רוב הכסף מימון פרטי, תמיד יש דברים חשובים יותר להשקיע כסף... צעד ענק לישראל: חללית ישראלית תשוגר לירח בסוף השנה
הם היו צריכים להדליק משואה אם הם היו מאכילים פיות רעבים עם הכסף הזה. זה בהחלט מבורך ותורם לעתיד המדע מבחינת הילדים בארץ, אבל עצם העובדה שזו לא משימה בעלת מטרות מדעיות, היה עדיף שזה היה הולך למקומות טובים יותר. עם כל הפלצנות שבדעה שלי.
הבעיה בפה רעב, היא ששעתיים אחרי שאתה מאכיל אותו הוא שוב פעם רעב. השקעה בחינוך היא מטרה מס' 1 של כל אומה גדולה. ומהבחינה הזו הפרוייקט הזה משרת את מדינת ישראל נאמנה.
בלי ציניות עוד צעד חשוב לעבר גילוי של חיים באופן מוכח מחוץ לכדור הארץ. ראיון עם דר יגאל פת-אל שלנו על תגלית ההיסטורית: אדי מים התגלו בכוכב עם טמפ מאפשרות חיים - חדשות רוטר Sent from my SM-G930F using Tapatalk
זה בהחלט מרתק. העניין הוא שאני חושב שמחפשים רחוק מידי מהבית. כלומר, צריכים להמשיך כמובן לחקור לכל אורכו ורוחבו של הקוסמוס, אבל לדעתי את התשובה אנחנו נמצא הרבה יותר קרוב לבית. אני חושב שכרגע המאמצים צריכים להיות מושקעים במאדים ולדעתי אנחנו נמצא שם לכל הפחות עדות חד משמעית לחיים שהתקיימו בעבר, אם לא מיקרובים שחיים עד היום. גם הירחים של כוכבי הלכת הגזיים במערכת השמש שלנו הם מועמדים מצויינים. במיוחד אירופה. מאמין שמשם תגיע הישועה. יחד עם זאת, ברור שהמועמדים שהזכרתי הם לא כדור הארץ 2.0. בשביל זה כנראה שבאמת נצטרך לחקור כל מיני פינות שלא נוכל להגיע אליהן לעולם...
110 שנות אור זה די קרוב לבית במונחים של חלל. מאדים זה בזבוז זמן. הכוכב לכת הזה כבר נחקר לכל אורכו ורוחבו. אין גם הוכחה שהיו חיים בעבר ובטח לא עכשיו. יש במאדים תנאים לא מתאימים לחיים. ספק אם אפילו יש לנו יכולת היום להנחית שם אוסטרונאוט מבלי שימות מקרינה, עם כל ההגנה שנספק לו. אירופה מהבחינה הזו יותר מעניינת. מעט מאוד ידוע מה יש מתחת לשכבת קרח. אך אני גם סקפטי לגבי זה. המדענים תפסו כיוון נכון. צריך לזכור שאת הצילומים סיפק הטלסקופ האבל, שנשלח לחלל ב - 1990 והתחיל לעבוד ב - 1993 אחרי שתיקנו לו את המראות. כלומר הוא אומנם עזר לאסטרופיזיקאים המון וגילה המון דברים אבל הוא כבר מיושן. בשנים הקרובות ישלחו לחלל טלסקופים עוד יותר חזקים שהם ממש פלא אנושי.
110 שנות אור זה בהחלט קרוב במונחים של חלל. אך מבחינת יכולת ההגעה לשם (נגיד ב-500 שנים הקרובות), ובכן, אין כזאת. את מאדים לחלוטין לא סרקו לאורכו ורוחבו. אתה לא הולך למצוא שם אנשים אפורים עם עיניים ירוקות. את התשובות צריך למצוא מתחת לאדמה. איפה שאין קרינה. את זה כמעט שלא עשינו. כשמביאים בחשבון שבמאדים יש מים קפואים (שע"פ צילומים אף חלקם נמסים בתקופות מסוימות), תפוקה של גז מתאן (עדות לפעילות ביולוגית או גאולוגית) וככל הנראה בעבר גם אטמוספרה, שדה מגנטי ואוקיאנוסים זה אומר דרשני ולחשוב שסרקנו את מאדים ושללנו את האופציה שהתקיימו (ואף אולי עדיין מתקיימים) שם חיים זו טעות. יש עוד כל כך הרבה לחקור ולגלות. לגבי אירופה, מדוע אתה סקפטי? כבר די ברור כי קיים אם לא אוקיאנוס אז עצום אז לכל הפחות מצבורים של מים נוזליים מתחת לפני השטח, כך עפ"י צילומים של מעיין גייזרים שיוצרים סדקים בקרח ופורצים החוצה לחלל. כרגע ההנחה היא שמים נוזליים=חיים. או לכל הפחות את הצ'אנס הטוב ביותר לחיים. אני לא רואה מדוע אירופה לא צריך להיחשב המועמד אולי הטוב ביותר שלנו. במיוחד שהוא מאוד קרוב (במונחי חלל כמובן). האבל כבר בזמנו היה לחלוטין פלא אנושי מחכה לראות מה צופן העתיד. חקר החלל הוא תחום שמתפתח בקצב אדיר.
לגבי אירופה, אולי גם כוח משיכה עצום של צדק שמשפיע לרעה, אבל שם לפחות כן יש עוד הרבה מה לחקור. לגבי מאדים, לא יודע זה נושא די משעמם כבר עבורי.שדה מגנטי שם חלש ולכן יש כזו קרינה הרסנית, גם לדעתי אם היה אוקיאנוס כבר היינו מגלים. ומים נוזלים אינו אומר אוטומטית חיים. זה אחד הדרישות בשביל שיתקיימו כאלה. לפחות בצורה שאנו מכירים.
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. 24 שנים ויומיים אחרי אחד הגילויים הגדולים בתולדות האסטרונומיה - כוכב לכת ראשון אצל כוכב אחרת, האסטרונומים בין מקבלי פרס נובל לפיזיקה. הנובל בפיזיקה יוענק על גילוי כוכבי לכת חוץ שמשיים הגילוי בעצם הפך את הידע שלנו על הווצרות כוכבי לכת, שכן הסתבר שדווקא מערכת השמש שלנו לא רגילה. עד אז חשבו שכוכבי לכת גדולים יכולים להווצר רק רחוק מהכוכב ובעצם גילו מאז המון כוכבי לכת גדולים קרובים לכוכבים שלהם. כמובן שאז הגילוי, הוא בעצם הוכחה על סמך חישובים שכוכב הלכת קיים וכך גם גילו עוד אלפי כוכבי לכת אחריהם. אבל לא מזמן הצליחו לראות ממש בעין כוכב לכת כזה, אחרי שהסתירו את האור של הכוכב שלו.
https://pbs.twimg.com/media/EGmCvfsWoAA7KlE?format=Xxx&name=small נפטר האדם הראשון שיצא לחלל פתוח הקוסמונאוט אלכסיי לאונוב. זה קרה במרץ 1965, יציאה לחלל שכמעט עלתה לו בחייו בגלל התנפחות חליפתו מה שהקשה על חזרתו לחללית. כעבור 10 שנים פיקד על החללית סויוז במשימה המשותפת עם האמריקאים סויוז-אפולו. משימת שיתוף פעולה ראשונה בחלל בין ברה"מ לארה"ב, כאשר אפולו וסויוז התחברו בחלל לכדי חללית אחת וכל זה בשיאה של המלחמה הקרה. בן 85 במותו.
כשהייתי במצפה כוכבים בשיקגו, ראיתי מופע בנושא. מעניין מאוד. נראה שלפי חישובים כוכב הלכת אמור להמצא. צריך לציין שבעבר נפטון ופלוטו(שבינתיים הורד לדרגת כוכב לכת ננסי), התגלו אחרי שחישובים מתמטיים הוכיחו שכוכבים האלה אמורים להמצא). כוכב הלכת התשיעי: האם הוא קיים? ואם כן - מהו בדיוק (אולי חור שחור קדמון)? ואיך נגלה זאת? - חדשות רוטר Sent from my SM-G973F using Tapatalk
Scientists looking for aliens investigate radio beam 'from nearby star' | Space | The Guardian Sent from my SM-G973F using Tapatalk
