צבא הגנה לישראל

אין לזה קשר לשגרה, במיוחד לא כאשר ב-3 חודשים וחצי כבר הייתי ב-4 מקומות שונים ועשיתי דברים שונים לגמרי. אני פשוט לא רוצה לעשות שום דבר שקשור למקצועות הטכניים ולראות את הבית פעם בשבועיים זה גם לא משהו שאני ממש רוצה.

 

חח ממש לא, אף אחד לא רוצה אותי שם
רוצים אותי גו'בניק לא לעשות כלום 11\3 + ת"ש 5

אממ תאמת שהשער של צריפין (הבסיס שאם אני הולך לשרת אני הולך לשרת רק בו,יש לי קרוב לבית) רחוק מרחק בדיוק של 3 וחצי דקות הליכה.

 

זה קשור לגמרי, אל תיהיה פעור. אפשר לשים לב לשגרה (מהסוג שמנבל את תאי המוח) בטכניון ברגע שדורכים במקום. לומר 'לא' לכול, זה לא פיתרון (איזה קורס אתה עושה בדיוק?). ברוב הקורסים סוגרים שבתות, חוזרים במקוצרת ועושים את היציאות הכי טובות - חמשושים.

וזה נקרא להגדיל ראש! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx

 

" כך ייסדתי את חיל השריון " :

http://www.tam.co.il/30_3_2007/magazin2.htm

עכשיו אני מבין איפה התחילה מסורת הגניבות של מחזור מאו מאו... :aaarofl:

 

אבירם, התקופה שאתה נמצא בה היא תקופה מאוד קשה לרוב החיילים בצה"ל, ההתחלה קשה ומבעסת, אין לי איך לעודד אותך מלבד זה שבסוף ישתפר או תתרגל, כך או כך, חפש נקודות שפיות, מוזיקה, חברים וכו'....

אגב, אני מאתמול אזרח אחרי 42 חודשים בצה"ל (36 בסדיר ו-6 בקבע), הרגשה מוזרה מאוד כי אני חושב עדיין על גיא שהתגייס (ובאותה תקופה הצטרף לאייסוקר http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx) וגיא שמשתחרר, יש הרבה הבדלים ומצד אחד זה נדמה נורא רחוק ומצד שני נורא קרוב, נורא התרגשתי כשחיילת שלי אפתה לי עוגה וחיבקה אותי (לא התרגשות כזאת!), נורא התרגשתי כשסא"ל אמר לי שהוא מודה לי בשם היחידה ומדינת ישראל, אפילו התרגשתי כשהמפקד המעצבן שלי נאם לי נאום פרידה וכמובן התרגשתי כשנפרדתי ממלא אנשים בבסיס... הרגשה מוזרה שכזו...

 

אוקי, קיבלתי צו ראשון.
אני ממש ממש לא מבין בכל הקטע של צה"ל, אין לי אחים גדולים וואין לי מספיק קרובים בגיל צבא.
עדיין לא החלטתי מה אני בדיוק רוצה. יש את האפשרות של קרבי ויש את האפשרות של לעשות משהו עם הראש, מודיעין, אולי משהו בסגנון של ממר"ם (ואני יכול לתרום בתחום הזה המון)
סביר להניח שאם אני לא אגזים בצו ראשון עם כל מיני בעיות יהיה לי פרופיל גבוה, 97 או מינימום 82. ואז כנראה ירצו לקחת אותי לקרבי.
ככה שאם אני לא ארצה קרבי אני צריך כבר מעכשיו להתחיל לפעול.

שוב, עדיין לא החלטתי. אשמח לשמוע מכם מה יש לכם לומר על העניין והאם הייתם בדילמה מהסוג הזה.

 

אם תהיה ממוין לחיל מודיעין אז זה לא משנה אם יש לך פרופיל קרבי או לא.
בכל מקרה, תיקח בחשבון שבשביל מר"מ אתה צריך לעשות קורס, והתנאים בקורס לא ממש נוחים(יש כאלו שמכנים את זה טירונות 2).

 

קורס כלשהו שמוביל לממר"מ= בית זונות
אני עשיתי קורס של חודש וחצי והיה שכונה וצחוקים, ואני מכירה גם את אלה שעשו 3 חודש וחצי שנה קד"צ שגם להם עבר סבבה.
בכל מקרה גיא עכשיו השתחרר ממר"מ, שאל אותו

 

תלוי איפה עשית את הקורס, אם זה היה בבה"ד 15 ולא סבלת אפילו קצת אז את מזוכיסטית.

 

חחח אני משרת בבית השריון ימצחיקה.
איך אנלא מכיר אותך?

 

מה זאת אומרת משרת שם? אני כולה ישנה שם

 

לא קורסים ולא טירונות לפני קורסים בדרך לממר"ם הם סבל כלשהו, אני אומר את זה כאחד שהיה שם 3 שנים וחצי וסיים אתמול, לא שמעתי מחייל אחד שהגיע לצוות שלי שהוא עבר תלאות וייסורים, אין לי מושג מאיפה הקרצתם את זה.
רק קורס שמתמיינים אליו קודם - תכניתן או ניהול תשתיות מערכות מחשב הם קורסים שבהם אתה יכול לעקוף את הפרופיל, הסיכוי שלך להשיג מיון לכזה דבר עולה כמובן אם תעשה י"ג אבל לא הכרחי, קח בחשבון שגם עדיפות גבוהה בזה לא מבטיחה לך שאשכרה ישלחו לך מיון.
בקיצור, אם אתה לא רוצה קרבי סמן מקצועות שאינם קרביים בעדיפות גבוהה, תקווה לטוב ותשב להם קצת על הראש, כמובן שתכין את עצמך טוב למיונים, תעבור ושיהיה המון בהצלחה. כל עזרה נוספת אתה מוזמן להתייעץ איתי בפרטי, אני אשמח לעזור.

 

אני משרת שמה אני לא צוחק. חחחחח
את רוצה אני יגיד לך את כל החיילות והחיילים שישנים שמה?
בקיצור דברי איתי בפרטי.

 

אחרי שבועיים מתישים בכלא 4 קיבלתי את הבשורה הכי משמחת שיכלתי לקבל..
חופשה לפסח של 72 שעות, יום רביעי אני חוזר עד שישי בבוקר ואז שוב יוצא עד יום שלישי כי יש חג שני.
אני כרגע מסופח בקו"ם והכניסו אותי כי סירבתי להתפנות לשיריון בום קיבלתי 21 ימי מחבוש ועוד 48 שעות במעצר בקום שזה קריעה. אבל איזה כיף להיות בבית עכשיו אני מקווה שאני יחזור לבקו"ם יתנו לי טירונות 02 ומשם כבר אני יסתדר.

 

אתה כמו חבר שלי גם הוא סירב להתפנות לשיריון , הוא סיפר לי שאמרו לכם שאתם עוברים ל02 ובסוף לקחו אותכם לאיזה בסיס נידח בדרום , הוא סירב וקיבל 21 ימי מחבוש