מנצ'סטר יונייטד 2018/19-ימי סולשיאר

מוריניו במשך שנתיים קיבל קרדיט וגיבוי מההנהלה,
שלא נתבלבל לרגע שהמסע התנגשות הזה בינו לבין וודי או שאר חברי ההנהלה היה לכל האורך.

הוא ניהל חדר הלבשה פה בצורה רעה עוד מהעונה הראשונה.
דברים לא נשמרו בין כותלי חדר ההלבשה מהעונה הראשונה, שחקנים בכירים לא שמרו על הפיות שלהם כשהתראיינו בתקשורת והמנג'ר עשה את אותו דבר(עם מיקיטריאן, עם שואו, עם מארסיאל וכו..).

להגיד שבניהול חדר הלבשה הוא שווה לפרגוסון גם היום או בשנתיים האחרונות זה במקרה הטוב חוסר הכרה של מה שהלך כאן.

 

@VAR
זה ממש לא רק הכדורגל אלא גם הבן אדם (או לפחות ההתנהלות שלו מול שחקנים). בצ'לסי ובאינטר הוא ניהל שחקנים עם אופי חזק מאוד שבכל זאת היו מוכנים למות בשבילו, אבל מאז הקדנציה בריאל אין מה להשוות.

להזכיר את הבעיות שהיו לו עם כריסטיאנו וקסיאס בריאל? ומה עם מאטה, דה בריינה, סלאח והזאר בצ'לסי? או מרסיאל ופוגבה עכשיו? וזה רק על קצה המזלג.
יש למוריניו בעיה קשה מאוד בתחום יחסי האנוש שממאיסה את השחקנים מהר מאוד, ולא סתם בצ'לסי עשו לו סבוטאז' בעונה האחרונה. אגב זה לא מקרי לדעתי שאחרי שעזב ריאל וצ'לסי עשו עונות מאוד מוצלחות.

הסימן שהכי מוכיח את הטענה זה כמות הרפש שהוא מוציא החוצה בתקשורת מאז שהשתנה, אני לא זוכר אותו מלכלך על שחקנים בפומבי בתקופה בצ'לסי או באינטר.

 

אתה צודק בעצם, הוא ממש לא שווה לו. מוריניו זה שולה הגננת לעומת פרגוסון. אנחנו מדברים פה על האיש שזרק נעל על הכוכב והסמל הכי גדול של הקבוצה שלו(!). ובקהאם הוא אכבר גבר ליד הכושון הצרפתי, מעולם לא היה אחד שהעיז לחשוב אפילו על לעשות סבוטאז' למאמן שלו. אתה מסוגל להתחיל לדמיין בכלל מה היו עושים למוריניו אם הוא היה זורק נעל על פוגבה?

גם בצ'לסי בקדנציה הראשונה אני זוכר אותו מעביר ביקורת פומבית על שחקנים שלו. זכור לי למשל שג'ו קול באחד המשחקים ניסה לעשות איזה טריק יפה (ראבונה או משהו) ומוריניו אמר במסיבת העיתונאים לאחר המשחק שבפעם הבאה שהוא ישחק "בשביל לבדר את הקהל" הוא יעוף לספסל.

בדבר אחד מוריניו אכן נכשל וזה לבנות סגל שמתאים להשקפה שלו. כשמשווים לפרגוסון אז זה די מדהים להיזכר שהוא זיהה את פוטנציאל ההרס שיש בפוגבה כשזה עוד היה בן 19 ושלח אותו ליובה, על אף כל הביקורות שהוא קיבל על המהלך הזה. עברו כמה שנים ומארוטה דחף אותו חזרה ליונייטד במחיר מופקע ומוריניו בלע את הפיתיון. זה הדבר היחיד שעולה לי בראש כשאני מנסה לחשוב מה מוריניו עשה אחרת בהשוואה לפרגוסון.

 

לפרגי הייתה טביעת עין גרועה לצעירים בשנותיו האחרונות כמנג'ר.
הכי הרבה יצא מהצעירים האלה זה וולבק וזה אומר הכל.

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

@VAR
לא מבין למה אתה לוקח מקרה נקודתי קיצוני כדי לייצג את פרגוסון?
זה כמו שאני אקח משחק בודד(השישייה של סיטי למשל) ואטען שבסה"כ פרגוסון היה כישלון.
היכולת ניהול של פרגוסון זה ברמה הכי גבוהה שיש.

 

מסרב להאמין שהוא לא זיהה את הכישרון, וזה בלי קשר לכמה טוב הוא זיהה כישרונות בשנים האחרונות שלו. הדבר היחיד שהפריע לו זו הגישה. הוא אימן שחקן כמו רוי קין שהיה מגלח לפוגבה את הראש אם היה בא לאימון עם התסרוקת פוקימון או כל תסרוקת מוזרה אחרת שהייתה לו. האישיות של השניים פשוט הייתה מנוגדת יותר מידי כדי שזה לא יוביל לפיצוץ ואם יש משהו שבו לפרגי הייתה טביעת עין מעולה בכל שלב של הקריירה זה בדברים האלה. בדיעבד - צדק.

טענתי אחרת?

 

פרגי לא תפס מפוגבה מקצועית. נקודה.

 

אוקיי וזה היה מקרה נקודתי אבל לא חלק ממדיניות. בשנתיים וקצת הוא הספיק כבר לדבר בתקשורת על ג'ונס, שואו, מרסיאל ופוגבה וזה רק ממה שאני יודע בוודאות. בסופו של יום בכל מקום בו דרך מאז 2012 השחקנים שונאים אותו, אז אולי הבעיה היא בעצם בו?

הוא הפך להיות מהאיש שמעצבן את כולם לאחד שמתעצבן מכל דבר (לראייה מסיבת העיתונאים עם הריספקט).

 

אם מוריניו היה זורק נעל על פוגבה הוא היה מקבל מכות מפוגבה ואני מהמר שאף אחד מהשחקנים גם לא היה קופץ להפריד.

כשפרגוסון עשה את זה, חדר ההלבשה היה כל כך מלוכד, הגבולות היו כל כך ברורים ששמעת על זה רק מכתבי רכילות וראית את הפלסטר מעל העין.
נאדה.

מיותר לציין שאף שחקן מעולם לא היה חושב בכלל להרים יד על פרגוסון.

בקשר לפוגבה פרגוסון-
אתה צריך להפסיק לקרוא כותרות או לפחות לזרוק לנו פה מול העיניים כל מיני קשקושים בתקווה שהזכרון יתעתע בנו.
פרגוסון ממש לא זרק את פוגבה או שלח אותו ליובה.
להיפך, במשך יותר מחצי שנה יונייטד ניסתה לעשות הכל כדי להשאיר אותו פה וזה כולל לשלוח וטרנים שידברו איתו, להסביר לו שמיעוט הדקות שלו כרגע זה כחלק מתהליך וגם הזמן שלו יגיע והכי חשוב שיאריך חוזה.
ביום שבו הכל התפוצץ פרגוסון אפילו כינה את זה בתקשורת כסוג של בגידה, היות ולמעשה פוגבה סיכם הרבה לפני ההודעה הרשמית עם יובנטוס על חוזה ודרך הסוכן שלו(וכל זה כשהם מסתירים את זה מהמועדון שעבד מאוד קשה כדי להשאיר אותו פה).
בסופו של יום פוגבה לא האריך חוזה ועזב(אני לא נכנס לשיקולים שלו, אני אז אגב, הצדקתי יותר אותו מאשר את המועדון).
Uכל זה אנחנו מדברים על תקופה שפוגבה היה בן 18!.


הביקורת שמוריניו העביר בזמנו על שחקנים בצ'לסי לא דומה לקרקס מדרנו שהוא עושה מהשחקנים שלו היום בתקשורת.
לא דומה בכלל.

הכוח שהיה אז לשחקנים כמו ג'ו קול לא דומה ברבע מלכוח שיש לקליינטים בכירים של ראיולה היום והדבר הכי לא חכם שהוא עשה(אחרי לשבור את הבנק על שחקן שלחלוטין לא מתאים לכדורגל ולסגנון שלו- פוגבה) זה לצאת לעימות ישיר מול אותו שחקן שהוא הביא.

 

פרגוסון זה מוריניו? פרגוסון היה מפוטר אחרי 6 חודשים בכדורגל של היום? פרגוסון אומנם התחיל לאמן אותנו בשנות ה-80 אבל אימן עד 2013, בתקופה שכבר היה כסף גדול, והיו שחקנים עם אגו, ופרגוסון בעצמו אמר שהוא השתנה בגלל שהבין שהדור הנוכחי של השחקנים יותר ילדותי, יותר מרוכז בעצמו, פחות קשוח ולכן התנהג אליהם בצורה רכה יותר.
תשאל את רונאלדו שהוא הכי כדורגלן מודרני מבחינת ההתעסקות בעצמו וכיוצא בזה מי הוא פרגוסון עבורו, תשאל את אותו רונאלדו מי הוא מוריניו עבורו והם אימנו אותו במרחק שנים קטן יחסית.
פרגוסון תמיד חיפש להתקדם, בחיים לא דרך במקום, וזאת הגדולה שלו. פרגוסון לא דרש כבוד מהשחקנים שלו כמו שמוריניו דורש הוא פשוט קיבל כבוד כי השחקנים העריכו אותו, תשאלו אפילו את אותו בקהאם שהנעל פגעה לו בראש מה הוא חושב על פרגוסון ואתם תשמעו מילים טובות.

המקרה של מוריניו פשוט יחסית, כמו הרבה מאמנים לפניו, השתן עלה לו לראש, ההצלחות בעבר גורמים לו לחשוב שהוא לא צריך להתקדם, שהוא לא צריך לחדש, שהוא לא צריך להתאים את עצמו לשינויים שחלים כל הזמן בכדורגל, שהוא גם לא צריך להתאמץ יותר מידי להוכיח את עצמו כי הוא מוריניו. וזה גם ביחס לשחקנים בטח הבולטים שבהם. שנה שלישית ביונייטד, ואין שום שינוי, שום גרף למידה, מה שמלמד על מאמן עם אגו שחושב שההצלחות בעבר מספיקות בשביל לייצר הצלחות בהווה, השאלה היחידה היא מתי יפוטר...

 

מה שמוריניו עשה להתקפה המתפרצת דומה למה שפפ עשה להנעת הכדור. ההבדל הוא שבעוד הקבוצות של פפ הם אלו שיוצרות ומכריחות תמיד את היריבה להגיב אלינו, אלו של מוריניו למדו לנצל את החולשות אצל היריבה, שהיום כבר נזהרת הרבה יותר כי הוא יודעת למה היריבה מסוגלת.
מוריניו לא הסתגל לעידן שבו קבוצות עושות הרבה פחות טעויות, בעיקר הודות ללקחים שהן למדו ממוריניו של עד לפני כמה שנים.

 

קבוצות עושות פחות טעויות היום בהשוואה לעבר? מאוווד קשה לי להאמין שזה נכון.

איך ליברפול מצליחה להבקיע כ"כ הרבה שערים ממתפרצות, אם זה ככה? או סיטי, או כל קבוצה אחרת שיודעת להוציא התקפות מתפרצות?

אני יכול רק לשער - אני הרי לא סטטיסטיקן - שכמות/אחוז איבודי הכדור שיש בכדורגל הוא משהו די יציב לאורך השנים.

אני בספק גדול אם מוריניו מאמן את שחקני ההתקפה שלו בשנים האחרונות (מדריד, צ'לסי , יונייטד) , ובכל אופן הוא כבר לא מצליח להגיע אליהם מבחינה מנטלית.

יותר סביר שבזה טמון ההבדל.

אני מסתכל על התקפות מעבר של צ'לסי בקדנציה הראשונה שלו, של אינטר... ואני אומר לעצמי שהשחקנים שלו נראים מאומנים בזה מאוד.

במדריד לאורך חלקים לא מועטים זה נראה כאילו השחקנים עושים מה שבא להם עם הכדור .. בצ'לסי וביונייטד אחכ זה כבר במאה אחוז ככה

 

לא אמרתי שמתפרצות כבר לא קיימות, אלא שהמתפרצות שמוריניו הצליח לבסס עליהן 7 אליפויות הפכו להיות קשות יותר היום.
השאלה זה איפה אתה מאבד את הכדור ואיך הקבוצה מסודרת כשזה קורה, ושם אני מניח (לא מבוסס נתונים ופה אתה צודק). בלי קשר, אני מאוד בספק אם בשנות ה90 וה-2000 נתונים שכמעט כל קשר מרכזי מוביל מחזיק של מעל ל-90% דיוק במסירות היו כאלו שכיחים, אבל שוב, אין לי באמת נתונים.

 

בשנות ה90 ולפני כן היו משחקים הרבה יותר ישיר,
מקשר מרכזי כמעט ולא נדרש יכולות של החזקת כדור והנעת הכדור במסירות קצרות כמו שיש עכשיו.
הרבה יותר כדורים ארוכים למעלה אז מן הסתם שהפוזישן היה שונה.

אנחנו לא באמת שיחקנו כדורגל של מתפרצות תחת מוריניו, הקבוצות שלו מלפני יותר מ7 שנים שיחקו על מתפרצות.
לא מנצ'סטר יונייטד שאימן.

הגולים שלנו, גם בעונה הראשונה היו דומים לגולים היום.
הגבהה של יאנג, כדור קרן וראש של מישהו, הטעיה של איזה שחקן ובעיטה שפוגת במישהו, פנדל והרבה מאוד כדורים שמטיסים שחקני הגנה לשחקן התקפה גבוה.

ההגנה מאוד נמוכה בצורה שהיא עומדת וכמעט לא מתמהמהת עם הכדור אז לצופה מן הצד קל לחשוב שיש פה ישום לא נכון של כדורגל של "מתפרצות".

בפועל אין פה באמת סגנון בהתקפה, סתם להטיס כדורים ארוכים קדימה.