מחזור 5 עונת 2025/26 - ארסנל נגד סיטי, צ'לסי מול יונייטד והדרבי של ליברפול

ניצנים של שינוי שמגיעים מלינדרס?
ניצל את העייפות של קלופ בשביל לדחוף את הכדורגל שלו ואולי פפ בדיוק באותו מצב היום. מעניין.

 

זה תהליך שהתחיל אצל פפ עוד קודם. כל המעבר לרביעיית בלמים בהגנה ומשחק מאוד ישיר על האלאנד ופחות תקתוקי כדור התחיל עוד לפני שליינדרס הגיע.

 

ה-4 בלמים אצלו קיבלו פיצוי בצד ההתקפי.
היום זה היה שיא השיאים. זה לא היה קשור לשום דבר שהוא לכאורה ייצג בתחילת הקריירה שלו, בשיא ההצלחה שלו, ובכל פעם שהוא היה מנסה לספר את ''סוד ההצלחה שלו''.

לגיטימי שהוא מתעייף ויקח צעד אחורה בשביל עוזר מאמן צעיר. זה טירוף שזה עבור מישהו שלוקח אותו למקומות כאלה שאין לו שום קשר אליהם.
מעבר לזה, אם אתה כל-כך חסר אנרגיות כדי להביא את היתרונות שלך בתפקיד הגיע הזמן ללכת ולטעון את המצברים.

יש גם מאמנים שחזרו למועדונים 3-4 פעמים. לא צריך למשוך בכוח. הסגל הזה לא מיוחד.
כשהסגל כן היה מיוחד, הוא ידע ללכת. פעמיים.

 

הכוונה היתה שהוא התחיל לסטות מהעקרונות שלו עוד לפני שליינדרס הגיע.
הוא התחיל לשחק בצורה יותר מבוקרת עם רביעייה הגנתית לחלוטין מאחורה ופיצה על זה עם רוצח כמו האלאנד מקדימה, כלומר הוא במודע הלך לשיטה פחות התקפית שתייצר פחות מצבים, אבל יהיה לו חלוץ שצריךך פחות מצבים בשביל להכריע.

מסכים עם התגובה שלך בגדול.

 

הייתי במשחק היום. הוא הרבה יותר גרוע במציאות.

משחק מהגרועים שראיתי aka עוד יום במשרד אצל ארטטה, אבל האמת שזה לא יאומן כמה פפ מזכיר את הסוף של מוריניו.

 

הספקתי לראות את החצי השני של קומו היום.
לא יודע כמה ססק יצליח ברמות הגבוהות אבל 180 מעלות הפוך בגישה שלו.
עשה את כל החילופים והשינויים ההתקפיים כדי להפוך את המשחק וניצח מוקש לא קל בכדורגל טוב בחצי השני.

השאלה אם מתישהו הקהל שלכם בכלל יתהפך על ארטטה. מה כבר יכול להוציא אותו משלוותו שלא הוציא 20 ומשהו שנה?

 

קשה להסביר את הדיסוננס באיצטדיון בין כמה המאמן והשחקנים האלה מפחדים לתקוף וכמה הקהל מת לדחוף קדימה ולנצח.

לא יודע אם קלטו את זה במחצית ה-1 בטלויזיה, אבל הקהל אשכרה צעק בוז לסאליבה על זה שהוא פשוט תקוע ולא משחרר את הכדור (בכלל היה נראה מסומם אתמול ולא יודע מה היה דחוף לארטטה להחזיר אותו במקום מוסקרה שהיה מעולה מפתיחת העונה).

הרכב רע (אזה בספסל?!), חילופים רעים (מדואקה יוצא?!) ומאוחרים (איך מרטינלי לא עולה כבר דקה 45 אחרי ההופעה בצ׳מפיונס?).

 

מדואקה יצא בגלל פציעה.

אני חושב שהבעיה היא (הרבה) מעבר למערך. אין בכלל ניסיון לשבור את קווי ההגנה של היריבה אלא רק דרך הנעת כדור איטית - מה שמאפשר להם להתארגן כמו שצריך.
בעונת 22/23 כל השטף ההתקפי שלנו היה בנוי על המסירות של זינ'צנקו לשליש האחרון - והכי מתסכל שיש לנו את הכלים לעשות את זה גם היום, בין אם במסירות של זובימנדי או בפריצות של רייס שלמעט העונה הראשונה כבר לא רואים את זה.

הכיסוי ההגנתי שלנו חזק מאי פעם, אין סיבה שארטטה ימשיך לסרס את השחקנים.

 

חוסר תעוזה לנצח זאת תכונה הרסנית לחלוטין בעולם הספורט. זה האכילס של ארטטה. טקטית הוא יודע להעמיד קבוצה, מנטלית מבחינת resilience הוא יודע להכין שחקנים, נראה שיש לו יחסי אנוש דיי טובים בתוך במועדון, אבל הוא פשוט מאוד פחדן.

אפילו המוריניוים והבניטזים של תחילת ה2000 עד 2010 היו יותר מעיזים ממנו במידה מסוימת לדעתי, וזה מבלי לדבר על זה שכדורגל כזה כבר כמעט ולא מביא לך תארים בימינו.

קלופ וסלוט אגב, מאמנים עם ביצים ענקיות. אולי אחד המאפיינים הראשונים שלהם. לא מקרי שהקבוצות שלהם מבקיעות המון שערי ניצחון.

ובאותו נושא בדיוק - התכווצות הביצים של גוארדיולה אתמול זה אחד הדברים המרגיעים שראיתי בהקשרי המסוגלות שלהם לרוץ איתנו העונה. גם מבחינת הסגל אין את זה, אבל מה שהוא עשה אתמול... אני הייתי בהלם כל המחצית השנייה.

זה 100% שלנו להפסיד העונה, בטח ובטח אחרי פתיחת עונה כזאת. יאללה בלאגן.

 

דיברנו על זה גם במשחק שלכם מול ליברפול.
אותה גישה ואותה פחדנות.
בגלל שזאת הייתה ליברפול באנפילד אז סיפקו לארטטה תירוצים.
בסוף מי שרוצה לקחת אליפות צריך לבוא בגישה של קודם כל לנצח את המשחק ולא קודם כל איך לא להפסיד, וזה לא מעניין מי היריבה ממול כי השקעתם מספיק זמן וכסף בפרויקט הזה כדי שתבואו בכל משחק בהרכב וגישה שמאמינה שאתם יכולים לנצח לא משנה מי היריבה ממול.

 

הצרפתים אמורים להיות פייבורטים ב34-35 משחקים מתוך 38.
לאחר השקעה כזו ולאחר 6 שנות אימון אין תירוצים.
וזה למרות העבודה שהמחוז המובטל עדיף.

 

המשחק באנפילד הוא לא הבעיה, מדובר במחזור הכי קשה שיהיה לנו ואם הוא רצה טקטית לעלות יותר זהיר זה מובן. הבעיה היא שהטקטיקה נהפכת לאסטרטגיה, ולא הגיוני שבמשחק בית מול סיטי הנוכחית נעלה ככה. ואותו כנ"ל מול בילבאו בחוץ (שניצחנו).

אגב לגבי סיטי, אני חושב שהשיפט שגווארדיולה עבר הוא בעיקר תולדה של הסגל שלו. זו רק השערה אבל לדעתי הוא הרבה פחות סומך על הקישור שלו שיידע להחזיק בכדור כשהוא ביתרון, ביחס לתקופה שהיה לו את סילבה, דה בריינה וברנרדו (בשיאו).
בכל מקרה משעשע לראות את ההשתפכות של נוויל על הסגנון הזה וגם על דונארומה (ששגה בגול).

 

זו בעיה כשאחד המשפטים המוכרים שלך זה ''אם נפסיד, לפחות נפסיד בדרך שלנו".
זו בעיה עוד יותר גדולה כשיש לך תקציב כמעט בלתי נגמר, ואתה בונה קישור שאתה לא סומך עליו.
אני לא מופתע אבל כי הרכישה של הלאנד היא ניגוד מוחלט לכל מה שאפיין אותו לפני.
מאמן שרב עם כל חלוץ 9 שיש לו, עד ללשחק בלי חלוץ, פתאום הוא לוקח את ה-9 הכי 9 שאפשר לחשוב עליו.
מרגיש שהוא בכלוב מזהב ולא יודע לשחרר.


לגבי ארסנל, צריך לראות לאן זה הולך. אני מסכים שארטטה זהיר מדי וזה מתנגש בצורה לא טובה עם הסגל שנבנה בליברפול. אם הוא לפחות ישכיל להעלות הרכב יותר התקפי בהמשך זה יכול להספיק.
אם הוא ימשיך להעלות הרכבים של 4 בלמים, 2 קשרים אחוריים וקשר 50-50 אז הוא ישאר צעד מאחור.