מכבי חיפה - עונת 2024/25. התרסקות מפוארת. בכר ואלברמן מפוטרים

אפשר רק לקוות שאתמול היה סוף הסיפור של אזולאי אצלנו.
אני עוד בקיץ טענתי שמדובר בבלוף,שחקן טיפש שאין בו כלום. שילמנו עליו מיליון יורו + מאור לוי. בדיחה.
שבכר יתחיל להריץ את חרמש במקומו, ועל הדרך את הבלם נוער שעלה מול מכבי ת"א.
זה מדהים וגם עצוב שאנחנו תלויים השחקן שאוטוטו בן 39, ליאור זה חייזר במונחים ישראלים.

 

בסוף מחלקת הנוער לא מספקת לנו מספיק שחקנים.
הייתי מצפה ממחלקת נוער של מועדון ששולט פחות או יותר על כל השטח בין חדרה לק"ש לספק יותר שחקנים ברמה טובה יותר.אבל כשדיברתי על מחלקת הנוער זה גם מתחבר לבלגן הניהולי ששחקני נוער מסיימים אצלנו חוזה ובורחים בין האצבעות. כולל השחקנים הכי בולטים במחלקת הנוער.


כן, להוריד את הכובע בפני רפאלוב.
הוא וסבע הסיבות היחידות שאנחנו בכלל בפלייאוף העליון.

 

חוזים זה פאקים של אלברמן/שחר. לא המחלקה עצמה. גם עניין ירין לוי. המחלקה לא אשמה בזה. להיפך היא זו שאיתרה אותו בב"ש.

 

העניין שזה אפילו לא פעם ראשונה. חירבו, קיבלו חבל הצלה עם בכר, ואז חירבו שוב באותה צורה בדיוק.

הפסקתי לספור את ההזדמנויות שהיו לשחר לברוח לליגה שמורכבת מ- 90% מועדונים סמי-חובבנים.
מזמן היה אפשר לנצל כספים מאירופה כדי ליצור המשכיות ולהגיע אולי לדומיננטיות מקומית סטייל זלצבורג.

 

ברור שהחוזים של הנוער זה עניין של הנהלה, אבל אני מכליל את זה בפנים בשביל להבהיר שזה לא רק בקבוצה הבוגרת.


התלבטתי אם לכתוב שזאת לא הפעם הראשונה.
זוכר אותי מתווכח עם חברים באוניברסיטה בפעם השניה שעלינו לאלופות ששחר במקום לנצל את זה לבנייה של אימפריה עושה את ההיפך. חשבו שאני דפוק, לא הבינו על מה אני מדבר.

אז הצלחנו למרות שלא היתה עבודה מסודרת ורצינית שהובילה להצלחה. פשוט לא ניצלנו את ההזדמנות שהיתה לנו בעקבות ההצלחה הדיי מקרית (אף אחד לא ציפה שאלישע אשכרה יצליח).
עכשיו זה על סטרואידים כי התחושה היתה שאנחנו חזקים מאוד בכל ההיבטים. אצטדיון, קהל מטורף, סגל חזק מאוד עם שדרה ניהולית, מאמן טופ וצוות מקצועי רחב שהראה שהוא יודע לעבוד שנה אחרי שנה.
והם פאקינג חירבו את זה לחלוטין.
במקום שההצלחה תביא לשחר תיאבון, היא גורמת לו לזחיחות ושובע.

מצד אחד הוא באמת עושה דברים מדהימים עבור המועדון:
האצטדיון החדש, מתקן האימונים, המוזיאון.
מצד שני, באשכרה תכלס וזה הרצון להיות הכי חזק שאפשר על הדשא כל שנה, לעשות את הדברים ה"קשים" כמו להילחם על שחקנים, להגדיל תקציב שכר, להילחם בכנופיית אוהדים (לא גדולה) שפוגעת במועדון, להילחם בבית הדין שמזיין לנו את הצורה!!! פה המועדון אשכרה לא עושה כלום.
יש רשלנות מוחלטת בכל ההיבטים האלה. ליריבות שלנו יש העמדות לדין? ביקורת תקשורתית? הם נלחמים בכל הכח בשביל שהקבוצה לא תיפגע.
אצלנו? שום דבר, לא טורחים בכלל להתייחס, מתכופפים.

אבו-פאני רוצה משכורת של שחקן מוביל בליגה? לא צריך אותו, שיילך להונגריה.
אצילי שובר השוויון הכי גדול בליגה בשנים האחרונות? שיתחנן לחזור אלינו ונשקול.
רוצים להחזיר את ירין לוי מבית"ר בעונה הבאה והם לא מוכנים? למה בכלל מדברים על לתת להם עוד שחקנים? חלאס עם הג'נטלמניות המזוייפת הזאת!
400 מיליון פציעות שריר בקבוצה, מישהו חשב אולי להעסיק אנשי מקצוע טובים יותר? חס וחלילה.

 

אני מסכים עם רוב הדברים, וכמובן נעשו טעויות גדולות ומשמעותיות, לא סתם אנחנו נראים ככה.
הדבר העיקרי שאני לא מסכים איתו זו המחשבה שאחרי שמגיעים לפיק עצום (וכן היינו בפיק עצום) זה אמור להיות הסיפתח ללשבור עוד שיא ועוד שיא עונה אחרי עונה.
בפועל כמו המון דברים בחיים אחרי שיא אמורה להגיע ירידה בין עם זה קבוצת כדורגל, סרט כמו הנוקמים של מארוול שאחרי ה-2 סרטים ששברו שיאי קולנוע של כל הזמנים הסרטים הבאים כבר היו הרבה אבל הרבה פחות טובים.
השאלה כמה יורדים? מה הסיבה לכך? וכמה זמן הירידה תמשך.

אין ספק שנעשו טעויות רבות, בפועל אולי חשבו בהנהלה שההצלחה תבוא מכוח ההצלחה הקודמת אבל זה לא עובד ככה ונעשו המון טעויות לאורך הדרך.
הדבר היחיד שאני אומר זה שלמעט מועדונים כמו זלצבורג באוסטריה או דוגמאות דומות (ובודדות יש לציין) מאוד קשה לשחזר הצלחות BACK TO BACK ועכשיו תוסיפו לזה תחושת שובע של שחקנים מסוימים (נטע לביא, אבו פאני), החלטות שלא תלוית במועדון כדוגמאת עזיבת דילן בטובינסיקה למשל, תקופת מלחמה נוראית שלא ידענו (וכן אי אפשר להתעלם מזה) עם השלכות ספורטיביות רבות, וגם איבוד השחקן הגדול ביותר שלבש ירוק ב-20 שנים האחרונות מסיבות שלא ניתנות לשליטה של אף גורם במועדון.

אם מתנחים כל דוגמה וכל מקרה לגופו אפשר לראות דברים ולסווג אותם בצורות שונות- זחיחות, חוסר מזל, מחדל, ירידה הגיונית- וכל דוגמה תביא כנראה תביא סיבה אחרת בפני עצמה.

 

א) אתה מכור לפרופגנדה של שחר 30 שנה
ב) הסטנדרט שלך נמוך
ג) בטובינסיקה לא המשיך כי לא רצו לשלם על האופציה שלו
ד) גם ב- 2012, 2013 הייתה מלחמה שנה וחצי?

שחר תופס את ההצלחה כמשהו מקרי והופך ליואב כץ עם מים חמים. הוא לא עובד עבור אינטרס של מכבי חיפה. המועדון הוא רק פלטפורמה להאדרה עצמית. ניתן להבין את זה מהראיונות שלו ומהפעולות שלו. אין לו מושג איך עובד הענף. הוא הבעלים הכי גרוע שמועדון כמו מכבי חיפה יכול לבקש. בהצלחה בתקופה שחורה חדשה.

 

אי אפשר תמיד להיות מדהים ואי אפשר לקחת אליפות כל עונה.
השאלה היא אם עושים מה שאפשר בשביל למקסם את הפוטנציאל.
את זה במכבי חיפה לא עושים.

התנהלות פח אשפה עם חוזים של שחקני נוער זה משהו שאי אפשר לשפר?
לא ראיתי שהמלחמה מנעה ממועדונים אחרים בליגה לעשות רכש טוב.
להרים את האף לאפשרות להחזיר את אצילי או להשאיר את אבו-פאני זה מחוייב המציאות?
למנות מאמן עם רזומה כמו של דגו זה פורס מז'ור?
להעלים עין מכמה עשרות אוהדים שמשליטים טרור ביציע ופוגעים במועדון, מה עם זה?
בית הדין מזיין אותנו על בסיס קבוע והמועדון בכלל לא טורח להיאבק בזה, מקבלים את זה בשכיבה על הבטן. זה חוסר מזל?

זחיחות, חוסר מזל, מחדל, ירידה טבעית - אפשר לקרוא לזה איך שרוצים, בסוף יש המון דוגמאות להתנהלות רעה של המועדון.
ואלה דברים שחוזרים על עצמם במשך הרבה שנים. כל פעם שזה נראה שהמועדון צומח, שחר מחליט שהוא יודע יותר טוב מכולם ומחרב את זה.

 

אני לרגע לא אומר שאתם טועים, לא סתם אנחנו נראים כל כך רע, יש סיבות מגוונות והמון דברים שהיו צריכים להתנהל אחרת וגם חלק מהדברים לא היה מאוד קשה לבצע.

אולי הסטנדרטים שלי נמוכים, ואולי יש פה הבנה אחרת, נטע לביא עוזב אין שום תחליף גם אם אלכס שיודע אנגלית ינהל את העסק, אז בהכרח הרמה תרד.
שרי עוזב בהכרח הרמה תרד.
אצילי הולך לכסף הגדול בהכרח הרמה תרד (אפשר להתווכח על האם יכולנו לעשות יותר שהוא יחזור אלינו).
בשורה התחתונה צריכה פה עבודה מדהימה פלוס מזל בשביל להביא תחליפים ראויים מספיק לקבוצה הכי גדולה שהייתה בכדורגל הישראלי בעשור האחרון, ואולי אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל שלנו.

אז מבחינתי שושלת 3 אליפויות ברצף פלוס עונת אלופות צריכה לצערי הרב מתישהו להסתיים.

הירידה היא מאוד טבעית ובעייני גם לא נמנעת בהתאם לכל כך הרבה סיבות.
אבל אם אני משלים עם הירידה הטבעית, מה שאני לא משלים איתו זה עוצמת הירידה והחדות, ועל זה אנחנו כן מסכימים, פירטת פה המון דברים שונים וכולם נובעים מהתנהלות לא נכונה ועל זה אין בכלל ויכוח.

אבל בשורה התחתונה אני לא חושב שזה ריאלי עבור קבוצה בכדורגל הישראלי לשבור שיא אחרי שיא אחרי שיא ורק להתפתח.
מי שטוב הולך, ואז צריך להחליף, אבל קשה למצוא תחליפים טובים כמו אלה שעזבו.

קורנו, דילן, אבו פאני, נטע לביא, שרי ועוד ועוד ועוד
לא כל עונה אפשר להביא כאלה שמות ועוד שישחקו ביחד.
המטרה לעשות את זה תמיד.

 

לא חושב שאפשר לצפות לדומיננטיות של זלצבורג באוסטריה כי כאן יש לכם את מכבי תל אביב שבכל שנה נתונה יכולה לכל הפחות להעמיד תקציב זהה ואפילו תקציב גבוה יותר, מה שאין באוסטריה.
אפשר לראות בכדורסל בישראל לדוגמא, שכל עוד שמכבי תל אביב הייתה היחידה עם תקציב גבוה היא פירקה כל מה שזז, ברגע שרכש את הפועל ירושלים אדם שהיה יכול להעמיד תקציב גבוה ועכשיו כמובן גם אצל הפועל תל אביב אפשר לראות שהדומיננטיות נפגעה והליגה הרבה יותר צמודה.

 

לא הולך לטעון שאזולאי יצליח אצלכם, כי ההבדל בלחץ ובציפיות בין נתניה לחיפה הוא משמעותי, אבל מצד שני לא חושב שצריך כבר עכשיו לקבוע שהוא לא מתאים ושזה צריך להיות המשחק האחרון שלו.
יש הרבה שחקנים בחיפה שהשנה ירדו משמעותית ביכולת, חלקם כאלה שהיו שחקנים מרכזים בשנים קודמות (סק, גולדברג ועלי מוחמד הם דוגמאות מצוינות), שזה מרגיש הרבה יותר משהו מערכתי מאשר שחקן בודד כזה או אחר.

 

לא מסכים.
בנתניה הוא הראה הרבה דברים מעניינים.
פיזי, אגרסיבי, נחוש, גם מצטרף טוב מאוד מקו שני, גם היה לו כדורגל.
אולי הישראלי היחיד שיכול להיות 8 של ממש והוא רק בן 22.
שוב, הלחץ והציפיות הם אחרים לגמרי, אבל למעט ג'אבר איזה שחקן אמצע בחיפה (רפאלוב מבחינתי נחשב שחקן התקפה) מציג יכולת טובה השנה?

 

אזולאי בלוף עצום. הוא נראה גדול מימדים אבל מרבה לאבד עמדה, מרבה להפסיד מאבקים. גם לא תורם כלום התקפית.
איפה הוא ואיפה אבו פאני. הוא אחד מגורמים ראשיים לכישלון בין השחקנים. זו עמדה קריטית לשיטה של בכר.