דת

דת היא אשליה. היא, אמנם, יכולה לספק לאדם נחמה ותקווה, אך היא עושה זאת משום חולשתו של האדם, נכותו הנפשית. דת גם יכולה להטיל הרבה פחד בקרב מאמיניה, בל נשכח זאת. אחת הבעיות העיקריות שלי עם דתות היא העובדה כי היא מהווה גורם מבדל, מפלג, מקטלג ומשייך (לרוב, על כורחך) בני-אדם. ברוב הדתות המונותיאיסטיות הדבר חמור עוד יותר משום ששם תוכל למצוא גם תוכן המייחד כת של מאמינים ע"פ שאר אומות העולם. דת אשר רואה בעדר מאמיניה כבעלי מעלה מיוחדת (גנטית, רוחנית, פסיכולוגית) ע"פ שאר אומות העולם, אשר יש להם שליחות מיוחדת פה על כדור הארץ, מצליחה לגרום בעל כורחה לתחושת ניכור בקרב מאמיניה כלפי אחרים ובתחושת ניכור של אומות העולם כלפיהם. בעיה נוספת היא עידודם של אנשים לא לחשוב בצורה רציונלית בתחום אשר חולש על תת-תחומים רבים נוספים.

אמונה ב- X אינה פשע. אם מישהו רוצה להאמין כי הייתה פעם אישה שהפכה לגוש של מלח - תפאדל. מצדי שיאמין כי גם היה פעם אדם שהפך לעוגת שוקולד. אני לא אחראי על סכלותם של אנשים. הפשע מתבצע בשעה שאותו אדם מעביר את אמונתו הדתית אף לילדו הצעיר ושוטף את מוחו בהבלים. איני מעוניין לחיות בחברה אשר בה זאטוטיה מחונכים בסיפורי אגדות שלא היו ולא נבראו, או באיומים והפחדות אודות מושגים כמו "גיהינום" או "גן עדן". מכיוון שאין לי הרבה מה לעשות בנידון, לבד מחאתי המילולית בנושא, הרי שהצגתי אותה בפניך. מעטים היהודים האורתודוקסיים עמם שוחחתי בחיי ואשר מכירים בכך כי לא ירד מבול על נח, כי לא היה נחש שדיבר עם חוה בגן שנקרא "עדן" וכי לא היה מעמד פלאי בהר סיני. אותם מעטים אינם נזקקים לניסים, לדברי הבל קבליסטיים מן המאה ה- 13 ולהגשמת אלם הפרסונלי בעבור אמונתם הדתית. אלה אינם דוחפים פתקים מטופשים בקיר דומם שבנה הורדוס, אינם מייחלים לאדם של ממש הנקרא "משיח" ואינם מכירים ב"קדושתה" של אדמה (עליה הם מטילים את מימיהם) או בנבואות לעתיד לבוא אשר נכתבו לפני אלפי שנים. אמונתם הדתית של כל השאר - אותם פרימיטיביים אליהם פנה הרמב"ם ע"פ הגישה הפרימיטיבית בה תופסים הם את אלם ואת דתם, ואשר שפינוזה מכנה בעקיצה "המון-העם" - מקומה בפח הזבל של ההיסטוריה האנושית.

אביא משל בשם ג'ורג' ברנרד שואו אשר אמר:
"העובדה שהמאמין יותר מאושר מהספקן אינה רלוונטית יותר מהעובדה שהשיכור מאושר יותר מהפיכח"

 

יובנטיני - תאמין לי שאני לא מאושר מזה שיש בארסה-באירן ואני לא יכול לראות את זה. התירוץ המגוחך של 'דתיים מאושרים יותר' הו שום דבר מלבד תרוץ מגוחך. תקרא את 'איש האמונה' של הרב סולוביצ'יק (למקרה שאתה בכיתה יא' ולומד מחשבת, זה לא נפל במיקוד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ). חוץ מזה, אתה חושב שאבא שלי חינך אותי לשטויות. אני חושב שאבא שלך חינך אותך לשטויות. ותה 'שטיפת מח' שאני עברתי גם אתה עברת, רק בכיוון ההפוך.

אורי - שום דתי ל נותן לתנ"ך פרשנות משלו. יש את הפרשנות המקובלת שעווברת מדור לדור אלפי שנים (או שמישהו החליט להמציא את זה באמצע ולהטעות את הילדים שלו והצאצאים שלו לאלפי שנים? הגיוני בערך כמו הסתברות של 1 למאה מליארד), וכן, הפרשנות הזו מעבירה את תשומת הלב לאדם ולא לאלוקים מהסיבה הפשוטה שהתורה נכתבה בשביל בני אדם, ובכל מקרה, אנחנו לא מסוגלים להבין את אלוקים. כאשר אדם מאמין בכך שיש אל, כנראה שהאל הזה הוא אל 'טוב' אם הוא יצר אותנו בעולם עם שמש, ים, אוכל (כדורגל), וכו', ולא באיזשהוא גיהנום. מעצם עובדת האל 'טוב' זה אומר שהחוקים שהוא קבע טובים גם לנו, גם מבחינה מעשית וגם מבחינה מוסרית. האלוקים הוא לא משרתו של האדם, אבל הוא כן מטיב לאדם. בכך שה' בורא בשבילנו שמש הוא המשרת שלנו? אז בכך שאבא שלי קונה לי גיטרה האו גם המשרת שלי. אדם דתי מציית למצוות משלוש סיבות - 1. כי האל אמר. 2. כי המצוות עצמן טובות (מוסריות). 3. כי מקבלים על מצוות שכר. בדיוק כמו שם אני שואל אותך למה אתה אוכל פיצה אתה יכול להביא כמה סיבות (כי תה רעב, כי זה טעים) ככה גם למעשים אחרים יש מספר סיבות. בסיפור העקדה יש פרשנויות מספיק ארוכות שאני לא מתכוון לפרט כאן, ובשורה התחתונה כנראה שאברהם חשב שאלוקים יודע טוב יותר ממנו, ושגם אם לו עצמו זה נרה מעשה לא מוסרי, אם אלוקים אמר את זה כנראה שהוא מבין טוב יותר (להבדיל, כמו שאם חשמלי יגיד לי לא לגעת בדבר מסוים, גם אם לי הוא יראה בלתי-מזיק, אני אסמוך על כך שהוא מבין טוב יותר ממני). במצב שבו הדתי ה'אדוק ביותר' (לדוג' - אברהם בעקדת יצחק) יגיע לקונפליקט בין המוסר האנושי למוסר האלוקי הוא קודם כל יבדוק אם הוא הבין את המוסר האלוקי נכון (כי, כמו שאמרתי קודם, אלוקים מחפש לעשות רק טוב לאדם), ואם עדין ישאר בקונפליקט הוא יבחר במוסר האלוקי, תוך כדי הבנה שאלוקים פשוט מאוד מבין טוב הרבה יותר.

 

ייתכן כי חלק מן המיתולוגיות מבוססות על תרחישי טבע מסוימים אשר תוארו בגוזמה או אשר שונו ביודעין, אך אין זה מעניין אותי כהוא זה. בשורה התחתונה, לא היה מבול שמחה עולם ושעל מימיו שטה ספינה, לא היה נחש שדיבר, לא הייתה אישה שהפכה לגוש של מלח, לא הייתה קריעת ים סוף כפי שמתוארת, לא היה מעמד בהר סיני כפי שהוא מתואר ולא קרו כל המאורעות הללו. אולי ניתן להסביר חלק מן העניינים שתוארו באמצעות הסברים טבעיים, אך גם זה לא רלוונטי עבורי. אין צורך להסביר מאורעות שלא אירעו באמצעות הסברים טבעיים כלשהם. הניסיון לשמר מיתולוגיות, הן בעזרת אמונה עיוורת בהן הן בעזרת הסברים טבעיים אפשריים, הוא נחלתם של המאמינים אשר תופסים את המושג "אלוהים" בצורה הילדותית ביותר שיש, היינו: באמצעות "ניסים".

 

אתה חושב שלא היה. אני חושב שכן היה. בין אם זה קרה כתרחיש טבע שפשוט קרה בתזמון הנכון (על ידי ה') או שקרה משהו שנוגד את חוקי הטבע לחלוטין.
ני לא תופס את אלוקים בתור 'ניסים', אבל אני כן חושב שאלוקים עשה ניסים.

 

ישו,לא?
חוץ מזה יש פרשנות של בית הלל,בית שמאי,כיפה סרוגה וכו...
לפי מה שאני יודע אין גירסא אחת ויחידה של הדת.

 

ישו יהודי דתי?
בית שמאי ובית הלל נחלקים בנקודות מאוד מסוימות בהלכה, לא בפרשנות המקובלת של התורה. על יג העיקרים, למיטב ידיעתי, אף אחד לא חולק.

 

אני לא יודע מה הוא עכשי ו,אבל כעיקרון הוא היה יהודי שעסק בדת.

יש גם זרמים אורתודוקסים,קונסרבטיבים,רפורמים,רקונסטרוקטיבים,קראים.

 

ברור שבמשך אלפי שנים מתישהוא יקומו זרמים שונים, אבל עדין יש זרם דתי מרכזי ו'נורמלי', שהוא הרקוב במוחלט.

בכל מקרה, מה שאמרתי לאורי לא היה בבחינת 'כל הדתיים אותו הדבר', אלא שפשוט בנאדם לא בא וקורא את התנך ומחליט בעצמו מה המסר הפנימי שבו.

 

תשעה באב, מי צם ומי לא?
אני בפעם הראשונה ינסה לצום ביום הזה, מקווה להצליח אבל כנראה מחר בשעות הראשונות של הבוקר אני ישבר.
אגב למבינים, מותר לצחצח שיניים?

 

על מה בדיוק צמים בתשעה באב, סליחה על הבורות?

 

בית המקדש

 

X2

 

כאילו אות אבל על זה שנחרב?
ואם אני לא טועה זה נחרב יותר מפעם אחת, באיזה מקרה מדובר? בזה של נבוכדנצר ?

 

הכוונה היא שמדובר באבל על שני בתי המקדש שנחרבו. האחד ע"י נבוכדנצר והשני ע"י טיטוס.