1. צוות אייסוקר עושה מאמצים כדי לשדרג את האתר ואת השרתים
    נשמח לשיתוף פעולה והמשך סיוע פורה.

Storia Del Calcio Italiano

הנושא בפורום 'פורום כדורגל איטלקי' פורסם ע"י ADP, ‏6/1/12.

  1. ADP

    ADP משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏14/7/06
    הודעות:
    5,086
    לייקים שהתקבלו:
    168
    [​IMG]

    הכדורגל האיטלקי מלווה את האנושות מאז סוף המאה ה-19, עם הקמתן של חלק מהקבוצות שהן הלחם והחמאה של הכדורגל כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במהלך הזמן שעבר מאז המשחק הראשון שנערך במסגרות איטלקיות ועד היום קרתה, מה שנקרא, היסטוריה. הקבוצות שאנחנו אוהבים, השחקנים עליהם גדלנו, כל דור באשר הוא, האסונות וההצלחות, התקוות והאכזבות שהפכו את ה-22 שחקנים וכדור על המגרש לכל כך אמוציונליים כפי שהאדם הפשוט של סוף המאה ה-19 מעולם לא תיאר לעצמו. כפי שהאדם הפשוט של תחילת המאה ה-21 לא יכול בלעדיהם.

    בדיון זה נכתוב אנו, מנהלי הפורום האיטלקי, על כל מה שנמצא תחת הקטגוריה של היסטוריית הכדורגל האיטלקי, בתקווה ליצור כאן מאגר איכותי ומקיף בשפה העברית שכל חובב קאלצ'ו יוכל להנות ממנו.

    הפרויקט הראשון שנתחיל בו יהיה סביב האנשים שהפכו את הקאלצ'ו למושא אהבתנו ואת הקבוצות האיטלקיות למצליחות בתבל. מבלי להכביר במילים, let's get it started.

    שחקני ומאמני עבר
    אינדקס לגישה מהירה:
    הלניו הררה
    גבריאל באטיסטוטה
    ולנטינו מאצולה
    גאטאנו שיראה
    רוברטו באג'ו
    ג'אני ריברה
    ג'ורג'ו קינאליה
    ברונו קונטי
    פאולו מאלדיני
    ג'ון צ'ארלס
    ג'וזפה ברגומי
    ג'אמפיירו בוניפרטי


    לאחר שכתבנו על השחקנים הגדולים של הקאלצ'ו (וכמובן שטרם סיימנו לכתוב), החלטנו לגוון ולעבור לחלק אחר בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, גדול לא פחות - הקבוצות הגדולות. אלה שכולנו מתרפקים על הרגעים בהם ראינו אותן דורסות, מובילות, מתקמבקות אך מעל הכל מנצחות.
    הווינריות הגדולות של כל הזמנים על שולחן הניתוחים. תהנו.

    קבוצות עבר
    אינדקס לגישה מהירה:
    פרו ורצ'לי 1900-1922
    נאפולי 1985-1990
    פארמה 1990-2000
    מילאן 1961-1969

    זה אוטוטו קורה; נבחרת איטליה חוזרת לבמה המרכזית, אליפות אירופה לשנת 2012 בפולין- אוקראינה. לציון המאורע החלטנו לכתוב קצת על כמה מהמשחקים הגדולים מהטורנירים הגדולים שידעה הנבחרת, בתקווה ליצור אצל הקוראים קצת חשק לשחקנים בכחול.

    משחקי עבר של האצורי
    אינדקס לגישה מהירה:
    איטליה - ברזיל 1982
    איטליה - מערב גרמניה 1982
    איטליה-ארגנטינה 1990
    איטליה-גרמניה 2006
     
    נערך לאחרונה ב: ‏27/7/13
  2. ADP

    ADP משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏14/7/06
    הודעות:
    5,086
    לייקים שהתקבלו:
    168
    הלניו הררה - Helenio Herrera

    שם מלא: הלניו הררה גאבילאן.
    תאריך לידה: 10 באפריל, 1910.
    מקום לידה: בואנוס איירס, ארגנטינה.
    תאריך פטירה: 9 בנובמבר, 1997.
    מקום פטירה: ונציה, איטליה.

    קבוצות כמאמן:
    1944-1945: פוטו (צרפת).
    1945-1947: סטאד פרנסה (צרפת).
    1948-1949: ריאל וייאדוליד (ספרד).
    1949-1952: אתלטיקו מדריד (ספרד).
    - 1949/50 אליפות.
    - 1950/51 אליפות.

    1952: מלאגה (ספרד).
    1953: דפורטיבו לה קורוניה (ספרד).
    1953-1956: סביליה (ספרד).
    1956-1958: אוס בלננסיס (פורטוגל).
    1958-1960: ברצלונה (ספרד).
    - 1958/59 אליפות, גביע ספרדי.
    - 1959/60 אליפות, גביע ערי הירידים.

    1960-1968: אינטר (איטליה).
    - 1962/63 אליפות.
    - 1963/64 גביע אירופה לאלופות, הגביע הבין-יבשתי.
    - 1964/65 אליפות, גביע אירופה לאלופות, הגביע הבין-יבשתי.
    - 1965/66 אליפות.

    1968-1970: רומא (איטליה).
    - 1968/69 גביע איטלקי.
    1973-1974: אינטר (איטליה).
    1978-1979: רימיני (איטליה).
    1979-1981: ברצלונה (ספרד).
    - 1980/81 גביע ספרדי.

    אדם שהשפעתו מצויה עמוק בתוך הכדורגל האיטלקי, ויש האומרים בתוך הכדורגל בכלל. הלניו הררה שינה את פני המשחק כפי שהכרנו אותו; הוא היה סמכותי, דיקטטור, תמהוני, גאון ו-ווינר.

    הלניו הררה נולד, ובכן אף אחד לא יודע בדיוק מתי; אביו (אנרכיסט ספרדי ידוע) שרצה להתחמק מדמי רישום בבית החולים ככל הנראה זייף את תאריך הלידה שלו, והסיפורים מספרים שהררה עצמו שינה את האפס לשש במסמכי הלידה שלו במהלך שנותיו ה-50 כדי לתת לעצמו 6 שנים "יותר" לחיות. בכל זאת, נגיד שהוא נולד מתישהו באמצע אפריל בין 1910 ל-1916 בבואנוס איירס, ארגנטינה.

    הוריו הספרדיים עברו לקזבלנקה שבמרוקו כשהיה בן ארבע, ובזמן שהותו במדינה הצפון-אפריקאית הוא קיבל אזרחות צרפתית ואת האהבה למשחק הנפלא. הוא שיחק כבלם בין 1931-1945 במספר קבוצות בצרפת, ולפני מלחמת העולם השניה אפילו זומן לנבחרת הצרפתית פעמיים, אך ניתן לומר שתקופתו כשחקן לא הייתה מוצלחת בלשון המעטה. הקבוצה האחרונה שבה שיחק, פוטו, נתנה לו את ההזדמנות לחמם את שריריו כמאמן, וכך בשנתו האחרונה כשחקן פעיל הוא תפקד כשחקן-מאמן.

    לאחר שנה בפוטו עבר הררה לסטד פרנסה (קדנציה שלישית שלו במועדון לאחר שתי תקופות כשחקן). לאחר שלוש עונות דלות בתארים, וכשנשיא הקבוצה מתכוון למכור אותה, עבר הררה לארץ מולדתם של הוריו, ספרד. לאחר שנה בריאל וייאדוליד הגיע הררה לקבוצה השניה של העיר מדריד, אתלטיקו. התקופה באסטדייו מטרופוליטנו דה מדריד (האיצטדיון הקודם של אתלטיקו, לפני שהויסנטה קלדרון נפתח ב-1966) הייתה זו שהכניסה את הררה לתודעה וזו שדרכה החל המוניטין שלו לצמוח. עם זכייתו בשתי אליפויות עם הקולצ'ונרוס ב-1950 וב-1951 הוא החל לזכות בשבחים מכל רחבי היבשת, אך לאחר ארבע שנים במדריד הוא בילה תקופה ארוכה בהתרוצצויות בקבוצות הקטנות של ספרד, כמו מלאגה, דפורטיבו לה קורוניה וסביליה. אחריהן הגיעה גם קדנציה בבלננסיס, פורטוגל, שאחריה שב לספרד ב-1958 כדי להיות המאמן של ענקית הכדורגל, ברצלונה.

    [​IMG]

    באותה עת שיחקו במועדון קבוצה של שחקנים מוכשרים מאוד, ביניהם סאנדור קושיש, לואיס סוארז ולאשלו קובלה, אך אלה היו צל לריאל מדריד הגדולה של אותן שנים, שהייתה דומיננטית מאוד בגביע אירופה לאלופות. יש לציין שזו הייתה התקופה שבה הרודן פרנקו דיכא את כל הקשור במדינת קטלוניה (בין היתר).

    פה תהיה הפעם הראשונה שבה ישתמש הררה ביסודות שדמותו חקוקה עליהן אפילו יותר בתקופתו באינטר. הוא השתמש בטכניקות פסיכולוגיות כדי להטמיע ביטחון-עצמי רב יותר בשחקניו, אך גם יותר צייתנות, והשקיע מאמצים לגרום לשחקנים להרגיש נוח אחד עם השני מחוץ למגרש, שהתבטאו בהבנה טובה יותר ביניהם בתוכו. הוא זכה בשתי אליפויות רצופות ב-1959 וב-1960, כשברצלונה מבקיעה סכום מפלצתי של כ- 182 שערים בשנתיים. למרות כל זה, הררה פוטר מברצלונה אחרי הפסד ליריבה השנואה ממדריד בחצי גמר גביע אירופה לאלופות ב-1960. אולם הפסד זה נזקף בעיקר לרעתו של הררה בשל המחלוקות שנוצרו בחר ההלבשה, ביניהם בין צ'יבור וקובלה, שנופו מהסגל לפני המשחק.

    כאחד המאמנים הכי מחוזרים בכדורגל העולמי, אינטר החתימה אותו מיד אחרי הפרידה מברצלונה. הבעלים של הקבוצה ממילאן, אנג'לו מוראטי (האב של), היה נואש בחיפוש אחר הנוסחה המנצחת עבור המועדון שלו אחרי תקופה עקרה שנמשכה כמעט עשור. הוא מינה את הררה למאמן ונתן לו שכר של כ-40,000 יורו בשנה, סכום שיא עבור מאמן באותו זמן.
    משמעת הייתה השפה של "Il Mago" – הקוסם. הוא רצה שליטה בלעדית על חייהם של שחקניו, על תוכניות התזונה שלהם, דפוסי שינתם, פעילותם החברתית ולא גילה סבלנות לאף מחלוקת.

    הוא המציא את ה"ריטירו", סוג של מחנה אימונים שבו השחקנים השתתפו לקראת משחקי סוף השבוע, נטולים כל היסח דעת אולם תחת העין הבוחנת של הקוסם, ששלט בכל מה שעשו השחקנים לפני עלייתם לכר הדשא.

    ב-1963 זכתה אינטר בסקודטו הראשון שלה מזה תשע שנים, ובשנה שאחרי זכה בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון 3-1 בגמר על יריבתו השנואה משכבר הימים, ריאל מדריד של פושקאש ודי ספטאנו. ב-1965 הוא השלים דאבל של סקודטו וגביע אירופה לאלופות, וב-1966 זכה באליפות נוספת. בנוסף להצלחות האלו, אינטר תמיד היו על הגל לקראת סוף העונה. פעמיים סיימו במקום השני, פעם אחת במקום השלישי והפסד בגמר גביע אירופה לאלופות לסלטיק ב-1967, במשחק שבו החסיר את לואיס סוארז וג'איר, שניים מהשחקנים המרכזיים שלה.

    [​IMG]

    הררה אימץ את השיטה של המאמן השוויצרי קארל ראפן שאיישה את תפקי הליברו, בלם אחורי, לצד קו הגנה של ארבעה שחקנים. הקוסם אימץ את השיטה לאינטר והפך אותה לטקטיקה מקובלת בארץ המגף. למרות שתמיד טען שהמציא את הקטנאצ'ו, הוא למעשה רק אימץ אותה והכניס אותה לתודעה, אך עם זאת בצורה שמעולם לא נראתה קודם לכן.
    ואכן, הוא העמיד את קבוצתו עם ארבעה שחקני הגנה וליברו, אך הוא גם ניתן למגנים שלו את החופש לעלות קדימה ובכך הוסיף עוד שחקנים בהתקפה. ג'אנצ'ינטו פאקטי היה הלב של המערך, כשהוא רומס את יריביו בדרך לשליטה מוחלטת באגף שמאל בכל מגרש עליו שיחק.

    השימוש בפסיכולוגיה שהנחיל בברצלונה נמשכה גם בתקופה באינטר, אך בצורה קיצונית הרבה יותר. מגרש האימונים היה זרוע בסלוגנים להעלאת המוראל, כמו "Who doesn't give it all, gives nothing", "Class + Preparation + Athleticism + Intelligence = Scudetto" או הביטוי המפורסם יותר, "Taca la bala" שפירושו "תקוף את הכדור", אמרה שהתייחסה לשימוש בשטחים בכדורגל, מה שהיה חלק אינטגרלי מהפילוסופיה של הררה ומאוחר יותר של מאמני "טוטאל-פוטבול" בשנות ה-70.

    מקרה מפורסם המדגיש את מחויבות הררה לפסיכולוגיה שהנחיל היה כשהשעה שחקן אינטר לאחר שזה התראיין לעיתונות ואמר "באנו לשחק ברומא" במקום "באנו לנצח ברומא". הוא בנוסף שלח אנשים מטעם המועדון שיבדקו אם השחקנים ישנים בשעה המיועדת. כזה היה הררה.

    שלא במכוון, הררה יכול לזקוף לזכותו את ההמצאה של האולטראס. הררה היה הראשון שקרא לתמיכה של "השחקן ה-12", כלומר הקהל, מה שהוביל להתארגנויות האוהדים הראשונות בהיסטוריה.

    ב-1968 עבר לרומא לקדנציה בת שנתיים שלא כללה הצלחה יתרה, כשהתואר היחיד בו זכה היה הקופה איטליה. ב-1973 הוא חזר לאינטר לקנדנציה בת עונה שגם היא לא עמדה בציפיות שעמדו בפני הקוסם. לאחר עונה נוראית ברימיני ב-1978, חזר הררה לברצלונה ב-1979, שגם בה לא הצליח ליצור את האווירה שהייתה בקבוצותיו הקודמות. ב-1981 פרש מאימון ועבר להתגורר בונציה, שם חי את שנותיו האחרונות. הררה מת בונציה ב-9 בנובמבר 1997.

    בתקופות מסוימות בקריירה שלו היה הררה מאמן של הנבחרות הלאומיות של צרפת, איטליה וספרד (המאמן הראשון בהיסטוריה בשלוש נבחרות שונות). הוא אימן את ספרד במהלך גביע העולם ב-1962, אך נאלץ להתמודד עם חסרונו של אולי השחקן הכי טוב בפלנטה באותו הזמן, אלפרדו די סטפאנו, שהסתכסך עם הררה. כתוצאה מכך סיימה ספרד בתחתית שלב הבתים.

    ההצלחה לא הגיעה בכל מקום, אך ההשפעה שלו על המשחק כן הורגשה בכל מקום, אפילו עד היום. הוא היה המאמן הסופרסטאר הראשון. טקטיקות פסיכולוגיות, שיטות אימון ומערכות ניהול קבוצה; הוא היה היוצר של כולן. דבר שהוא לא התבייש לומר בקול רם. פעם אמר הררה: "מה יהיה הכדורגל בלעדיי?". שאלה טובה.

    [​IMG]
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏6/1/12
  3. Fratelli d'Italia

    Fratelli d'Italia משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏21/8/09
    הודעות:
    6,142
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גבריאל באטיסטוטה - Gabriel Batistuta

    שם מלא: גבריאל עומאר באטיסטוטה
    תאריך לידה: 1 בפברואר, 1969
    מקום לידה: רקונקיסטה, ארגנטינה

    קבוצות כשחקן:
    1988-1989: ניואל'ס אולד בויס (ארגנטינה)
    21 הופעות, 7 שערים
    1989-1990: ריבר פלייט (ארגנטינה)
    7 הופעות, 4 שערים
    1990-1991: בוקה ג'וניורס (ארגנטינה)
    39 הופעות, 22 שערים
    1990-1991: אליפות
    1991-2000: פיורנטינה (איטליה)
    332 הופעות, 207 שערים
    1993-1994 אליפות SERIE B
    1995-1996 קופה איטליה
    1996 סופר קאפ איטלקי

    2000-2003: רומא (איטליה)
    81 הופעות, 33 שערים
    2000-2001 אליפות
    2001 סופר קאפ איטלקי

    2003: אינטר (איטליה)
    12 הופעות, 2 שערים
    2003-2005: אל ערבי (קטאר)
    21 הופעות, 25 שערים
    1991-2002: נבחרת ארגנטינה
    105 הופעות, 81 שערים
    1991,1993 קופה אמריקה
    1992 גביע הקונפדרציות


    תארים אישיים:
    1991,1995: מלך שערי הקופה אמריקה
    1995: מלך שערי ה SERIE A
    1998: השחקן הארגנטינאי של השנה
    1999: שחקן הזר של השנה ב SERIE A
    1999: מקום שלישי בשחקן השנה של פיפ"א
    2004: מלך שערי הליגה הקטארית
    2004: נעל הזהב של ליגות האמירויות
    מלך השערים של פיורנטינה בכל הזמנים
    מלך השערים של ארגנטינה בכל הזמנים
    פיפ"א 100

    כשמאריו קאמפס השתלט על הכדור, כדרר אותו בין שני שחקני הגנה הולנדיים, הקפיץ אותו והבקיע עם העקב, ארגנטינה הייתה בקיפאון. הקיץ של 1978 גרם לחיוכים על פניהם של מיליוני ארגנטינאים שחיו בשפל ובדלות תחת דיכוי צבאי לאחר שנבחרתם הלאומית זכתה באליפות העולם. בקרב החוגגים היה גבריאל עומאר באטיסטוטה, ילד בן 9 שגר בעיר הקטנה רקונקיסטה במחוז סנטה פה. הוא חלם שיום אחד יהיה כמו מאריו קאמפס, דניאל פסארלה ולאופולדו לוקה.

    באטיסטוטה צוטט בעודו אומר, "הוקסמתי על ידי מאריו קאמפס, אלוף אמיתי". במרדף אחר חלומותיו הוא נטש את הכדורסל בו שיחק עקב גובהו והחל לבעוט בכדורגל בפינות הרחוב יחד עם חבריו. באטיסטוטה הצטרף לגרופו אלגריה קלאב, שם עמיתיו לקבוצה כינו אותו 'אל גורדו' ו'צ'אבי' בגלל משקלו. סקאוט קבוצת הילדים של פלאטנסה התרשם ממנו ומצא לנכון שהמועדון יחתימו. לא עבר זמן רב ובאטיסטוטה קודם לקבוצה הבוגרת איתה זכה באליפות האזורית נגד ניואל'ס אולד בויס תוך כדי שהוא כובש צמד. הופעתו המצוינת הרשימה את מאמן היריבה, מארסלו ביילסה. שנה לאחר מכן כשהוא בן 19, באטיסטוטה חתם על חוזה מקצועני בניואלס. למרות זאת, הוא היה רחוק מביתו, משפחתו וחברתו ובנוסף לכך סבל מעודף משקל. עונת הבכורה לא הייתה מוצלחת ולכן המועדון השאיל אותו לדפורטיבו איטליאנו מבואנוס איירס. עם הקבוצה מהבירה, באטיסטוטה השתתף בטורניר ויארג'ו באיטליה. הוא היה מלך השערים של הטורניר ותפס את עיניהם של סקאוטים מאיטליה וארגנטינה.

    במהלך 1989 באטיסטוטה הצטרף לריבר פלייט, מועדון הפאר הארגנטינאי. בגיל 20 החשיבו אותו כאחת התגליות הגדולות במדינה. על אף היותו עילוי, הוא מצא את עצמו מדי פעם מחמם את הספסל. הסיבה לכך נבעה מהיחסים הלא טובים עם מאמן הקבוצה, דניאל פסארלה, אחד מגיבורי הילדות של באטיסטוטה. על תקופתו בריבר פלייט אמר באטיסטוטה, "הדבר הנכון ביותר שפסארלה יכול לומר הוא שביצע טעות בזמן שאימן אותי בריבר פלייט או שהייתי אסון ורק לאחר מכן השתפרתי. האנשים שתמיד תמכו בי אף פעם לא הטילו ספק ביכולותיי. היחיד שהטיל ספק היה פסארלה".

    שנה לאחר מכן באטיסטוטה החליט לעזוב את ריבר פלייט ולהצטרף לא פחות ולא יותר מאשה ליריבתה השנואה, בוקה ג'וניורס. עקב הדקות המעטות בריבר פלייט, הוא לא היה בשיא יכולותיו וההתחלה לא הייתה מקרטעת. כשאוסקר טבארס מונה למאמן ב 1991, באטיסטוטה נכנס לחדות וכושר משחק. בעונה הזאת הוא היה מלך השערים של הליגה וזכה באליפות עם בוקה ג'וניורס.

    [​IMG]

    בבוקה ג'ונירס, באטיסטוטה נהנה מתקופה מוצלחת וערך 39 הופעות בהן הבקיע 22 שערים. באותה שנה, באטיסטוטה כבש שישה שערים שעזרו לארגנטינה לזכות בקופה אמריקה. ששת שעריו הפכו אותו ל 'אל מקסימו גולאדור' (מלך השערים) של הטורניר. מיומנויותיו המרשימות הן בנבחרת והן בבוקה ג'וניורס זיכו אותו במעריצים רבים ובזמן ששיחק בקופה, פיורנטינה רכשה את שירותיו.

    עם פיורנטינה, באטיסטוטה ערך עונת בכורה מכובדת בליגה האיטלקית במהלכה הבקיע 13 שערים ב 27 הופעות. כששיחק נגד לאציו, הוא הציג לראשונה את יכולותיו הגבוהות- מפינת הרחבה נתן צ'יפ מעל השוער והבקיע שער עוצר נשימה שהציל את קבוצתו מהפסד.

    בקיץ 1992 הוא כיכב בנבחרת כשעזר לה לזכות בגביע הקונפדרציות. במהלך העונה הבאה, על אף שבאטיסטוטה כבש 16 שערים ב 32 הופעות, פיורנטינה ירדה ל SERIE B עקב חובות רבים גרמו לפירוק. בכל אופן, הנסיגה בקריירת המועדונים לא מנעה מבאטיסטוטה לזכות עם האלביסלסטה בזכייה שנייה ורצופה בקופה אמריקה של 1993. בשנה הבאה פיורנטינה חזרה ישר לליגה הבכירה תחת הדרכתו של קלאודיו ראניירי. באטיסטוטה תרם 16 שערים באותה עונה. בקיץ, נבחרתו הלאומית אכזבה באליפות העולם כשהודחה על ידי רומניה בשמינית הגמר ולמרות זאת באטיסטוטה תרם ארבעה שערים. בעונת 1994-95 כבש 26 שערים ב 32 משחקים שהכתירו אותו כמלך השערים של ה SERIE A.

    "צפיתי באימוניו הראשונים בקבוצה והוא היה מתאמן בצורה הגרועה ביותר שאי פעם ראיתי... הטכניקה שלו הייתה עלובה, בעיטותיו לא היו מדויקות, אבל פתאום הוא הבקיע עשרה שערים בחמש או שש משחקים ורק אז קלטתי איזה שחקן הוא היה", ציין בריאן לאודרופ, עמיתו לקבוצה. בתשע עונות עם הויולה, באטיסטוטה הבקיע 209 שערים ב 325 הופעות וזכה בסופרקופה ובקופה איטליה. ברמה האישית, נבחר לשחקן הזר הטוב ביותר לעונת 1998/99, השחקן הארגנטינאי של השנה 1998 והתואר היוקרתי ביותר- מקום שלישי בשחקן השנה של פיפ"א ב 1999.

    בתשע העונות בפיורנטינה, הודבק לבאטיסטוטה הכינוי 'פירנצה לג'נדה' בגלל היותו מלך השערים של המועדון בכל הזמנים. מעבר לכך, הוא שמר אמונים לקבוצתו ולא עזב אותה אפילו כשירדה ליגה. האוהדים של פיורנטינה בנו פסל בדמותו ב 1996 כדי להביע את הערכתם. כינויו של הארגנטינאי היה באטי-גול מסיבות ידועות לכל.

    [​IMG]

    בעונה של 1999-00, באטיסטוטה הביע באופן גלוי את הרעב שלו לתארים. הוא הרגיש שמעבר למועדון גדול הוא הדבר הנכון ביותר. פיורנטינה ניסתה לשכנע אותו להישאר על ידי מינויו של המאמן המוערך ג'ובאני טרפאטוני. הדבר הצליח ובאטיסטוטה שיחק בשתי החזיתות, בליגה ובליגת האלופות. למרות זאת, פיורנטינה לא עמדה בעומס ובציפיות כשהיא מסיימת במקום השביעי בליגה ומודחת בשלב מוקדם מליגת האלופות. בעונה הבאה, באטיסטוטה החליט לעבור לקבוצה מהבירה, רומא.

    פאביו קאפלו, מאמנה של רומא ב 2000, זיהה את באטיסטוטה כשחקן מפתח במסע לזכייה באליפות. קאפלו שכנע את פראנקו סנסי, הבעלים של רומא להחתים את באטיסטוטה. כשבאטיגול הועבר לרומא האוהדים היו נלהבים וסנסי זכה לתשבחות רבות כשהופיע בציבור. באטיסטוטה ייצג את רומא מ 2000-2003 ובשלוש השנים האלו הבקיע 30 שערים ב 63 משחקים. הוא אפילו הוסיף את הסקודטו של 2000-01 לארון התארים שלו. בעונה הזאת הוא תרם 20 שערים ב 28 משחקים. בנוסף, הוא גם זכה בסופר קאפ האיטלקי ב 2001.

    אחרי רומא, באטיסטוטה שהה בתקופת השאלה קצרה ולא מוצלחת באינטר. לאחר מכן, עבר לאל-ערבי, קבוצה קטארית שם הוא שיחק את שארית הקריירה. באטיגול פרש מכדורגל ב 2005 אחרי שהבקיע 25 שערים ב 21 הופעות בליגה של קטאר.

    [​IMG]

    על אף קריירה מוצלחת לכל הדעות, היו גם רגעים קודרים. מימיו הראשונים בריבר פלייט היו לו יחסי איבה עם דניאל פסארלה. לעיתים קרובות באטיסטוטה הוצא מסגל הקבוצה. לאחר מכן כשפסארלה אימן את האלביסלטה, הוא הושאר מחוץ הסגל בהרבה ממשחקי מוקדמות אליפות העולם ב 1998. במקרה אחד, פסארלה הביע את סלידתו משיער ארוך ועגילים, הכוונה הייתה כמובן לבאטיסטוטה. לקראת אליפות העולם ב 1998 השניים שמו קץ לריבים והמחלוקות. באטיסטוטה הבקיע חמישה שערים בטורניר כולל שלושער עד שארגנטינה הודחה ברבע גמר נגד הולנד, אותה אחת שארגנטינה זכתה נגדה 20 שנה לפני.

    על הקרע עם פסארלה ואליפות העולם ב 1998 אמר באטיסטוטה, "הבקעתי חמישה שערים בטורניר. אבל אני לא שיחקתי כדי להרשים מישהו, שיחקתי עבור הנבחרת שלי וכדי להיות מסופק. אני לא מסכים עם המאמן מפני שאינך רשאי לשפוט שחקן על סמך אורך שערו או בגלל שהוא עונד עגילים. יחד עם זאת, אני מקבל את החוקים שלו משום שברצוני להיות חלק מהנבחרת. אני לא חושב שאי פעם פגשתי מאמן שמייחס חשיבות לאורך השיער שלי".

    מאוכזב ושבור לב מחוסר ההצלחה של נבחרתו בזירה הבינלאומית, באטיסטוטה הבין שהזדמנותו האחרונה להניף את הגביע היא ב 2002. הוא שימש באותו זמן כסגן הקפטן של ארגנטינה וכמנהיג של הנבחרת שהכילה שחקנים איכותיים ומבוגרים לרוב, ביניהם דייגו סימאונה, פאבלו אימאר, וולטר סמואל, חואן ורון והרנן קרספו. מאמן האלביסלטה היה מארסלו ביילסה, מאמנו לשער של באטיסטוטה בניואלס אולד בויס.

    ביילסה השתמש במערך ההתקפי 3-3-1-3 עם פאבלו אימאר כטרקווארטיסטה וגבריאל באטיסטוטה כפנטאזיסטה. משהתחיל הטורניר ארגנטינה נחשבה כמועמדת מובילה לזכייה. מה שלאחר מכן נחשב לאחד הזעזועים הגדולים בהיסטוריה של הטורניר כשארגנטינה הודחה משלב הבתים לאחר הפסד לאנגליה ותיקו עם שבדיה. באטיסטוטה עזב בדמעות והחליט שהגיע הזמן לפרוש מהנבחרת.

    למרות הכישלון בהשגת אליפות העולם, באטיסטוטה הוא אגדה. מדובר במלך השערים בכל הזמנים של ארגנטינה, כבש 56 שערים ב 78 הופעות רשמיות בלבד. הוא היה אחד הפנטאזיסטות הגדולים בתקופתו במועדונים ובנבחרת. באותם זמנים הליגה האיטלקית הייתה הגנתית וצפופה ומעט מאוד שחקנים הצליחו לשבור את הגנות הקאלצ'ו. באטיסטוטה היה אחד כזה, הוא היה נפלא בכל חלקי המגרש ומסוגל לחלוף על פני ההגנות בעזרת האינסטינקטים החדים שלו, מהירותו ויכולותיו המדהימות. הוא נמנה ברשימת 100 הכדורגלנים החיים הטובים ביותר של פיפ"א.

    [​IMG]

    עם פרישתו באטיסטוטה הרחיק לאוסטרליה, שם עבר קורס מאמנים (לשווא יש לומר), רכש חווה בארגנטינה, לקח שיעורי טיסה, שיווק פטנט פרטי של קרם נגד הזדקנות וחיבר אוטוביוגרפיה בשם 'באטיגול מספר באטיסטוטה'. ספר זה זכה לפרסים רבים ויוקרתיים באיטליה. כקתולי אדוק, איש משפחה מסור ופילנטרופ, קורות חייו מרשימים ביותר. נכון לעכשיו הוא עובד בצוות הטכני קולון סנטה פה.

    מפתיע שבאטיסטוטה לא התעניין אף פעם בקריירת אימון למרות הכשרתו. בפרישתו אמר, "כששיחקתי כדורגל אף פעם לא נהניתי כל כך, לא הייתי שמח... אם הבקעתי שני שערים תמיד חיפשתי את השלישי, תמיד רציתי יותר. עכשיו הכול נגמר ואני יכול להביט אחורה בגאווה ושביעות רצון, אבל אף פעם לא הרגשתי ככה כששיחקתי".

    עד היום, מהרחובות המקיפים את הארטמיו פראנקי ועד לבומבונרה, אוהדים זוכרים ומעריכים את הגלדיאטור הגבוה וארוך השיער. רבים עדיין תוהים איך לפני שהספיקו לומר באטיס... הוא כבר הספיק לכבוש.

     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏16/1/12
  4. uri

    uri משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏13/8/03
    הודעות:
    11,970
    לייקים שהתקבלו:
    1,459
    מין:
    זכר
  5. Un bombón

    Un bombón משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏5/4/06
    הודעות:
    8,774
    לייקים שהתקבלו:
    2,218
  6. amirb91

    amirb91 משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏26/9/08
    הודעות:
    5,984
    לייקים שהתקבלו:
    9
    וואו איזה השקעה.. זה נהדר!

    אהבתי במיוחד לקרוא על בטיסטוטה..חתיכת נוסטלגיה [​IMG] דוד שלי היה רואה אותו כל שבועיים בפיורנטינה וסיפר לי עליו (ועל הקבוצה) דברים מדהימים.. פשוט חלוץ ענקק
     
    נערך לאחרונה ב: ‏11/1/12
  7. Fratelli d'Italia

    Fratelli d'Italia משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏21/8/09
    הודעות:
    6,142
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תודה אמיר [​IMG].

    לדעתי השער הגדול ביותר של באטיגול הובקע נגד מילאן בסופרקאפ של 1996. מעטים השחקנים שהצליחו לחמוק ממאלדיני בשיאו ולתעתע באלגנטיות בבארזי המבוגר, אך המנוסה ביותר.

     
  8. amirb91

    amirb91 משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏26/9/08
    הודעות:
    5,984
    לייקים שהתקבלו:
    9
    (עוד) שער נהדר לחלוץ נהדר, הנוכחות שלו והיכולת שלו לגרום לכל מצב להפוך למסוכן היתה פשוט מדהימה.. קשה למצוא היום חלוצים כמוהו
     
  9. ADP

    ADP משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏14/7/06
    הודעות:
    5,086
    לייקים שהתקבלו:
    168
    ולנטינו מאצולה - Valentino Mazzola

    תאריך לידה: 26 בינואר, 1919.
    מקום לידה: קסאנו ד'אדה, לומבארדיה, איטליה.
    תאריך פטירה: 4 במאי, 1949.
    מקום פטירה: סופרגה, איטליה.

    מועדונים מקצוענים:
    1939-1942: ונציה
    61 הופעות, 12 שערים
    1941-1942 קופה איטליה
    1942-1949: טורינו
    204 הופעות, 118 שערים
    1942-1943 אליפות, גביע איטלקי
    1945-1946 אליפות
    1946-1947 אליפות
    1947-1948 אליפות
    1948-1949 אליפות


    תארים אישיים:
    1947: מלך שערי ה SERIE A

    הסיפור של ולנטינו מאצולה, הקפטן האגדי של ה"גראנדה טורינו" של שנות ה-40, הוא אחד הסיפורים הגדולים ביותר אך ככל הנראה גם הטראגי שבהם. מאצולה היה רק בן 30 כשנהרג בהתרסקות המטוס בסופרגה לצד שאר חבריו לקבוצה, אך עד היום נזכר כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתולדות הקאלצ'ו, ויחסית לקריירה הקצרה שלו גם לבין המצליחים ביותר ששיחקו על אדמת איטליה.

    ולנטינו נולד ב-1919 בעיירה קטנה בלומבארדיה בשם קסאנו ד'אדה. לאחר מות אביו עבר מאצולה לעיר הגדולה מילאנו כדי להשיג עבודה ולתמוך כלכלית במשפחתו. מהר מאוד מצא מאצולה עבודה במפעל של חברת אלפא רומאו בעיר, ובגיל 19 החל לשחק בקבוצת הכדורגל בחסות החברה, אלפא רומאו מילאנו. לאחר שנה פרצה מלחמת העולם השניה ומאצולה, עלם צעיר במיטב שנותיו, נקרא לשרת את מדינתו בחיל הים באזור ונציה. בונציה ניגש מאצולה למבחנים במועדון המקומי, והאגדה מספרת שכתגובה לכך שבמועדון לא מצאו נעליים מתאימות למאצולה להיבחן איתם אמר – "אני יכול לשחק יחף", וכך הוא נבחן יחף במועדון המקצועי הראשון בקריירה שלו.

    בונציה הכיר מאצולה את אציו לואיק, יליד העיר פיומה שבקרבת ונציה, שבבוא העת יהפוך לחבר קרוב, חבר בחיים ובמוות האכזרי בסופרגה. השניים אפילו ערכו את הופעת הבכורה שלהם במדי נבחרת איטליה יחדיו, בשנת 1942 מול קרואטיה, במשחק שבו ניצחו האיטלקים 4-0 את הנבחרת הקרואטית. שיתוף הפעולה בין לואיק למאצולה התבסס על הנדיבות במסירות של הפיומיאני והכישרון הבלתי מעורער של המילאנזי. מהר מאוד הפכו השניים לצמד הצעיר הנחשק ביותר באיטליה. שיתוף הפעולה בין לואיק למאצולה לא היה משמעותי רק במדי הנבחרת אלא גם במדי ונציה, שם זכו השניים בקופה איטליה בשנת 1941, התואר הבכיר היחיד של הלגונארי (ונציה) עד עצם היום הזה. בשל הגבלות המלחמה מיעטו שחקנים לשחק בנבחרות הלאומיות, וכך יצא שלמאצולה קיימות רק 12 הופעות רשמיות במדי האצורי במהלכן הבקיע ארבעה גולים, נתון מרשים לכל הדעות (יחסית לקשר כמובן).

    [​IMG]

    בשל היכולת יוצאת הדופן שלו בשלוש השנים בונציה, העניין במאצולה גבר. הביקוש היה כל כך גדול שבשנת 1942, נשיא טורינו דאז פרוצ'יו נובו שילם עבור הקשר ההתקפי הצעיר סכום נאה של כ-1.2 מיליון לירות כדי להביא את מאצולה אל "איל גראנטה", הסגולים של טורינו.

    בטורינו הוא לא היה רק אייקון, אלא ללא ספק השחקן הגדול ביותר שאי פעם לבש את חולצת המועדון. לא די בכך ומאצולה נחשב לאחד השחקנים השלמים ביותר בהיסטוריית הכדורגל. נדיר היה למצוא שחקן שהיה כה עדין, נחוש, מנהיג ובעל יכולות עם הכדור כפי שהיה קפטן טורינו באותן שנים. הוא היה בעל יכולת נהדרת להביס את היריב עם הרגליים הזריזות שלו ומהירותו, וכמו גם עם היכולת האווירית העילאית שלו ועם הבעיטות המדויקות והעוצמתיות שהצליח להפיק עם שתי רגליו. הוא היה החלוץ המושלם. פעם אנצו בארצוט, המאמן האיטלקי שזכה בגביע העולם, אמר עליו בפשטות "הוא היה שחקן שסחב קבוצה שלמה, והאיטלקי הטוב ביותר בכל הזמנים".

    לולנטינו הייתה השפעה מיידית במועדונו החדש כשבעונתו הראשונה בקבוצה הוא זכה בסקודטו עם טורינו, ועונה לאחריה המשיך את הקצב המסחרר עם 10 גולים כשהקבוצה הייתה בדרך לסקודטו נוסף (אם כי לבסוף הפסידה לספציה במאבק לאחר שהליגה הלא רשמית נאלצה להיפסק בשל המלחמה). עם זאת, היכולת האדירה של הקבוצה לא איחרה לבוא על שכרה ובעונה הרשמית הבאה זכתה שוב טורינו באליפות, עם מאצולה בתפקיד הדומיננטי בקישור כשהוא מספק מסירות איכותיות לחלוץ העל באותה עת, גוליילמו גאבטו.

    עונת 1946/47 נחשבת לעונה הגדולה ביותר של מאצולה בטורינו. קבוצתו לא רק שזכתה בסקודטו נוסף, אלא שהפעם בנוסף לאסיסטים המכריעים שנטה לספק הוא גם הבקיע את מרבית הגולים כשהוא סיים כמלך שערי הליגה עם 29 גולים לזכות איל גראנטה. היריבה הגדולה של טורינו באותה עונה הייתה הקבוצה מעבר לכביש, היריבה העירונית יובנטוס. בדרבי העירוני היה זה מאצולה שכבש את השער שחתם ניצחון יוקרתי שהיה חלק נכבד מההצלחה של טורינו.

    [​IMG]

    בעונה שאחרי אספה טורינו אליפות נוספת והפעם מרשימה בהרבה עם הפרש של 16 נק' ממילאן במקום השני וכשולנטינו נותן את הטון עם 25 שערים כשקבוצתו אט-אט הופכת לבלתי ניתנת לעצירה ולאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה.

    אותו קמפיין זכור בעיקר בשל רגע שסיכם בגאוניות את כל מה שמעורר הערצה אצל מאצולה. במהלך משחק בבירה מול רומא, קבוצתו פיגרה 1-0 בתום המחצית הראשונה לאחר מחצית פושרת ביותר. כשהקבוצות התכוננו לצאת מהמנהרה למחצית השנייה, ולנטינו שאג על חבריו לקבוצה כיצד קבוצת כדורגל אמורה להיראות ואיך כדורגל אמור להיות משוחק. כשהם מוקסמים מהקפטן שלהם, הבקיעו שחקני טורינו לא פחות משבעה שערים בדרך למהפך 7-1 במחצית השנייה.
    הסוג הזה של השפעה ומנהיגות שהפגין מאצולה לא היה חדש לחברי קבוצתו וגם לא לאוהדי המועדון. הוא היה ידוע בגישה שגרסה כי לעולם אין להרים ידיים, ובמהלך המשחקים כשהעניינים לא כל כך התחברו לטורינו הוא היה מפשיל את שרווליו (אחד הסימנים היותר ידועים של מאצולה) וצועק על חבריו לתקוף יותר את השער. במרבית המקרים הפעולות הללו יצרו אפקט חיובי בשחקנים ועזרו להם להשתפר ולשנות את התוצאה.

    עונת 1948/49 הייתה עוד עונה מוצלחת מבית היוצר של טורינו, כשהיא זוכה בפעם החמישית ברציפות באליפות, אולם העונה הסתיימה בטרגדיה הנוראית כשכמעט כל הקבוצה נספתה באסון ההתרסקות בסופרגה בערב ה-4 במאי, 1949, במהלך הטיסה חזרה ממשחק ראווה בפורטוגל. איטליה הייתה כולה בתדהמה מגודל האסון שגבה את הקבוצה הגדולה ביותר של אותו עידן, והלוויות השחקנים התמלאו ברבבות אנשים.
    למרות הטרגדיה הצליחה טורינו לזכות באליפות, על אף שבמשחקים האחרונים של העונה היא נאצלה לפתוח עם סגל המילואים. עם זאת, 5 האליפויות הרצופות בין 1943 ל-1949 משמעותן שמאצולה זכה באליפות בכל אחת מעונותיו בפיימונטה. הישג מרשים לכל הדעות, וחלק גדול ממנו ניתן לזקוף לזכות המנהיג שלהם, שהיה יחיד במינו.

    מריו ריגאמונטי, אגדה אחרת בפנתאון האיטלקי ששיתף פעולה עם מאצולה בטורינו, אמר עליו פעם: "הוא לבד זה חצי קבוצה. החצי השני מורכב מכולנו ביחד".

    [​IMG]

     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏18/1/12
  10. Mamadu

    Mamadu משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏6/7/06
    הודעות:
    7,575
    לייקים שהתקבלו:
    696
    אדיר!

    למי שתהה, ולנטינו מאצולה הוא אביו של אחד מגדולי שחקני אינטר בהיסטוריה, סנדרו מאצולה.
     
  11. ג'ורדי נלסון אגדה

    ג'ורדי נלסון אגדה משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/10/04
    הודעות:
    10,051
    לייקים שהתקבלו:
    1,758
    ואותו סנדרו מאצולה שמוריניו אמר עליו פעם "למה מי זה בכלל" ועורר סערה גדולה, למרות שהעניין קצת הוצא מהקשרו.

    כתבות נפלאות. המשיכו כך.
     
  12. ADP

    ADP משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏14/7/06
    הודעות:
    5,086
    לייקים שהתקבלו:
    168
    הדבר שהכי גורם לי לחשוב בהקשר של מאצולה הוא מה היה קורה אם המטוס לא היה מתרסק? איך היה נראה הקאלצ'ו היום? ומה היה עולה בגורל טורינו?

    וכמובן, תודה לכם [​IMG]
     
  13. Fratelli d'Italia

    Fratelli d'Italia משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏21/8/09
    הודעות:
    6,142
    לייקים שהתקבלו:
    0
    גאטאנו שיראה - Gaetano Scirea

    שם מלא: גאטאנו שיראה
    תאריך לידה: 25 במאי, 1953
    מקום לידה: צ'רנוסקו סול נאביליו, איטליה
    תאריך פטירה: 3 בספטמבר, 1989
    מקום פטירה: באבסק, פולין

    קבוצות כשחקן:
    1972-1974: אטלאנטה
    58 הופעות, שער אחד
    1974-1988: יובנטוס
    552 הופעות, 24 שערים
    1974-1975 אליפות
    1976-1977 אליפות, גביע אופ"א
    1977-1978 אליפות
    1978-1979 גביע איטלקי
    1980-1981 אליפות
    1981-1982 אליפות
    1982-1983 גביע איטלקי
    1983-1984 אליפות, גביע אירופה למחזיקות גביע
    1984 סופר קאפ אירופאי
    1984-1985 ליגת האלופות
    1985 הגביע הביניבשתי
    1985-1986 אליפות
    1975-1988: נבחרת איטליה
    78 הופעות, 2 שערים
    1982 אליפות העולם

    שיראה התחיל את הקריירה באטלאנטה הצנועה מברגאמו. עם הנראזורי הוא ערך את הופעת הבכורה בסריה A נגד קליארי ב 24 בספטמבר 1972. שיראה הותיר רושם חיובי והבלם הצעיר משך את תשומת לבם של מועדונים רבים. שיראה העביר שתי עונות בסטאדיו אתלטי אזורי ד'איטליה לפני שעבר למועדון ששינה אותו לדעת אוהדיו מאדם לחצי אלוהים... יובנטוס.

    שיראה ערך הופעת בכורה עבור הנבחרת האיטלקית תחת המאמן האגדי אנצו בארזוט נגד יוון ב30 לדצמבר 1975, שלוש שנים בלבד לאחר הופעת הבכורה בליגה. ביובנטוס, שיראה התאקלם במהרה בהרכב ויצר קו הגנה מולא עם קלאודיו ג'נטילה הקשוח. השניים היו ממש הפכים אחד של השני. ג'נטילה נודע כדמות בוטה שהסתמך על הרתעת התקפת היריבה עד להכנעתם, בעוד שיראה היה הליברו (סוויפר) השקט אשר העדיף לשחק בצורה פחות אגרסיבית ויותר טקטית, הוא היה המנהיג. ייתכן והניגוד בסגנון המשחק של השניים הוא זה שגרם לשילוב ביניהם להיות טוב כל כך. הצמד שיראה וג'נטילה הביא להצלחות שאין דומות להן ביובנטוס ובנבחרת.

    שיראה שיחק עבור הלה נציונאלה יותר מעשור והעביר 14 עונות ביובנטוס. עם איטליה, גאטאנו שיראה היווה חלק מרשימה האגדית של איטליה לאליפות העולם ב 1982 אשר הכילה שחקנים כמו דינו זוף, פראנקו בארזי, ג'וזפה ברגומי, אנטוניו קאבריני, ברונו קונטי, מארקו טארדלי, פאולו רוסי וכמובן קלאודיו ג'נטילה. איטליה החלה את הטורניר בצורה לא מרשימה וסיימה את שלב הבתים עם שלושה תוצאות תיקו נגד פולין, פרו וקמרון. איטליה העפילה לסיבוב השני בגלל הבקעת שער אחד יותר מקמרון עקב שוויון הנקודות והיחס של שתי הנבחרות.

    התקשורת האיטלקית ביקרה קשות את הופעותיה של הנבחרת הלאומית בזמן שהשחקנים מנסים עדיין להתאושש מסקנדל שהסעיר את הכדורגל האיטלקי באותן שנים. בשלב הבא איטליה מוקמה בבית עם ארגנטינה וברזיל, המשימה של הגעה לשלבי הנוק-אאוט הייתה כמעט בלתי אפשרית. אודות למאמצים רבים של ההגנה הנפלאה ושערים של טארדלי וקאבריני, האיטלקים גברו על הבני דודים מארגנטינה. נגד ברזיל התקיים משחק התקפי מצד שתי הנבחרות שאותו איטליה ניצחה משלושער פנומנאלי של פאולו רוסי. בחצי הגמר איטליה קיבלה את פולין, אותה אחת משלב הבתים הראשון.

    [​IMG]

    האזורי עם הגנת הברזל לא התקשתה לנצח 2-0 את פולין מצמד של רוסי הבלתי ניתן לעצירה. איטליה הביסה בגמר את גרמניה בתוצאה 3-1 אודות לשיתוף הפעולה של שיראה וג'נטילה לכל אורך הטורניר וזכתה באליפות העולם. שיראה השתתף גם באליפות העולם של 1986 אבל איטליה הודחה על ידי צרפת בשמינית הגמר. שיראה הודיע על פרישתו מהנבחרת לאחר ההדחה כשלזכותו 78 הופעות ושני שערים.

    יחד עם יובנטוס, שיראה הצטרף לאליטה של היסטוריית המשחק. הוא רק אחד מתוך חמישה שחקנים שזכו בכל התארים של אופ"א ופיפ"א עם מועדוניהם. הוא נמנה גם כאחד מתוך תשע שחקנים שזכו בשלושת התחרויות היוקרתיות ביותר של אופ"א (ליגת האלופות, גביע אופ"א וגביע אירופה למחזיקות גביע. שיראה זכה ביובנטוס בשבע אליפויות, שני גביעים איטלקיים, בליגת האלופות, גביע אופ"א, הסופר קאפ האירופאי ובגביע הביניבשתי.

    שיראה תלה את נעליו בסוף עונת 1987-88 ושימש כסקאוט של המועדון מטורינו. למרבה הצער, שנה לאחר מכן שיראה נהרג בתאונת דרכים בפולין לאחר שכחלק מעבודתו היה צריך לעקוב אחר יריבתה של יובנטוס בגביע אופ"א, גורניק זאבז'ה. מכוניתו של שיראה התנגשה עם רכב אחר שהוביל מיכל דלק אשר התפוצץ כתוצאה מההתנגשות. שיראה בעוד בן 36 בלבד ושלושה נוסעים נוספים נהרגו על המקום.

    ב 2005 בעקבות הצעתו של בארזוט, מאמן הנבחרת לשעבר, נבחרת איטליה ויובנטוס החליטו יחד להוציא משימוש את החולצה מספר 6 כדי להוקיר את תרומתו יוצאת הדופן של שיראה המנוח. מאז מותו, הרבה תארי פייר-פליי וחסויות משתמשות בשמו עקב התנהגותו המנומסת שתמיד אפיינה אותו על המגרש. לאחרונה מתקיים טורניר שנתי לזכרו של גאטאנו שיראה אשר כולל 14 קבוצות מתחת לגיל 18 מרחבי אירופה. הטורניר הסתיים עם זכייתה החמישית של אינטר לאחר ניצחון 3-0 על יובנטוס. הטורניר מכבד את זכרו של שיראה ובאה להנחיל לגילאים הצעירים את אופיו והתנהגותו מעוררת ההערצה של שיראה.

    גאטאנו שיראה ייזכר תמיד בזכות הענווה והמנהיגות שלו. למרות ביותו מעוטר בתארים ומאוד מוכשר, ההישג הבולט ביותר הוא העובדה שלא ספק אף כרטיס אדום ביותר מ 500 משחקים בהם שיחק. הזכייה באליפות העולם בספרד הפכה אותו להגדה אבל הצלחה במדיה של יובנטוס גרמה לאוהדי הקבוצה להגדיר אותו כלא אנושי, כאל.

     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏21/1/12
  14. Muurad

    Muurad Member

    הצטרף ב:
    ‏31/8/10
    הודעות:
    6,560
    לייקים שהתקבלו:
    58
    שאפו חברים, יופי של יוזמה. היה תענוג לקרוא.
     
  15. ADP

    ADP משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏14/7/06
    הודעות:
    5,086
    לייקים שהתקבלו:
    168
    רוברטו באג'ו - Roberto Baggio

    שם מלא: רוברטו באג'ו.
    תאריך לידה: 18 בפברואר, 1967.
    מקום לידה: קלדוניו, ונטו, איטליה.

    מועדונים מקצוענים:
    1982-1985: ויצ'נזה
    36 הופעות, 13 שערים
    1984-1985 סריה C1
    1985-1990: פיורנטינה
    94 הופעות, 39 שערים
    1990-1995: יובנטוס
    141 הופעות, 78 שערים
    1992-1993 גביע אופ"א
    1994-1995 אליפות, גביע איטלקי
    1995-1997: מילאן
    51 הופעות, 12 שערים
    1995-1996 אליפות
    1997-1998: בולוניה
    30 הופעות, 22 שערים
    1998-2000: אינטר
    41 הופעות, 9 שערים
    2000-2004: ברשה
    95 הופעות, 45 שערים
    1988-2004: נבחרת איטליה
    56 הופעות, 27 שערים

    תארים אישיים:
    1990: שחקן השנה באירופה עד גיל 23
    1993: שחקן השנה בעולם, כדור הזהב

    [​IMG]

    באיטליה קצב החיים מתנהל לאט. עד שמתפתחת תשתית שהיא יעילה בבטחה, הבנויה עד היסוד תוך שימת דגש על האמנות האיטלקית המפוארת, עובר קצת זמן. הכדורגל הוא הסממן של קצב חיים זה; רווי בהיסטוריה, הקצב האיטי של האקלים הים התיכוני, טקטיקת הקטנאצ'ו שמשלבת יצירתיות ומצוינות טכנית. רוברטו באג'ו היה תוצר של הסביבה הזו.

    באג'ו נקרא "איל דיבינו קודינו" – הצמה האלוהית, כמובן שבאיטלקית זה נשמע טוב יותר – בשל הצמה המפורסמת שלו וגם בשל היותו בודהיסט אדוק. הוא נולד ב-18 בפברואר 1967 בקולדונו שבמחוז ונטו, בן שישי מתוך 8 בנים. אחיו הצעיר, אדי באג'ו, היה כדורגלן עבר אף הוא. עוד בצעירותו הרשים באג'ו הקטן במדי הקבוצה המקומית קולדונו עד שחוזר על ידי ויצ'נזה. בויצ'נזה הוא הצטיין, כשהוא מבקיע מעל 100 שערים במחלקת הנוער של המועדון לפני שעשה את הבכורה במדי הבוגרים בסריה C1 בגיל 15.

    באג'ו הבקיע 13 שערים ב-36 הופעות במדי ויצ'נזה עד שקבוצות הליגה הבכירה החלו להראות רצון בתגלית הצעירה. הייתה זו הויולה ששכרה את שירותיו של הנער בן ה-18 דאז בעסקה ששוויה היה קצת יותר ממיליון יורו. הדיל עבר אפילו כשבאג'ו נפצע ברצועות בברכו בליל המעבר. את הגול הראשון במדי פיורנטינה הבקיע באג'ו רק בסוף העונה שאחרי, ב-10 במאי,1987. בעיטה חופשית יפייפה, ששוער נאפולי לא היה מסוגל לעצור ננעצה ברשת הנאפוליטנים וקבעה 1-1 במשחק בו נאפולי הניפה את הסקודטו הראשון שלה. מאוחר יותר באג'ו יבקיע מול אותה קבוצה את אחד השערים הכי מוכרים שלו אי פעם. ובכל אופן, מאז אותה בעיטה חופשית נפלאה באג'ו לא הביט אחורה והפך לחביב הקהל בפירנצה.

    בעונות הבאות יצור לעצמו באג'ו מוניטין של שחקן שגומר קבוצות. סגנון המשחק שלו הולל ע"י האוהדים, עם הכדרור הנפלא שלו והשליטה בשטחים שמעולם לא היו מוחשיים כל כך כמו בגול שלו, כפי שכבר הזכרתי, מול אלופת הסריה A (שוב), נאפולי, בעונתו האחרונה עם הויולה. הוא כבש 17 שערים ב-32 משחקי ליגה בקבוצה שסיימה מרחק נקודה אחת מירידת ליגה.

    פירנצה, בירת האמנות נראתה כמו המקום המושלם עבור באג'ו. עם זאת, ככל שהמניה שלו עלתה, כך במועדון עלתה האפשרות לעשות קופה על הצעיר המוכשר. אחרי שהפסידה את הכישרון הצעיר לפיורנטינה ב-1985, שברה יובנטוס את השיא העולמי דאז בתשלום עבור שחקן בודד וקנתה את באג'ו תמורת 13 מיליון יורו. המעבר הצית מהומות רבות בקרב אוהדי פיורנטינה. חלק מהאוהדים קראו לו יהודה (איש קריות), הבן האהוב שלהם שעזב ליריבתם השנואה יובנטוס. העסקה בוצעה דרך סוכנו של באג'ו, שלמרות חיבתו לויולה נאלץ בעל כורחו להסכים לה.

    [​IMG]

    באותו קיץ חל גביע העולם, והציפיות מהנבחרת האיטלקית בציבור היו גבוהות; לאיטליה היה סיכוי גדול להצלחה עם קבוצתם המוכשרת ויתרון הביתיות. הרומן של באג'ו עם גביע העולם החל עם המשחק השלישי של האצורי בשלב הבתים, מול נבחרת צ'כוסלובקיה. באג'ו פתח לראשונה במשחק הזה בהרכב הפותח. בדקה ה-78 ג'וזפה ג'אניני מסר לבאג'ו, שעמד על הקו השמאלי במרכז המגרש, מסירה שתהפוך לגול הטורניר ולאחד הגולים הכי זכורים בהיסטוריה מבאג'ו (ואחד המדהימים בהיסטוריה בכלל). באג'ו קיבל את המסירה, מסר בין שני שחקנים צ'כוסלובקיים בחזרה לג'אניני לדאבל-פס, מקבל את הכדור, עובר שחקן אחד, עובר שני, מגיע לשוער ולשלושה שחקני הגנה שמקיפים אותו ובועט לשער! באותו רגע הכריז באג'ו לעולם – אני כאן.

    באג'ו שיחק בנצחונות על אירלנד ואורוגוואי אך חזר לספסל בחצי הגמר מול ארגנטינה. הוא עלה במהלך המחצית השניה אחרי שאיטליה ספגה שער שוויון. רק הצלה גדולה של סרג'ו ג'ויקואצ'אה (שוער ארגטינה) מנעה מבאג'ו להבקיע את אחת הבעיטות החופשיות המוכרות שלו בתוספת הזמן, קצת לפני שריקרדו ג'וסטי הורחק בכרטיס אדום אחרי שהכשיל את הצמה האלוהית.

    המשחק נגרר לבעיטות עונשין באיצטדיון הביתי של מארדונה, הסן פאולו, בהן הפסידה איטליה למרות שבאג'ו הכניס את הבעיטה שלו (עוד תהיה לו היסטוריה ארוכה עם בעיטת עונשין בשלבים מכריעים בגביע העולם). לאחר מכן שיחקו האצורי מול אנגליה בקרב על המקום השלישי כשבאג'ו חוזר להרכב הפותח. בדקה ה-71 היה זה באג'ו לנצל טעות בהגנה האנגלית ולקבוע 1-0, שיהפוך לאחר מספר דקות לשוויון 1-1. אולם דקות לאחר מכן איטליה קיבלה הזדמנות לנצח את המשחק כשסקילאצ'י הוכשל ברחבה. טוטו סקילאצ'י הזדקק רק לעוד גול כדי לזכות בנעל הזהב של הטורניר, אך לא היה בועט פנדלים ידוע ובדו-קרב מול ארגנטינה היה רחוק מרשימת הבועטים. באג'ו שהיה אמור לבעוט את הבעיטה העביר אותה לידידו סקילאצ'י כמחווה טובה, אותה הוא הבקיע והבטיח לאיטליה מקום שלישי בגביע העולם בביתה.

    בחזרה ליובנטוס. באג'ו לא היה צריך שום זמן התאקלמות בפיימונטה כשהוא מבקיע 27 שערים בעונתו הראשונה בקבוצה. במשחק מול פיורנטינה באותה עונה, בו קיבל מחווה מרגשת במיוחד, הוא זכה פנדל אך סירב לבעוט אותו. הבעיטה נהדפה ופיורנטינה ניצחה 1-0. כשבאג'ו הוחלף הוא קיבל standing ovation מהאיצטדיון, הרים צעיף של הויולה שנזרק לעברו ונישק אותו. מאוחר יותר באותה שנה זכה באג'ו בשחקן השנה באירופה עד גיל 23 על מעלליו.

    בעונת 92/93, כעת כקפטן, הוביל באג'ו את יובנטוס לתהילה בגביע אופ"א. בחצי הגמר הבקיע באג'ו את כל שלושת השערים של יובנטוס בניצחון 3-1 על פריס סן ז'רמן. בגמר הגביע (שני משחקים) הוביל באג'ו את יובנטוס לניצחון 6-1 כשהוא מבקיע שני שערים. הדובדבן שבקצפת היה הזכיה בתואר שחקן השנה בעולם של פיפ"א ובתואר היוקרתי "כדור הזהב".

    [​IMG]

    בגביע העולם ב-1994, הנקודות החזקות העיקריות של האצורי היו ההגנה המילאנזית ובאג'ו. האצורי גמגמו בשלב הבתים אך עברו אותו ובשמינית הגמר קיבלו בהגרלה את ניגריה. בדקה ה-75 הייתה איטליה ב-10 שחקנים ובפיגור של שער והעניינים נראו גמורים עבור האיטלקים. כשהמשחק היה קרוב לסיומו, אחת ההתקפות של איטליה הסתיימה בכדור לבאג'ו שהיה מרחק של 12 מטרים מן השער, אותו כדור שבאג'ו שם ברשת – ושלח את המשחק להארכה!

    בהארכה מסירה קטלנית של באג'ו שברה את ההגנה הניגרית, ולאחר הכשלה בוטה ברחבה קיבלה איטליה פנדל, אותו לא אחר מאשר באג'ו לא התקשה לשים ברשת. כך הפך באג'ו בעצמו את תוצאת המשחק והוביל את האצורי לשלב רבע הגמר, שם פגשה את האחות הלטינית מחצי האי האיברי- ספרד. המפגש היה מרתק במיוחד משום שהיה מדובר על שתי נבחרות שהתכוונו ללכת כל הדרך אל התואר. בדקה ה-88 קיבל באג'ו את הכדור מול השוער, עבר אותו ומזווית קשה בעט בעיטה חדה לקורה הרחוקה – וקבע 2-1, איטליה בחצי הגמר, גביע עולם שני ברציפות.

    בחצי הגמר, מול נבחרת בולגריה, היה זה שוב באג'ו הגיבור הלאומי. שני גולים נהדרים שלו (עושה רושם שהוא לא מסוגל להבקיע שערים שהם פחות ממדהימים) לפני המחצית קבעו ניצחון 2-1 על הבולגרים וההעפלה מזה 12 שנים לגמר גביע העולם. זה היה רגע חמוץ-מתוק לצמה האלוהית כשהוא נפצע בירך במהלך המשחק והשתתפותו בגמר עמדה בספק.

    למרות הפציעה, נבחר באג'ו להרכב בגמר מול ברזיל אך היה נראה חלש ולא יעיל בניגוד לשאר המשחקים בגביע העולם. המשחק נגמר ב0-0 אחרי הארכה. בדו קרב-הפנדלים בארזי ומסארו החמיצו את הבעיטות שלהם ובאג'ו היה צריך להבקיע את הפנדל החמישי של איטליה כדי לשמור אותה בתחרות.

    במה שנראה כמו ציניות אכזרית במיוחד, באג'ו בעט את הכדור אל מעל המשקוף וגרם להפסד של איטליה ולזכיה של ברזיל בגביע העולם. באג'ו, בין אם באופן מוצדק ובין אם לאו, הואשם בהפסד של איטליה בתחרות. החלום שלו לזכות בגביע העולם חמק מבין אצבעותיו.

    החזרה לכדורגל המועדונים וליובנטוס הייתה הקלה חלקית עבורו כשהוא עוזר ליובנטוס לזכות בסקודטו באותה שנה. הוא שיחק תפקיד משנה באליפות הזו עקב פציעה, והשתתף בסך הכל ב-17 משחקי ליגה שבהם הבקיע שמונה שערים. כישרון צעיר ואלמוני דאז, אלסנדרו דל פיירו, הראה למרצ'לו ליפי (מנג'ר יובנטוס) שהוא מחליף ראוי לצמה האלוהית, ובכך תם הרומן של באג'ו עם הגברת הזקנה והוא נמכר למילאן.

    [​IMG]

    באג'ו, שנדחק באותו זמן מהנבחרת הלאומית, עבר תקופה לא קלה בקריירה שלו. למרות שעזר למילאן לזכות בסקודטו בעונה הראשונה שלו במועדון, הוא בעיקר עלה מהספסל ולאחר שתי עונות בלבד נמכר לבולוניה, בדיוק עונה לפני גביע העולם ב-1998. לבולוניה הגיע באג'ו רענן ללא הצמה המפורסמת שלו, ומספר נאה של שערים במדי הג'אלובלו (כ-22 שערים) קנה את מקומו חזרה בנבחרת ואת מלכות השערים של הסריה A בעונת 97/98.

    הוא נבחר להיות המחליף של דל פיירו לגביע העולם אך הראה יכולת מצוינת ופתח במשחקי הטורניר. במשחק הפתיחה נגד צ'ילה, אחרי מסירה אגדית שהשאירה את ויירי מול השוער ויצרה 1-0 לאיטליה כבר אחרי 10 דקות הצדיק באג'ו את הבחירה הזו. במצב של 2-1 לצ'ילה, בדקה האחרונה למשחק, מסר באג'ו כדור לרחבה שפגע ביד צ'יליאנית וגרמה לפנדל לאיטלקים, אותו הכניס באג'ו בקלילות פנימה וסחט נקודה.

    לבאג'ו היו שני גולים ושני אסיסטים בשלב הבתים ועם זאת הוא לא שיקח בניצחון על נורבגיה בסיבוב הנוקאאוט. מול צרפת, ברבע הגמר, עלה באג'ו כמחליף לדל פיירו שאכזב מאוד. עם באג'ו בהתקפה איטליה השתפרה פלאים, אך המשחק נגמר בתוצאה 0-0 והגיע לדו-קרב פנדלים (כנראה שבאג'ו לא מסוגל לשחק בגביע עולם מבלי להשתתף באחד כזה). באג'ו היה הראשון לבעוט, אולי כלקח שהפיקו באיטליה מהטורניר הקודם, והכניס את הכדור בלי קושי רב. די ביאג'ו יהיה הפעם הגיבור הטראגי של האיטלקים, כפי שהיה באג'ו 4 שנים קודם לכן, כשהפנדל שלו ננעץ במשקוף וסותם את הגולל על חלומם של האיטלקים לזכות בגביע העולם.

    אחרי קמפיין מוצלח במדי הנבחרת נוצר ביקוש רב סביב באג'ו והוא חזר לסן סירו, הפעם במדי היריבה העירונית אינטר. הרגע המוצלח ביותר שלו במדי הנראצורי היה שני הגולים שלו מול ריאל מדריד בליגת האלופות מיד אחרי שעלה מהספסל, כשהוא מוביל את אינטר לניצחון 3-1 בשלב הבתים. עם זאת, אחרי שאינטר לא עמדה בציפיות בעונת הבכורה של באג'ו, מונה ליפי לאימון הקבוצה. אותו ליפי שזרק את באג'ו כמה שנים קודם לכן למען דל פיירו. השינוי הזה לא הועיל לקריירה של באג'ו. בהופעתו האחרונה בקבוצה הוא הראה את המקצועיות הרבה והיכולת שלו. נשיא אינטר, מאסימו מוראטי, הצהיר בגלוי שמרצ'לו ליפי יישאר במועדון רק אם אינטר תעפיל לליגת האלופות. באג'ו שהיה במערכת יחסים רעועה עם ליפי ידע זאת, אך בכל זאת הבקיע שני שערים מול פארמה שזיכו את אינטר בהשתתפות בליגת האלופות, ובעצם גרמו לעזיבתו של באג'ו.

    [​IMG]

    את הפרק החותם של הקריירה שלו העביר באג'ו בברשה עם המאמן הותיק קארלו מאצונה. בדיוק כמו בתקופה בבולוניה, גם כאן באג'ו חזר לעצמו ובעיקר על חשבון האקסית, יובנטוס. הוא עזר לברשה להדיח את הגברת הזקנה מהגביע האיטלקי וגם הבקיע שער שיוויון בלתי נשכח שבדיעבד היה מכריע ועלה ליובנטוס בסקודטו. כדור ארוך מפירלו הצעיר חתך את כל ההגנה של יובנטוס, הגיע לבאג'ו שעבר את ואן דר סאר ושלח כדור חד ומדויק לרשת הריקה.

    איל דיבינו קודינו תכנן השתתפות נוספת בגביע העולם. היכולת המזהירה שהציג גרמה לאופציה להיות אפשרית עד שבאג'ו קרע את הרצועות הצולבות, פציעה שמנעה ממנו לשחק על סוף העונה. באופן פלא החלים באג'ו בדיוק לשלושת המשחקים האחרונים של העונה, בהם הבקיע שלושה שערים והבטיח הישארות של ברשה בליגה הראשונה.

    מאמן איטליה, ג'ובאני טראפטוני, התעלם מבאג'ו למרות מחאות אדירות מהציבור. איטליה אכזבה מאוד בגביע העולם כשהודחה באופן (יש האומרים שערורייתי) מול המארחת, דרום קוריאה, בסיבוב הנוקאאוט הראשון.

    באג'ו העניק לברשיה ולאיטליה שנתיים נוספות של קסם, כשהוא מעלה את מאזן ההבקעות שלו בליגה למעל 200; צ'יפים, בעיטות וולה, בעיטות חופשיות ואפילו ישר מתוך נקודת הקרן. מאזן השערים של באג'ו היה מרשים ביותר נוכח העובדה שתפקידו המרכזי היה המנוע להתקפות של קבוצתו מאחור. הוא הגדיר מחדש את תפקיד הפנטזיסטה, בו לא היה שני לו.

    עם באג'ו השיגה ברשה את התקופה הרציפה הארוכה ביותר שלה בסריה A, ארבע שנים; הם ירדו בעונה שאחרי פרישתו. מספרו בברשה, 10, פרש יחד איתו כאות מחווה מהמועדון. כשקרלו מאצונה נשאל האם רוברטו באג'ו היה הכדורגלן האיטלקי הטוב ביותר בכל הזמנים, הוא ענה: "הוא היה אחד הטובים ביותר, אבל הוא אפילו היה טוב יותר כאדם. האדם האפיל על הכדורגלן".

    [​IMG]

    אכן, באג'ו הוכר בשנת 2010 בפרס השלום העולמי; פרס שנתי שמוענק על ידי חתני פרס נובל לשלום. לאחר זכייתו אמר באג'ו ששאר ההישגים אליהם הגיע בעבר מתחוורים לעומת חשיבות הפרס הזה. כשפראנדלי החליף את ליפי בעמדת מאמן נבחרת איטליה ב-2010, הוא מינה את באג'ו לנשיאות הסקטור הטכני של ההתאחדות. בכך חזר באג'ו לעולם הכדורגל ולנבחרת האהובה שלו, האצורי.

    רוברטו באג'ו הוא אגדה אמיתית של הכדורגל, ומעל הכל אדם הומניטרי ששיחק את המשחק בשביל התשוקה, התחרותיות וההנאה. הוא שיתף פעולה עם אגדות איטלקיות החל מטוטו סקילאצ'י ועד אנדראה פירלו. הוא מופת ללחימה, יצירתיות, מצוינות ומשחק הוגן שהעשירו את עולם הכדורגל. איל דיבינו קודינו היה מופת ככדורגלן ומופת כבן אדם.

     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏27/1/12

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!