אני אנסה לחדד - נתניה ברוב העונות בעשורים האחרונים היא קבוצה שלא מועמדת לכלום. במציאות כזו, שחקן כמו ערן לוי שגורם לך לרצות להגיע למגרש וגם נותן תוצאות, הוא משהו מיוחד. לא סתם הוא בנבחרת של כל אוהד נתניה שהגיב פה עד עכשיו. מה נשאר לנו חוץ מלהנות מכדורגל? ערן לוי גרם לי להנות מכדורגל. דבר שאני לא יכול להגיד כמעט על אף עונה לאחר שעזב. על הקביעה אם הוא כן מתאים או לא מתאים לקבוצה ששואפת לקחת אליפות אני לא אתווכח, מכיוון שנתניה לא הייתה שם.
על זה אין ויכוח. סתם שיעשעה אותי הקביעה של עידן שמקצוענות זה דבר רע ולראיה הטרפלד או איך שלא קוראים לו ש״הריץ יותר מדי את השחקנים״ מי קבע שבגלל זה נתניה נכשלה? אולי זה בגלל שההולנדי מאמן גרוע? אולי השחקנים לא מספיק טובים? פעם ראשונה שאני שומע שקבוצה נכשלת בגלל ששמו יותר מדי דגש על כושר. כאילו אנחנו בשנות ה-80 ששחקנים עלו למגרש אימונים עם סיגריה בפה.
יש הרבה אוהדים של נתניה שמרגישים שבשנים האחרונות מביאים שחקנים על סמך נתונים יבשים ולא על סמך צפייה במשחקים. יש דברים שאי אפשר להעביר בסטטיסטיקה.
זה כבר בעיה של כל הקבוצות בליגה. זה לא הפרמייר ליג שלקבוצות יש כסף לשלוח סקאוטים לכל חור בשביל לראות משחקים. אז כאן אתה רואה קלטות, אתה משחק קצת עם הדאטה. אין מה לעשות.
שמואל קוזוקין בנבחרת זו בדיחה הרבה יותר גדולה, גם אלרואי כהן כמגן וכן הלאה. בסך הכל נתנו לשחקן ליגה שבלט והיה בכושר הטוב בקריירה שלו - לרשום הישג אישי של הופעה בנבחרת במשחק זניח. מי ישמע בנו עליו את הקמפיין. בשאר הפיקים שלו בקריירה בכלל לא שקלו לזמן אותו וזה בסדר. אני חי בשלום עם זה שיש לו משחק ברזומה. נתניה הרוויחה יותר מאשר הפסידה מהנוכחות שלו, אז מה אם עבדו בשבילו. אם כולם היו רוצים לנצח כמוהו היה יותר טוב. זה היה זיווג מרגש כאוהד כדורגל שמסתכל מהצד וזו כולה הליגה שלנו בקבוצה שבידרה את הקהל והבעיטה ויכולת המסירה שלו הן מעל הליגה. הוא לא היה הבעיה אלא הפיתרון ולטעמי הוא השחקן הכי מזוהה עם הקבוצה בעשור הזה וגם במבט על שנות ה-2000 הוא מתחרה על התואר, נמצא קצת אחרי אלמוג כהן.
אז לא הבנת בכלל את מה שכתבתי. מה שאני אומר זה שבתאוריה קבוצה שמתאמנת כל כך קשה והכל כל כך מקצועי ואירופאי ועוד בליגה ״חובבנית״ לדעת רוב הכותבים כאן- זה אמור להשתקף גם בלייצר כדורגל אם לא טוב לפחות סביר. כשזה לא קורה אני חושב שהמסקנה שמתבקשת היא שיש עוד אלמנטים במשחק כדורגל שלדעתי קצת נשכחו וזה עצוב. לחשוב שערן לוי הפריע לנתניה ואם במקומות היה עוד חוטב עצים חרוץ הקבוצה היתה טובה יותר זו בדיחה גרועה. ולראייה- מכבי נתניה ב 3 שנים שאחריו היא קבוצה אנמית, משעממת שמתקשה מאוד לייצר כדורגל טוב להוציא מקרים נקודתיים. לדעתי העונה כן יש את הכלים לייצר משהו מרענן וגם במקרה הזה אני יותר בונה על שחקנים כמו גויאגון, ברקוביץ, אבו אלשיך, ואפילו שלום אדרי ולא בהכרח ההכי ״מקצוענים״ ואלה שקורעים הכי הרבה תתחת ורצים הכי הרבה. בסוף צריך גם כשרון, תעוזה וחוכמה. יכולת לא לעשות תמיד את הפעולה הכי צפויה. תראה את בוריס אינו לעומת ערן לוי- יש מה להשוות אותם מבחינת נתונים יבשים? לא ברור שאינו זה ״הכדורגלן האולטימטיבי״? אצל אטפלד אינו שיחק בעמדה שערן לוי עשה ממני קסמים. אינו גם עוד מיליון שנה לא יהיה מסוגל לספק עשירית מההנאה שערן לוי סיפק. Sent from my iPhone using Tapatalk
אתה מתווכח עם אנשים שמעדיפים לשבת מול מקלדת ולא לנסות ולנקות כל שבוע מושבים ביציע מאבק, או לקנות כרטיס במחיר מופקע מחור בקיר, אנשים שאוהבים לדבר על כדורגל מאשר לצפות בו, אנשים שמעדיפים את אוריאל דסקל כפרשן (אחלה בחור בלי קשר) על פני סלבה ברזילאי המנוח, שאוהבים לנתח GPSים (ערן לוי רץ בליגה א' 7,725 ק"מ, יותר ממה שמסי רץ בברצלונה) ושוכחים שכדורגל נולד בשכונה ושם מתחילים לשחק אותו. זה ה-11 של מכבי נתניה ולא של לייפציג.
שאנחנו רואים איזה שטויות כותבים היום על משחקים ושחקנים שאנחנו רואים בעיניים, בטוח שאלו שיקראו את זה עוד 30 שנה לא יקבלו תמונה מדויקת. אין שום סיבה לחשוב שפעם זה היה יותר מדויק ועם פחות אינטרסים וקשרים של שחקנים-עיתונאים
יקירי, העיתונות של פעם לא מתארת כלום. אנשים שהיו שם מתארים יותר טוב. יש גם קטעי וידיאו ספורים שמאוששים את זה.
גם לאנשים שהיו שם יש ראייה משלהם. תשאל אנשים פה בפורום על שחקן של היום תקבל 3 דעות שונות בגלל זה הדגש פה היה על שחקנים שכל אחד ראה אישית
דווידי היה בלם אדיר במושגים ישראלי (או לפחות בעיני הסובייקטיביות). שקט, אלגנט, תחנה אחרונה. חושב שאם היה גדל במועדון אחר (מכבי תל אביב כזה), היה מקבל הרבה יותר כבוד (בהקשר לאנדרייטד/אוברייטד). מעל חצי עשור היה באנקר בנבחרת הכוכבים שכמעט והדיחה את קולומביה (אם לא רוזנטל וחרזי) וחוץ מויטור לדעתי גדול הבלמים ששיחקו בב"ש ובטוח הישראלי הטוב ביותר.
מעניין, לא ידעתי מה לעשות עם מדוניאנין. הוא לא באמת היה כזה ענק במכבי (בהתחלה כן), אבל שחקן מדהים. ראדי היה עצום בדיוק שנה אחת, יכול להיכנס להרכב השני שלך (רעיון מגניב ומדויק). אם כבר אז קלינגר במקום. את נמני קשה לי להכניס לאגף, שינה לי את כל ההרכב. גם זוהר לא שחקן לאגף. ראלדס ואמאדור כנראה בלמים טובים יותר מקרלוס, אבל באמת לא היו טובים מספיק זמן כדי להיכנס. אותו דבר לגבי אילייב. מרטינוביץ' יותר הולם משטרתית בעיני. ניקוליץ' פלופ על וחייב להיכנס. ישראלביץ' בחיים לא מבייש חולצה, מחמיר איתו מידי.