בחירה טובה לאנגליה, מאמן גביעים. אפשר לחשוב מה יותר טוב מזה אפשר להשיג בנבחרת. אפשר להבין עכשיו למה דחה אותנו כבר בקיץ, סימן תפקיד בנבחרות, סיים את הסיפור שלו.
הולך להיות כיף בתקשורת האנגלית עם הקסנופוביה שלהם. ועוד גרמני. עניין של זמן עד שמישהו אומר למיקרופון בשיא הרצינות שהיה אפשר להביא במקום את סטיב ברוס.
אולי תהיה שיטת המשחק קצת יותר יפה, אבל בתוצאות יהיה קשה להשיג תוצאות יותר טובות ממה שגארת' סאות'גייט עשה
לא תהיה שיטת משחק יפה. יהיו שלושה בלמים, כנראה אקסטרה קשר התקפי מהקישור. זה לא צריך להיות יפה, איזו נבחרת משחקת יפה? זה כדורגל נבחרות. מגיעים לטורניר גביע וצריך לגרד תוצאות עד לגמר, אנגליה כבר מכירה את זה. העיתונות האנגלית מביכה. נדה בין פרובנציונליות מזויפת למנג׳ר אנגלי לפנטזיות על פפ, רק לא מנג׳ר גרמני. אפשר לחשוב כאילו באמת עומדים בתור רשימה של מנג׳רים טובים ומנוסים יותר מטוכל.
תראו בסוף האנגלי הממוצע הוא לא יהודון מצוי שמהגר לברלין,יש לו כבוד. הם עדיין זוכרים את הגרמני של כמה דורות אחורה. המינוי הזה נוראי. זה עניין של זמן עד שה60 מיליון לבנים מתהפכים על כל הכושים-ערבים-פקיסטנים במדינה. טומי רובינסון עומד להתעורר בכל אחד בקרוב.
תוצאות פועל יוצא מדברים שלא קשורים לסאותגייט, אלא להיפך הוא רק גרע. הדור האנגלי המצוין עומד בעינו. ברקטים זה כבר עניין של הגרלה. מעולם נבחרת אנגליה לא נהנתה מתנאים נוחים יותר לזכות בתארים מאשר אצל סאותגייט. כולל מעשית טורניר ביתי. עצם אי זכיה בתואר זה כישלון אישי מפורש של סאותגייט. צריך מספר גורמים בשביל לקחת טורניר גדול, אבל הייתי מצפה ממאמן נבחרת לפחות לא להפריע, אם לא לעזור. בסופו של דבר סאותגייט הפך לקריקטורה עם הפחדנות הזו, ובעצם השמיט לחלוטין את המשמעות של לאהוב ולצפות בכדורגל. אני מצפה מהמאמן גם להבין שכדורגל זה בידור והנאה. תוצאה אפשר גם לבדוק בלייבסקור. אבל שחקנים צריכים לבוא לשחק ולא לבדוק במחשבונים מה המינימום בשביל להגיע רחוק ולרשום "הצלחה" נומינלית.
אין דבר כזה בידור בכדורגל נבחרות. השנה היא לא 1986 יותר. חוץ מארגטינה ואולי ספרד אף נבחרת לא מספקת בידור. טוב, כשאנגליה עפה זה דרך למצוא בידור. מאמן נבחרת צריך לזהות את הכשרונות הכי גדולים בדור הנתון, לבנות אותם כלב בנבחרת ולהיות חד עם שחקנים שנמצאים בכושר טוב. המערך של השלושה בלמים כבר עשה דברים טובים לנבחרת הזאת בעבר ומגנים התקפיים טובים לא חסר. אנגליה צריכה להתחיל לגלות עליונות על היריבה שלו ולא להזדחל. עליונות לאו דווקא ביופי של המשחק אלא בדברים בסיסיים כמו שליטה בכדור, דחיפה קדימה, איומים וכו... כמו נבחרת גדולה שיש לה מאגר כשרונות ענק. שינוי חשוב זה קודם כל להתחיל לבנות את לב ההגנה מסביב לקולוויל ובראנטוויט כשסטונס(או בלם כשיר בכושר אחר) השלישי. סאותגייט לא השכיל להבין את זה. יהיה לו יופי של דור של קשרים אחוריים להתחיל לבנות מאחורי רייס בקרוב, גם פריבילגיה גדולה מאוד לנבחרת שבקושי יצרה קשרים אחוריים ב30 שנים האחרונות.
אחלה, אם הוא ינצח 100% מהמשחקים לא יגידו כלום. היות וזה לא ריאלי- חכה למחצית הראשונה שהוא לא ירד ביתרון עד שתשמע את השם סאות’גייט נזרק שוב. הכי חשוב- בהצלחה לסאקה בתפקידו החדש כווינגבק, הצלחתך הצלחתנו.
ידוע אבל גם טוכל כבר מכיר את התקשורת האנגלית. כל הנווילים וקראגרים מדברים בעיקר המון שטויות גם בעניינים אחרים. מה יש להתייחס אליהם? אני חשוף לדברי החוכמה של נוויל יום יום בהקשר של יונייטד. זה רעל גדול למוח. יותר מזה לדעתי הם גם מביעים דעות בכוונה בשביל לטפח את תדמית שלהם ובשביל הפופוליזם. לאנשים שרוצים להבין בענף אין כל כך מה להקשיב לזה.
סאקה התחיל את הקריירה שלו בנבחרות הצעירות ובהופעות הראשונות בארסנל כמגן אז התפקיד הזה בטח לא זר לו. מאמין שזה אפילו יכול להחמיא לו. ישחק ווינגבק גבוה מאוד מימין כשהוא גם ככה נכנס לאמצע. הפקק יכול להיות דווקא עם בלינגהאם, קיין, פודן ופאלמר לך תבחר 2 שם שישחקו חלוצים.
מה זה משנה מי אני בוחר אם אנשים לא מרוצים גם כשאנגליה מגיעה לגמר? כל הטורנירים האלה הם תרמית. הם נשענים על יוקרה שנשענת על מסורת והיסטוריה. אנגליה הגיעה לגמר ו4 השמות האלה נתנו טורניר בינוני לא? לפי מה מודדים את ההצלחות שם? מי שאומר לי שסאותג'ייט לא היה הצלחה מסחררת בנבחרת, לא יהיה מרוצה לעולם מנבחרת אנגליה. אין כדורגל נבחרות אטרקטיבי, אם קיים כזה זה דרך מקריות ולא דרך עבודת אימון. אז או ששופטים לפי התוצאות של הטורניר המקרי, או שאי אפשר לשפוט בכלל. אין אמצע.
זה כנראה סובייקטיבי. נהנתי יותר מנבחרת אנגליה אצל אריקסון מאשר אצל סאותגייט. בטורניר האחרון זה כבר הגיע למצב שכבר הייתי שמח על ההדחה מול סלובקיה וכבר רציתי שספרד תיקח את הגמר ולו רק בשביל טובת הענף. התפיסה שלי כפי שציינתי מעלה, כדורגל זה קודם כל בידור והנאה. זה לא אומר שצריך לשחק שכונה סטייל שום שהעדיף לנצח 4:3 מאשר 1:0. פשוט צריך שהחומר השחקנים העשיר שיש לאנגליה יבוא לידי ביטוי. בפועל לא רואה אף שחקן שבאמת נהנה בטורניר. אם כך בשביל מה התכנסנו? הטענה שסאותגייט סתם רכב על העבודה של אקדמיות אנגליות ועל ברקטים. זה מה שאפשר לפחדנות שלו לעבוד. מה פה העבודה שלו?
