לה סקוואדרה אזורה 2022-2023:: מפח נפש נוסף, מונדיאל נוסף ללא איטליה

בלי זאניולו, בלי סנסי, בלי פלגריני, בלי פוליטאנו....

לפני המשחק במסיבת העיתונאים מנצ'יני והשחקנים אמרו: "אין לנו סודות, אנחנו נכנסים למגרש והגישה שלנו היא לשחק, להנות, אי אפשר לשחק עצבנים". הוא הצליח, הוא ניצח ואני הייתי כל היום עצבני וחשבתי איך יגמר, הייתי כולי נרגש. הוא האמין שהנבחרת ששיחקה נגד סעודיה לפני 3 שנים במשחק ידידות, תזכה בגביע הזה. מאז מילאן שזכתה בליגת האלופות ב-2007 ובאיטליה שהניפה את הגביע ב-2006 לא הרגשתי מתוח ככה ומרוב התרגשות אני סחוט עכשיו בארבע בבוקר. זה מה שיפה בכדורגל, חברים שלי מאיטליה שאני עוד בקשר עמם אומרים לי שהכל זה ביזנס ואין פה ערכים והכדורגל מסריח מבלי סוף כסף אבל הנאציונלה הזאת תמיד יוצאת מהכלל. אני נזכר כשהייתי בן 9 וצפיתי בה מול המסך עם אבא, מפסידה לצרפת של זידאן וטרזגה ברוטרדם ומאז הבנתי שזאת הנבחרת שאני אוהב לטוב ולרע.

ביום שלישי והערב מנצ'יני והחבורה שלו לא הצליחה לנצח במשך 90 או שעתיים, לא הרשימה כמו במשחקים הקודמים, אבל כמה אופי, כמה אומץ, פורקה פוטנה! כמו שקיבלנו מכה מהשבדים אז לפני 3 שנים הם ידעו להתאושש מהמכה, לאט לאט, כמו גם אחרי השער של לוק שואו בהתחלה. ז'ורז'יניו שנפצע בברך באמצע המחצית הראשונה, חשבתי שאולי יוחלף, אבל הוא הצליח להחזיק מעמד כל השעתיים לחרוק שיניים. ההתאוששות המשיכה עם החילופים במחצית השנייה: בארלה עייף וגמור, כריסטנטה נכנס ונותן את כל הפיזיות שלו במאבק בקישור מול רייס ופיליפס (היה מעורב בשער של בונוצ'י מהקרן), אימובילה שנעלם בג'ונגל ההגנתי של סאות'גייט יצא עצבני וברארדי נכנס והשקיע, כמעט כבש שער מכדור גובה ארוך (וגם את הפנדל הכניס). אחר כך קייזה שהיה נהדר וחד במשך המשחקים האחרונים נפצע וברנרדסקי המושמץ נכנס ותרם כמה שהיה יכול כחלוץ מזוייף ולא פישל מהנקודה הלבנה (על סף דמעות הוא הודה למנצ'יני ולצוות שהאמינו בו תמיד). בהארכה ווראטי, אינסיניה ואמרסון יצאו אבל המחליפים שלהם נתנו הכל וידעו לסבול. בלי לשלוט בקישור, בלי ספינאצולה שתומך בצד שמאל, הם הצליחו. כמובן שהייתי שמח לנצח את "אלביון הצבועה" בנצחון מרשים איזה 3-0 מבלי לחכות לבעיטות עונשין מורטות מעצבים, אבל לא ביקשתי יותר, רק לתת עוד מאמץ אחד בסוף מול המארחים. בונוצ'י גילם את מרקו מאטראצי ודונארומה הזכיר במעט את בופון, קשה לי לנטור לו טינה בניגוד להרבה אוהדי מילאן שאני מכיר ואני מודה לו על הימים הללו. ילד זין עוד קוראים לו ואני מקווה שיחזור עוד לאיטליה.

יש מקושרים ובני מזל שהיו בוומבלי ביום שלישי והערב, אני מתכנן לצפות בספטמבר ובאוקטובר בנבחרת הזאת מקרוב בבאזל ובמילאנו. תחזיקו לי אצבעות.

 

יש.