לא מבין איך אפשר לאהוב את ביבי, או לדרוש שהוא יהיה ראש ממשלה. התקופה שהוא היה ראש ממשלה הייתה כשלון טוטלי, פשוט כך. בקשר להיותו "אדם חכם" כאחד שפגש אותו אני יכול לומר שהוא יותר "אדם תחמן"("משה אפשר לפתור את הבעיות, אבל זה תלוי בעם" "כן אבל מה אתה הולך לעשות בנידון" "אני הולך לדאוג לעם") אדם שמוכן לשקר בשביל להשיג את מטרתו, אם כל הכבוד ל"תוכנית הכלכלית שלו" יש בה הרבה פגמים . לאחר ביקור בכנסת די החלטתי להפסיק להתערב בפוליטיקה(פעם הייתי ליכוד מובהק), והיום אני מבין דברים בצורה שונה משהבנתי לפני הביקור.
איך זה ששום דבר לא הוכח? איך זה שאין ראיות חותכות? איך זה שאת שרון מאשימים במימון קמפיין מכספים אירופאיים וליוזמי מסמך ז'נבה זה עובר בשקט בית-קברות? זוהי עלילת דם של התקשורת. אני לא אומר שלא היה שום שם דבר, אני לא אומר שאין צורך בחקירה, אבל אני כן אומר שהתקשורת העצימה את זה אלפי מונים. זוהי חתיכת אימרה לגבי מי שהוא אולי האדם הכי אינטילגנטי בכנסת. אתה מוכן להבהיר? קשה לשפוט ראש ממשלה שפעל שנה וחצי עם קואליציה עויינת. והבה נזכיר שבתקופת כהונתו הבטחון עלה, ובניגוד לדעה הרווחות, הכלכלה השתפרה. זה נשמע ממש נאיבי. ושאר הפוליטיקאים אומרים את האמת? שרון, פרס, פרץ, ליברמן, שריד, כולם צדיקים כנים? באופן אישי, איני רואה שום דבר רע בכך שפוליטיקאים מסלפים עובדות, שכן ה"אספסוף" אינו מסוגל תמיד לקבל או להבין את האמת, בין אם היא טובה או לא. זהו טבע המשחק הפוליטי. ללא ספק הם שם, אבל מעטות הן התוכניות המהפכניות המולשמות. צריך לתת לו קרדיט על כך שהוא מעוניין לשנות את כללי הכלכלה בארץ, דבר שאנו זקוקים לו כבר עשורים.
ההערצה לביבי מעולם לא היתה ברורה לי. גם אם הבנאדם יתן לערפאת את תפקידו כראש ממשלה עדיין ימצאו המעריצים שלו שיספרו איזה "גאון", "חכם" ואפילו "מושלם" הוא... וכמה התקופה שלו כראש ממשלה היתה נהדרת (למרות שברור שהוא היה אחד האסונות הגדולים ביותר בתפקיד מאז ומעולם).
הוא גאון פוליטי אבל הוא בנאדם אידיוט. לפי דעתי הוא צריך להיות אחראי על הסברה/חוץ, ולא כשר האוצר כי הוא ידרדר את המצב, אבל ראש ממשלה ממש לא כי הוא לא מספיק חכם. אין לי מישהו יותר טוב ממנו, כי אין.
אידיוט זה אחד הדברים שאתה לא יכול להגיד עליו, הוא אחד האנשים היותר חכמים ומשכילים שיש במדינה, בלי קשר לפוליטיקה. בנוגע לאוצר אני מאמין במה שהוא אומר, התוכנית שלו היא אמנם מאוד כואבת גם לכאלה שהם לא בדיוק ויקי כנפו(או שמא קנפו?), אבל בסופו של דבר יצא ממנה רק טוב והמדינה תעלה לדרך הישר, או לפחות למשהו שמזכיר את זה ולא תישאר בקטסטרופה שהיא נמצאת בה היום. משה- אמרת שאתה לא מאמין לו כי הוא זיבל לך את השכל? יכול להיות, אבל לא קם הפוליטיקאי שלא שיקר ולא עבד על סתם אנשים בעיניים. הוא פוליטיקאי, וזה מה שהוא עושה. העמדה הפוליטית שלי היא מרכז. הדעות שלי פשוט מורכבות מכ"כ הרבה דברים, מכ"כ הרבה ניגודים, גם בפן המדיני-ביטחוני, ואין שום מפלגה שיכולה לענות לי על חלק מה"דרישות" שלי. לפני הבחירות תמכתי בשינוי, אבל אחרי ששמעתי את טומי לפיד קצת ירדתי מזה, כי הבן אדם באמת מגזים עם המילטנטיות שלו, ומפלגה בימינו לא יכולה להתבסס על מצע מדיני בלבד. אם מרץ לא היו שמאלנים כ"כ סביר להניח שהייתי תומך בהם, אבל אני בשום פנים ואופן לא מסוגל להסכים עם מה שהם מייצגים.
בבחירות האחרונות הצבעתי לליכוד, אבל אני ממש לא מרגיש מחויב כלפי המפלגה, ויש לי הרבה הסתייגויות מהליכוד והתחרטות מסוימת על ההצבעה. הערצה כלפי אדם פוליטי בוודאי שאין לי, אם כי הערכה יש לי גם לאנשים מהימין וגם לאנשים מהשמאל. אני, למשל, מסוגל למצוא הערכה ותכונות חיוביות אצל בנימין נתניהו מצד אחד ואצל יולי תמיר מצד שני, למרות שעם יולי תמיר אני כנראה לא אסכים על יותר מדי דברים. באותו אופן, אני לא סובל את אריאל שרון מצד אחד, ואת שמעון פרס מצד שני. התקופה של נתניהו בכלל לא הייתה "כישלון". מוצלח יותר משני ראשי הממשלה האחרונים שלנו, הוא בוודאי היה. בתקופת נתניהו תקציב המדינה אוזן אחרי גרעונות ממשלות השמאל, נוצרו התנאים הקריטיים לפריחת ההיי-טק הישראלי שהזניק את הכלכלה קדימה (נעזוב את זה שאח"כ הכל התפוצץ), והתפתחו פרויקטים כלכליים-לאומיים כמו פרויקט שיקום הרכבת, הייתה האצה של ההפרטה. אני לא חושב שאפשר בכלל להשוות את התקופה ההיא שבה משקיעים זרים הגיעו לכאן, לדרדור של השנים האחרונות. במישור המדיני נתניהו פעל בצורה מדויקת מול הפלסטינים כשלצידו אופוזיציה מיליטנטית (לא כמו היום, כשמפלגות הימין יושבות בממשלה ולא עושות דבר כשמדובר על פינוי ישובים. את ממשלת נתניהו פירקו על הסכם וואי ונושא גודל הפעימה השלישית, אם אתם לא זוכרים), וממשל אמריקאי עוין לשלטון שאיננו שמאלני. הפלסטינים לא קיבלו דבר ללא ירידה מעץ הטרור. ומבחינה סטטיסטית הטרור נחלש בתקופתו, מול פיגועי הרצח שהתחוללו בימי רבין ופרס, שלא לדבר על ימי שרון. לעומתו, ברק וכשלון קמפ דיוויד הביא עלינו את פשעי המלחמה של הפלסטינים נגד העם היהודי, פילג את הציבור עם ספינים תקשורתיים על "המהפכה האזרחית" כאשר לא היה לו נוח במישור המדיני, חתר נגד אושיות הדמוקרטיה כשנסע לנהל שיחות מדיניות גורליות בטאבה עם קואליציה של 30 (!) ח"כים בתקופת בחירות (!!) וכו'. על ממשלת שרון הראשונה אין מה להרחיב, זו הייתה ממשלת כלום וכלום. דרדור במצב הביטחוני, טעויות כלכליות קשות וירידה ברמת החיים. לממשלה הנוכחית יש לי טענות בנושא המדיני-בטחוני (או יותר נכון, האימפוטנציה שלה, ולא משנה כרגע לאיזה כיוון, בכל מקרה- זו אימפוטנציה), אבל מדיניותה הכלכלית תואמת את ההשקפה שלי, וחייבים לציין שאלמלא שינוי, הממשלה לא יכלה להעביר את התכנית הזו. זה לא רק נתניהו.
אם כבר העלת את הנושא של פוליטיקאי אהוב (למרות שזו מילה קצת קיצונית מדי) אני די אוהב את אבשלום (אבו) וילן, הוא ניראה לי בנאדם טוב, אמנם עם הדיעות שלו אני לא ממש מזדהה אבל כבנאדם אני מעריך אותו, חוץ מזה, סוף סוף מישהו שמנסה להציל את הספורט בישראל, הוא עומד בראש ועדה שבוחנת את מצב הספורט (או שהתבלבלתי וזה רק כדורגל) בישראל, ואני מקווה שבהנהגתו יצאו פה סוף סוף דברים הגיוניים ממקבלי ההחלטות כאן. מי יודע, אולי אפילו תהיה כאן ליגה ברמה מכל הבחינות (אבל אל תגרמו לעצמכם לסתות מהנושא-פוליטיקה).
אבו וילן? אם מחפשים דוגמה לאדם מטומטם אז הוא הדוגמה המושלמת. פוץ מפגר שדוחף את האף שלו לעניינים שאין לו בהם חצי מושג ירוק רק כדי שיזכירו את השם שלו עוד קצת, שיתעסק בדברים שהוא באמת מבין בהם(שום כלום).
