נתנחם בזה שהפסד אולי משאיר לסיטי סיכוי, ופוגע אולי בסיכויים של סלוט להישאר בעונה הבאה. אין שום טעם במשחקים שלנו כל עוד הוא המאמן.
אין יותר סימן לחוסר אימון ממצב שבו הקבוצה לא מסוגלת ללחוץ, יש מרווחים מזעזעים ולא מצליחים לדחוף את הכדור קדימה מסודר. ושוב, סלאח שחקן גמור. פינישד. וושד.
סלאח כאילו תוך חצי שנה מבעיטה 95 הופך לשחקן עם בעיטה 15. מרגיש כאילו לאלאנה חדר לו לגוף. שמישהו יעזור לו לעלות מדרגות.
כל המחצית הזאת מביכה. אתם גרועים, חדירים, אין לכם קישור אחורי ולסיטי אין מי שייצר משהו. כמו לראות שתי קבוצות שעושות טנקינג בפברואר נפגשות אחת נגד השניה.
מחצית שואה. 0 כדורגל מצידנו. אם סיטי לא לוקחת 3 נקודות זה רק בגלל גוארדיולה בחיי. אין לו יריב בצד השני.
עם כמה שאנחנו עלובים, סיטי עשו פה בקושי 2 חצאי מצבים. הם בינוניים ולמרות זאת אנחנו נראים כמו קבוצה מליגה שלישית נגדם. הדבר הכי חשוב עד סיום העונה הזאת זה לא ליגת האלופות ולא להעפיל לליגת האלופות, זה שבמועדון לא ימשיכו עם סלוט לעונה הבאה. אני לא חושב שנסיים טופ5 אז אני מרגיש דיי בטוח שהוא לא יהיה, ובכל זאת חייבים לוודא את זה.
לא שופט בכלל את ליברפול הזאת וזה עוד משחק לא מעניין שאני מקווה שנפסיד בו רק בשביל הסיכוי הקלוש שסלוט יפוטר בקיץ. קבוצה בלי שמחת חיים, בלי רצון וחשק ובלי טיפה של אנרגיה חיובית. יש משחקים שאיכשהו כן הקבוצה מצליחה למצוא את הפאשן לשחק ולנצח ואז הכל נראה קצת יותר טוב אבל בגדול מעבר לבעיות האימון הברורות אני חושב שהרוב זה פשוט בגלל שמדובר באפס חשק לשחק כדורגל.
ולא פחות חשוב שגם סלאח יימכר בקיץ. הבנו כבר שהוא לא מוכן להיות שחקן ספסל (וגם את זה הוא לא שווה כבר) וכשהוא על הדשא הקבוצה עוד מצפה ממנו להיות שחקן מצוין, כשהוא מאוד מאוד רחוק מזה.
