ריאל מדריד 2021/22: "אולי עוד קיץ" בלי ראמוס וזידאן, אבל עם בייל ואנצ'לוטי.

מעניין אם במועדון, ונקבל לכך תשובה אם טשומאני לא יצטרף או אם אנטוניו בלאנקו יקבל דקות בעונה הבאה במידת הצורך - מנסים לבנות עליו כקשר אחורי, ה-6 שלנו אחרי קאסמירו, או שמבינים וסבבה להם שהוא עדיף כ-'8'. הדריבל, היציאה שלו קדימה וגם הפס המשובח שלו - הן נכס לעומת הכבדות של קאסמירו ויש לו רגליים ארוכות מאוד. מיקום לוקה בחסר אפשר ללמד, זה עניין של ניסיון וכך גם הנטייה המסוימת לספוג כרטיסים צהובים מוקדמים כמו נגד סביליה, כמו נגד אוססונה וכן הלאה. כקשר אחורי הוא לא יוכל לדהור אולי באותה התדירות וכמובן שקשה יותר במשחק צפוף, ועדיין זה חשוב גם הבעיטה שלו לשער נהדרת.

אם ואראן היה עוזב בקיץ 2020 מבלי למסור פעמיים לשחקני מנצ'סטר סיטי בשמינית הגמר הוא היה נצרב בתודעה כשחקן הרבה יותר משמעותי.

 

ואראן שיחק היטב לצד ראמוס לדעתי, הוא היה גרוע מאוד בהיעדרו, שרשרת הכישלונות שלנו בצ'מפיונס. גם ה-3:1 ההזוי נגד יובנטוס לדוגמא, גם ההתפרקות נגד אייאקס. הוא היה נראה שם כעוד אחד שהוצב בהגנה ולא כאחד שיכול לקחת מנהיגות. אולי הכל היה מהיר מדי אצלו, היה תותח על כבר בעונה השנייה. הזכרת פה אגדות של המועדון. קודם כל ראמוס היה פצוע, הוא לא היה יכול לשחק. בעונה האחרונה שהוא שיחק כדורגל ספגנו מעט מאוד שערים. ראול וקסיאס היו מבוגרים. ראול בן 33, קסיאס בן 34, זה משנה.

גם אני הייתי רוצה לראות את קמאבינגה כקשר אחורי במשחקי הבית נגד יריבות בינוניות, העונה זה היה צריך לקרות כי קאסמירו גם כן הציג יכולת מאוד חלשה. רודף אחרי שחקנים ולא מצליח לחטוף כדורים, איבודי כדור חסרי אחריות וכן הלאה. אני לא מהמחנה של אוהדי ריאל שקוטל את קמאבינגה ופוסל אותו כקשר אחורי.

 

הקבוצה חשפה רשמית את תלבושת הבית לעונה הבאה 22/23 עם אדידס כמובן - הסגול חוזר (היה בתלבושת החוץ בעונת הדאבל וחולצת הגמר ההיסטורי נגד יובנטוס), גם הצווארון ועם לוגו מיוחד לכבוד 120 השנה למועדון. שימו לב שגם ראול, איקר קסיאס ורוברטו קרלוס, אגדות העבר - בין "מדגמני החולצה" וגם ילדודס ונשים. גם מרסלו נוכח (מלבד בנזמה, נאצ'ו, אלאבה ומנדי) - האם זה אומר משהו? החולצה עשויה מחומרים "ידידותיים לסביבה" ובטכנולוגיה מתקדמת כלומר וויסות טמפרטורת הגוף. היא כבר זמינה לקנייה..

 

אתה כותב לי "בוא נדייק" ולא נותן לו שום קרדיט אפילו מינימלית על עונת האליפות - אז אתה לא מדייק. היו שם גם מנדי, גם קורטואה, גם קרבחאל שהיה כשיר, גם ואראן בעונה די טובה. אבל ראמוס שיחק טוב. אפילו הציל שער מהקו בקלאסיקו. עונת 2019/20 בה היה גם כשיר למספר גבוה של משחקים - הייתה טובה מאוד. ראמוס לא בלם מושלם. היו לו ימים חלשים מאוד. בליגת האלופות הוא אחד הבאנקרים הגדולים שיש. נגד מנצ'סטר סיטי הוא קיבל אדום כדי למנוע שם שער. נגד באיירן מינכן על מה אתה מדבר, שהוא בעט פנדל לעננים? גם לכריסטיאנו זה קרה שהוא החמיץ פנדל.
מה גדול בריקרדו קרבאליו ששיחק אצלנו רק עונה אחת כשחקן הרכב? פאביו קנבארו בריאל מדריד היה שחקן עם הילה, זה מגניב להביא את הבלם הטוב בעולם שנתן מונדיאל עצום. אז אני מזמין אותך לראות עוד משחקים של 2006/07 ולראות איך ראמוס המושמץ שלך 'תיקן' את המורה קנבארו בלא מעט משחקים. ריאל לא קיבלה את קנבארו של איטליה. רחוק מכך. אני מסכים שפפה היה הבלם הכי טוב אבל הוא נעדר לפרקי זמן ארוכים בגלל פציעות ודווקא 'לעת זקנה' התייצב. וכשאתה מחבר את זה שראמוס שיחק המון ותמיד אצל כל מאמן ועם כל פרטנר אז ברור לך מי הבלם הכי טוב.
ראמוס בעונות האחרונות: 21-44-44-42-42-44, המספרים הם מאז עונת הדאבל. מה זה"עונות"? היה פצוע עונה אחת. אגב גם ואראן היה פצוע בחלק ניכר מהמשחקים הגדולים כמו ליברפול-ברצלונה-ליברפול בהן ריאל הצליחה לשחק הגנה לא רע. ואראן לצורך העניין סופסל בגמר 2016 וגם היה מסופסל בגמר 2014 אם פפה היה כשיר.

אל תשכח מי 'גילה' את רודריגו ותחת איזה מאמן הוא כבש שלושער נגד גלאטאסראיי. המספרים הטובים של אסנסיו העונה הם די פיקציה כי אף אוהד לא זוכר ממנו שום דבר. ההתקפה יותר זורמת עם אנצ'לוטי אבל גם לזידאן יש חלק, גם אם לא גדול - בהתקדמות של ויניסיוס ששיחק גם אשתקד הרבה מאוד.

לגבי הגמר - לפני 2018 הייתי רגוע מאוד על אף סאלאח ו-ואן דייק, ידעתי שננצח. הדעה שלך סופר-הגיונית ולגיטימית. אנחנו 'ננסה לצמצם פערים', בדיוק אלה שדיברת עליהם - עם ואלוורדה כקשר כנף בימין שיעשה המון הגנה ויעזור לקרבחאל מול דיאס. בעולם מתוקן נאצ'ו ישחק במקום מיליטאו וקמאבינגה במקום קרוס. ליברפול פייבוריטית אלא אם כן הולכים על ה-"אין פייבוריטית בגמרים".

 

גם הביקורת על עונת 2019/20 לא נכונה בשום צורה. היה מעולה גם במשחקי הליגה לשם שינוי וברור שסגנון המשחק של ריאל מדריד עזר לו. אבל אי אפשר להיתפס לסגנון משחק, ומה קורה ביובנטוס? או אתלטיקו מדריד שתמיד הציגו אותה כהגנת פאר ובצדק? דייגו גודין לא נהנה מהאוטובוס של צ'ולו סימאונה, ממשחק הלחץ, מתשעה שחקני שדה שעושים הגנה? מתי זה היה בריאל מדריד? מאזן הספיגות של אתלטיקו מדריד לא רלוונטי. קצת הזוי להסביר למישהו למה ואראן הוא 'הטרמפיסט' ולא להיפך ואני עדיין מחכה שתציין לי תצוגת נפל של ראמוס בצ'מפיונס. גם ואלדס תמיד ספג פחות מאיקר, אז מה? ולך עמי היקר אתה יכול להגיע לכאן אחת לתקופה (תבוא תמיד) אבל זה לא יעזור לך. פיקה הוא בקושי חצי סרחיו ראמוס.

אגב, הנה: עונת 2009-10: 35 ספיגות| עונת 2010-11: 33 ספיגות| עונת 2011-12: 32 ספיגות| עונת 2014-15: 34 ספיגות (אם כי למען ההגינות, הוא היה פצוע לא מעט)|

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/8/8c21b57d4f25e2a3acacf384f5190967f85bb653.Xxx

כמאמר הקלישאה: ‘הוא לא היה צריך את זה’ ובכל זאת: לוקה מודריץ’ קיבל את פרס אגדת המארקה| הקשר בן ה-36 נכנס לרשימה מכובדת יחד עם כריסטיאנו, מסי, שחקני על ועוד ספורטאי על והתקבל בפאסיו מרגש על ידי הילדים. “ריאל מדריד מסמלת עבורי הכל. מקווה שאוכל לפרוש כאן”. אז הכל על הערב המרגש שעבר עליו וההבטחה לקראת הגמר - בכתבה הבאה

אמיליו בוטראגיניו הודה לו על כך שהוא: “מייצג בצורה מושלמת את הערכים של ריאל מדריד העוברים מדור לדור”| מנהל המארקה אמר כי ‘גלריית הספורטאים שזכו בתואר הזה שלנו הייתה מבריקה, אבל בלעדייך היא לא הייתה שלמה"| גם בובאן, אלילו של מודריץ’ (רצה מאוד להגיע לאירוע אך לא היה יכול בשל אילוצי לו"ז) - שלח וידאו מרגש ואמר שכל הקרואטים גאים שהוא שלהם.

לאחר קבלת הפרס, מודריץ’ רצה להביע את תודתו. “אני רוצה להודות למארקה על הפרס הזה. זה כבוד לקבל פרס מכלי תקשורת כל כך חשוב לא רק בספרד אלא בכל העולם. זה כבוד להיות עם הספורטאים הגדולים האלה שכבר זכו”. שלב התודות נמשך: “אני רוצה להודות למשפחתי ואלה שלצדי, חבריי לקבוצה והמאמנים שהיו לי כל השנים. אני תמיד אומר שאני מעדיף תארים קולקטיביים על פני תארים אישיים, אבל האמת היא שאני מאוד שמח עם הפרס הזה”.

על העונה של ריאל מדריד בליגת האלופות: "קשה מאוד להסביר מה קרה בברנבאו בלילות של ליגת האלופות, זה משהו קסום, באמת. אנחנו אף פעם לא מוותרים, אנחנו נלחמים עד הסוף, כי זה מה שהמועדון הזה מלמד, לא לוותר. זה קשה להסביר, במיוחד השנה, שהיו לו הרבה לילות קסומים. אני מקווה שזה תמיד יהיה ככה, והוסיף: “הדבר הקסום ביותר עבורי היה לזכות בלה דסימה, זה היה משהו כל כך מיוחד שאם אני צריך לבחור בזיכרון אחד - זה זה”…

 

https://images.realmadrid.co.il/images/posts/0_1652975735163.Xxx

"שלוש דרכים שונות מאוד להיפרד": מרסלו-בייל-איסקו| כך נכתב במארקה על רקע המשחק מחר נגד בטיס בסנטיאגו ברנבאו שיהיה בוודאות המשחק האחרון של איסקו וגארת' בייל וכנראה גם של מרסלו. ריאל מדריד לא מתכננת אירוע לפני השריקה או בסיום המשחק, כל הפוקוס על הגמר נגד ליברפול. הקפטן אמנם עם תקווה קלה עמוק בפנים להמשיך לעוד עונה אבל בספרד דווח שהוא מבין שכנראה מחר זו הפעם האחרונה. "השלושה סוגרים את המסע הספורטיבי והחיוני שלהם בברנבאו עם חלוף הזמן, כשכבר שנים שמעמדם פחת וחוזיהם מסתיים".

אהבה למרסלו – הקפטן יעזוב את הברנבאו כאגדה, אין ספק בכלל, וזה הורגש היטב במשחק ההכתרה נגד אספניול בזכייה באליפות מספר 35. הוא גם טיפס לפסל הסיבלס באירוע מיוחד ששומר לגדולים ביותר. הכל מצביע על כך שההרפתקה שלו במועדון שהחלה בחורף 2006 – תסתיים ב-28 במאי נגד ליברפול. יש לו 545 משחקים כרגע. הוא השחקן המעוטר בתולדות המועדון כמובן והזר השני עם הכי הרבה משחקים – עקף את אלילו רוברטו קרלוס ורק קארים בנזמה לפניו. מאז 2018-19, זה התחיל עם סנטיאגו סולארי – המעמד שלו הלך ודעך, אבל העובדה ששמר על החיוך והיה שחקן קבוצתי למופת – הביאו לו המון נקודות זכות.

כבוד לאיסקו – הפרידה ממנו תהיה פחות מרגשת ופושרת יותר, אבל הוא היה שחקן חשוב במהלך תשע השנים שלו כאן, על אף שמעולם לא היה שחקן הרכב בלתי מעורער או כוכב של ממש. הוא עלה מהספסל בגמר הדסימה ופתח בהרכב הן בזכיות בעונת הדאבל נגד יובנטוס בקארדיף והן בגמר ההיסטורי נגד ליברפול בקייב, כשהועדף על פני ביל. הופעתו העונה הייתה מינורית, סופר-רחוקה מהשחקן שרשם 53 הופעות בשנתיים הראשונות – כשהמאמן היה אותו קרלו. יש לו פחות מ-400 דקות, לא שיחק בליגת האלופות כלל ופתח בהרכב לאחרונה בפברואר נגד גרנאדה. למרות זאת, כמובן שהמשקל של ההצלחות והכדורגל הקסום – גבוה מאוד מהרע. העתיד שלו מצביע על סביליה, דרבי של ממש בין סביליה לבטיס.

חידת בייל – כולם ציפו לפרידה אחרת. שחקן של משחקים גדולים, גביע המלך במאסטייה ב-2014 רשום על שמו, הוא כבש גם בגמר הדסימה בעונת בכורה חלומית וכמובן המספרת והצמד נגד ליברפול. אבל מאז שריחף באוויר הוא פשוט לא שם. הוא לא לקח על עצמו תפקיד משמעותי בקבוצה ביום שאחרי כריסטיאנו רונאלדו ושתי העונות האחרונות שלו בקבוצה הן זלזול. אנצ'לוטי עוד נתן לו לפתוח בהרכב בשלושת החודשים האחרונים אבל הפציעה הראשונה הגיעה והוא נשכח. האדישות הגדולה שלו מייצרת פרידה עגומה. 106 שערים ו-64 בישולים יש לוולשי ב-258 משחקים.

בנושא אחר, לפי אתר האוהדים ברנבאו דיגיטל, סיום העונה האדיר של רודריגו ביטל את כל הספקות. נכתב כי במועדון עובדים על הארכת חוזהו עד 2027 עם סעיף שחרור של מיליארד יורו ושכר כשבעה מיליון יורו בעונה. הברזילאי כבש העונה תשעה שערים - כמו בשנתיים שלפניכן. ועוד איזה שערים: השער נגד צ'לסי, צמד מטורף באיתיחאד, שער ניצחון בפיחואן וצמד במשחק האליפות. כמובן שהוא לא היחיד. הדיבור העיקרי במדריד הוא על חוזים חדשים גם לבני ארצו אדר מיליטאו ו-ויניסיוס ג'וניור. גם נאצ'ו (עד 2024) ולוקה מודריץ' (שנה נוספת) יאריכו חוזה.