קובי בראיינט היה ותמיד יהיה מנהיג, זה בדם שלו. כל מי שאומר שלא לא מבין או שהוא מקנא. שחקנים כמוהו יש פעם בדור אם בכלל, וצריך להנות ממנו. קובי אף פעם לא היה כוכב שני, למעשה הוא ושאק תמיד היו כוכבים באותו קליבר, יכול להיות ששאק היה יותר יעיל(וזה באמת ככה), אבל הם היו הכוכבים הראשיים בקבוצה. שאק היה מקבל כדורים בקלאצ'? איזה שטויות... קובי תמיד היה מקבל את כל הכדורים והוא היה האחראי הבלעדי בדקות האחרונות. שאק בעצמו אמר על נאש"שמאז קובי בראיינט לא שיחקתי עם מוסר כזה". סלע - על איזה 20 נק' ו4 אס' אתה מקשקש בדיוק? נתחיל מזה שבשנת 2003 קובי היה חייב לזכות ב-MVP, הוא היה פשוט גדול וזה היה שוד לאור יום שהוא לא זכה... בעונות הגדולות של הלייקרס לקובי היו ממוצעים ענקיים...
קודם כל פז ( אני כותב לך בגלל שהדיעה שלך שווה התייחסות, בניגוד לשטויות של סלע), אז קודם כל שאלת לאן קובי נעלם ששאק עזב, הוא לא נעלם, הלייקרס נחלשה מאד שהסנטר הדומיננטי עזב, עם כל הכבוד לדיבאץ, לא את הנ"ק של שאק, לא את הריבאונדים של שאק ולבטח לא את הדומיננטיות של שאק הוא הביא עימו. ככה שקובי נאלץ לבד לקחת את הלייקרס באותן עונות, מבלי סיוע מצוות השחקנים שמקיף אותו, אפילו כינור שני דומננטי לא היה לו, אם היה לו שני שחקנים כמו פיפן ורודמן לדוגמא אני בטוח שהלייקרס היו מגיעים יותר רחוק ( פרוגנוזה שלי אומנם, אבל אני עומד מאחורי הדיעה שלי). על האגואיסטיות של קובי, ועל היתרון של ג'ורדון עליו אני בכלל לא מתווכח, זה עובדה, נקודה. אתה מדבר פה על סיטואציה אחרת, סיטואציה בה הגארדים יורים מבחוץ, קובי לא היה ולא יהיה שוטר אלא יותר שחקן שחודר להגנה. שאק תמיד היה לוקח איתו שני שחקנים החוצה וכך היתה מתפנה הדרך ללייקרס, שיטה שאגב די הצליחה לה. אבל גם הפוך זה היה עובד, שתי שחקנים היו יוצאים מול קובי, מה ששיחרר יותר את הלחץ משאק שקבר את הכדורים. היה מעין שיתוף פעולה במידה מסויימת עיוורת בין השניים. כל אחד היה מתבלט בתחום שלו, גם שהם היו מסוכסכים חלוקת העבודה היתה כ"כ מתואמת עד כדי כך שהשיטה עבדה. עובדה היא שהסיכסוך בין השניים התגלה רק במהלך גמר הNBA. להגיד שקובי היה כינור שני זה דיי הזוי, מההיבט הפשוט שקובי היה יותר דומננטי בשביל להיות כינור שני, אם אתה מנסח את השאלה בצורה אחרת : מי היה יותר דומיננטי וחשוב ללייקרס מבין השניים? פה אני יגיד שאקיל, אם נחלק באחוזים את ההצלחה של שניהם הרי שלטעמי לשאק היו 42 אחוז, לקובי 38 והשאר ( ואני אולי נדיב) לשאר שחקני הקבוצה וכמובן למאמן. עוד דבר שאני מסכים שקובי בזמנו היה שחקן סוליסטי יותר שיותר מרוכז בעצמו ופחות בקבוצה, אבל גם כאן זה היה חלק מהשיטה של LA בזמנים ההם, פעם שאק היה הבולט, פעם קובי, בלי שניהם יחדיו האליפות לא היתה מושגת, וזה די עובדתי. אתה לא הבנת את כוונת המשורר, היתה חלוקת עבודה ועיוורת, וזה בדיוק על חזרה על הדברים שלך, פעם לקובי, פעם לשאק, אם תרצה ללייקרס היו שני מהלכים מרכזיים, פעם שאק, פעם קובי, על זה עבדו באימונים והתיאום במקרה הזה היה עיוור שכל אחד בקבוצה ידע מתי המהלך יהיה עם שאק ומתי יהיה עם קובי. עובדה היא 3X אליפויות, קרי המהלך הצליח.
ריקלמה, איך הוא לא כוכב שני בזמן ששאק היה ה MVP גם של הגמר וגם של הליגה? יש מנהיג ויש את הכוכב השני. אלו עובדות שאתה לא מוכן לקבל, כינור שני מובהק. הכדורים היו נכנסים לשאק בדקות האחרונות וקובי היה מחטיא זריקות ועושה טעויות של צעיר (כי הוא אכן היה צעיר). הנה לירן מדבר לעניין http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
סלע, יש כינור שני, ויש כוכב שני. שני מושגים שונים לחלוטין. כמו שאמרתי אפשר להגיד ששאק היה יותר דומיננטי מקובי, אבל קובי היה מאד משמעותי ללייקרס והרבה יותר מכינור שני. זה אותו הדבר כמו שתגיד שפרקר של סן אנטוניו כינור שני לדנקן
שג'ורדן פרש פיפן הוביל את שיקאגו לגמר המזרח מול הניקס. אתה דברת על תיאום עיוור, זה לא היה לקובי עד העונה עם אף אחד אף פעם. נכון הלייקרס נחלשו אחרי ששאק עזב, אבל פה הוכח שאין תיאום עיוור. סיסמאות נטו. לגבי האגאוסיטיות קלעת, זה דבר ידוע. לכן אין תיאום בעצם, כי הוא מתואם עם עצמו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
אי אפשר להתווכח עם מישהו שחוזר על עצמו כמו תקליט שבור אז מעכשיו זה מה שאני יענה: קובי בראיינט היה השחקן הכי טוב בלייקרס בעונות של האליפויות. שאקיל זכה ב-MVP כי סטרן לא אוהב את קובי.
האמת שמה שכתבתי בהקשר של סטרן מתאים יותר לך לדעתי... דבר שני זה כמובן לא מה שאני חושב אבל כבר קשה לי להתווכח איתך... אתה סגור על זה ששאק קיבל את כל הכדורים בסוף בעוד שזה לא נכון ואתה עוד ממציא דברים שקובי היה שחקן של 20 נק' ו4 אס' שלך תוכיח שזה נכון. אולי אם אתה עושה שיקלול של שנת הרוקי שלו והשנה שאחר כך כן. אבל אלה שנים לא רלוונטיות.
Der Kaiser- תגיד, לא נמאס לך להתנשא? מי אתה חושב שאתה בכלל שאתה מתנשא פה על כולם?! תלמד לכבד דעות של אנשים ולא ישר לצאת עליהם ולנצל את כוח הניהול שלך אני באמת מבקש שלפחות לי, אל תגיב יותר להודעות שלי, כי אתה לא נותן כבוד מינמלי וגם אני לא אתן לך. איכס.
האישו הוא המשחק השביעי הערב בין בוסטון לקליבלנד. ההזדמנות האחרונה של ריי אלן וגארנט להגיע לפלייאוף. מנגד לברון, שצבר המון ניסיון בעונה שעברה, בה קליבלנד עשתה חייל בפלייאוף והדיחה את הקבוצה המעולה של דטרויט בגמר המזרח. לברון מסוגל לסחוב את הקבוצה שלו לניצחון בבוסטון שלא הפסידה בבית כל הפלייאוף?
לברון מסוגל. השאלה אם בוסטון מסוגלת להפסיד את המשחק הזה או לא. למרות שאני רוצה שבוסטון תעלה כדי שיהיה יותר איכות לא יזיז לי יותר מדי אם הקאבס יעלו ונראה עוד פעם את לברון נגד דטרויט, אני אוהב סדרות מהסוגים האלה...
שטרן יכול לתמרן במה שהוא רוצה בליגה עד גבול מסויים. הוא לא יכול לגמרי למנוע משחקנים שמגיע להם באופן ברור לקבל תארים מלקבל אותם (כמו שקובי קיבל העונה, איפה היה שטרן?). שאק היה 3 פעמיים MVP פיינלס בגלל שטרן? זה נראה לך כמו משהו רציני? איך אתה מצפה ממני להגיב ברצינות לדבר כזה? קובי היה השחקן המוביל של הלייקרס? אבו, ראית אותי מוחק הודעות לאנשים? באיזה כוח אני משתמש? כולם פה חופשים להביע דעה עד ניבולי פה אז שששש.
אני מחזיק אצבעות לבוסטון. אני לא מסוגל לדמיין מצב שבו קליבלנד תגיע לגמר ותהרוס גמר פוטנציאלי בין הלייקרס לסלטיקס (לא הייתי מתנגד גם לשיחזור הגמר הגדול של 2004). קליבלנד מסוגלת להפתיע. דנולה ווסט נותן פלייאוף מצוין עד עכשיו עם ניהול משחק נפלא, איגאלאוסקאס נהדר בהגנה והתקפה ולברון זה לברון. אם הוא תופס יום, יהיה קשה מאוד לסלטיקס לנצח. אני מאמין שבוסטון תשמור על המאזן בבית, אבל הרבה תלוי בריי אלן שלא פוגע בנתיים בפלייאוף וגם ברייג'ון רונדו. בוסטון צריכה להפעיל יותר את אלן, הוא לא מסוג השחקנים שלוקח את המשחק על הגב שלו ובנתיים ההגנה של קליבלנד מונעת ממנו לקבל את הכדור איפה שהוא אוהב. יהיה משחק מעניין, אני בטוח שסטרן מחזיק אצבעות לבוסטון.
קודם כל אבו, למה שטויות? בלי גאסול משיהו נותן לליקרס מקום ראשון במערב? עמדת זכייה? תעשה לי טובה, גאסול זה החלק שגרם לשינוי הכי משמעותי השנה בלייקרס. קובי התבגר, אבל העובדה שגאסול שם כדי לעזור(והפעם הוא הכוכב השני כפי שלירן אומר ואהבתי את ההגדרות , יפה לירן!) לגבי לברון. אני לא יודע מה אני מעדיף, שיעיפו את בוסטון כברעכשיו ולהוכיח שהניסוי כשל ושכדורסל זה לא פוטובול וקבוצות לא בונים ביום אחד. או לחכות לבוסטון בגמר ולהוכיח להם שקיימת קבוצה שבנויה כמו שצריך. האמת בגלל סונדרס על הקוים אני לא ממש בטוח ביכולת שלנו לנצח את בוסטון. אבל בכל מקרה מי שלא תעיף את בוסטון אני אשמח.(הייתי הרבה יותר שמח עם הורפורד יקירי, וההוקס היו עושים זאת קודם, אבל בכל זאת. הציעירם מאטלנטה עשו את שלהם). נחייה ונראה
מאור, זה לא מדויק להגיד שמאז שגאסול הגיע ללייקרס הם מועמדים לאליפות. גם לפני כן הם היו בצמרת המערב (מקומות 2-3 בערך) הרבה בזכות עונה גדולה של ביינום ולאמר אודום והספסל שתרם הרבה. גאסול שיפר מאוד את משחק הפנים של הלייקרס אין ספק. לייקרס היה חסר ביג מן מתחת לסל שבלעדיו היה לה קשה יותר להתמודד על האליפות ולשם כך הובא גאסול.
