דת

א. מהי אפוא התנשאות לא מושלמת?
ב. איך בדיוק ההתנשאות חסרת הדופי שלי הכנתה לך את היכולת לראות את העתיד ועל מה בדיוק היא מתבבסת מהמתרחש בהווה?

אך קודם לכן, לפני שאתה מתפנה לענות על שאלות אלו, בחסד הכוח המאגי שאתה מחזיק בו, תועיל
בטובך לענות על שאלות קונקרטיות רבות שהצבתי בפניך לאורך הטופיק מהם ברחת ללא מענה (אולי דאז לא החזקת באמתחתך ביכולת לראות את העתיד). אתה יכול להתחיל בסגידה העיוורת שלך לרמב"ם ללא ידיעה מי היה ולהמישך משם.

 

איך השאלות שלי הם אותה מידה לשאלות על ווקטורים? אין בהם שום דבר משותף ואף לא דמיון, פרט להיותן בעלות סימן שאלה בסופן.

 

תרגיל שלמדת מהרבי? הרי שבשוואה כל העניין, אחרת לא היית - אתה ולא אני - מנסה להשוות מלכתחילה. קטנוניות? הרי בה כל העניין ונראה שעבורך הגיון, ידע, תבונה והבנה היא קטנוניות. אני זה שמעלה שאלה ואתה מנסה, באיזה תרגיל שרחוק להיות מבריק, להפוך אותה לשאלה שאני לא מוסגל לענות עליה. הדבר היחיד שמוכח כאן, זה הטפשות והצרות מוחין של אנשים מסוגך. ולא, אין זה פלא כלל וכלל.

 

נתחיל מזה שרק דברים טובים היו לי על הרמב"ם, זה שהאינטלגנציה של אחד המשתמשים פה לא מאפשרת לו להבין את העיקר רק כי הערה שטותית וחסרת משמעות מסתירה לו אין זו כבר הבעיה שלי.

שנית, גם אם היו לי מילים רעות לומר על הרמב"ם ונגיד והייתי כותב אותם כאן, מתוך קריאה במספר מאמרים/ספרים על פועלו ועל קורותיו, איך בדיוק היתה ביקורת זו שלי הופכת אותי לצר המוחין?

שלישית ואחרון, אנא מתוך כבוד עצמי שלך לעצמך, תעמוד מאחורי דבריך והראה לי - אולי אלמד מכך - איך והיכן פלטתי גיבובי הבלים.

תודה.

 

כמה לא מפתיע ששאלות שלי נותרו בפעם נוספת ללא מענה והתשובות שלך לבשו שוב צורה של שאלות נוספוות כלפי. ניחא. לא אתעלק עליך, אבל אולי זה אמור להדליק אצלך נורה אדומה. אני לא מורה דרך או מחנך, אבל אמליץ לך תמיד לבדוק את עצמך לפני שאתה תוקף את האחר.

אין עבורי שום רבדים נסתרים בדת אני מבין אותם, אולם ההגיון, הידע וההבנה שצברתי וממשיך לצבור במשך חיי לא רק שלא מאפשרים לי לקבל את הדת, אלא לדחות אותה בכל דרך של דחיה. איזו סיבה יש לי לקבל את הדת שהיא הדיוטית, חסרת תבונה, פרמיטיבית ואף צרה בעייני? גם אם יש בה כמה רבדים שאינם נבובי מוח כמו היתר, אז הרי כולם הובאו אל הדת מחוצה לה (בעזרת אנשים כמו הרמב"ם למשל) והם מתקיימים בעולם החילוני גם בלעדיה. אני לא נכנס לדיון זה או הדומה לו כדי לנסות להוכיח את ההבלים, האבסורד והטפשות של הדת (בדיוק כפי שלא אכנס לדיון של הארי פוטר או שר הטבעות כדי להוכיח שמדובר בבדיות שאין לחיות על בסיסן) שבעבר הוותה כלי פוליטי והגמוני והיום מיותרת ואף פוגענית שפלה, לא הוגנת, לא סבלנית ובעיקר משחיטה - אך עדיין מהווה כלי פוליטי. הסיבה היחידה בגללה אני נכנס לדיון הזה כי מסיבה מסויימת חורה לי לראות בני אדם נפגעים מהדת בלא ידעתם, ובעיקר - וזו הסיבה העיקרית - בלא רצונם. כי אני סבור שכל המאמינים כאן, ללא יוצא מהכלל, לא בחרו בדת, כי אם הדת נכפתה עליהם. מהמשפחה, החברה והמדינה. אני מודע לכך, כאשר אדם מאמין במשהו (בטח כאשר האמונה היא משחר ילדותו וכל הסובבים אותו מאמינים כמוהו) הדרך להודות בטעותו היא ארוכה, קשה ולעיתים קרובות אף בלתי אפשרית, אבל לשם הסיכוי הקטן לגרום למישהו להרהר באמונתו, אני מוכן להיכנס לכאן גם בפעם נוספת ומה לעשות, שלעיתים כדי לחרוט את האמת יש להשתמש במילים שאינן קו תקן לתקינות פוליטית, אלא מעמידים את הדת והאמונה תחת האור שהיא צריכה להיות.