בחצר המלכות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3600303,00.html

 

בכתבה כתוב שזה 11.11, אולם באתר של הדרן (שמפיקה את ההופעה ומוכרת את הכרטיסים) התאריך הוא 10.11 .

 

בקיצוניות לכל הנחשים שמסתובבים פה,
גם הוא משלנו:

http://uk.youtube.com/watch?v=lqbU1-jH_Wo

 

CD כמובן יהיה הכי טוב

 

spurs, האוזן השלישית/דיסק סנטר בדיזנגוף בטוח יש. אם לא, ebay. יש גם אתר, www.musicaneto.com.

דלפה היום ידיעה שדפש מוד יופיעו ב-1.5 בארץ. יש המון זמן שמועות שהם ייצאו למסע הופעות לקדם דיסק חדש שכבר נכתב לפי הידיעות, בגלל הביטול מלפני שנתיים כבר המון זמן מדברים שהם יפתחו את מסע ההופעות בארץ כפיצוי, ביום שני מסיבת עיתונאים רשמית - השמועה הנוכחית היא שזה ב-1.5, יום שני תשובה סופית ורשמית. הלוואי!

 

http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/794/985.html

מה אתם אומרים?

 

כתבה מאוד מגמתית ולא הוגנת.

לא יעזור לאף אחד כלום, אואזיס זו להקה ענקית ששינתה את פני הרוק בתחילת העשור שעבר. בתחילת שנות התשעים זה נראה כאילו הקסם נגמר עבור האנגלים והצעירים בממלכה החלו להעדיף את הגראנג' בייבוא אמריקני. אואזיס המציאו זרם, החזירו את אור הזרקורים חזרה לאנגליה ומהווים השארה לדור שלם חדש של להקות ומוזקאים.

אני משוחד כך שאם תשאלו אותי כל שבעת האלבומים שעשו עד כה (כן, אני מחשיב גם את The Masterplan, שחמורכב כולו משירי B Side והאיכות שלו מראה עד כמה מדובר בלהקה מדהימה) הם יצירות אומנות. אבל אין עוררין על כך שדפינטלי מייבי ומורנינג גלורי זה שניים מהאלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריית הרוק העולמית והוא שם בפסגה יחד עם אבי רואד, האלבום הלבן, דארק סייד אוף דה-מון ושאר קלאסיקות.

לא צריך להתייחס להתנהגות הבאמת מזוויעה של הגאלגרס (למרות שאני אישית מת על נואל, אני חושב שהוא אחד האנשים המצחיקים והשנונים ביותר בתעשיית המוזיקה - ליאם סתם מטומטם), גם אני מתרגז שאני שומע אותם מלכלכים על להקות שאני אישית נורא אוהב (בלר, רדיוהד, ארקטיק מאנקיז ומיוז הם רק חלק מהרשימה). אבל אני רוצה לראות כאן אוהד מנצ'טסר יונייטד אחד שיגיד לי שסגנון החיים השנוי במחלוקת של ג'ורג' בסט משפיע במעט על ההערכה שלו כלפיו כשחקן. נואל גאלגר מוזיקאי וכותב שירים מבריק - אף אחד בעולם לא ייקח לו את זה.

משום מה הבריטים אף פעם לא דואגים להזכיר עד כמה אואזיס יודעים גם לפרגן כשהם כן אוהבים להקה מסויימת. נואל יכול לדבר שעות על הסטון רוזס והסמית'ס ואפילו על להקות חדישות כמו קאזביאן בהערכה רבה. אבל כשהטון חיובי זה כנראה לא מוכר את אותה כמות צהובונים כמו השתלחות ברובי וויליאמס או ג'ורג' מייקל...

ולכל המלעיזים שטוענים שמ95' אואזיס לא שווים כלום והתדרדרו לבינוניות - Don't believe the truth הוא בדיוק ההוכחה שהלהקה התבגרה, שינתה סגנון, הפכה להרבה יותר דמוקרטית (גם 'גם' ארצ'ר וליאם החלו לכתוב שירים לא רעים בכלל ותורמים למאמץ) ונשמעת טוב מתמיד. גם אלבומי הביניים אף פעם לא היו רעים (בכל אחד מהם יש יותר שירים טובים משירים בינוניים), הציפיות מהם היו בשמיים ולכן הביקורות היו בהתאם (בלי להזכיר את העובדה שההתנהגות השחצנית של הגאלגרס גרמה להמון מבקרים לחכות להם בפינה).

אני הולך לקנות את Dig out your soul ואני בטוח שאני הולך להנות ממנו.

 

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx מילה במילה.

 

מתי הדיסק יוצא?

 

יצא היום.

 

גם בארץ?

 

take a wild guess...

 

יש חצי אמת במה שרועי בהריר (בחור שדווקא כתב כמה ביקורות מוזיקה לא רעות), מדובר בסיכום לא הכי ישר לקריירה של אואזיס שאם תשאלו אותי, נובע בעיקר מחוסר הכרה עם העובדה שהפיוד עם בלר נגמר לפני יותר מעשור.
רוקר לא צריך להיות נחמד, הוא לא צריך להיות חייכן ומתוק. בעולם שבו "כוכב נולד" היא אייקון תרבות זה ככה, אבל בעולם רוק אמיתי אנשים כמו לנון, מוריסיי, וגם גלאגר צריכים לומר גם דברים שלא מוצאים חן בעיני אנשים, גם אם הם מעט וולגריים - בעמדה שלהם הם צריכים לומר משהו ולא סתם לחייך ולפזז.
גלאגר אומר הרבה שטויות אבל זה חלק מהסטייל שלו ולא צריך לייחס לזה משמעות נרחבת מדי, מה גם שלפעמים הוא קצת צודק - הוא בכל זאת מאוד מעורב בהמון אספקטים של תרבות הפופ, הוא היה מעורב בפרוייקטים של הרכבים אלקטרוניים לא רעים דוגמת דת' אין וגאס והכמיקל בראדרס, הוא מלחין שירים עבור אחרים ומפיק אלבומים של אמנים שהוא מעריך.
Don't believe the truth היה טוב. לא מפיל, טוב. כי אואזיס הבינו בו שמהפכה מוזיקלית כבר לא תצא מהם, ולא - הם מעולם לא היו בשורה מוזיקלית אבל הם היו נושאי בשורה. הם לקחו את מה שעשו קודם הסטון רוזס וסווייד ועשו את זה catchy יותר. הם לא נשאו את הבשורה אבל נשאו את הדגל, ונכון שהבריטפופ, בינינו, לא היה מהפכה מוזיקלית אבל הוא הניב דיסקים נפלאים שנחקקו (חלקם) בפנתיאון של המוזיקה הבריטית.
דפיניטלי מייבי - ענק, מעולה, פנטסטי, מאסטרפיס, אבל לא אבן דרך ברמה של אבי רואד.

דווקא בגלל שאואזיס כל כך הרימו ציפיות אני ספקן, הם עשו את זה לאחרונה ב-Heathen Chemistry וזה כמעט פירק את הלהקה. גם אם האלבום לא יהיה מוצלח במיוחד, אני בטוח שיהיו בו כמה פנינים שייחרשו על ידי חובבי המוזיקה שבינינו.

ודבר אחרון ערן - אני לא זוכר שנואל אמר משהו רע על הארקטיק מאנקיז. הוא בסך הכל אמר שבניגוד למוריסיי הוא לא חושב שההצלחה באה להם מוקדם מדי.

 

Hammers Fan

"אבל אני רוצה לראות כאן אוהד מנצ'טסר יונייטד אחד שיגיד לי שסגנון החיים השנוי במחלוקת של ג'ורג' בסט משפיע במעט על ההערכה שלו כלפיו כשחקן"

שיחק כדורגל,היה הכי טוב בזה וקיבל על זה כסף ותהילה מכל מקום.
שתה מכל טוב והרבה.
זיין את כל היפות והרבה.
התחתן עם יפות וצעירות ממנו,בהרבה.
הימר ללא הפסקה.
קיבל כבד במתנה והמשיך לשתות מכל טוב והרבה.

זה שנוי במחלוקת?
זה חלומו של כל גבר!

 

כבר רשמתי פה כמה פעמים שלדעתי אואזיס הם אוברייטד בטירוף, אני מסכים עם הביקורת המוזיקלית של הכותב בפה מלא- בינוני, סתמי, ממוחזר, רדוד. שוב, אני חושב שיש מקום להבדיל בין הרומנטיקה של הצעדים הראשונים שעשיתם בעולם המוזיקה (ולי יש עד היום חולשה לגאנז, הקסטה הראשונה שקניתי) לבין איכות אמיתית. אני מבין שאואזיס ריגשה אותכם בזמנו, אבל הם תופעה שולית וחסרת חשיבות בהיסטוריה של המוזיקה, "בום" מלאכותי של כמה שנים שחזר מהר לפרופורציה.

מה שפתאטי בהתבטאויות של נואל ואחיו זה שהם ל-א בקליבר של לנון, מוריסי ושאר הטיטאנים של המוזיקה העולמית. כאשר מוריסי מחווה את דעתו על מוזיקה, יש לו את הפרסטיז'ה של הרקורד המפואר שלו כמתווה דרכים חדשות במוזיקה. כאשר נואל מדבר, הצהובונים מוכרים יותר וזה בערך מה שזה שווה.