נעשה את זה לאט, פרטני ככל הניתן ועם כמה שיותר רווחים. העונה פויול לא שיחק או בגלל פציעה, או בגלל שניסו לשמור אותו בצמר גפן למשחקים גדולים. בהרכב מלא הוא הבלם הראשון בהיררכיה ולעולם לא יעלה כמגן שמאלי כאופציה מועדפת. ולכן, זה לא משנה מי מבין פיקה או מאסצ'ראנו היה נבחר למשחק, פויול היה בוודאות הבלם השני. המסקנה (נא לקרוא לאט שניתן יהיה להבין מהר) שברצלונה שיחקה עם בלם אחד מחליף. או על פי הלוגקיה המופלאה שלך- הרי פויול הוא הבלם הבכיר-"בלי שני בלמים". יש מבין או שיש צורך בתרגום? לא הבנתי מה הקשר לעמדה טבעית. נסטה או רוביניו שיחקו בעמדה הטבעית שלהם ואתה מתייחס אליהם כמחליפים. השאלה היא מי הבחירה הראשונה לכל עמדה. ופויול הוא הבחירה הראשונה לעמדת הבלם ולא הבחירה הראשונה לעמדת המגן השמאלי. אלא כמובן אם שמדובר במילאן החיסור נבחן על פי הבחירה הראשונה בעמדה בעוד במקרה של ברצלונה על פי "עד כמה העמדה זרה לו". או "אם הוא פצוע כבר ארבעה חודשים". כמה נוח. קאסנו לא רלבנטי בגלל שהוא לא שחקן הרכב, לא בגלל חומרת הפציעה שלו, בדיוק כפי שאפלאיי לא רלבנטי. הרי לפי כמות החלוצים הפצועים שהיו חסרים בהרכב כבר הגענו למצב שזלטאן היה פותח על הספסל. פאטו שיחק העונה 11 משחקי ליגה והבקיע שער אחד. רוביניו שיחק 22 והבקיע ארבעה. זה מעלה שתי אפשרויות: או שהוא מעשית היה פצוע כמעט כל העונה או שרוביניו הועדף על פניו. מה זה משנה מבחינת משמעות חיסרון של שחקן, אם הוא פצוע לכל העונה בגלל פציעה אחת או החסיר כמעט את כל העונה בגלל סדרת פציעות, לך הפיתרונים. אני חוזר (בשאיפה בפעם האחרונה): החיסורים של סילבה ואבטה היו בהגנה. ההגנה של מילאן שיחקה מצוין (יותר טוב מהמשחקים איתם מול ברצלונה) ולא ספגה אף שער. גם אם הם היו משחקים, היא לא הייתה יכולה לספוג פחות. אם מילאן הייתה סופגת שלישיה, אפשר היה לטעון שלחיסורים שלהם היו משמעות. היא לא ספגה. ולכן לחיסורים לא הייתה משמעות מעשית. על אותו עיקרון והגיון, אחרי משחק שבו ברצלונה לא ספגה, אף אחד לא ישתמש בטיעון ש"אבידל היה פצוע ופויול היה חסר במרכז הגנה" כתרוץ ל0 השערים שברצלונה ספגה במשחק, כנראה במקום ה 2- שהיא הייתה סופגת בהרכב ההגנתי המלא. או שהנרטיב החדש הוא שהמגינים היו מבקיעים למילאן את השערים בהתקפה? מתיש.
קסאנו היה שחקן הרכב לכל דבר עד האירוע שהיה לו. נחמד לראות שאתה לא מתעסק בספקולציות, אחרי שטענת שבלי השופטים ריאל היו מפסידים בין 10 ל20 נקודות יותר העונה.
קסאנו היה שחקן הרכב. זלטאן, מן הסתם, גם שחקן הרכב. גם בואטנג. הבנו מזמן שגם פאטו. המסקנה היא שבהרכב מלא מילאן היתה משחקת עם ארבעתם?
אני רואה שערכת את ההודעה המקורית שהיתה תת רמה, בין אם זה ביוזמתך או בהוראת המנהלים, לכן כעת אני אגיב. מסצ'ראנו ופיקה שיחקו העונה בעמדת הבלמים יותר מפויול. עד למשחק האחרון מול ברצלונה, לנסטה ומקסס יחד היו פחות הופעות מאשר לטיאגו סילבה. להשוות בין החסרון שלו בהרכב לעומת הזזת פויול לעמדת מגן זה מגוחך. עצם זה שאתה צריך לחפור באינטרנט בשביל להעלות סטטיסטיקות ולתהות מה הסיבה לכך מראה עד כמה אין לך מושג על מה אתה מדבר. פאטו פצוע לסירוגין במשך כל העונה. זה לא אומר שהוא פצוע כל העונה, אלא שהוא נפצע כמה פעמים בשלבים שונים. הפציעה האחרונה שלו היתה לפני חודש כשעלה בהרכב במשחק העונה מול יובנטוס. כשהוא כשיר, הוא שחקן הרכב שמועדף על פני רוביניו. למה אתה ממשיך להתווכח על זה עם מישהו שיודע מה קורה במילאן, בניגוד אליך? ואני חוזר על כך שאין לך מושג בכדורגל אם אתה חושב שזה שלא ספגנו שער אז ההרכב שהצבנו היה חזק כמו או יותר מההרכב שהיינו מעדיפים. בונרה במקום אבאטה אומר שאין לנו אגף ימני לתקוף דרכו כי לראשון אין את הפריצות והמהירות שיש לשני. החסרון של טיאגו סילבה אומר שצריך שחקן נוסף שיעזור לנסטה לפצות על האיטיות שלו, קו הגנה נמוך יותר וכו'. רוביניו במקום פאטו זה פשוט מצחיק... שחקן עלוב שלא קשור לרמות האלה בכלל, לעומת סקורר שיכול להרוג את כל ההגנה של ברצלונה במהלך אחד, כפי שהראה במשחק הראשון בקאמפ נואו. ויש גם את ואן בומל שאת החסרון הטקטי שבהיעדרו אתה בוודאי לא תבין... כל זה עוד מילא, אבל גם במהלך המשחק איבדנו גם את בואטנג וגם את נסטה וזה הפך מהר מאוד ללחימה על הישרדות מאשר משחק שקול עד כמה שאפשר לפתח אחד כזה עם החיסורים שכבר היו.
