הפתק שאתה שם בקלפי בדמוקרטיה פרלמנטרית הוא לא הבחירה שלך לראשות הממשלה אלא הענקת כוח אלקטורלי למפלגה שתייצג אותך. יש המון בעיות בשיטה הישראלית, דווקא העובדה שראש ממשלה מגיע ממפלגה עם 6 מנדטים היא לא אחת מהן ואני לא רואה מה לא בסדר בזה. זה מוזר, כן, וזה כנראה לא יקרה עוד הרבה פעמים, אבל אם בסיטואציה שנוצרה מפלגות גדולות יותר החליטו שבמהלך הזה הן מייצגות את ציבור הבוחרים שלהן היטב - על הכיפאק.
אבל איזה רוב יש לביבי בדיוק? כבר 4 מערכות בחירות שאין לו רוב. אם בנט לא היה חותם על המסמך האומלל ההוא הייתי אומר שהוא קוצר את הפירות על כך שלא התחייב לאף מחנה. עכשיו הוא אמנם קצר את הפירות אבל הפר המון הבטחות על הדרך וכנראה נמחק לסבב הבחירות הבא. כשהולכים לבחירות רק על השאלה אם רק ביבי או רק לא ביבי, אז מה הפלא שזה שלא הולך לאף צד הוא זה שמקבל את הכיסא? א"ב של פוליטיקאי צריך להיות לדעת לנצל נכון את המנוף שיש לו על אחרים. לבנט היה את המנוף הכי גבוה. ושוב 6 ו30 זה רק מספרים. אם צורם שראש מפלגה קטנה יהיה ראש ממשלה אז שיחוקקו חוק שימנע את זה. שיגדירו threshold של מנדטים או לא יודע מה. מה נותן לבכות על 'מות הדמוקרטיה' כשמדובר בסנריו שהוא 100% חוקי?
לא בכיתי על מות הדמוקרטיה והטענות לא מופנות לבנט כמו שהן מופנות לשיטה. הטענות לא אליו אלא למי שלא סתם את הדליפה הזאת במרוצת השנים שהובילה למצב שבו ראש מפלגה עם 6 מנדטים יכהן כראש ממשלה. הבחירות אמנם דמוקרטיות והשיטה הפרלמנטרית היא דמוקרטית אבל אוסף החוקים שמנחים את הבחירות האלה הופכים את כל ה"חגיגה הדמוקרטית" הזאת לעריצות המיעוט, וכשאני אומר מיעוט אני לא מתכוון לקואליציית לפיד-בנט כי היא לא מיעוט אלא על בנט וחברי מפלגתו כמפלגה עצמאית, העובדה שהוא ישב על הגדר לאורך כל מערכת הבחירות לא אמורה להקנות לו את הזכות לכהן כראש הממשלה מנקודת מבט דמוקרטית. א"ב של פוליטיקאי לפני ניצול הזדמנויות הוא חשיבה לטווח הרחוק, ואת זה בנט לא רק שלא עשה הוא גם כרה לעצמו קבר. אם נסתכל על המפה האלקטורלית בחלוקה גסה של שמאל-ימין ברור לכולם מאיזה גוש מגיעים רוב הקולות שמרכיבים את הכנסת, גם אם בנט יביא שלום עם הפלסטינים ויוביל את ישראל לראש מדד ה-OECD מהימין הוא כבר לא יגרוף מספיק קולות כדי לחזק את כוחו האלקטורלי וספק אם בכלל להיכנס לכנסת. פוליטיקאי גדול הוא בטוח לא, אחרת לא היה מתנדב להחזיק את תפוח האדמה הלוהט הזה בשביל כמה חודשים על כיסא ראש הממשלה שבסופם הוא את הסיפור שלו יגמור, אלא אם כן הוא גם ככה בא לבחירות האלה ב-last dance mode ואני בספק שזה היה המצב.
נניח לרגע ראש מפלגה של 45 מנדטים שמסתכסך לחלוטין עם כל המפלגה שלו, אבל מתחבר עם כל שאר המפלגות שמסכימים לתמוך בו לראשות הממשלה, רק כדי לעצבן את המפלגה שלו. האם זה דמוקרטי? עריצות מיעוט?
למה שלא נניח לרגע שאתה מבין מה ההבדל בין מפלגה שקיבלה 45 מנדטים לבין מפלגה שקיבלה 7 מנדטים שאחד אבד לה בדרך בגלל אותו אובדן אידיאולוגיה?
יש כאלה שיש להם בעיה עם ראש ממשלה עם שישה מנדטים, הגם שזה חוקי. יש כאלה שיש להם בעיה עם ראש ממשלה עם כתב אישום, הגם שזה חוקי. בשני הדברים טמונות בעיות.
1) די כבר עם הטיעון הזה. לנתניהו כבר היו 28 ימי מנדט והוא לא הצליח להביא עריקים. פשוט אין. 2) נניח שאני זורם עם זה שבנט רימה את המצביעים שלו(אל תשכח שהוא גם אמר כמה נתניהו נכשל ושצריך להחליף אותו, אבל זה לא מסתדר עם הנרטיב אז אפשר להתעלם), למה מה שהוא עשה לא לגיטימי, ועריקים ממפלגות שמתנגדות לו נחרצות, כן? למה זה פחות לגיטימי ממה שעשו גנץ, פרץ ואורלי לוי שנה שעברה?
כל הזמן מזכירים את ההבטחות שבנט פיזר לפני הבחירות. אבל היה עוד משהו משמעותי. מנסור אבאס לפני הבחירות כיוון לקואליציה עם הליכוד. והתקשורת גם ספרה אותו כמי שעשוי להשלים לביבי מניין. מישהו הבטיח כבר אז לא לשבת עם אבאס בקואליציה?
לא רואה בזה עריצות המיעוט. בנט לא פופולרי כמו ביבי ולפיד אבל הוא גם לא שנוא כמוהם בקרב הציבור הנגדי. זו פשרה קלאסית ובלי הפרה של שורה ארוכה של הבטחות (שזה הדבר הלא דמוקרטי היחידי בכל הסיפור הזה, אבל בוא, הפרה של הבטחות בחירות זה השם השני של ההוא עם 30 מנדטים) זה כנראה היה עדיף על לופ בחירות אינסופי. לא תצליח לסתום את החור עם השיטה הנוכחית. מי שכל כך מציק לו העניין הזה שילחץ על נבחרי הציבור שלו לקדם מעבר למשטר נשיאותי או חזרה להצבעה בשני פתקים. ובלי קשר, תפקיד ראש הממשלה בישראל הוא אוברייטד ענק.
מה זה משנה, יש לו 0 קולות מהמפלגה שלו. מה זה רלוונטי מה הגודל שלה? גם בנט הצליח לגייס רוב מחוץ למפלגה שלו. אין שום הבדל בין המקרים בדמוקרטיה יחסית כמו שלנו. אתה כמו הקואליציה שאתה משיג. אני לא מצליח להבין באיזה זכות אנשים שלא הצביעו לבנט מתלוננים על "הפרת הבטחת בחירות". אתם לא צד לעניין אם לא הצבעתם למפלגה של בנט. זה כמו שאני אחליט להתעצבן בשביל מישהו אחר על זה שהמוכר בחנות דפק אותו. אנחנו מצביעים לפוליטיקאים והם אלו שצריכים להגיב לנסיבות משתנות. בשורה התחתונה מי שהצביע לימינה בחר בהם על פני כל האלטרנטיבות. הם הולכים למנות פאקינג ראש ממשלה. זה כמו קבוצה קטנה שתזכה באליפות. אני רואה כאן לפחות מצביע ימינה אחד (מתוך אחד שלדעתי קיים כאן) שלא נראה לי כל כך מאוכזב מהסיפור.
אני שקלתי ברצינות להצביע לו עד למופע האימים שלו בקמפיין הבחירות. התחושה היחידה שלי לגביו היא הקלה על כך שלא עשיתי את זה. אבל יש לי תחושה שלא כל ה7 מנדטים שבחרו בו יבחרו בו גם בסבב הבא. גם הכוח של גנץ קוצץ בחצי. אם בנט יקוצץ בחצי, הוא לא עובר. הוא אמר בהתחלה שהוא לא מחרים אף אחד אבל שיש לו קווים אדומים. בסוף הוא החרים יותר מפלגות מכל אחד אחר, הפר גם את זה, ואני עדיין מנסה להבין מה הקווים האדומים האלה שהוא דיבר עליהם. מה possibly היה יכול לקרות שהיה גורם לו לפוצץ את העסק.
חתם או לא חתם, הבוחר אמור להבין את המציאות פחות או יותר. יש עתיד זו מפלגה גדולה במרכז. קשה לבנות קואליציה בלעדיה. לכן אני לא לקחתי ברצינות את הבדיחה על פיטר פן. אבל מצביעי ימינה המאוכזבים כנראה חיים בעולם האגדות.
מצביעים פעם במערכת בחירות, בין לבין הפוליטיקאים יכולים לעשות מה שבא להם, מתוך הנחה שהם ירצו את הקולות גם בפעם הבאה. בנט פועל במסגרת הזאת, הוא מקדם את האינטרסים של המפלגה והמצביעים שלה, שהסמיכו אותו לפעול לטובתה.
