חברים בואו רגע נעזוב את מי יחליף ואיך יחליף ואיך מכבי וכו'. ניר קלינגר מסיים במכבי ת"א תקופה די ארוכה יחסית למאמן בארץ שלנו. ואני חושב שזה היה אחד הקדנציות היותר מעניינות של מאמן בארץ. בואו ניתן תזכורת קצרה. בשנת 97-99 שימש קלינגר כעוזר מאמן של גרנט במכיב ת"א לאחר מכן עבר לשנתיים למכבי ב"ש.. בליגה הלאומית פעם אחת כמעט עלה ליגה (עניין של נקודה) ועונה אחרי זה סיים מקום רביעי. אחרי שנתיים מאוד מוצלחת בלאומית הוא חזר למכבי ת"א כמאמן ראשי, סיים את העונה כאלוף בעונה שתיזכר בעיקר בזכות פרשת "מחנאות האוהדים".. עונה לאחר מכן מכבי מגיעה לליגת האלופות ובליגה מסיימת במקום השני. עוד עונה חולפת ומכבי לוקחת את גביע המדינה.. בעונה האחרונה (הנוכחית) הוחלט מהלך של בניית גאליקטיקוס.. הביאו כוכבים רבים כולל חזרה של נימני , נמכרו 9700 מנוים אבל הקבוצה לא מציחה וקלינגר הולך הביתה.. אז ככה... אני מבקש התייחסות רחבה כמה שיותר מכל אחד (את שלי אתן אחר כך) לפי נושאים הבאים: - סיכום כללי - רגע השיא - רגע השפל - מה אהבת באימון של קלינגר - מה הכי לא אהבת באימון של קלינגר - מה אתה מאחל לעתיד שלו
חח יוגב בלבלת את כל הקריירה שלו.. בית"ר באר שבע. עונה ראשונה לקחנו אליפות ולא היה שום מחנאות. עונה אחרי זה היה מחנאות וסיימנו מקום שני. עונה שלישית (שנה שעברה) ליגת אלופות וגביע. ולגבי מנויים - שמעתי על מספרים יותר קרובים ל11,000. את ה10 בכל מקרה עברנו בטוח. סיכום כללי: קדנציה שנויה במחלוקת לא פחות מזו של גרנט בנבחרת ישראל למשל. אולי אפילו יותר כי גרנט בכל זאת לא הביא הישגים בשורה התחתונה, וקלינגר התמחה בזה. אי אפשר לקבוע בצורה אחידה אם הקדנציה הייתה מוצלחת או לא, אני חושב שהמדד האמיתי תהווה דווקא התקופה של אחרי קלינגר, נראה מה הוא השאיר למאמנים הבאים, אם הקבוצה תצליח, אני חושב שאפשר לסמן פלוס, אמנם קטן, אך עדיין פלוס ליד שלושת השנים האלה מבחינתי. ואני יודע שיש כאן הרבה שלא יסכימו איתי, אבל אני מודה לניר קלינגר לטוב ולרע, זה לא פיטורין ולא התפטרות, פשוט הגיע הזמן להיפרד. רגע השיא: החיבוק עם אבי נמני אחרי ה5-0 על בני יהודה. את המשפט "את רוצה את זה בשיר או במשפט? אבי נמני הוא המלך, היום הוא המלך" אני שומע בראש כאילו זה היה אתמול. האליפות של 2003. ה3-2 בקרית אליעזר. הגולים של אדו ומסיקה בסלוניקי. צמד של דגו לרשת של לובונט. את הגביע נאלצתי לראות בתוצאה מתעדכנת בריצות קבועות לשירותים משיעור אנגלית, הייתי נשאר בבית אבל גם באינטרנט לא שידרו את זה באותו יום, אז לא חוויתי את זה כמו את שאר ההישגים. רגע השפל: אני חושב שגם בעונות המגעילות של השנתיים האחרונות לא כאב לי כמו השנה, כי השנה פיתחו ציפיות, קיוו להישגים, הביאו שחקנים בניגוד לרצונו ועדיין הוא אכל את כל החרא בגלל הקבוצה. ובכלל, דבר אחד לראות חבורה של צעירים אפורים לא מסוגלת להעביר פס, דבר אחר לגמרי לראות שחקן של כמה מאות אלפי דולר לשנה לא מצליח להעביר את הפס הזה. עונת ה100 של מכבי ללא ספק. מה אהבת באימון של קלינגר: האהבה לקבוצה. לא משנה כמה ייבכו ילדוני האולטראס וכמה הם ינסו להדביק לו תאוריות קונספירציה להוריד את מכבי ליגה בגלל שהאוהדים ניצחו במאבק על נמני או עוד שטויות מהסוג, קלינגר אוהב את המועדון הזה ומגיע לו קהל טוב יותר. אני לא מדבר על קריאות ההתפטרות עכשיו, אבל המחאה הטפשית שכן הייתה בגלל אבי נמני, וכל שאר התירוצים היו סתם עבודה בעיניים על אותם ילדונים בני 10 שרק חוזרים כמו רובוטים על כל מה שיוצא מהפה המטונף של ראשי הארגונים ואנשי הגדר. מה הכי לא אהבת באימון של קלינגר: עקשנות מיותרת. אפשר עוד להתווכח על כל פרשת נמני ודברים נוספים, אבל דביקה מוזרה בשיטת 4-5-1 כשהיא ללא ספק לא סיפקה את הסחורה, ושום נסיון לפיוס עם הקהל (לא שהגיע לו אבל מינימום כמחווה זה משהו שהיה צריך לנסות). מה אתה מאחל לעתיד שלו: שלעולם לא יגיע להפועל, בית"ר או חיפה. שיצליח במקומות האחרים בגדול ויחזור אלינו בוגר יותר, חכם יותר, מנוסה יותר ומאמן גדול יותר.
לא עניין של אהבתי או לא אהבתי כי בתכל'ס מה אכפת לי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/cool.Xxx , אבל בגדול אלה 2 הבעיות העיקריות שלו לדעתי, והן גם די קשורות אחת לשניה: 1. הוא יודע ללמד הגנה הרבה יותר טוב מאשר התקפה. בניצחון 1-0 על מכבי חיפה למשל בעונה שעברה הוא סגר את חיפה מצוין, לא חושב שהיו אז לחיפה יותר מדי מצבים אם בכלל. זה היה נראה ממש כאילו חיפה משחקת נגד קבוצה אירופאית טובה, שום פעולה לא הצליחה לה, לא היו אופציות מסירה ורוב הניסיונות להתקרב לשער של ת"א נבלמו כבר בקישור. בהפסדים 1-0 לבאיירן ויובה גם מכבי עמדה טוב ועל זה היא סחטה את רוב המחמאות אז, בליגה כמובן גם ההגנה שלה היתה מספיק טובה אבל מה זה שווה אם אתה מבקיע רק בסביבות ה30 גולים ב33 משחקים. זה נראה כאילו בחלק ההתקפי הוא פשוט אומר לשחקנים לכו תעשו מה שאתם יודעים, בלי שהם מתאמנים על תרגילי התקפה ותנועה וכל זה, או לפחות לא מתאמנים עליהם טוב. פה יש גם חלק לאיכות שחקנים התקפיים שירדה מעונה לעונה, אבל א. גם זה הרבה באשמתו ו-ב. גם העונה למרות שלא היה לו חלוץ ראוי הרבה מחזורים, היו לו מספיק שחקנים טובים מקדימה כדי להוציא מהם יותר ממה שהוא הוציא. 2. הוא נותן חשיבות גדולה מדי לנחישות ומוטיבציה. בניגוד לרוני לוי למשל שבא גם הוא מתפקיד הקשר האחורי שבו שני אלה קובעים הרבה, קלינגר נשאר עם התפיסה שנחישות, אגרסיביות ואמונה הם המרכיבים העיקריים שדרושים כדי לנצח. ז"א כל פעם שהוא אומר שהקבוצה הפסידה כי "לא ראיתי את הנחישות בעיניים של השחקנים" או "ראיתי שחקנים כבויים ובלי אמונה", הוא לא עושה את זה כדי לזרוק אחריות על השחקנים, אלא הוא באמת מאמין שבגלל זה הוא הפסיד. לגבי העתיד- הוא ימצא את מקומו בקבוצת אמצע-תחתית, ושם כמו כל מאמן צעיר, או שהוא ישתפר ויחזור לקבוצה גדולה, או שלא. לדעתי אי-אפשר לחזות את זה.
סיכום כללי: אתה רוצה את זה בשיר או במשפט? יודע מה, אני יכול לסכם זאת במילה אחת: חרא. הישגיו לא הישגיו, כמו שרשמתי לא מעט פעמים כאן. מלבד העונה הראשונה (להלן, "עונת ניר לוין") שבה הוכרז קלינגר בטעות כמאמן העונה (האמיתי ישב בבית באותו זמן), ובה ראינו כדורגל. בשאר הזמן ניר קלינגר עסק בלחרב את מכבי ת"א, להפוך לבעל הבית, ולעשות הרבה שרירים. בעונה הראשונה , זה הצליח לו מעל למצופה כשמכבי מסיימת במקום השני (ה"מכובד") וקלינגר הופך למלך קרית שלום. הנה, קלינגר הרכיב קבוצה מצויינת שמסתדרת בלי נמני!!, הצלחנו לנצח את מכבי חיפה!!. אך אבוי, הכדורגל ששיחקנו היה נורא, ומכבי הפכה להפועל א'. לפני הניצחון המדובר במחזור האחרון מול החיפאים, חטפנו מהם 3-0, באחת ההשפלות היותר גדולות שחווה מועדון כדורגל מכבי ת"א בחמש השנים האחרונות, והודחנו בבושת פנים מהגביע ע"י סכנין. אבל הניצחונות 1-0 עשו את שלהם, ומכבי סיימה את העונה במקום השני. בסדר, אמרתי, כנראה שזו עונת מעבר. איך אמר דליק וולניץ בפרסומת לדגים? מסתבר שטעיתי. מכבי עלתה לליגת האלופות, איך אומרים בשכונה, בחוואה. והנה, קלינגר הוא המלך ונשאר כאן עד שנת 3000, לפחות הוא חשב כך. מכבי עולה והכל יופי, אבל הליגה, אוי הליגה... מקום 8, והפיכת לשק החבטות של הליגה, פשוט בושה. בעונה הזו שברנו את שיא ההפסדים של כל הזמנים, וגירדנו את את ה30 שערים מלמטה. ולא, ברוך דגו לא היה שם כדי לכסות על הבושה. העונה חשבתי שוב שהכל הולך להשתנות, ושוב טעיתי. שוב השפלה מול חיפה, השפלה גדולה עוד יותר באירופה, והשיא מול בית"ר ב'. אך הפעם זה נגמר בזמן, קלינגר הולך הביתה. קלינגר נכשל כישלון חרוץ במכבי ת"א, ושהגביע ההוא לא יסנוור אתכם. שיא: עונת 02-03 לא אמורה להכלל כאן, כי בסך הכל קלינגר לא היה זה שאימון את מכבי ת"א. אז רגע השיא הוא ב2-1 על אייאקס. מה אהבתי באימון של קלינגר: כלום. הרי הוא לא עשה כלום חוץ מלזיין לשחקנים את השכל ולהקריא להם סיפורים, אף אחד מהצעירים לא התקדם, קלינגר הצליח להפוך שחקנים גרועים לשחקנים בינוניים, ושחקנים טובים לשחקנים בינוניים. שאפו? תחליטו אתם. מה לא אהבתי? ראה "מה אהבתי באימון של קלינגר" איחולים לקלינגר: כמו שהוא איחל לעצמו, אני גם מאחל לו לאמן במכבי חיפה, בילדים ב'.
סיכום כללי: קלינגר יכל הגיע לבאר וירק לבפנים. כל פעם שהוא בנה משהו הוא הרס אותו ולא דאג לייצר המשכיות לדבר שהוא בנה. כל פעם שהוא קיבל מתנה כמו תקציב גדול, תמיכה של קהל קבוצה מעולה ועוד ועוד.. הוא לא ידע לשמור על זה. הוא בנה והרס לעצמו ולראייה הוא מחזיר את מכבי בדיוק כמו שהוא קיבל אותה. קבוצה עם פונטציאל גדול שכרגע המצב של עגום מאוד מאוד. רגע השיא: האליפות עם מכבי ת"א ללא ספק תופסת את המקום הראשון. אבל היו עוד כמה רגעי שיא כמו העלייה שלו עם הקבוצה לליגת האלופות וכו'. רגע השפל: לא חסרים בכלל, לפי דעתי כל ההתעסקות שלו נגד אוהדים כל פעם שהוא בא ואומר "יש פה קהל עויין, הקהל של הפועל טוב יותר וכו'.." אלו דברים שבתור מכביסט הוא לא היה אמור להגיד. אפשר להוסיף לזה את רגע העזיבה של אבי נימני מהקבוצה, את הרגע שברקוביץ צעק עליו השנה וסימן בעצם את תחילת הנפילה העונתית. והכי הרבה, שהוא לא ידע מתי לקום וללכת השנה. מה אהבתי: היותו מכסיט היותו אחד שמאמין בעצמו (אולי יותר מידי) את העובדה שהוא הולך בדרך שלו וחושב בצידקתו (אם כי לא תמיד נכונה). מה לא אהבתי: את העובדה שהוא לא ידע לקחת אחריות, את העובדה שהוא מפיל הכל על השחקנים, את העובדה שהוא מחפש דרכים אחרות לטפל בבעיות כמו "מומחה לווינריות" והחדש הזה שהגיע עכשיו... במקום לטפל בתאחלס בעיה של הקבוצה. את העובדה שהוא לא יודע לבנות קבוצה לאורך זמן ועוד ועוד ועוד.. מה אני מאחל לו: אני באמת חושב שהוא צריך ללכת ולגדול ביחד עם קבוצה, להגיע למכבי ת"א זה הה דבר גדול עליו ביחד עם כל ההישגים, הוא לא הביא אותם בדרך הוא הביא אותם בהרבה מזל, אליפות בחודו של שער בקבוצה שלו הוא בנה, גביע המדינה עם ניצחון על הרצליה בגמר... ובחצי בשנים עבר את פ"ת.. וליגת האלופות בלי משחקים גדולים. הוא הגיע למקומות גדולים עם המון מזל בלי דרך. הוא צריך ללכת לקבוצה קטנה כמו אשדוד נתניה אפילו פ"ת.. וליבנות שמה קבוצה כמו שהוא רוצה בשקט ללמוד להתאמן להשתפשף, יש לו כדורגל יש לו הבנה במשחק אין לו יכולת בניית קבוצה כרגע
- סיכום כללי אני אקצר מאחר ואין לי כל כך הרבה זמן... בכלליות, קלינגר היה צריך ללכת בעונה שאחרי השחרור של נמני ובנין. נכון, הוא הביא אליפות, אבל האליפות הזו היתה כולה פספוס של מכבי חיפה שהיתה עם הראש והרגליים באירופה, ועד שנזכרה לחזור כבר פספסה את הרכבת.. אליפות בהפרש שערים היא מתוקה ביותר, אבל היא לא הישג כ"כ גדול בהתחשב בנסיבות. סגנון המשחק של הקבוצה, הנקרא לימים סגנון "בונקר-ניר" גירש את האוהדים מהמגרשים וגרם לקהל לפעול כנגד המאמן שהפך עם הזמן לשנוא נפשם. הליכתו היתה דבר מתבקש מזה כמה מחזורים אם א מזה כמה שנים. - רגע השיא הייתי אומר שהעלייה לגביע אלופות, אבל בהתחשב בזה שנצחון אחד היה טכני נוותר.. הרגע הגדול - אליפות המדינה שנלקחה בהפרש שערים, ו\או הנצחון על אייאקס (התלבטות קשה מאחר ושכחתי את זה בכלל עד שקראתי את התגובה של John Barnes). - רגע השפל העונה הנוכחית. - מה אהבת באימון של קלינגר שהוא עשה ממכבי ת"א סמרטוט. סתם.. לא ראיתי את אימוני הקבוצה. - מה הכי לא אהבת באימון של קלינגר האמת? המרצה לווינריות עשה לי את זה.. שעה עד שהפסקתי לצחוק, והתוצאות בהתאם. - מה אתה מאחל לעתיד שלו שיתחיל מלמטה שוב פעם ויראה מה הוא פספס.
סיכום כללי: קשה באמת לסכם בצורה אחידה, אבל לא הייתי קורא לקדנציה של קלינגר מוצלחת, ממש לא. היתה עונת אליפות יפה, השתתפות בליגת האלופות אבל ב80% מהזמן האוהדים סבלו. סבלו מ2 עונות וחצי של כדורגל זוועתי, של בונקר, של 30 גולים בעונה. ואם תוסיפו את הסבל שנגרם בגלל שנימני נזרק מהקבוצה.. קלינגר הביא בעיקר סבל וגם האליפות שהוא לקח יותר בגלל שהוא עוד לא הספיק להרוס את מה שהיה כשהוא קיבל את הקבוצה. וזה לא שהוא לא ניסה. רגע השיא: 31.5.2003, 3-0 על הפועל פ"ת, אליפות ראשונה אחרי 7 שנים. הכל נראה כ"כ טוב אז, יש אליפות, קלינגר ונימני חברים וקלינגר הצטייר כסוג של משיח כי הוא הביא אליפות אחרי 7 שנים בעונה הראשונה שלו.. ויש כמובן את ה2-1 על אייקס, הניצחון הכי גדול של מכבי בכל הזמנים. וראיתי פה שאומרים שבעלייה לליגת האלופות ניצחון אחד היה טכני, אני פשוט לא סובל שאומרים את זה. ומה ה2-1 של אדו ומסיקה? עז? רגע השפל: אני לא חושב שהסעיף הזה אפשרי, אלא אם כן אפשר לקחת את כל הזמן שעבר מאז יוני 2003 עד יום ראשון ולקרוא לו רגע. מה אהבתי באימון של קלינגר: כלום. זה שהוא מוציא משחקנים בינוניים את המקסימום מתקזז עם זה שהוא לוקח שחקנים טובים והורס אותם ועם זה שהוא הביא את הקבוצה למצב שאין שחקנים טובים ויש רק כאלה שאפשר לנסות להוציא מהם את המקסימום. מה לא אהבתי באימון של קלינגר: הכל. כדורגל הגנתי ומגעיל עד בונקריסטי וזוועתי, 4-5-1 שלא קשור לכלום, הרס שחקנים כמו אלי ביטון וייבש אותם בספסל, זרק את כל מי שאסור היה לזרוק, הביא מיליון שחקנים על עמדה אחת ולא זרק זין לכיוון החלוצים, הביא את יהודה שנער ושאר הליצנים, עקשנות, בריחה מאחריות... להמשיך? מה אני מאחל לו: שימצא לו איזה קבוצה קטנה ויאמן אותה. לא מגיע לו יותר מזה
- סיכום כללי - זה התחיל בקדנציה מאד מוצלחת בבית"ר ב"ש ,בשנתו הראשונה בבית"ר ב"ש הוא סיים מקום 4 ,שנה אחר כך סיים מקום 3 בגלל שהפסיד במשחק האחרון ולא עלה ליגה. היום בית"ר ב"ש כבר לא קיימת . אחר כך הגיעה הקדנציה במכבי תל אביב ,זה התחיל לא טוב עם הרבה הפסדים ,סיפסול של נימני,מריבות,אגו וכו' . עד לאותו משחק בקריית אליעזר ,בלי נימני,לנצח 3-2 ומכאן מכבי רצה עד לסוף העונה וכמובן שבלי נימני הוא לא היה זוכה באליפות . לאחר מספר חודשים הוא החליט להעיף את נימני ובנין בתירוץ של "הצערה ,טיהור המועדון" זה לא כל כך עבד. נכון שנה אחר כך מכבי תל אביב סיימה מקום 2 אבל לא עם כדורגל מלהיב במיוחד . עוד שנה עוברת : קלינגר עושה היסטוריה,מעפיל עם תל אביב לליגת האלופות חוטף שם הפסדים על ימין ועל שמאל (חוץ מ-2 המשחקים האחרונים נגד אייאקס ויובה) . בעצם קלינגר סגר מעגל אישי בהעפלה לליגת האלופות : הרי כשהוא היה שחקן הם היו במרחק של משחק אחד מליגת האלופות והפסידו בבלומפילד והודחו . ההעפלה לליגת האלופות גררה כישלון בליגה,קבוצה עלובה שסיימה מקום 8 ,המיקום הכי נמוך של מכבי תל אביב משנת 97-98 . והשנה קלינגר היה קורבן לדעתי של פדרמן ולוני ,ברור שיש לו חלק בכישלון אבל ההרכב הזה נכפה עליו . - רגע השיא - ההעפלה לליגת האלופות . לא כל יום מכבי תל אביב משחק בארנה ,באיצטדיון האולימפי במינכן ובדלה אלפי - רגע השפל - מכבי סיימה מקום 8 ,הכישלון של קלינגר שהוא חשב שהוא יצליח ללא נימני - מה אהבת באימון של קלינגר -שלמרות הכדורגל הבינוני הוא מביא קבלות - מה הכי לא אהבת באימון של קלינגר -את סיגנון המשחק המשעמם והשחצנות שלו כשהוא העיף את נימני כשבעצם נימני הביא לו את האליפות - מה אתה מאחל לעתיד שלו- שישנה את סיגנון המשחק שלו ויצליח
סיכום כללי אליפות,סגנות,גביע והיפלה לליכת האלופות.אני חושב שסך הכל אפשר להגדיר את הקדנציה של ניר קלינגר כהצלחה.למרות הכדורגל הלא מרשים במיוחד עם תארים ותוצאות אי אפשר להתווכח. לדעתי ההתפטרות היתה במקום:העונה הזאת הוא נחל כשלון קולוסאלי. רגע השיא ברור לכולם שמדובר בזכייה של מכבי ת"א באליפותבעונה הזאת הוא הצליח להביא קבוצה שבדר"כ מסיימת עונה כבר בדצמבר עד לאליפות.בתקופה הזאת הוא היה המאמן המוערך ביותר בישראל ואפילו האוהדים הסתדרו איתו. רגע השפל מסיבת העיתונאים בתחילת שנה.לקלינגר היה דרך ואותה הוא נטש בשביל תכנית המנויים של לוני ודיוויד פדרמן.הוא החזיר את נמני למרות שלא סלח לו,הביא את רוסו שחזר אחרי שנה פציעה,את ברקוביץ' שחזר אחרי שנתיים מנוחה,את קאקו שהגיע אחרי שנת ישיבה ביציע בבולטון ואת אבי יחיאל שנהיה כוכב רק בזכות אותו שער נגיחה מוזר באירלנד 4 ימים קודם לכן.ברגע זה היה ברור שקלינגר התקפל ושימיו במועדון ספורים. מה אהבת בו את העקשנות שלו ואת האהבה לקבוצה שהוא אימן את זה שהוא נתן לשחק למי שהיה מתאים לו מקצועית ולא את הגאלקטיקו. מה לא אהבת בו את הכדורגל ההגנתי והמשעמם בשנתיים האחרונות ואת ההתקפלות וההתרפסות שלו בפני לוני והכוכבים מה אתה מאחל לו בעתיד שיעבוד בקבוצה בה נותנים לו לעשות את מה שהוא מאמין ושיגלה את האופציה למשחק התקפי
סיכום כללי- בעונה הראשונה קלינגר הגיע על תקן סימן שאלה,התחיל בסדר,אהבתי לשמוע את ההצהרות שלו על כך שאליפות היא לא מילה גסה למכבי ת"א. גם מבחינת כדורגל,בהתחלה זה נראה לא רע,היו למכבי משחקים טובים מאד עם כדורגל תוסס ומעניין(5-0 על נתניה בר"ג,3-0 על אשדוד,5-1 על הפ' פ"ת וכו..) שבהם מכבי דרסה ונראתה טוב. קלינגר גם הקפיד לשלב שחקנים צעירים כמו תמיר ולירן כהן,סאלם,מישאלוב ועוד.. אח"כ הדברים החלו להראות פחות טוב כשהשיא היה,כמובן ואיך לא,הסכסוך המתוקשר עם אבי נמני. מאז הכל הפך לקשה יותר,כל ניצחון הושג בדם ויזע וכך גם האליפות.. העונה השניה היתה המשך לסופה של הקודמת,כזכור כבר בסוף עונת האליפות היו משחקים שקלינגר העדיף 3 קשרים אחוריים על פני שחקן יצירתי במרכז השדה. רמז לעונה השניה שהיתה רעה מאד,עד היום לא מובן איך מכבי סיימה שניה בפער של 6 נק' ממכבי חיפה.. עונה שבה מכבי משיגה כרטיס למוקדמות ליגת האלופות תוך הצגת כדורגל עלוב. מלבד 3 דרבים וניצחונות על מכבי חיפה אני לא אזכור הרבה מאותה עונה. בתחילת העונה השלישית,לאחר ההעפלה לליגת האלופות היו ציפיות שהקבוצה תשתדרג,במקום זאת קלינגר המשיך לדגול באותה שיטה הגנתית ומבוקרת שלא הביאה את הקבוצה לכלום בליגה. היתה גם זכיה צולעת בגביע,לא יודע אם יזכרו לטובה את הגמר הזה. לקראת עונת ה-100 קלינגר הבטיח כדורגל אטרקטיבי,מכבי הושפלה באירופה,נפלה בטוטו וגם בליגה התוצאות היו לא מי יודע מה,זה כבר עבר כל גבול, קלינגר פוטר ובצדק. רגע השיא קודם כל האליפות המשוגעת,עונה של טירוף גדול,בעיקר בסופה. לאחר מכן,ליגת האלופות כמובן,הנצחונות מול פאוק ואייאקס. רגע השפל הדרך,ההפסדים המשפילים,הכדורגל המגעיל,ההתעקשות על שיטה לא מובנת,בחירת השחקנים הלקויה ואפשר להמשיך עוד.. מה אהבת בו בסך הכל מאמן שאני מעריך,בעל תכונות חיוביות,רק חבל שלא תמיד ידע לשים את הגבול בין משחק אפור לאטרקטיבי. מה אתה מאחל לו בעתיד הייתי מאחל לו לחזור למכבי עוד כמה שנים,אבל כרגע נראה שהוא ימשיך להתעקש על כדורגל הגנתי, וגם הקהל מתעב אותו לגמרי כך שזה לא ריאלי. הייתי מציע לקלינגר לאמן קבוצת מרכז טבלה\תחתית בליגת העל,זה תפור עליו. מה לא אהבת בו ראה "רגע השפל".
חבר'ה שאתם מסתכלים על זה מהצד, הוא הביא אליפות,ליגת אלופות,גביע המדינה,השתתף בגביע וופא.. דווקא הישג מכובד מאוד..
