בשנים האחרונות בפרמיירליג, ובמיוחד מאז הקיץ האחרון, החליטו בעלי ממון זרים לרכוש קבוצות פרמיירליג רבות כגון צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, אסטון וילה, פורטסמות', ניוקאסל, ווסטהאם ומנצ'סטר סיטי(הרכישה האחרונה עד כה). הסיבות די ידועות(הנאה, פרסום, שעמום..), והן לא ממש תכלית הדיון. למרות שרכישת הקבוצה ע"י איש מיליארדר תביא את הקבוצה כמעט בוודאות קדימה, רבים מאוהדי הקבוצות השונות היו מעדיפים לראות את הקבוצה נשארת בידי הבעלים המקומיים או למשל בידי האוהדים כמו מנצ'סטר יונייטד כפי שהיה בעבר, וכולנו ראינו עד כמה קשה לקחו אוהדי השדים האדומים את ההשתלטות של משפחת גלייזר על הקבוצה, שהגיעה עד איומים של אי הגעה למשחקים, הקמת קבוצה חדשה שתסמל את היונייטד הישנה, הפגנות ומחאות אדירות. אני מאמין שהנושא באמת נטחן כמעט מכל זווית, אבל אני חושב שלא דובר מספיק על איך התופעה תשפיע על הפרמיירליג מבחינת צמצום הפערים. צ'לסי כמובן הפכה מקבוצה שגם אוהדים אופטימיים בהרבה מרודס לא חלמו על אליפויות ותארים, לקבוצה הדומיננטית בליגה מאז הצטרף רומאן אברמוביץ' לכחולים, מנצ'סטר יונייטד למרות כל הבעיתיות ברכישה(חובות, העלאת מכירי כרטיסים, מחאות אוהדים) מסיימת בשתי העונות תחת גלייזר במקומות ה2 וה1 תוך יכולת מדהימה, והספיקה לחמש את עצמה בשלושה קשרים מאוד יקרים, אסטון וילה אומנם סיימה בעונה הראשונה תחת הבעלים האמריקאיים לרנר במקום מאוד מאוד מוכר, אך הקבוצה רכשה מספר שחקנים במחירים מאוד מכובדים, ותחת מרטין אוניל העתיד נראה טוב עבור הוילנס, פומפי של סשה גאיידמק כבר בעונה הראשונה מסיימת במיקום שיא עבורה בליגה הבכירה וגם היא הספיקה להעביר לשורותיה שחקנים מצוינים דוגמת סילבן דיסטאן ומונטארי מאודינזה, שברור שלולא כניסת משקיע מיליארדר לא היו רואים בקבוצה מהעיר הכי דרומית במולדת הכדורגל, ווסטהאם אומנם עברה עונה חלשה מאוד תחת האיסלנדי בעל אוזניי דמבו, הלוא הוא האיסלנדי מנגוסון, אך ברור לכולם שעונה כזו לא תחזור, והקבוצה מעבירה אליה שחקנים מהטובים ביותר מחוץ ל4 הגדולות, אצל ליברפול ומנצ'סטר סיטי אי אפשר לשפוט כמובן מפאת התקופה הכל כך קצרה תחת הבעלים החדשים, אבל ניתן לראות ניצנים דוגמת חלוץ ב27 מליון פאונד, שמהווה שיא, ואצל התכולים ממנצ'סטר שהיו נראים בדרך לאחת העונות היותר קשות(לא שהאחרונה הייתה יותר מדי מכובדת, בלשון המעטה) כולל מועמדות רצינית לירידה לצ'מפיונשיפ, ועכשיו לאחר רכישת הקבוצה ע"י רה"מ תאילנד לשעבר, הספיקה הקבוצה למנות למאמן את סוון גוראן אריקסון, מאמן בעל שם ואחד היקרים בשוק, בעוד לולא השתלטות בעלי ממון עצומים על הקבוצה, הייתה נאלצת סיטי להחתים עוד מאמן שהוא בעיקר מוטיבטור ובינוני ובטח לא אחד בעל שם, נוסח ניל וורנוק, גלן רואדר או כריס קולמן, וכמובן גם ניוקאסל, שכבר הספיקה לבצע הרבה מאוד שינויים מאז נכנס לתמונה מייק אשלי, שהיום הספיק לבצע רענון טוטאלי בהנהלת הקבוצה, שכבר מינתה את המנג'ר המושמץ אך המוצלח סם אלרדייס אחרי 9 שנים נהדרות עם בולטון וונדררז, ולרכוש שחקנים חדשים, ואין ספק שניוקאסל, למרות שרחוקה מסיום בניית הסגל, הולכת קדימה והמטרה לעונה הקרובה היא גביע אופ"א, השאלה הגדולה היא - האם ולמרות שגם הקבוצות הגדולות נרכשות(ליברפול, יונייטד וצ'לסי, רק ארסנל עדיין לא), הליגה הולכת לקראת צמצום פערים?האם 4 הגדולות יתקשו במגרשים שבד"כ הן לא?האם פשוט יהיה להם יותר קשה לקחת נקודות מול אותן הקבוצות שנרכשות?והאם המאבק על המקום הרביעי נפתח עוד יותר?
אני חושב שהתעלמת מהפאקטור הכי מדאיג ברוב אותן רכישות, המטרה הברורה לעשות רווח כלכלי מהמועדון. מצד אחד בשביל להרוויח המועדון צריך להצליח, ואת זה כמובן שכל אוהד רוצה. מצד שני, יכול להיות שאחרי שהמועדון יצליח והמשקיעים יעשו את 'המכה' הם יעלמו והקבוצה תשאר בחובות ובידי אנשים שלא רואים בה הרבה מעבר להשקעה. במקרה של צ'לסי, ואולי גם של וילה, זה לא המצב. במקרה של יונייטד וליברפול זה הכי מובהק שיכול להיות, הרי שהרוכשים הם אנשים שלא התעניינו בכלל בכדורגל לפני שקנו את המועדונים. יש גם את המקרים שבאמצע כמו ווסטהאם, מגנוסון רוצה לעשות רווח ולקבל החזר עם ריבית להשקעה שלו, אבל ברור שהוא גם אוהד כדורגל. לדעתי אסור לאפשר לאנשים שלא מתעניינים במשחק להיכנס אליו בתור בעלים של מועדון, כי זו הסכנה האמיתית.
לכל קבוצה זה משהו אחר. לקבוצה כמו מנצ'סטר זה רע. כי שם האוהדים היו הקבוצה. הם היו הבעלים שלה. לקבוצה כמו צ'לסי זה ממש לא רע. כי שם האוהדים לא היו מחוברים כל כך להנהלה, וראו את זה באיך שהם קבילו את אברמוביץ'. אצל ארסנל זה יהיה רע כמובן. כל הזהות של הקבוצה של ונגר תעלם. למישהו יש ספק בכלל בשאלה אם ונגר ימשיך אם יגיע איזה אמריקאי חובב הוקי?! לקבוצה כמו פומפי זה מצוין. אצל כאלה קבוצות זה יכול רק להועיל. זה מעלה את הקבוצה דרגה ונותן לה הזדמנות להתחרות בצמרת.
צ'לסי קיבלו את אברמוביץ' בידיים פתוחות לאו דווקא בגלל אופי הקבוצה והאוהדים, אלא בגלל שהוא לא לקח הלוואות של מאות מיליונים שהמועדון יצטרך להחזיר בדרך זו או אחרת. בטח שונגר ישאר אם קרונקי יקנה אתכם, כי קרונקי יחזיר את דין. דין ו-ונגר תמימי דעים, ודין כבר לא נמצא בבורד של ארסנל כי תמך בטייקאובר.
ידעתי שתגיע השאלה הזאת. ברור שלא. אבל רניירי נתן ב-2004 אחלה עונה, והקבוצה היתה בבניה. בסופו של דבר להביא את מוריניו היה צעד חכם וזה ברור, אבל ראניירי לא כזה גרוע כמו שמציירים אותו.
ובכל זאת אין מקום להשוואה. הרי אם היה זה מוריניו, ולא ראניירי, ברור לכולם שלא היו מחליפים אותו.. אבל זו דיי סטיה מהנושא: אני חושב בגדול שההגעה של הרוכשים הזרים לכדורגל היא משהו שהיה בלתי נמנע ובגלל שהכדורגל הפך להיות לתעשייה של כסף ,היה זה רק עניין של זמן עד שכל אנשים העסקים יעלו על הרעיון של לרכוש קבוצת כדורגל. הבעיה שלי היא לא בגלל העובדה שאלה זרים שרוכשים את המועדונים, הבעיה היא שרובם לדעתי נכנסים לזה משיקולים כלכליים גרידא. כלומר, היום כמעט ואין בעלי קבוצות בכדורגל האנגלי שמבינים את המשחק, שאוהבים כדורגל ושהם משקיעים בקבוצה כסף בגלל שהם אוהבים אותה,אלא רק בגלל העניין הכלכלי. אומנם אני לא אשקר, בזכות אותם אנשים הרבה דברים שלא היו אפשריים פעם, היום הם כן אפשריים ,כמו להרכיב קבוצות חלומיות עם סגל שחקנים משובחים ביותר, להשקיע בבניה של מערכות אימון חדשות לשחקנים ולאקדמיות נוער וכו'..אבל בכל זאת, משהו קצת צורם בעובדה שהמניעים אינם המניעים הטהורים ,והאהבה האמיתית והתמימה לכדורגל שכל אוהד ואוהד גדל עליה.
דעתי בקשר למשקיעים היא ברורה. זה מכניס הרבה מאוד כסף לקבוצות, ומביא שחקנים ושאר ירקות טובים יותר. הבעיה היא שזהות הקבוצות מיטשטשת.. לא חסרים אנגלים עשירים שירכשו קבוצות??
אני לא כ"כ מסכים איתך . הרוב המכריע של רוכשי הקבוצות אינו עושה זאת למטרת רווח עובדה ידועה שקשה מאוד להרוויח ממועדון כדורגל .אולי אולי להוציא את מנצ'סטר יונייטד במקרה הספציפי הזה המשקיע מבין בכדורגל בערך כמו שאני מבין הונגרית.והוא באמת ובתמים חיפש השקעה מניבה. כל השאר מסיבות הפסדים ניכרים לרוכשים. לכן זו לא הסיבה האמיתית.. לדעתי ישנן מספר סיבות חלקן כלכליות וחלקן חברתיות 1. לבעלים של קבוצת כדורגל נפתחות דלתות לחוגים חברתיים ועסקיים שלא הכיר קודם לכן 2. רוב רובם של הרוכשים עשירים כקורח והרכישה עבורם שוות ערך לרכישת צעצוע נוסף. מה שאומר עוד פוזה ותראו אותי כמה גדול אני. באשר לתרומה לקבוצה הנרכשת? ללא ספק תרומה ענקית. גישה לשחקנים יקרים ונחשבים כולל אפשריות כניסה לאחד המפעלים (אופא.ליגת האלופות) מה שגורר הכרה בינלאומית וכסף רב. לדעתי זה יעשה לפרמיירליג רק טוב. מעצם עליית הרמה וצמצום הפערים.
