אני אוהד 2 קבוצות. ארסנל והפועל ת"א. אבל ההבדלים כל כך גדולים. אין כמעט שום סיכוי בעולם שאני אפספס משחק של ארסנל אם הוא משודר (אלא אם כן הוא בשבת). אני עוקב אחרי כל פיסת מידע, ואגן עליה מפני כל אחד שיתחיל לרדת עליה. עם הפועל ת"א זה ממש שונה. אם מנצחים, אז כל הכבוד, אם מפסידים אז יש שבוע הבא. בכל מקרה, אי אפשר להשוות בין ארסנל להפועל אצלי.
אני מרגיש שאינטר יותר קרובה ללב שלי מסכנין , אני כמעט לא מפספס אף משחק של אינטר ודואג הרבה לקבוצה ......, לגבי סכנין אני מאוד אוהב את הקבוצה הזו אבל הבעיה שאני לא כלכך מתעניין בכדורגל הישראלי, ואני בא למשחקים של סכנין כאשר אנו פוגשים קבוצה כמו קריית שמונה,אחי נצרת,באר שבע...... ולגבי הפועל חיפה יש לקבוצה הזו מקום בלב שלי אבל מאז שסכנין עלתה לליגת העל התחלתי לאהוב את סכנין יותר.
אני בצעירותי ( כשהייתי בגילכם...) אהדתי במקביל לבית"ר גם את לידס יונייטד, שהיתה אז קבוצת צמרת. היום, כשאני כבר זקן, ( אני יליד 1960 ) קשה לי להבין איך אפשר לאהוד במקביל שתי קבוצות. ואיזה אוהד אני היום? אפילו לא אוהד כורסא. אתמול אפילו לא הזמנתי את המשחק, ולא הלכתי לחבר לראות יחד. אחר כך גם הבנתי שממש לא הפסדתי כלום. הכדורגל בארץ זבל - עדיף כבר לראות ליגה אנגלית או איטלקית.
בקיץ של לפני שנתיים, הייתי בלונדון, טיול עם המשפחה (מאורגן), אז רציתי ללכת להייבורי, אז סיכמנו שנלך ביום האחרון, כי הוא היה יום חופשי. אבל.. בדיוק באותו יום היה את הפיגוע בלונדון, ולא היה בכלל סיכוי להגיע לאזור ההוא, ובטח לא להיכנס אליו. אבל אני במאמצים לנסוע עם אח שלי לגרוב.. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx
אין ספק שביקור באיצטדיון הביתי מעלה אחת החיבור לקבוצה.. אני עברתי ב-2 האיצטדיונים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/cool.Xxx
מצד שני, לשבת בשער 11 ולעודד את מכבי.. לא נופל מזה. לא מדבר איתך על המעמד ועל האצטדיון, על ההרגשה הפנימית.
אני שם לב שרובכם מודדים את האהדה שלכם עפ"י האכזבה שלכם ברגעים הקשים, או כמות הדמעות שיצאו לכם אחרי הפסד. אני לא חושב שזו הצורה להסתכל על זה. מבחינתי, אוהד אמיתי, הוא אוהד שתומך בקבוצה שלו גם ברגעים הקשים. אוהד שאחרי הפסד, גם אם הוא הכי משפיל שיכול להיות, יקום על הרגליים, ויעמוד מאחורי הסמל שאותו הוא אוהד כ"כ הרבה שנים. להיות גאה בקבוצה ובשחקנים. זוהי אהדה מבחינתי.