אלוף האלופים: הפועל באר-שבע מניפה את הגביע הראשון לעונה!

0-0 יהיה טוב פה מול מריבור. הגנה חלשה ותיקו 1 לא יהיה הפתעה כלל

 

אז מה היה לנו:
איינבינדר נפצע ללא מגע של שחקן יריב.
ויטור נפצע ללא מגע של שחקן יריב.

הכניסה של קוהרוט אגב, זה להרביץ חזק.

 

הכניסה של קורהוט היתה תיקול יפהפה ונקי שתוזמן מעולה. שריקה חובבנית של השופט שבערך כל המשחק שרק הכל הפוך

 

חשיבה כל כך ישראלית, כל כך לא מקצוענית.
המשחק האחרון מול הבולגרים היה ביום רביעי 2 לאוגוסט, לפני 9 ימים. המשחק הראשון מול הסלובנים יהיה רק ביום רביעי הבא 16 לאוגוסט. בין לבין יש משחקים במסגרות פחות חשובות, גביע הטוטו ואלוף האלופים, אבל מסגרות רשמיות. מישהו באמת מצפה שבתחילת העונה, כשהשחקנים צריכים עוד דקות משחק כדי להיכנס לכושר משחק ולהוריד חלודה, הם פשוט ימנעו ממשחקים רשמיים במשך שבועיים שלמים?
המשחק אתמול היה הזדמנות מצוינת לתת לשחקנים עוד דקות משחק, לתת להם עוד הזדמנות להוריד חלודה ולהיכנס לכושר משחק, ולא פחות חשוב להריץ ולתרגל את כמעט כל ההרכב שאמור לשחק מול מאריבור (מינוס גורש שיוחלף בחיימוב, ואולי גאדיר/פקהארט שיוחלפו בראדי).
כשעלינו למשחק אתמול, עברו 8 ימים מאז הפעם האחרונה שההרכב הראשון שלנו שיחק ביחד, ואותו הרכב גם יקבל מנוחה נוספת של 6 ימים עד שישחק שוב ביחד.
ההחלטה לעלות עם ההרכב החזק הייתה נכונה, אנחנו בשלב שמשחקים כמו אתמול הם אחלה הזדמנות לתרגל את ההרכב, לבדוק עד כמה מערך של שני חלוצים מתאים לנו, לתת להרכב עוד הזדמנות לייצר חדות וכושר משחק, כשלפני המשחק ואחרי המשחק להרכב הראשון שלנו היה מספיק ימי מנוחה כדי לא ליצור עליו עומס.
פציעות הם חלק מהספורט, וכמו שראינו עם קוואנקה וזריהן, שחקנים יכולים להיפצע גם באימון. לא הייתה שום סיבה לתת להרכב הראשון 14 ימים בלי תרגול ובלי משחק במסגרת רשמית ביחד.

https://scontent.ftlv3-1.fna.fbcdn.net/v/t35.0-12/20773470_1429894017080202_1912772421_o.Xxx?oh=e072e58e87db156b8f23d7ff727c6ddf&oe=59901DCB

 

אם כבר אלוף האלופים -

הופעת הבכורה של הפועל באר שבע, היתה ב-1971, במסגרת הליגה השנייה דווקא: ב"ש, אלופת מחוז דרום בליגה א' (השניה דאז) נפגשה עם מכבי יפו, אלופת מחוז צפון. במשחק שנערך באיצטדיון בלומפילד לעיני כ-5,000 צופים, היתה ידה של ב"ש על העליונה. לאחר שוויון 2-2 בתום 120 הדקות (יצחק גוזלן ודניאל דניאלי לב"ש, דויד אלעזר ואברהם ארואטי ליפו), ניגשו שתי הקבוצות לדו-קרב בעיטות עונשין מהנקודה הלבנה, בסיומו מנצחת ב"ש, 2-3 בסיום.

הפעם השניה, היתה ב-1975: ב"ש, שעונה קודם חגגה אליפות היסטורית שהיממה את הכדורגל הישראלי, פגשה את מחזיקת הגביע הפועל כפ"ס, לעיני 8,000 צופים באיצטדיון העירוני בב"ש (לימים וסרמיל), וצמד שערים של מאיר ברד ושלום אביטן לעומת שער בודד של יצחק שום מקנה לה זכייה שניה במפעל, 1-2 בסיום.

הפעם השלישית, היתה ב-1976: ב"ש האלופה, פוגשת הפעם את מחזיקת הגביע בית"ר י-ם. המשחק שנערך באיצטדיון בלומפילד לעיני 14,000 צופים התעלה לרמה גבוהה, ולאחר שוויון 2-2 בתום 90 הדקות, נכנסה ההתמודדות להארכה בסיומה היתה ידה של בית"ר על העליונה, 2-3 בסיום (רפי אליהו ומשה אבוגזיר לב"ש, אורי מלמיליאן צמד ודויד ישי לבית"ר)

הפעם הרביעית, כולם זוכרים, היתה אשתקד: ב"ש שעונה קודם חגגה אליפות אחרי 40 שנה במדבר, פוגשת את מחזיקת הגביע, מכבי חיפה. על כר הדשא באיצטדיון בנתניה מתפתח משחק פסיכי לחלוטין, לפנתיאון ממש. כבר בשלב הגישושים, הירוקים מהכרמל מהממים את האלופה הגאה, עם צמד של ניקיטה רוקביצה ושובל גוזלן, תוצאה ששרדה עד למחצית. לחצי השני, עלתה ב"ש כמלוע תותח, ועם חצי שני חלומי בתצוגה התקפית מהאגדות מחצה את יריבתה עם מהפך מדהים, 2-4 בסיום (בוזגלו צמד, וואקמה ושהר) שדי החמיא לחיפאים (החמצת פנדל של ראדי ותצוגת שיא של לויטה)

http://www.myg.co.il/uploads/phpc6huDo.Xxx

בתמונה - הפועל ב"ש 1971 שזכתה בתואר הראשון במפעל: