זכרונות איטלקיים שישארו איתנו?

אני חושב שכמעט כל הפורום יסכים שהמשחק המרגש ביותר באותו טורניר היה חצי הגמר מול גרמניה. גול די גרוסו זה אולי השער שהכי שמחתי בו בחיים אם אני מסתכל על הנבחרת.

 

בדיוק בגלל זה ציפיתי לראות משחקים יותר נישתיים.
חוץ מזה שהדיבור היה על משחק שחוויתם פה ככותבים בפורום

 

לאִ כל הפורום כי אני לא אוהד של האזורי.
למעשה בדיוק להפך כשמדברים על המשחק הזה.
-לכן החצי גמר ההוא היה אחד משברונות הלב הגדולים שלי.
(או אולי אפילו הכי גדול. לא יודע. אולי רק הגמר שנתייםִ לאחר מכן היה יותרִ גרוע).
---------------------------------

אני חושב ששום פורום אחר או דיסקורד או וואט אבר: לא יצליח. לא ירגיש אותו דבר.
וזה סתם יגווע.
לוואטסאפ יש חסרונות אבל זה הכי פרקטי וקל ונוח וזמין ומצויי.

ולכן להבדיל משאר האופציות - זה לא יגווע.

 

אתה הכמעט חביבי, אי אפשר לסמוך עלייך יא הייטר של גאספריני

 

אנ'לא הייטר של גאספריני - אני הייטר של דפוקים שהולכים עם הראש בקיר שמכירים את דיבאלה יודעים מי הוא ומה הוא.
רואים שהשחקן פתח עונה בכושר שיא,
וטוחנים אותו 90 דקות פעמיים בשבוע.
אז הנה.
נחש מה.
כעת בגלל התכווצות שרירים (לא מתיחה לא קרע לא כלום. התכווצות שרירים!) הוא כבר חודש בחוץ.

אני עוד יותר הייטר של מאמנים שעןמדים על הקווים כמו גולם ולא מגיבים למומנטום שמתפתח.

 

mike's place

זוכר שאני גם אירחתי בבית שלי, בין הזכרונות הטובים היה השער של פאנוצ'י בנגיחה נגד סקוטלנד במוקדמות יורו 2008.

 

מעניין איפה פאנוצ'י היום.
אחד בקליבר כזה תולה את הנעליים... האמת הוא ניסה לאמן אני חושב אבל לא בטוח. ונעלם. לא רואים לא שומעים עליו יותר. לא מאמן לא סוכן ולא פרשן ולא בטיח.

 

ניסה קריירת אימון עד 2019 ומאז "ירד למחתרת". אחלה פאנוצ'י