדולות שלו 2009/10 ו - 2010/11 נתנו לו צ'אנס שני ועוד בבונדסליגה ליגה. לא ברור למה קייזרסלאוטרן חשבה שהרכות הגדולה שלו שלא עבדה בבלגיה, תעבוד דווקא בגרמניה, אך בכל זאת החתימה אותו יחד עם חברו שכטר. לאוטרן התאכזבה ממנה כבר בחורף ואחרי 2 הופעות בונדסליגה בלבד, הוא נשלח להשאלה לדה חראפשחאפ הקטנה בהולנד. שם הלך לו קצת יותר טובה אך הקבוצה ירדה ליגה. ביום האחרון של חלון ההעברות האירופי של קיץ 2012 הוא חזר להפועל ת"א ומשל התחילה דעיכה הדרגתית שלו.

    רונן חרזי - הסקורר הגדול של הנבחרת של שליימה, כבש במדיה 23 שערים. שיתוף הפעולה הקטלני שלו עם אלי אוחנה תרם רבות ל - 2 אליפויות של הקבוצה מהבירה. אחרי האליפות השנייה הוא יצא לכבוש את ספרד, כשחתם בסלמנקה ששיחקה אז בלה ליגה. הרומן נגמר אחרי חצי שנה ו - 2 הופעות בלבד. בחורף הוא חתם בהפועל חיפה של רובי שפירא ז"ל ששילמה אז בנדיבות וחזר להפציץ. בקיץ 1998 יצא פעם שנייה לחו"ל - הפעם לבורסספור התורכית. הקדנציה הזו הייתה מוצלחת יותר עם 6 שערי ליגה ב- 13 הופעות, אך שוב אחרי חצי שנה הוא חזר לארץ, הפעם לכסף של יענק'לה שחר שחיפש מחליף לאלון מזרחי. הוא נכשל בצד הירוק של עיר הכרמל לא מעט בגלל פציעות. בעונת 1999/00 זכה בדאבל עם הפועל ת"א ולאחר מכן נאלץ לפרוש בגלל פציעות. שחקן ליגה ונבחרת גדול, אך בחו"ל יכל לעשות כנראה הרבה יותר.
     
    Sir Alex Ferguson ו-de Middenweg אוהבים את זה.
  2. DRORIKO Member

    הצטרף ב:
    ‏3/5/15
    הודעות:
    61,214
    לייקים שהתקבלו:
    14,278
    מין:
    זכר
    קשה לי לסמן מישהו כאכזבה כי אף אחד מהם לא היה עילוי ברמת היוסי בניון או אייל ברקוביץ' שצפינו לו קריירה אירופית מזהירה. סביב ורמוט היה קצת הייפ אחרי עונת הדאבל אבל זה לא בר השוואה לשניים שציינתי. אם כבר אכזבה אז אלי אוחנה שאחרי הזכיה עם מכלן ופרס בראבו צפו לו קריירה אירופית אדירה וזה לא קרה. יכול להיות שאם איציק זוהר היה מתרכז יותר בכדורגל ופחות בשטויות הוא היה מגיע יותר רחוק, עד היום זקני אנטוורפן זוכרים את הסיפורים עליו. אבל גם במקרה שלו התקרה היתה מוגבלת לדעתי.
     
    Sir Alex Ferguson ו-de Middenweg אוהבים את זה.
  3. סיונרה Member

    הצטרף ב:
    ‏20/2/16
    הודעות:
    13,141
    לייקים שהתקבלו:
    5,896
    מין:
    זכר
    מוטי קקון בסלמנקה או שזה היה מרידה?
     
  4. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    74,967
    לייקים שהתקבלו:
    25,666
    מין:
    זכר
    נכשל במרידה, אבל אפשר להכניס רק עשרה :) ולדעתי העשרה שהצגתי אכזבו יותר ממנו.
    לדעתי קקון הוא יותר סטייל הולצמן כזה. חלוץ לקבוצה צנועה.

    מה שכן אולי יש מקום לאווירון.
     
    de Middenweg אוהב/ת את זה.
  5. de Middenweg משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏5/7/08
    הודעות:
    26,765
    לייקים שהתקבלו:
    5,882
    אסור לשכוח דבר מאד חשוב, חוק בוסמן. לפני אמצע שנות התשעים לשחקן הישראלי לא היה קל לעזוב את גבולות הארץ. היום כל "כוכב" יכול לשחק בחו"ל. גידי קניוק למשל משחק בתאילנד לא?

    בסך הכל מאז תחילת המילניום מהראש אני רק זוכר את בניון. אפילו זהבי לא הגיע להישגים האלה למרות שהוא "מלך הליגה" ובהחלט תרם הרבה לקבוצות הישראליות שלו מחוץ לגבולות ישראל.

    בקיצור, מעל לתשעים אחוז מהשחקנים שעוזבים כבר איזה עשרים שנה את הארץ לא יכנסו לספרי ההיסטוריה. לדעתי הם לא משתפרים ולדעתי זו גם הסיבה למה נבחרת ישראל לא מתקדמת. יש לי כבוד לזהבי, נאתכו, דאבור, רפאלוב, וייסמן ואחרים, אבל הם לא מגיעים להישגים של רביבו, ברקוביץ', רוזנטל, טל בנין ובניון שככל הנראה הוא השחקן הישראלי הטוב בהיסטוריה.
     
  6. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
    לא יודע אם הוא הכי מאכזב אבל ברק יצחקי היה סיפור הזוי. הייתה לו עונה מדהימה בבית"ר, הוא לחלוטין היה מעל הליגה (הוא גם התארח באייסוקר בדיוק באותה תקופה וכולם שאלו אותו מתי הוא כבר מגיע לליגה גדולה), יצא לחו"ל, התחיל טוב, ואז פתאום החליט לחזור. מקרה קלאסי של "המנטליות הישרא-אלית" (במלעיל שלמה-שרפי).
     
    oranfu, Sir Alex Ferguson ו-alexshw אוהבים את זה.
  7. חייל שוקולד משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏31/7/07
    הודעות:
    11,583
    לייקים שהתקבלו:
    3,247
    במדד הפדחנים - איציק זוהר ואבי נימני עד היום מוזכרים בכל מיני רשימות מפוקפקות של "הזרים הכי כושלים בתולדות הליגה", וכל שנה אוהדי אתלטיקו מדריד מצביעים על הזוכה בפרס ה"אבי נימני" - פרס השחקן הכושל של העונה.

    במדד הפוטנציאל - לדעתי כמו שאמרו מעליי יצחקי יכל לעשות קריירה הרבה יותר מרשימה.
     
    oranfu אוהב/ת את זה.
  8. Telkiyski Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/09
    הודעות:
    26,230
    לייקים שהתקבלו:
    8,585
    יצחקי לא נכשל, הוא הצליח בגנק (אותו משחק שהוא וברדה שמו לברוז' 6 בחוץ).
    הוא חזר נטו מתוך עניין של נוחות.

    בשביל להתאכזב מהיתר צריך במידה מסויימת להחזיק מהם.
    מי שמאוכזב מהקדנציה של בוזגלו בסטנדרד למשל, כנראה מחזיק ממנו.
     
  9. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    אני תמיד אקח בחשבון גם את המעמד שהיה לאותו שחקן בליגה שלנו ולכן המחשבה שלי היא לבחור באבי נמני או איציק זוהר. ערן זהבי עדיין מתקן את מה שקרה או מנסה לפחות אבל ביחס למה שעשה בליגה, כמובן אחרי שחזר מאיטליה - זה נראה שהוא לא ניסה מספיק וברח די מהר וחבל. יניב קטן עשה לנו שירות מאוד גרוע בעיקר עם הדברים שאמר בתקשורת, לפי כל הראיונות - כבר אחרי שניים-שלושה אימונים הוא אמר 'זה לא בשבילי', הוא בחיים לא יוכל להתאמן כמוהם וכדומה. אוהבים לקטול הרבה את ורמוט ושכטר, אני חושב ששניהם כמובן לא בחורים של עבודה קשה, שניהם הישראלים הקלאסיים, לשכטר עוד הייתה פיזיות ביחס לליגת העל וצעד ראשון נהדר. אבין את אלה שייבחרו בגילי ורמוט. בגדול אם אני לוקח בחשבון גם את המחיר אז כנראה טל בן חיים החלוץ, דיון יפה.
     
  10. Telkiyski Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/09
    הודעות:
    26,230
    לייקים שהתקבלו:
    8,585
    שכטר כשל לחלוטין בלאוטרן ובסוונזי, אבל בנאנט די הצליח לדעתי.
    אם אני זוכר נכון פתח בהרכב ברוב המשחקים, זה לא דבר של מובן מאליו.
    פה ושם נתן איזה גול גם.

    ורמוט היה כישלון מוחלט בלאוטרן, וזה אחרי שהיה כישלון מוחלט בגנט.
    בדה חראפשחאפ הוא היה שחקן הרכב כבר ונתן מספרים אבל חזר לארץ.
     
  11. yakov_y YNWA

    הצטרף ב:
    ‏13/10/09
    הודעות:
    9,127
    לייקים שהתקבלו:
    2,404
    שכטר עם שער אחד בליגה הצרפתית ועוד שתיים בגביע, זה הצליח ?
    למה בוזגלו נכשל לפי המדד שלך ? למה שכטר כשל בלאוטרן לדעתך כי שם הוא פתח באיזה 3 שערים ב-10 משחקים ?
    כישלון עצום שכטר אבל ייאמר לזכותו ניסה כל פעם ולא ויתר, גם בליגה שלנו הוא לא כזה הצלחה גדולה לדעתי, אוברטייד.

    ורמוט נכשל בכל מקום, איזה מספרים הביא בהולנד ? 2 שערים אם אני זוכר נכון.

    בן שהר לדעתי עם 7 שערים בהולנד גם לא הצלחה, מחלוץ אתה מצפה ליותר וכרגע גם בקפריסין הוא לא מצליח.

    אני עדיין מנסה לברר מי הישראלי שכבש הכי הרבה בעונה אחת בליגות הבכירות, האם זה עדן בן בסט עם 12 שערים ?
    אגב, בדקתי אתמול והסטט׳ של ברקוביץ׳ בפרמייר ליג הרבה יותר טובה משל בניון.
     
  12. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    74,967
    לייקים שהתקבלו:
    25,666
    מין:
    זכר
    יצחקי לגמרי אחד המאכזבים ביותר בדיוק בגלל זה.
     
    oranfu ו-Sir Alex Ferguson אוהבים את זה.
  13. Telkiyski Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/09
    הודעות:
    26,230
    לייקים שהתקבלו:
    8,585
    שכטר פתח בנאנט ב-28 משחקים.
    התקופה שלו בנאנט זכורה לי כדי טובה בעיקר כי היה שחקן הרכב.
    לדעתי אחרי הכשלונות שלו באנגליה וגרמניה זו הצלחה יחסית (להיות שחקן הרכב).
    אכן הוא ניסה ולא בחר לחזור מהר לאיזור הנוחות של ליגת העל.

    אל תשכח שזה גם בליגות גדולות כן? הוא לא כשל בבלגיה, שוויץ או הולנד.
    אני זוכר אותו ואת ורמוט בשיאם בהפועל עושים אחלה דברים מול ליון, בנפיקה, המבורג ועוד.

    התבאסתי ממש כששניהם כשלו ככה.
     
    modric19 אוהב/ת את זה.
  14. Raulito Madridista

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    39,383
    לייקים שהתקבלו:
    3,500
    מין:
    זכר
    תראה לי כאן חלוצים טובים יותר מאיתי שכטר באופן עקבי להוציא אולי את אלירן עטר, אבל כאלה שהיו טובים כמה שנים ולא הבלחה פה ושם. ברור שאי אפשר לשפוט את שכטר לפי עונת הדאבל שלו לדוגמא ומצד שני הוא תמיד היה חלוץ שגרם להרבה בלאגן, בישל המון שערים, שיחק לעתים בכנף וגם לא בעט יותר מדי פנדלים אם בכלל (גם כי הוא לא טוב בזה, זוכר אותו מחמיץ בחצי הגמר בנתניה נגד בית"ר). שבעה שערי ליגה במכבי נתניה שם שיחק בכנף לדוגמא בשלוש שנים בסביבות ה-23-24 משחקים בעונה זה לא אסון, בטח בליגה טובה יותר בסגנון משחקים לא מזהיר של גוטמן\מתיאוס\עטר. עם מי הוא שיחק כבר, עם ימפולסקי, קיויו ויחיאל צגאי? הכי חשוב שהוא החייה את הקריירה שלו מחדש בבית"ר ירושלים.

    ורמוט ושכטר היו כמעט בלתי נינתים לעצירה ב-2009/10 בליגה האירופית, שכטר עשתה קרקס להמבורג, גילי פירק את ראפיד וינה בית וחוץ. גם בצ'מפיונס הם היו מעולים על הקו נגד בנפיקה אבל השופט החליט שלא לשרוק לפנדלים. במחצית הראשונה עוד היינו בתמונה שם.

    אני אשאל שאלה אחרת שלא קשורה לדיון: איתי שכטר, ברק יצחקי או אלירן עטר. תערבבו הכל - רומנטיקה, סגנון משחק וקסם (לשלושתם יש סטייל, הם לא היו דוחקים מול שער ריק), המנטאליות הישראלית. שכטר עבר בטריליון קבוצות וזו הבעיה שלו כביכול. עטר עדיין מזוהה עם מכבי ת"א ויצחקי בעיקר בבית"ר מה גם שהוא רצה להישאר שם והלך למכבי כי אין ברירה.
     
  15. Telkiyski Member

    הצטרף ב:
    ‏25/3/09
    הודעות:
    26,230
    לייקים שהתקבלו:
    8,585
    אז זה "מאכזב" אחר.
    זה אכזבה מהאופי שלו אבל לא מיכולותיו כשחקן כדורגל.

    היתר ברשימה "אכזבו" בקטע שהם פשוט לא היו מספיק טובים לרמה.