ליברפול 2026/27: איראולה על הקווים, ברקולה שורף אגפים

תרגמתי ראיון נפלא עם אקיטיקה שמראה הרבה על האישיות, הנחישות שלו ומוסר העבודה, החיים האישיים וכו'

"אני אוהב להיות מפורסם אבל לא מוכר": הוגו אקיטיקה במילותיו שלו

הוגו אקיטיקה בהחלט השאיר רושם מאז שהצטרף לליברפול עם חמישה שערים בעשרת המשחקים הראשונים שלו.
הצרפתי השתלב במהירות בחיים בפרמיירליג לאחר מעבר בקיץ מאיינטרכט פרנקפורט בסכום של 69 מיליון פאונד.
השחקן בן ה23 התחיל את הקריירה שלו בריימס, לאחר מכן עבר תקופה קצרה בדנמרק עם ויילה בולקלוב, לפני שהצטרף לפאריס סן ז’רמן תחילה בהשאלה, ולאחר מכן בעסקת רכישה קבועה.
העניינים לא הסתדרו עבורו בבירת צרפת, אך המעבר לפרנקפורט החזיר את הקריירה של אקטיקה למסלול.
שם הוא הבקיע 15 שערים ובישל שמונה פעמים בעונה האחרונה בבונדסליגה.

אקיטיקה ישב לשיחה עם קלי סאמרס ודיבר על ילדותו, איך זה לשחק לצד מוחמד סלאח ואהבתו לציור.

קלי סאמרס: איך היה הוגו אקיטיקה הצעיר?

הוגו: ביישן. מאוד ביישן. שיניתי את זה. נחמד, כמו עכשיו. ותשוקתי תמיד הייתה כדורגל.

קלי: באיזה שלב נכנס הכדורגל לחיים שלך, או שתמיד היה שם?

הוגו: אני חושב שכדורגל זה פשוט כל החיים שלי. תמיד שיחקתי כדורגל. אפילו כשאני מדבר עם האחים שלי, רוב הזמן זה על כדורגל. זו פשוט התשוקה שלי ואני אוהב את מה שאני עושה. כרגע זה הדבר היחיד שמעסיק אותי, וככה זה מאז שהייתי קטן.

קלי: הזכרת את האחים שלך, הם הזיכרון הראשון שלך מכדורגל, לשחק איתם?

הוגו: הם לא טובים בכדורגל! כולנו אוהבים כדורגל, אבל פשוט שיחקנו ברחוב בלי חוקים. תמיד הייתי משחק בחוץ. אני גם זוכר ששיחקתי בבית הספר. שיחקתי בכל מקום כשהייתי קטן, אלה הזיכרונות שלי מהכדורגל.

קלי: מתי הבנת שאתה יותר טוב מהאחים שלך בכדורגל?

הוגו: לא רק מהאחים, גם בן דוד שלי שיחק כדורגל. הם שיחקו בשביל הכיף בקבוצות וכל מיני כאלה, אבל הם לא הגיעו לרמות הגבוהות. אבל המשפחה שלי אוהבת כדורגל, ואנחנו חולקים את אותה תשוקה. זה לא עבד להם, אבל הם חיים את החלום דרכי.

קלי: היית תמיד חלוץ?

הוגו: תמיד הייתי שחקן התקפה. כשהייתי צעיר, הייתי קטן בגובה אז שיחקתי בכנף, אבל בין גיל 16 ל21 גבהתי מאוד, ועכשיו אני "ארוך מדי"! בגלל זה עברתי לאמצע, חלוץ מרכזי.

קלי: ארוך מדי? לא נראה לי שאפשר להיות ארוך מדי כחלוץ...

הוגו: לא "ארוך מדי", אבל ברור שאני גבוה. אני חושב שקודי (גאקפו) הוא הקיצוני הגבוה היחיד שאני מכיר.

קלי: אתה זוכר את השם של הקבוצה הראשונה ששיחקת בה, ומה אתה זוכר מהתקופה שם?

הוגו: קורמונטריי. אני זוכר שזו הייתה הקבוצה מהאזור שלי, אז זה לא היה רציני. פשוט עלינו למגרש, בלי חימום, שיחקנו משחקים. הייתי מאוד צעיר. התחלתי בגיל ארבע וחצי, אז באותה תקופה רק למדתי את היסודות. באתי לכדורגל בשביל הכיף. זה לא היה רציני. היו זמנים טובים.

קלי: אתה יכול לציין שם של מישהו, אולי מאמן, שהשפיע עליך הכי הרבה בקריירה?

הוגו: אני זוכר את השם של המאמן הראשון שלי, רודולף. הוא זה שהביא אותי לקורמונטריי כשהייתי צעיר. איפה שגדלתי, הייתי במסגרת לילדים כי אמא שלי עבדה. הוא הביא אותי לקבוצה. כשגרתי בפריז, חזרתי לבקר כי השם שלי עדיין רשום איפשהו במועדון. אנחנו לא מדברים הרבה, אבל אני זוכר אותו, ואם אחזור הביתה יום אחד, אלך לומר לו שלום.

קלי: האם היה רגע מכריע אחד בקריירה שלך?

הוגו: כשהייתי בן 14, שיחקתי באקדמיה של ריימס והייתי גרוע. ממש גרוע. הייתי מהסוג שחולם הרבה על המגרש. הייתה לי איכות, אבל חלמתי יותר מדי, שחקן ישנוני.הייתה פגישה עם ההורים שלי. אמרו לי שאם זה היה סוף העונה, זה גם היה הסוף שלי שם.

קלי: היו משחררים אותך?

הוגו: כן. ואז ידעתי שזה לא יקרה. בראש שלי, רציתי להיות הכי טוב. כשחזרתי, הייתי ממש טוב. זה ריכז אותי וזו היתה נקודת המפנה. היו לי גם נקודות מפנה אחרות אחר כך, אבל זו הייתה הראשונה בחיים שלי.

קלי: אילו עוד נקודות מפנה היו לך? כבר שיחקת בארבע מדינות ואתה רק בן 23.

הוגו: כשעברתי לדנמרק, ישבתי על הספסל, לא שיחקתי. זו הייתה נקודת מפנה, כי רציתי להוכיח שאני טוב. כשחזרתי לריימס, הייתי החלוץ הראשון ברשימה. הם רצו שאצא להשאלה, אבל הראיתי כבר בהכנה לעונה שאני יכול לשחק. זו הייתה נקודת מפנה. זה שינה את כל החיים שלי.

קלי: התקופה שלך בפאריס סן ז’רמן כמה היא עיצבה את מי שאתה היום?

הוגו: להפוך לשחקן טוב זו נקודת המפנה הכי גדולה בחיים שלי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שחוויתי כישלון. זה כנראה היה כמו מחצית, זה כיוון אותי להיות חזק יותר בראש. מאז שהייתי בפאריס, אני שונה. אני שחקן הרבה יותר טוב וגם בן־אדם טוב יותר. השתניתי מאוד.

קלי: איך הייתה החוויה בליברפול עד עכשיו?

הוגו: ההרגשה הראשונה הייתה גאווה. להגיע לפה כשאני יודע מאיפה באתי. אני יודע שכדורגל זה רק רגעים, אתה יכול להיות בפסגה ואז לצנוח ישר למטה. לכן אני מגדיר לעצמי בראש תמיד להיות מוכן, לעבוד קשה, לשפר את עצמי, להביא הצלחות לקבוצה ולעזור ככל שאני יכול כדי לזכות בתארים וניצחונות.

קלי: איך זה לשחק עם מוחמד סלאח?

הוגו: ממש טוב. מו הוא בחור ממש מגניב, הוא מאוד פתוח איתי ונעים לדבר איתו. כיף לשחק איתו. ראיתי אותו בטלוויזיה כשהוא כובש שערים וכל זה, אבל הוא ספורטאי מדהים. אפשר פשוט להשתפר וללמוד ממנו. טוב לחלוק את המגרש איתו ואני מקווה שנכבוש הרבה שערים ונביא ניצחונות יחד.

קלי: ואיך הוא כאדם, מחוץ למגרש?

הוגו: הוא מאוד מגניב. יותר מגניב ממה שחשבתי כשראיתי אותו בטלוויזיה, כי לפעמים רואים פרצוף רציני ודברים כאלה, אז חשבתי שהוא קצת קר... מישהו שלא מדבר הרבה. אבל הוא ממש פתוח, כמו כל שאר הבחורים כאן. כולם מאוד פתוחים ורוצים שאשתלב בקבוצה.

קלי: מהם הזיכרונות שלך מהילדות?

הוגו: גדלתי בעיקר עם אמא שלי. ביליתי הרבה זמן עם אמא ואח הקטן שלי. זה היה רק כדורגל. הלכתי לבית הספר ושיחקתי כדורגל. בכל מקום.

קלי: ראיתי וידאו של האחים שלך וחברים כשהבקעת את השער הראשון שלך בליברפול.

הוגו: אני זוכר שהחבר שלי היה שם, אבל זה היה יותר מדי אני לא אוהב את הסוג הזה של וידאו. אבל זה היה נחמד, כי כשהייתי בפאריס, הם היו שם איתי. יש לי את אותם אנשים איתי כשאני מצליח וכשאני לא מצליח, ואני חושב שהם מאוד גאים בי, ואני מאמין שבעתיד זה יהיה זיכרון טוב לראות את זה בווידאו. אני מקווה שהם יהיו שם לעוד הרבה שערים.

קלי: אמרת שם שאתה לא אוהב את הסוג הזה של וידאו. אתה אדם די פרטי?

הוגו: אם זה אני, אני מראה את זה לאנשים. אני יודע שזה בא עם להיות שחקן כדורגל בליברפול, אתה יותר מפורסם, אבל את החיים הפרטיים שלי אני לא רוצה שאנשים יכירו. אני אוהב להיות מפורסם אבל לא מוכר. שאנשים לא יידעו מה אני עושה כשאני בבית או איך אני מבלה את הזמן הפנוי שלי או כשאני מדבר עם האח שלי.

קלי: מה אתה עושה ביום חופשי טיפוסי, בלי כדורגל?

הוגו: יום חופש אחד או יומיים?

קלי: מה שתבחר. אתה מקבל יומיים חופש בליברפול לעיתים קרובות?

הוגו: לא לעיתים קרובות, אבל אם זה קורה אני טס לפאריס, לבית של המשפחה, ונפגש עם כולם. אם יש לי רק יום חופש בכנות, אין הרבה מה לעשות. אני פשוט נרגע בבית – התאוששות, פלייסטיישן, בריכה, ג׳קוזי. אני רואה סרטים.

קלי: איזה סוג סרטים אתה אוהב?

הוגו: האהובים עליי? יש לי שניים: הזאב מוול סטריט וויפלש

קלי: תגיד לי דבר אחד על עצמך שיכול להפתיע אותי.

הוגו: אני כותב ביד שמאל, לא ידעת? אני לא יודע, משהו מיוחד?

קלי: יש לך כישרון סודי?

הוגו: אה, כן, יש לי אחד. אני יודע לצייר. אנשים, הכול, את החיים. לפעמים אני אוהב לצייר. זה תמיד היה קל בשבילי.

קלי: אם היית יכול להשיג רק דבר אחד נוסף בקריירה שלך, מה זה היה?

הוגו: זה קשה, כי אני רוצה להשיג הרבה דברים. אבל עכשיו לזכות בפרמיירליג עם ליברפול.

קלי: בגלל זה באת לפה, נכון?

הוגו: כן. אני יודע כמה זה מיוחד לזכות בפרמיירליג עבור האוהדים המקומיים במיוחד פה. אז כן, לזכות באליפות עם ליברפול זה יהיה משהו מיוחד. אני נרגש.

https://www.youtube.com/watch?v=REdutjlgvXQ

 

אנחנו במשבר רציני.
המבחן הכי גדול, ואולי הראשון של סלוט מאז הגיע.
צריך להזכיר ולהדגיש שמתחילת העונה אנחנו לא מספיק טובים. המזל שהיה לנו פשוט התהפך והתוצאות מתיישרות בהתאם.

 

האנדרלאפים הורגים אותנו. אורן חופר על זה מתחילת העונה ואני מתחיל לגבות אותו לגמרי. זה גם דופק את המגנים שלא יודעים מה לעשות עם הכדור באיזורים האלה, גם גורם לצפיפות מוגברת בקישור שמקשה על הקשרים, זה מזיין אותנו. יש עוד בעיות אבל זאת כנראה הראשונה שבהן. ומאיפה הגיע הגול אגב? אוברלאפ של סובוסלאי. כל כך פשוט ויעיל.

פגרה בתזמון טוב, יש לסלוט שבועיים לנתח ולהבין מה הוא צריך לעשות אחרת. יש פה שינויים שצריכים לקרות בבירור. השאלה אם קונאטה בכלל חוזר מהפגרה הזאת או שהתחלנו עם החלטורות.

החילוף של אנדו לא עוזב אותי. זה סימן שגם סלוט מאבד ביטחון, לא רק השחקנים. סלוט של העונה שעברה מחפש כל הזמן איך לנצח את המשחק ולא מכניס את אנדו כשאנחנו בתיקו. סימן רע מאוד. הוא הרוויח לעצמו הרבה קרדיט בעונה שעברה ואני רחוק מלשרוף אותו, אבל דברים צריכים להשתנות בהקדם.

 

Virgil van Dijk: “I’ve said repeatedly that this season will be tough”.

“It’s not only because of happens on the pitch, but also because of what has happened off it”.

זו כמובן לא הסיבה לכל הבעיות אבל אני גם לא חושב שוירג׳יל הוא אחד שזורק תירוצים לאוויר. אנחנו פשוט קצת שוכחים מה קרה לבני האדם האלה הקיץ.

 

אף אחד לא שכח תפסיק לזיין ת'שכל.

 

זאת הסיבה שטקטית אנחנו נראים כל כך גרוע? די.
אני מקבל את זה שהקבוצה אולי פחות מפוקסת, אבל יש דברים בסיסיים שאנחנו נופלים בהם וזה לא קשור לטרגדיה.

איך יכול להיות שאנדו נכנס? מילא בסיס האוהדים הטיפש הזה שעף עליו (זוכר שהם עוד אמרו שהוא יותר טוב מקאייסדו) אבל איך סלוט מסוגל להכניס אותו לדשא? וגם כשהוא נכנס, הוא לא משחק קשר אחורי אלא רץ להתקפה באגף.

אנחנו לא מאומנים\מאומנים גרוע.
אנחנו בלגן אחד גדול על הדשא, טקטית ועם ניהול המשחק.
זה רציני שסובוסלאי כל משחק זז בין הקישור לעמדת המגן הימני? שגרבנבראח זז מהקישור לעמדת הבלם?

 

יש הרבה כשלים כרגע. אני קיוויתי שהירידה בתוצאות תביא לשינוי אבל היום זה לא קרה.
צריך לקוות שנבוא אחרים לגמרי אחרי הפגרה.
ברמה הפרסונלית, הייתי מנסה את אקיטיקה בשמאל לראות איך זה נראה, מנסה כן לשלב את איזאק+אקיטיקה+וירץ בהרכב ביחד.

 

מה כבר יש להפסיד? שחק עם שלושתם, תן לקייזה לשחק במקום סלאח, תנסה פרימפונג מגן.

יש תקווה שפגרת נבחרות תתן לסלוט לחשוב רגע מה לא עובד ולנסות לתקן, אבל זה נראה כל כך רע משחק אחרי משחק שאני לא מאמין שזה יקרה.

 

איפה אדוארדס ויוז שבנו פה את כל הקבוצה מחדש, אין להם מילה בנושא?

גם לא מובן הספסול של פרימפונג (למה הוא נרכש בכלל אם לא נותנים לו לשחק)

המסמור לספסל של גומז שצריך בלם או מגן ימני (לא היה שווה למכור אותו ב5 מיליון פאונד וזה היה משלים את מה שהיה חסר על גהי)

וכן החילופים וניהול המשחק זוועתיים (שוב רק השערה, יכול להיות שהייטינחה היה כ"כ חשוב כעוזר מאמן?)

ואם קייזה כבר בסגל וצריך לנצח אז איפה הוא?

יכולנו לעבור ל3-4-3 ולנסות להכריע

קייזה אקטיקה וירץ
פרימפונג סובו מקה קרקז
גומז חראפנברך ואן דייק

עכשיו צריך לראות עד כמה הפציעה של קונאטה חמורה וגם רובו ירד פצוע.

 

תחילת העונה הזאת אכן מעלה ספקות לגבי בניית הסגל שלנו בהינתן השימוש של סלוט בחלק מהשחקנים. על פניו הרכש היה מדויק, שחקנים מבטיחים וכשרוניים לכל עמדה, חלקם כבר מוכנים לתת אימפקט מיידי.

בפועל? קרקז משחק אאוט אוף פוזישן, פרימפונג בקושי רואה דשא (היה טוב כמגן במשחק היחיד ששיחק שם), וירץ נראה לא מחובר, איזאק נראה בפרי סיזן עדיין ואקיטיקה אולי היחיד שאין מילה רעה להגיד עליו אבל גם כן לא במצב פיזי מספיק טוב ונראה שמתעייף אחרי 60-65 דקות מקסימום.

חלק מהדברים פה הם חוסר מזל ופציעות, אבל חלק גדול זה בגלל שנראה שסלוט עדיין לא הבין איך להשתמש בהם כמו שצריך. שוב פעם יש לו קרדיט נרחב מבחינתי, אבל הדברים הפשוטים חייבים לקרות.
בראדלי מסריח את הדשא, שישחק עם פרימפונג מגן ימני או אפילו עם גומז אם הוא רוצה לעשות איזה מערך של 3 בלמים כשאנחנו עם הכדור ורוצה לתת לחראפנברח יותר חופש לעלות.
קרקז שיחבק את האגף, אין לו מה לחפש באיזורים מרכזיים, זה לא השחקן.
וירץ שיתחיל מהספסל ויעלה כאימפקט פלייר עד שמתייצבים (היה טוב אתמול מהספסל לדעתי).
ג׳ונס על חשבון מאק אליסטר שנראה לא בכיוון העונה.
בהתקפה סלאח חייב לשחק באיזורים מרכזיים כי גם כשקלופ הדביק אותו לאגף זה עבד חרא.
איזאק אם עוד לא בעניינים שיישב על הספסל כי אקיטיקה נראה יותר חד.
באגף שמאל הגיע הזמן לתת לקייזה הזדמנויות. הוא נראה כושר טוב וגאקפו בעונה גרועה עד כה, גם אם זה רק לכמה משחקים זה שווה ניסיון.

אם הוא יהיה שחצן ויתעקש על הדברים שלא עובדים צפויה לנו עונה קשה. מצפה ממנו כן לעשות לפחות חלק מהשינויים האלה.

 

בראדלי נראה רע מאוד מתחילת העונה.כל מה שראינו ממנו בעונה הקודמת לא בא לידי ביטוי עד כה העונה. אני מניח שחלק מהסיבות ליכולת הירודה זה שהוא, כמו שאר עשרת שחקני השדה, עוד לא הצליח להבין איך הוא משתלב במשחק ההתקפה, דבר שבעונה הקודמת נראה מאוד טבעי וחלק. אבל היכולת ההגנתית וההתקפית שלו לא טובות מספיק.

ועדיין, פרימפונג מצליח לתת תחרות יפה למי המגן הימני החלש יותר. דווקא הגנתית הוא נראה יציב יותר מבראדלי, אבל התקפית הוא כאוס מהלך. שליטה רעה בכדור, מעט מאוד דריבלים שאפיינו אותו בלברקוזן ומסירות שכמעט בכל התקפה או מגיעות לכתובת הלא נכונה או הורסות מומנטום ככל שיש.

באופן כללי היכולת הירודה מתחילת העונה נובעת משילוב של שחקנים שרחוקים משיאם ומאובדן סדר במגרש. קראגר והפרשנים מדברים על שלישיית הקישור, אבל זה ניכר שגם המגנים וגם שחקני האגף כרגע לא מצליחים למצוא את העמידה הנכונה בהתקפה.
בעונה הקודמת שלטנו ב-95% מהמשחקים, אולי למעט ארסנל חוץ, בקצב המשחק, בריווח ובכדור. העונה אנחנו מחזיקים בכדור יותר, אבל איכשהו מרגיש שאנחנו בחיסרון מספרי מול כל יריבה. מול ניוקאסל בעשרה שחקנים הרגיש שאנחנו עם שחקן פחות על המגרש.

לא בטוח שזה פתיר ברמת העונה, בעיקר כי יש תחושה שאנחנו קצת שרויים בלימבו בין הקבוצה של העונה הקודמת לקבוצה של העונה הבאה.
קשה לתהות אם בהחלטה להביא את וירץ, איסק ואקטיקה לא עומדת הכוונה ולעבור לשחק ורסיה של 4:4:2.

בסוף אליפות זה משחק של יציבות. וארסנל כרגע נראית הקבוצה הכי יציבה. הן מבחינת עומק, הן מבחינת היכולת למצוא פתרונות על המגרש ובעיקר בזכות ההגנה.
אצלנו כרגע משחק ההגנה, וגם המגנים (קונאטה ושני המגנים, ללא קשר מי הם) נראים לא מספיק טוב. האם זה משהו שאי אפשר לפתור במסגרת הכלים הקיימים בסגל ולהיות קבוצה שכן מסוגלת לתת פייט לארסנל? יפתיע אותי אם לא נעשה זאת.

 

למה שלאדוארדס או יוז תהיה מילה בנושא?

 

אליוט בכוח מנסה לזיין לעצמו את הקריירה?
עבר מהספסל אצלנו לספסל בוילה פארק? בשביל מה?
איזו העברה מטומטמת.

 

יש הרבה מה להגיד על הקבוצה כרגע, גם ברמת האימון וגם ברמת השחקנים.
אבל המשחק אתמול די הראה דבר אחד, הבעיה היא לא ברכש, הבעיה בהשתלבות של שחקני הרכש היא בעיקר טקטית.

כרגע השחקנים הוותיקים תקועים על משהו באמצע בין הרעיונות של העונה שעברה לזאת של העונה, והשחקנים החדשים לא מוצאים את עצמם בגלל זה. כולם כולל כולם באוברטינקינג כמעט בכל מהלך, בין אם בהגנה או בהתקפה. וזה מוביל לאיטיות ושבלניות ובילד אפ נורא בהתקפה וחוסר אינטנסיביות, לחץ לוקה בחסר והתמקמות גרועה בהגנה, ה10 מילי שניות שלוקח לשחקנים שלנו לחושב ולהבין מה קורה סביבם הורגת אותנו בשתי החזיתות.

קודם כל, ערן כתב פה מעל כל החיסרון של הייטינחה, אני בספק שזה זה. למרות שלמחליף שלו, ואן ברונקהוסט, אולי כן יש השפעה בצורה שהמגנים עובדים בה. כשהוא הגיע מעבר לניסיון העשיר שיש לו, דובר גם על ההשפעה שתיהיה לו על התרומה של המגנים. מהקריירה שלו זכורה לי בעיקר התקופה של בריינגרס כמחליף של סטיבי, זכור לי מאוד השימוש שלו שם בטאברניר. באנדרלאפים.
אולי לו יש מידת השפעה מסויימת על הצורה הזאת, מצד שני שיחקנו כך גם בעונה שעברה. אממה, עם טרנט לאלף אלפי הבדלות. אבל זה רק בעיה אחת מבין רבות.

משהו נוסף שאני לא אוהב בהקשר של המגנים, זה את השינוי הטקטי הקבוע הזה, סובו עובר ימינה.
צריך להתחיל לייצר יציבות. שסובו עושה מחצית מחצית, זה ההפך מיציבות.
סלוט מעדיף אותו מגן ימין? אדרבה. תשחק איתו מגן ימין. אבל הוא לא צריך להיות הראשון שזז למרכז הקישור ברגע שצריך לעשות חילוף.
אני אישית הייתי מעדיף אותו בקישור, ג׳ונס נוגע יותר מידי בכדור ואני באמת לא אוהב את קבלת ההחלטות שלו, ומקאליסטר נראה נורא, אני באמת לא חושב שהוא כשיר ב100%, כבר מהקיץ אנחנו שומעים שהוא מתמודד עם הפציעה שלא החלימה לגמרי. כרגע עדיף לתת לו להתאושש ממנה לגמרי, למה הוא לא טוב בכלל.
ובכללי אחת הבעיות שגורמות לזה שההגנה שלנו כזאת פריכה היא הקשר שלצד חראפנברח, איך שהוא מקבל כדור כולם פשוט טסים למעלה (הקשר שלצידו והמגן בחצי המגרש שבו הוא מקבל את הכדור), אבל טסים למעלה לא בחוכמה, אלא פשוט עולים, ולא נפתחת ממש אופציית מסירה. ואז מסירה אחת לא במקום או איבוד של ההולנדי ואנחנו בחיסרון מספרי.
הקשר שמשחק לצד ההולנדי צריך להיות יותר ממושמע טקטית, כרגע סובו הכי מתאים שם בגלל האינטנסיביות שלו.

באגף ימין הייתי מעדיף את פרימפונג, המהירות שלו מאוד תורמת בהגנה, למרות שהוא התקפית לא טוב עד עכשיו, בעיקר בגלל ההידבקות של סאלח לאגף שדי גורם לזה שהאגף צפוף, ולפרימפונג אין באמת שטח להביא את האיכות שלו לידי ביטוי, וזה מאוד מורגש גם שהוא צריך לעשות אנדרלאפים.

מבחינת ההתקפה, שינוי מהותי אחד שאני חושב שצריך לראות, זה שגאקפו צריך להיות שותף כמה שפחות בבילד אפ, הוא לא משחרר כדור, וגם שמשחרר זה לא בזמן, למרות זאת, אני חושב שמבחינת התמקמות וקריאת מצבים הוא טופ קלאס, ואם יקבל כדורים רק באזור השליש ההתקפי ויעשה בעיקר ריצות וכניסות לעומק. זה יטיב עם המשחק התקפה שלנו.
ובצורה כזאת לתת לוירץ לשחק את ה10 אבל בחצי מגרש השמאלי, שגאקפו עושה ריצות פנימה יחד עם תנועה של החלוץ לכיוון וירץ או לכיוון הרחבה.
בתקווה שסאלח יקח את הצעד אקסטרה הזה שמאלה ויתרחק מהאגף קצת (ישאיר אותו לפרימפונג) וינסה להכניס יותר כדורים או לעשות דאבלים לתוך הרחבה מאשר הדריבלים האלה שהוא כבר לא מסוגל לעשות.

אלו טוויקים מאוד קטנים למערך הנוכחי, שיכולים לשפר אותנו פלאים בעיניי.

זה מבחינת הגישה למשחק,
מבחינת ניהול המשחק, סלוט נראה שאיבד קצת את הצפון, החילוף של אנדו אתמול, השריפה של קייזה, וגם נראה כמו של גומז שגם פרימפונג בדרך לשם. הזוייה בעיניי.
אי אפשר לאבד את חראפנברח במרכז המגרש, כל עוד יש בלם בספסל הוא צריך לשחק ולא להוריד לשם את ההולנדי. כפול ומכופל שהקישור נראה נורא, אז להוציא משם את סובו ולהעביר אותו להגנה, ככה שיצא שהיינו עם צמד קשרים מאוד רך מאז שקונאטה יצא.


אם אני איך שהוא הייתי בעל השפעה, הייתי רוצה לראות אותנו משחקים ביהלום, עם קרקז ופרימפונג באוברלאפ. השלישייה הקלאסית באמצע (אולי ג׳ונס במקום מקאליסטר אם לא יתאושש) ואקיטקה ואיזק כצמד חלוצים, שמידי פעם אקיטקה גולש קצת אחורה, מידי פעם וירץ גולש קצת קדימה, ואיזק נשאר קרוב לרחבה.
אבל זה לא יקרה, לא חושב שכרגע לסלוט יש את הביצים להושיב את סאלח על הספסל ולוותר על העמדה שלו, וזה בעיה בפני עצמה.


עריכה:
שתי נקודות קטנות שרציתי להוסיף

1. אם סאלח ימשיך להראות רע, ואנחנו נמשיך להראות רע ובלי שינוי ובלי אומץ לספסל אותו, אולי הפעם דווקא אליפות אפריקה תבוא לנו טוב.

2. באייטציץ, לא יודע אם התאושש מהפציעה, מה שכן, אני מקווה שסלוט לא ישרוף אותו כמו את קייזה ואולי יתן לו הזדמנות להראות משהו אם ירשים באימונים, אני באמת חושב שיש לו מה לתת ושהוא יכול להיות טוב בעמדה ליד חראפנברח, לפחות מספסל או ברוטציה

 

מסכים פחות או יותר עם כל מילה שלך.

אני חושב שהוא כל הזמן לוקח את סובוסלאי וגרבנבראח להגנה כי אנחנו לא מצליחים להניע כדור מהחלק האחורי קדימה.
קונאטה לא יכול לתת משהו שהוא לא מסירה בסיסית כמו שזה נראה ובראדלי יש לו איכויות (ראינו בעונה שעברה) אבל הנעת כדור בטוחה בחלק האחורי היא כנראה לא אחת מהן.
זה מחמיר כשהקישור פשוט לא מתפקד ולא מתפנה לקבל מהם כדורים. כמו שציינת, לא יכול להיות שיש רק קשר אחד שבא לקבל כדור מההגנה וכל השאר פשוט מחכים במרחק גדול מקדימה.
גם אם אנחנו מצליחים לתת כדור לקשר הוא מוקף בשחקני יריבה שסוגרים לו אופציות מסירה וגם אנחנו מתקשים לתת לקשר הזה את הכדור כי היריבות יודעות לרכז את מאמצי הלחץ עליו, מה שמאלץ את ההגנה לקחת מסירות קשות יותר וכמו שזה נראה היחיד בהגנה שמסוגל ממש לתת מסירות כאלה זה ואן-דייק.
קונאטה ממש סובל מזה, למשל. כמה טעויות עם הכדור הוא עשה כבר העונה? הוא תקוע עם הכדור ואין לו אופציות מסירה בסיסיות אז הוא לוקח על עצמו דברים שלא טוב בהם ואנחנו מאבדים פוזשן בחלק האחורי.

באייצ'טיץ' חזר לאימונים אבל לא אימונים מלאים. לא יודע מתי הוא אמור לחזור לכשירות מלאה.
אבל אני בספק אם נראה אותו יותר מדי.
אני גם לא חושב שהוא הפיתרון. אני לא חושב שהבעיה בקישור היא פרסונלית אלא טקטית.
גם זה מחמיר כשהקשר שכן יודע לעשות את הפעולות המתבקשות בבירור לא כשיר (מקאליסטר אם היה ספק).