זה מה שקורה כשבמשך 4 שנים התרגלת למצב שבו אם אתה לא סופרמן שמתקתק מהלכים על אנושיים - אתה מת. ההרגלים הגרועים שהוא פיתח במהלך השנים האלה בגלל השיטה העתיקה הזאת ובגלל הנפילה מצוק של כל הסקיל פליירס סביבו מובילים אותו לפספס READS פשוטים כמו צ'קדאונס לג'ונס ולהססנות בלחיצת הדק על כל מיני זריקות שהוא צריך לתקתק אבל לא מרגיש איתן בטוח ב-700%. פעם כתבתי פה על הנזק הבלתי הפיך שאירגונים ומאמנים אפסים גורמים ל-רוקיז QB's ובשנים האחרונות אנחנו עדים גם לוטראנ'ס QB's שהולכים אחורה על גבול המתים קלינית בגלל נסיבות דומות (דרק קאר, איליי מאנינג, דאק פרסקוט). רודג'רס מספיק טוב כדי לא למות קלינית ולהמשיך להיות QB מתפקד פלוס גם בשפל שלו אבל ברגע ש-QB מגיע למשחק בלי להאמין ולסמוך על השיטה ותכנית המשחק + על רוב הצוות המסייע סביבו זה מתכון לכאוס ורגרסיה שלך עכשיו תצא ממנה או תצליח לתפקד איתה אם אתה לא עילוי של פעם בדור. זה אמנם הרבה פחות חמור מן הסתם אבל בריידי סובל מסיטואציה דומה העונה (פחות הקטע של השיטה, יותר מבחינת התיאום והביטחון בצוות המסייע), לראשונה בקריירה, ולכן ההתקפה של הפאטס לא מזכירה את המכונות המשומנות של העשור האחרון. ספציפית לגבי המשחק בסיאטל אני לא מצליח לייצר מספיק בושה בפרצוף כדי להתחיל בכלל להעמיד פנים שמגיע לרודג'רס 1% ביקורת על ההפסד. זה דבר אחד לעשות את זה אחרי הפסדים כמו בדטרויט או ניו אינגלנד שבהם ה-ratio בין ביג פלייז לפיספוסי לייאפס היה קטן אבל אתמול אם הוא לא מהנדס כהרגלו מהלכים אלוהיים שלא נראו על מגרש פוטבול מעולם - זה בכלל לא מגיע לסיטואציה שבה הוא "מפספס את ג'ונס חופשי לגמרי ב-3rd and 5". למה הוא מפספס את ג'ונס חופשי לגמרי ב-3rd and 5? ניסיתי להסביר למעלה. כשאתה מוציא 3000 סנאפ'ס בארבע שנים ורואה 75% מהזמן את אותו חרא עם רסיברם שלא מתפנים וחי במנטליות שבה אתה חייב גם להרוויח זמן, גם לצאת מהפוקט וגם לשגר לייזרים של 200 קמ"ש אתה כנראה תפספס את ה-20% מהזמן שבו יתרוצצו לך רסיברים פנויים מול העיניים. כי אלה ההרגלים שפיתחת ושרק זמן+שינוי מוחלט של השיטה יוכלו לשנות. Quarterbacking זו העבודה הכי קשה ומורכבת בעולם הספורט והיא מבוססת על עיכול וניתוח מהיר של מידע+ביטחון מלא ביכולת העיכול והניתוח המהיר של המידע+Rhythm ונכון לשנתיים האחרונות לרודג'רס אין את אף אחד מהדברים האלה. חלק מזה נופל עליו, הרוב נופל על המאמן האפסון שלו. ויש רק דרך אחת לפתור את זה. לא מתרגש בינתיים. אנחנו בתקופה הזו של השנה שבה כל לקקני החצר כמו בריר משרבבים את השם הזה לכל משרה אטרקטיבית פנויה כדי לייצר באז ולברג' וזה התחיל כבר בשבוע שעבר עם קליבלנד אבל אחרי הפארסה והלקרדה שהוא האכיל את הקולטס לפני שנה (קרה להם הנס שקרה לפילדלפיה לפני שלוש שנים עם מקאדו ודאגי P) אני די בטוח שרוברט קורליאונה כבר החתים אותו על חוזה ליום שאחרי בליצ'ק, שמעולם לא היה קרוב יותר. הוא כבר עכשיו המתאם היקר ביותר בליגה בפער ניכר (מרוויח יותר מלא מעט מאמנים ראשיים) ולאור כל הפיצוצים שהולכים באירגון הזה בין בריידי-בליצ'ק-גרונק-אדלמן (למי שחושב שהמצב נרגע - הוא לא) והצורה שבה העונה המוזרה שלהם מתפתחת - אני לא אפול מהכיסא אם זה יקרה כבר בעונה הבאה.
פופוליזם זול שלא שווה התייחסות. נראה לי הם קיוו שכל התקשורת תמצוץ להם על זה ועל ה"חשיבה מחוץ לקופסה" ושאר זיוני המוח ולא לקחו בחשבון שבגלל שהם הפאקינג בראונס אז עדיף בכלל לא לנסות כי שום דבר לא יעזור. מה שכן אני לחלוטין לא מאמין לכל השמות הגדולים שמקושרים למשרה וחושב שזה הולך להסתיים באיזה מתאם עם פרופיל נמוך.
אוהב את פרנק רייך השלישי והכל אבל להרגיע עם השטויות האלה עם לאק. אמנם כמעט אחת התפיסות המרגשות אבל סתם מיותר ומסוכן מדי.
איך ראיין פיצטראג׳יק מוציא סנאפ גרוע, כל המהלך נדפק, להגנה יש מספיק זמן לקלוט שהמהלך מת ועדיין מצליח לסקרמבל עם הרגליים כל הדרך לאנדזון? ניו יורק פוטבול ג׳איינטס תודה ששאלתם.
תודה שחרצת את גורל של למאר שסיכוי טוב שיגמור את הקריירה שזה עתה התייחה עד המחצית. משפחת גריפין מודה לך.
טנסי מנצחים בחוץ את דאלאס בפער דו ספרתי ואז שוחטים את ניו אינגלנד בבית אז ברור שהדבר הטבעי ביותר יהיה להיאנס קשות ולפגר 24-0 במחצית לקולטס שבוע לאחר מכן. הליגה החולה ביותר בעולם.
