שקה סוברי והסינים (במדיום העיתונאי)

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י Ampelmann, ‏10/9/08.

  1. Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    להרחיב בטח לא צריך. כולם כבר מכירים את שחר צוברי שהביא את מדליית הארד היחידה לישראל מבייג'ין (ולא "בייג'ינג") ואותם כולם בטח גם שמעו שקצת לפני שהוא חזר למציאות, הספיק השייט האילתי גם לספר ל"ידיעות אחרונות" מה דעתו על הסינים, תוך שהוא מתפייט בציטוטים (לא נגענו) כמו "חארות" או "אחרי חודש וחצי שמה לא יכולתי לראות יותר סינים" ומוסיף שלל דוגמאות.
    לסינים, שבשבילם האולימפיאדה היא ה-ארוע של העשור וללא ספק המקור הכי גדול לכבוד לאומי, אליו הם התארגנו שנים ארוכות, לשמוע דבר כזה מ"אורח" ועוד כזה שזכה אצלם לכבוד על הפודיום, נחשב למכה חזקה בבטן הרכה.
    ברגע ששמע השגריר הסיני על הדברים, הוא ביקש מיד לבטל את ארוע קבלת הפנים של המשלחת הישראלית כולה, שהיה אמור להערך השבוע בבית השגריר, תוך שהוא טוען, די בצדק יש לומר, שאין טעם לעשות אירוע חגיגי שכזה אחרי שאחד מאורחי המפתח, הספורטאי החשוב ביותר של המשלחת בדיעבד, העכיר את האווירה בין הצדדים. נעים זה בכל מקרה לא היה יכול להיות.

    השאלה כאן היא לא האם השגריר צדק בכך שביטל וגם לא האם צוברי טעה בדברים שאמר, או הגזים, אלא במקור לכעס- הראיון לעיתון.

    השאלה היא האם הראשי לביזיון הזה הוא המדליסט, שהעדיף לשפוך את אשר על לבו (וסביר להניח שהוא בכלל לא סבל שם, אלא רק רצה להראות קול בעזרת זה שהוא מקטר) או שמא מי שצריך להפנות אליו את האצבע המאשימה הוא "המבוגר האחראי"- העיתון במקרה הזה. שהרי ילדים זקוקים לחינוך ומבוגרים צריכים לחנך או לעיתים לחשוב בשבילים. במקרה הזה, "ידיעות אחרונות", שכבר אמרתי לא פעם שבכל העולם חוץ מאצלינו הוא מתוייג כ"צהובון" ולא כעיתון (שמי שרוצה ילך לטיימס לונדון או לשפיגל הגרמני ויחפש איזו מילה כתובה ליד שם העיתון כשמובא ממנו ציטוט).

    עובדי המערכת אמורים להיות אנשים עם מושג עיתונאי כלשהו והבנה של כוח המדיה, אמנם המרדף החולני שלהם אחרי הסקופ ואחרי הבאזז מוריד אותם מדעתם. החל מפרסום פרטים רגישים בעת מלחמה (ולא מדובר במקומות הנחיתה של הקסאמים והקטיושות, שאת זה החמאס והחזבאללה ידעו טוב מאוד) ועד לניסיון למשיכת הקצנה מילד בן 18 שהשתן עלה לו לראש.
    מול הצורך למתן משברים פוליטיים ופגיעה בפרט או בבטחון מדינה, עומדת גם זכות הציבור לדעת והצורך להביא את דבריו של אדם כפי שאכן נאמרו. אם כן, בהתחשב בשתי הגישות הללו (זכות הציבור לדעת מול היגיון עיתונאי), האם ניתן להגיד שמערכת העיתון שגתה בתאוותה אחר הסקופ או שמא עמדה על חשיבות הכנות בפני הקורא?
     
  2. George Best Member

    הצטרף ב:
    ‏8/10/05
    הודעות:
    16,733
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זה רדוד, זה צהוב וזה מגעיל - אבל זה התפקיד של התקשורת וזה לא מפתיע.
    הטענות צריכות להיות אך ורק כלפי החוצפן,
    להגיד שההתבטאות שלו מפתיעה?לא.
     
  3. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זאת הבעיה שהאלוף שלנו כזה חסר ניסיון.

    רק חבל שהמקרה הזה קרה כי עכשיו כל הדעה עליו השתנתה.
     
  4. פרנקו בארזי Member

    הצטרף ב:
    ‏7/2/08
    הודעות:
    1,459
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אין מקום לפנות בביקורת אל העיתון, סביר להניח שגם הניו יורק טיימס היה מפרסם התבטאות כזאת אם הייתה נאמרת על ידי ספורטאי אמריקאי בראיון לעיתון.
    הביקורת היחידה צריכה לבוא אל הטיפש הזה שחר צוברי (שגם ככה אני לא מבין את הפסטיבל שעשו סביבו, זה כולה פאקינג מדליית ארד בשיט) שמצליח להוציא הצהרה שלא ברור מה היא יותר - גזענית או מטומטמת.
     
  5. Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני מאוד בספק אם הניו יורק טיימס היה עושה עניין מכותרת שיכולה להביך אותו ואת העם האמריקני כולו, בטח שבטח כשזה מול החברים הקרים ממערב- הסינים. ספק מאוווד גדול.

    סביר להניח שהם היו מנסים לעדן את העניין ולמנוע מעצמם לעמוד במרכז שערוריה שתביא לשחיטה שלהם בשאר כלי התקשורת. זה גרוע לרייטינג.