לא הייתי ממהר להעזיב את חמד, אם לא יביאו חלוץ משמעותי, והמקום שלו יובטח, הוא ישאר, אפילו כאלטרנטיבה מהספסל הוא יסכים, אחרי שנדד מקבוצה לקבוצה ב4-5 שנים האחרונות, הוא ישמח לדעת שיש לו בית שישחק בו, בעיקר כשהמועדון ישחק, בתקווה שכן, באירופה. אנחנו לא יכולים לתת לדבאלשווילי להשאר עוד עונה, הוא שחקן טוב, אני בטוח שגם אדם נחמד, אבל אנחנו צריכים מהירות, וגם הוא וגם חמד לא מספיק מהירים בשביל לחדור הגנות. אני כל כך אוהב את מסיללה, שאני פשוט מאחל בשבילו שימצא שנה הבאה קבוצה גדולה באירופה, מגיע לבחור, משקיען ושחקן יוצא מן הכלל, וקשה מאוד יהיה למצוא לו מחליף ראוי. מישהו מקודם הציע את צ'קול, לדעתי זה לעשות צחוק מעבודה. לדעתי סיידו מספיק טוב כדי לאייש את מרכז השדה, במיוחד כשיש את האינטנסיביות והתשובה של בוקולי, אבל עדין אנחנו זקוקים לישראלי בכיר במרכז השדה, אני מפחד להציע את דוד רביבו, אולי אם היה צעיר בכמה שנים. הרבה הציעו את רמי גרשון, ואני אלך עם הזרם, במיוחד לאור העובדה שהוא צעיר, זריז, הוא יכול לקבל את המפתחות למרכז ההגנה, והייתי מוסיף גם את הבלם/קשר אחורי של ב"ש, וויליאם סוארז, עקבתי אחריו השנה, לדעתי שחקן נהדר. בכל פנים, שיהיה לנו המון בהצלחה מול מכבי נתניה!
קודם כל אני חייב להודות שאני לא אוהב להתחיל לדבר על העונה הבאה אחרי שהנוכחית עדיין לא הסתיימה, יש לנו זמן בעניין הזה. לפחות עד יום שני. אם בכל זאת מתחילים לגעת בעונה הבאה, בהנחה שדוידוביץ כן ממשיך עונה נוספת בשער, לפי מה שקראתי כעת הפועל חיפה מעוניינת לתת בעונה הבאה את המפתחות לאדרי, מה שלדעתי דווקא יכול להיות רעיון מצויין. לתת לו לשחק עונה שלמה, לראות כמה יציב הוא מסוגל להיות, בסיום העונה אם וכאשר נראה שהוא באמת ברמה הנדרשת, במילא דוידוביץ יפרוש, כך שנצטרך שוער אחר. במידה והוא ייאכזב, בסדר, נקדם שוער אחר. לפחות לא תהיה לנו את הרגשת הפספוס כמו זו שהייתה עם אלמדון.
בדיוק לפני עשור התבשרנו שהפועל ת"א מסיימת בתיקו נגד הפועל פ"ת ובכך הירוקים מבטיחים תואר אליפות ראשון בשבע שנים. הקבוצה חגגה כמו שצריך עם משחק מצוין בטדי http://www.youtube.com/watch?v=CsQ_sMtOBHI מכאן נפתח עידן של שליטה מוחלטת, שליטה שלא נראתה עשרות שנים בכדורגל הישראלי. מי יתן ומיום שני יפתח עידן דומה.
חבר'ה, שום מילה על ההעמדה לדין על עלבון ה'דיקטטור הגדול' לוזון? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אני מחכה ליום שכל אוהדי מכבי חיפה יתאחדו עם אלה של בית"ר, הפועל ומכבי ת"א כדי למחות על תפקוד הבריון הזה. ממה שהבנתי אם נזכה באליפות שום נציג של ההתאחדות יהיה שם. אני רק אשמח אם זה יקרה. לוזון מוריד לנו נקודות בגלל ה'מתח', מגבה אנשים שמחלקים עונשי רדיוס מגוחכים לקבוצות אחרות ועכשיו האדון היקר נפגע? אני חוזר ואומר, אני נגד אלימות, אבל מצדי יימנעו מלוזון להגיע למשחקי הקבוצה שלנו. פשוט ייצרו חומה אנושית כדי למנוע מהאיש הזה להכנס לאיצטדיון שלנו. אני מבין שאנשי מכבי חיפה נגד האלימות המילולית הזאת, אבל הגיע הזמן שגם שחר לא יישב ליד הבריון הזה. הנשיא שלנו גם צריך להבין איזה תסכול זה לאבד את האליפות כמו שקרה לנו לפני עונה. לשמוע כל הקיץ עד כמה הפועל ת"א היו גדולים. אני שמח שאנחנו כנראה נזכה באליפות שפשוט מגיע לנו. אני מגנה את האלימות המילולית, אבל לוזון צריך להבין שהוא בעצמו גרם לשנאה הזאת נגדו. אין שום מדינה בעולם שמקזזת נקודות 'בשביל המתח'. פעם ראשונה אני חושב שאני אשמח עם איזה רדיוס ללא קהל...לוזון חושב שאנחנו חיים באירן או משהו שכזה...
ולאחר התנצלותו של שחר ליו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, האחרון יגיע לק. אליעזר ויעניק את צלחת האליפות לחיפה, אם וכאשר תזכה באליפות כבר מחר.
מצדי לוזון יכול ללבוש חולצה אדומה, ממני הוא לא יזכה לשום טיפת כבוד. מה שבכל זאת יפה לראות זה איך שחר ממשיך להיות ג'נטלמן. אני בטוח שבקבוצות האחרות (חוץ אולי אצל גולדהאר) אף אחד לא היה מתנצל. אחרי אירועי אתמול בבלומפילד אני בהחלט צריך להיות שמח בכל מה שקשור למכבי חיפה. אירופה לכל דבר.
תגובת לוזון אחרי שיקללו אותי מעניינת אותי. הקהל ישאג בקרית אליעזר כי קטן יניף את הצלחת או שיפצחו בשירת "לוזון מת"? בכל מקרה, השירה תגיע...
המפנה - סיכום האליפות יום ב' 14.3.2011, הדרבי החיפאי השני לעונה זו. מכבי חיפה בעוד מחצית ראשונה טיפוסית באותה תקופה. משעממת, נרפת, לא בפוקוס ועצבנית. בקיצור המערכת עמוק עמוק בהלם מהמפלה שבועיים לפני. אני לא חושב שבאותה מחצית אלישע נאם את נאום בניטס באיסטנבול. ספק אם הוא הרביץ ציונות מיוחדת בשחקניו, אבל עובדתית מכבי חיפה נולדה מחדש בחצי השני. התחילה לשחק כדורגל, כבשה שערים קבוצתיים נפלאים. עד אותו משחק, למרות ההובלה ברוב המחזורים זה נראה מקרי, זה נראה בשלבים ארוכים לא טוב וזה נראה שכולם רק מחכים לאכזבה נוספת שתגמור את סיכויי האליפות. אחרי המשחק הזה הקבוצה התחילה לשחק הרבה יותר טוב, גילתה מחויבות ווינריות. שכחה מכל מאורעות העבר. הדרבי השני הוא לטעמי המפנה(ולא משחק העונה בפליי אוף) שהציב את הקבוצה על המסלול לתואר. המשחק הזה אולי גם היה המפנה בקריירה של רפאלוב. הוא התחיל להנהיג ולקחת אחריות. הוא הבין את זה ונתן פשוט משחקים מצוינים מאז. הוא הבין שאי אפשר עוד להסתתר מאחורי קטן, השווארמות והקעקועים. אין ספק שהוא שחקן העונה. הוא סחב את הקבוצה לתואר. שחקנים - כמות השחקנים שהתקדמה העונה היא מדהימה. המלחמה ששחקנים נתנו והמחויבות למדים הירוקים שגילו היא אדירה. גם שחקנים שהם לא כישרונות גדולים כמו משומר(שהוא שחקן בלי יסודות כדורגל) נתנו 150%. חמד פרץ משום מקום מאמצע העונה, אזולאי נתן תפוקה מצוינת יחסית לכמות המשחקים ששיחק ומדובר בשחקן שלא שיחק קודם לכן בשום קבוצה בליגת העל, שלא לדבר על קבוצה גדולה. את רפאלוב ציינתי קודם. בנאדו הוא תופעה מדהימה. אני אישית על במה זו בעונה שעברה טענתי שהוא נמצא בכושר מצחיק וחייב לפרוש. בלי שום קשר לכל מה שקרה ב - 2006, פשוט לא האמנתי שהוא מסוגל באמת לתרום לנו משהו. בפועל היינו עדים לאחד הסיפורים הספורטיביים היותר גדולים בליגה בשנים האחרונות. הבנאדם תופעה. המנהיג השקט, המבוגר האחראי. נתן עונה מצוינת, הוסיף המון וייצב את ההגנה הרעוע. התרגשתי מאוד לראות אותו עולה לבמה להניף את הצלחת עם יניב. 9 אליפויות, מהן 7 בירוק, מאז עונת 00/01, כולל, הוא לוקח תואר בכל עונה. 399 משחקי ליגה במדים הירוקים. כנראה שהחזרה הביתה העלתה לו את המוטיבציה. הוא השתפר והיה בורג מרכזי באליפות של קבוצה, כשהוא בן 37. ענק! מאמן - את עונת 00/01 אשדוד פתחה עם 10 הפסדים ב - 10 משחקים. המצב היה קטסטרופה ובקבוצה החליטו למנות את אלישע לוי למאמן. הוא הצליח להרים את הקבוצה, לנצח בקרב תחתית סופר חשוב נגד בני יהודה, אחרי פיגור במחצית. הוא בנה שם שלד שחקנים טוב וזה עוד בלי להזכיר שהוא העלה 3 קבוצות ליגה והשאיר את בית שאן עם סגל של ליגה א' ב - 95. אלישע הוא שועל קרבות ותיק, מאמן עם הביצים הכי גדולות בכדורגל הישראלי, לא פראייר בכלל, למרות חזותו הפשוטה. ירש את התחת של אברם. אז כן יש לו חסרונות, הוא נכשל מול מינסק, הוא איבד את הראש בכמה משחקים, יש לו מנטליות של עיירת פיתוח וקטן קובע לו מתי לשחק, אבל מדובר בפסיכולוג בחסד, איש צנוע, איש עבודה קשה, הוא לא מתלונן, הוא לא נשבר. בסופו של דבר הקבוצה גם הצליחה להציג כדורגל טוב למדי בשלבים המכריעים של עונה. במשחק העונה עם כל הלחץ, כל הסטיגמות וכל הגיבנת, שההפסד בנתניה רק תרם לה, הוא בא כמו גדול וחיסל את היריבה על התואר. הוא גם לא גילה עקשנות מטומטמת ותיקן טעויות ככל שהעונה התקדמה. אחרי ההפסד 2:0 להפועל הוא העיף את קנוטו ואחרי התיקו 2:2 מול ב"ש את מימון. הוא חיסל את קולמה(שנחשב בקהל ל "חברה" שלו), כשזה הראה סימני חוסר אכפתיות. הוא העיף את גאדיר מהרוטציה כשזה שיחק בחוצפה רבה וסירב לחשוב. הוא קידם את חמד, את רפאלוב, נתן במה לאזולאי. לא פחד לבנות על טווטחה הילד. עוד בתחילת העונה סברתי שהוא לא אשם באיבוד אליפות והיה קורבן לנסיבות. אני שמח שצדקתי בכך לאורך כל הדרך תמכתי בהשארותו במהלך העונה(מצטער על חוסר צניעות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ). לא יודע, אבל לי נראה שיש לו פרצוף של "הכל יהיה בסדר בסופו של דבר". הוא הפסיד רק ב - 11 משחקי ליגה בשלוש שנים - רק פעם אחת קרה שהוא הפסיד פעמיים רצוף בליגה. הוא מוביל את הטבלה עם תקציב מצחיק ביחס למכבי חיפה ועם הרבה פצועים וצעירים כבר שלוש שנים. הוא המאמן היחיד במכבי חיפה שקם מאיבוד אליפות(ועוד איבוד אליפות בצורה כה טרגית) באותה קדנציה. היתרונות שלו בולטים יותר מהחסרונות. מי שמחפש אותו ומי שמחפש תמיד את החרא, יוכל כמובן להזכיר את האפס את אפס, אפשר לחשוב שאלישע יכל להשיג יותר. זו אליפות של מאמן בכל מובן המילה. העבודה שהוא עשה היא מדהימה. לפני הכל מדובר בבנאדם. להחתים ומהר. הבעלים - הרבה ביקורת הפנתי ליענק'לה שחר עוד משלבי הסיום של העונה שעברה. אני באמת ובתמים חושב שהתנהלותו העונה לא הייתה שונה מהעונה שעברה. אני חושב שגם הוא לא ממש ציפה לפני חצי שנה שהקבוצה תשיג משהו וגם לא נראה שדרש את זה כל כך. אני עדיין חושב שהוא עשה טעויות בשנתיים האחרונות, במיוחד בגזרת הרכש, טעויות שעלו לנו ביוקר. אינני מתכוון לשנות את דעתי בעקבות התואר. הדבר העיקרי הטוב שעשה העונה, זה שהוא לא נכנע ללחץ הפופוליסטי של חלקים בקהל, לפטר את אלישע, לא אחרי ה - 15.5 ולא אחרי מינסק. בכך ייצב את המערכת, נתן גב למאמן שעבד קשה ובסוף זה השתלם. חוץ מזה טאלב טווטחה הוא אחד מהפירות הראשונים של ההשקעה המצוינת שלו בנוער. וגם על כך שאפו. בסיכומו של עניין, עם המבט קדימה, שחר שוב יכול לבנות שושלת. יש לו שוב צ'אנס גדול לבנות מועדון אירופי אמיתי. אירופה - ההדחה המוקדמת ממפעלים אירופיים הייתה מבישה, אך גם תרמה במידה מסוימת לאליפות. הקבוצה לא הייתה ערוכה להתמודד בשתי מסגרות במקביל. לא היו תירוצים להדחה מול מינסק, אבל לא חושב שהיה סיכוי לעשות עונה אירופית ארוכה. בהחלט עדיף היה להחזיר את האליפות, מאשר להעפיל לשלב הבתים בליגה אירופית ולאבד אותה שוב. לא בגלל שאני מסתפק במועט, אלא בגלל כל ההיערכות בקיץ והתקציב הנמוך. עוד לא נמצאה הנוסחא בארץ, איך לשחק בשלב הבתים בצ'מפיונס ושלשב את זה עם זכיה באליפות. מזל - בכדורגל גם מרכיב הזמל משחק. זאת לא חלילה אליפות של מזל. לא לכך הכוונה. אני דווקא חושב שהמרכיב הזה בא לידי ביטוי ברכישות בינואר. כן, שחקנים שכולם חשבו שהם ליצנים סטייל בוקארי התחברו יפה. אני עדיין פחות מת על סיידו, אבל אנדריי התגלה כבלם שבהחלט שידרג את הקבוצה בליגה. אני עדיין סבור שבזרים צריך להשקיע, כמובן ביחד עם סקאוטינג. המדיניות הנוכחית תביא מדי פעם מציאות, אבל לא יכולה להפוך לשיטה מצליחהץ בטח לא כשמסתכלים גם על צ'מפיונס. אז העונה התפלק לנו עם הזרים בינואר, בניגוד לעונות קודמות. SO? אוהדים - נתנו הצגות אדירות העונה. שאפו אדיר! עתיד - ללמוד מטעויות עבר, לחזק את הסגל במקומות הנכונים לקראת מוקדמות הצ'מפיונס. לא לישון בעמידה כמו לפני שנתיים. אני עדיין סבור שקטן צריך להצטרף לצוות המקצועי ולפנות את הבמה כשחקן. הפועל ת"א - בשלוש שנים האחרונות עם כל הדיבורי "ברסה" ו"הקבוצה הגדולה בהסטוריה של המועדון" היא עדיין ראתה את הגב הירוק 95% מהזמן. הפועל ת"א הנוכחית היא תוצר של הקיזוז. מגיע לה כל הכבוד על ההופעות באירופה ועל לא מעט משחקי ליגה טובים, אבל היא יודעת בעיקר לגנוב אליפויות. מכבי חיפה היא האימפריה האמיתית. מכירת חיסול נעימה בקיץ שתהיה. גוטמן "גאון הדור", יקיר התקשורת וה"מאמן מספר אחד בארץ" נופח מעבר לכל פרופורציה. העונה הוא קרס במאני טיים ושוב התגלה כבנאדם קטן. הפועל ב"ש ובית"ר - היחידות שלא הפסידו העונה לירוקים בליגה. שאפו.
ומה עם הפציעה של יצחקי? לו אתה לא יכול להודות? הרי עד שהוא נפצע לא יצאתם מה-16. בתאכלס? זה היה נקודת המפנה האמיתית של העונה של חיפה, היציאה מבלומפילד עם הניצחון 1:0 במקום להיכנס למשבר אחרי ההפסד למינסק 3 ימים קודם לכן.
כן, תודות לפציעה של יצחקי לקחנו אליפות. אינני מצפה שתעקוב אחרי המשחקים של מכבי חיפה כמובן, אבל תסלח לי זה שטות טהורה מה שכתבת.
לא תודות לו אבל אין ספק שהעובדה שיצאת מבלומפילד עם ניצחון ולא עם תבוסה עשה את שלו. אין לי ספק שאם הייתם מפסידים, הכיסא של אלישע היה מתחיל לרעוד...הלחץ מהקהל היה מתעצם בוודאות. להפסיד לאיזה מינסק, 3 ימים אחרי זה ללכת ולקבל בראש ממכבי, היסטורית הקהל של חיפה, טוב זה לא היה נגמר, באחריות. הרי באותם ימים, אתה אולי לא זוכר, אבל הכל היה על חבית נפץ...תגובות של שחקנים נגד אלישע כבר התחילו, הקהל התחיל מהשניה הזאת לדרוש את ראשו...
לא לוקחים ולא מפסידים אליפות אחרי מחזור ראשון. שחר לא היה מפטר אותו בשום מצב אז. חוץ מזה שאין בכדורגל "אם". גם אם יצחקי על המגרש, מכבי חיפה יכלה בהחלט לנצח.
שחר לא חייב לפטר, אבל אני גם זוכר את העונה השניה באליפות של בית"ר שהתחילה עם 3 הפסדים רצופים וכולנו זוכרים איך זה המשיך...מקום 5.
