המחזור ה-17 בפרמיירליג: בוא שוב לנגן הלילה שיר געגועים

בכנות, כאוהד ארסנל, לראות קבוצות של מוריניו שזה האנטיתזה האולטימטיבי לכל דבר שקשור בארסנל ו-ונגר, אני משתוקק ליום שבו הוא יעזוב ואולי נראה סופסוף כמה חבר׳ה ״רעים״ כמו שיש בצ׳לסי עכשיו שבאים לסטוק סיטי בביתם שלהם ומהרגע הראשון באים להילחם, פשוט ככה. זה היה ברור שזה מה שנראה עם הצבת מיקל בהרכב, שאולי הוא שחקן מאוד מוגבל, אבל זה רק מראה כמה מוריניו כיבד את סטוק והוא ידע עד כמה המשחק הזה היה חשוב. לונגר אין את הרצון או היכולת לשחק ככה ולהשיג נצחונות כאלה.

לא יודע איך אפשר לא להיות סופר מרוצה אחרי תוצאה כזו כשברור שאם קוסטה חד יותר זה היה נגמר גם ברביעייה.