שישכח מכל מהסטריאוטיפים על "מסתננים", שתהיה לו סבלנות מסוימת אם הוא רגיל לצפות רק בקבוצה הקטלנית ההיא שמפרקת את הליגה הספרדית, שיבין שברוב המשחקים יהיו קרחות ביציעים, שינסה לקחת לו איזה קבוצה אהודה...אני אישית לא דוגמה, אני מסוגל גם לצפות באליפות אסיה (אני מבטיח ששמה הרמה פחות טובה ברוב המשחקים), אבל אני מאוד אוהב את האליפות וצופה בה מאז סוף שנות התשעים ביורוספורט, תמיד יש את הניגרים שבאים החצוצרות, התוניסאי המתופף, האוהדים שצובעים את כל גופם בצבעי דגל הלאום, הרבה קטעים של כדורגל מביך וכדורגל גדול. בשנים האחרונות נראה שלוקחים את האליפות הזאת קצת פחות ברצינות עקב כמה סיבות, גם בגלל השינוי של השנים, העניין שהאליפות מתקיימת כל שנתיים ויש המון שינוים (לא כמו באירופה שתמיד רואים אותן נבחרות למעלה), האפשרות שהקבוצות האירופאיות ישאירו את הכוכבים והנבחרות הגדולות שלא נמצאות, לא מצרים וקמרון, גם ההחלשות של נבחרת כמו ניגריה, תוניסיה ומרוקו בשנים האחרונות. אני לא עוקב ממש מקרוב, אבל אחרי הנבחרות הצפון אפריקאיות הצלחתי לעקוב קצת בשנים האחרונות, ולאחרונה באוקטובר ראיתי את המשחק של אתיופיה במוקדמות. http://sports.walla.co.il/?w=//2607840
יוצאים היום לדרך, כאשר השעות של דרום אפריקה זהות לאלו של ישראל. בית A דרום אפריקה-קאבו ורדה (18:00) אנגולה-מרוקו (21:00)
כל הכבוד עידן על ההשקעה! מאז שמצרים לא באליפות אני כבר לא מתעניין יותר מדי, אולי יהיו משחקים בודדים שאני אראה
כל הכבוד על ההשקעה, שוב ושוב מוכיחים פה שאייסוקר הוא לא רק פורום הכדורגל הטוב בארץ, אלא גם אתר הכדורגל הטוב בארץ, עם הכי הרבה מידע. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx יש לי הרבה אמונה בטוניסיה. בכל האליפויות האחרונות התעניינתי נורא בגלל מצרים, יהיה בעייתי לעקוב בלעדי הפרעונים, מוציא לא מעט עניין מהנעשה, אבל טוניסיה בהחלט יכולה להיכנס למשבצת הזו ולתת לצפון עוד אליפות.
בינתיים, סיפק לנו משחק הפתיחה של האליפות מחצית ראשונה רדומה למדי. באופן מפתיע, דווקא קייפ ורדה הייתה הקבוצה המסוכנת מבין השתיים (היא גם הגיעה להזדמנות הממשית היחידה עד עתה); הקריאולים עומדים היטב על המגרש ומנסים לפתח מהלכי כדורגל מסודרים, אך ניכר כי (מלבד ראיין מנדז) חסרה להם האיכות הדרושה להשלמתם. מן העבר השני, נראיתה מארחת האליפות בדיוק כמו המאמן שלה: עצבנית, לחוצה, לא מאורגנת וחסרת סבלנות. מלבד הקשר האנרגטי עם השם הארוך, קשה לציין לטובה שחקן כלשהו בצהוב.
אכן לא הפתיחה הכי מי יודע מה, אבל אנחנו רגילים לזה מכל טורניר נבחרות, כולל היורו. בינתיים גם מחצית מאופסת בין אנגולה למרוקו במשחק עוד יותר מרדים מקודמו ועדיין מחכים לשער הראשון שיחנוך את אליפות אפריקה 2013.
מהמשחק הראשון אי אפשר היה לצפות להרבה, דרום אפריקה נבחרת מאוד בינונית ואיטית ואם כבר מסוכנת אז במצבים נייחים. הכרישים הכחולים מצד שני, מוכיחים שהם לא סתם לא באליפות הזאת, נבחרת מאוזנת, מאורגנת על המגרש, לא איכות גדולה, אבל הניסיון האירופאי הוא נוכח במגרש. פלאטיני שאין לו כמעט הופעות בנבחרת של לוסיו אנטונש לא היה רע ויכל גם להבקיע. במשחק השני ציפיתי קצת ליותר, הייתי אופטימי שראיתי את רבע השעה המצויינת של מרוקו, לחץ חזק מאוד, אסעידי מאוד פעיל בצד שמאל, אל חמדאווי מסוכן עם בעיטה מעולה, אל אחמדי שמרחוק גם עזר וניסה, ובראדה שברח קצת לאחור ופינה שטחים ריקים. עם הזמן האנגולנים התאקלמו יותר טוב למזג האוויר החורפי (לא אמור להיות קיץ שמה?) אך לאורך המשחק לא ממש הרשימו אותי, ממה שראיתי למרוקו יש יותר כשרון ויותר פוטנציאל, היא נבחרת שהיא יותר קבוצה. הנבחרות עברו תהליך "הצערה", באנגולה אין את פלאביו, אין את אנדרה מקאנגה, אין את קאלי. אצל רשיד טאוסי, מילא מרואן שמאח לא הוזמן, מילא עאדל תעאראבת, מילא מבארק בוסופה, אבל את חוסיין ח'ארג'ה כנראה גם לא סופרים עקב בעיות בין אישיות. השחקן היה מאוד חשוב במערך של הנבחרת המגרבית בשנים האחרונות ואני לא יודע אם הוא יחזור לשחק, למרות הגיל והעובדה שהוא כבר לא משחק באיטליה, אלא בקטאר. במשחק היה מאוד חסר נורדין אמראבט שהיה בצד ימין, כל המשחק עבר דרך האגף השמאלי, רוב המהלכים דרך אסעידי שלא היה מדויק ולפעמים גם לא הצליח לעבור את היריב. לעזאזל איתם, הם כולם יודעים הולנדית, אין סיבה שתהיה בעיה....במחצית השניה ראיתי יותר אי סדר, אמנם נכנסו הרבה שחקנים התקפים משני הצדדים אך מרוקו הייתה פחות ניידת ואנגולה העיזה קצת יותר ויכלה גם לנצח מאיזה שער של מאנושו.
אין מה להוסיף על הניתוח של הצד המרוקאי. מהזווית האנגולית, מתאוס הותיר רושם של שחקן מעניין. הממדים הפיזיים שלו די מגוחכים בהתחשב בעובדת היותו חלוץ (השדר אמר שזו העמדה בה הוא מתופקד בדרך כלל), אבל הערב הוא הפגין מהירות מרשימה עם הכדור, לצד טכניקת מסירה לא רעה בכלל (סידר שניים-שלושה מצבים קורצים לשער). בהתבסס על המשחק, לא תהיה זו הגזמה להניח שהוא יוכל להיות ווינגר טוב מאוד.
יום פתיחה מאוד מאכזב לאליפות. לא ציפיתי לרמה גבוהה אבל כן לשערים, בטח מהמארחת ובטח מול נבחרת כמו קאבו ורדה, שהוכיחה שהיא נבחרת עיקשת, אבל עדיין בהופעת הבכורה שלה בטורניר ועוד מול המארחת, קשה היה שלא להמר על הפסד שלהם (ובסוף הם אלו שהחמיצו את ההזדמנות הקורצת במשחק). המשחק השני כבר היה שקול והמחצית השניה היתה הטובה מבין 4 המחציות שראינו אתמול אבל שוב, הרשת טרם זזה ולאחר מחזור ראשון הבית פתוח לחלוטין. משחקי בית B היום, 20.1.13 גאנה-הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (17:00) מאלי-ניג'ר (20:00) :aa1: - המשחקים משודרים ביורוספורט.
גאנה-הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו 2-2 האליפות התחילה. אומנם לא משחק גדול, אבל מותח, דרמטי, 4 שערים, חזרה של קונגו מפיגור 0-2, סה"כ אני נהניתי. אחרי השיוויון של קונגו, לכל נבחרת היו כמה הזדמנויות טובות שהוחמצו, בסופו של דבר אני חושב שהתיקו מוצדק. אחרי שגאנה עלו ל-0-2 בפתיחת החצי, הייתי בטוח שזו שאלה של כמה קונגו עוד יקבלו, אבל מ'פוטו (מצויין) וחבריו הפתיעו אותי והשיגו שיוויון מוצדק. ואיזה חמור המגן הגנאי שביצע עבירה כ"כ מיותרת על סף הרחבה מזווית שקונגו לא היתה עושה הרבה...
גם גאנה חסרה הרבה שחקנים, לא בואטנג שנטש והכעיס, לא מונטארי שהיה פצוע ויותר מזה, אסיין שכבר כנראה עייף והכי חשובים אולי, האחים אייו שנשארו לשחק בצרפת. בכל זאת חשבתי שגאנה תנצח את כי קונגו, כי המאמן לרואה רצה להתפטר עקב ההכנה הרעה לקראת הטורניר הזה, אבל אפריקה זאת אפריקה ומספיקה טעות בשביל להרוס יתרון. ראיתי בעיקר את מאלי נגד ניז'ר, נבחרות שמייצגות מדינות שכנות באזור הסאהל, מוכה הרעב, המלחמות. אני מאמין שהשחקנים ניסו לשכוח מה קורה במולדתם, בעיקר השחקנים של מאלי שבטח רובם לא נמצאים רוב הזמן באזורים המסוכנים. המשחק היה כבד קצת, ניז'ר היא נבחרת חסרת שחקנים איכותיים והשקיעו את כל כולם בלחסום את השליטה בכדור של הנשרים בשערים. למרות הקרב הפיזי והאיטי, סיידו קייטה בעט 3 פעמים למסגרת, פעם אחת לשוער, פעם אחת לחיבור בין המשקוף לקורה, ופעם אחת לרשת. קאבו ורדה וניז'ר מוכיחות שאפשר לשחק באפריקה בצורה מאורגנת גם בלי הרבה איכות (למרות שהנבחרת מהסאהל הרבה פחות מרשימה) אך יהיה טוב אם נבחרות עם טכניקה כמו מאלי ימשיכו הלאה.
מאלי-ניג'ר 0-1 בית C יוצא היום לדרך, כאשר אתיופיה, חביבתו של יואב, תעשה את הבכורה שלה בטורניר לראשונה מאז 1982 במשחק קשה מול האלופה המכהנת, זמביה. זמביה-אתיופיה (17:00) ניגריה-בורקינה פאסו (20:00)
זמביה-אתיופיה 1-1 מחזיקת הגביע הופתעה (?) ע"י אתיופיה שמילאה כמעט לבדה את האיצטדיון והאמת גם לא נפלה מיריבתה. הנבחרת שחזרה לטורניר אחרי 31 שנה עלתה לטעמי על הציפיות במשחק ראשון ועוד מאוד קשה ואני לפחות מאוד הופתעתי לטובה. לא נפלו מהזמבים, היו טובים יותר בחצי הראשון, החמיצו שתי הזדמנויות גדולות (כולל פנדל גרוע של סעיד) ושיחקו ב-10 שחקנים החל מהדקה ה-35 עקב הרחקתו של שוערם, ג'אמל טסו, שפגע בצורה מאוד מסוכנת בשחקן זמבי מחוץ לרחבה והורחק בצדק. אומנם גם לזמבים היו את הצ'אנסים שלהם, אבל אדאנה ג'ירמה עשה צדק וחילק את הנקודות. ניגריה-בורקינה פאסו 1-1 משחק פחות מוצלח. הניגרים עם שער יפה של אמניקה (יותר המהלך), אבל בורקינה פאסו בשער דרמטי של השניטות האחרונות, משיגה את השיוויון.
